גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המודל הבריטי יוציא את ישראל מסבך הקורונה? השאלות המדעיות שנותרו פתוחות

מה בדיוק הגורם ליכולת של וירוס הקורונה לפרוץ את ההגנה החיסונית? מהשאלה התמימה הזו נגזרים צעדי המשך רבים

לונדון, השבוע. אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי / צילום: Reuters, Henry Nicholls
לונדון, השבוע. אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי / צילום: Reuters, Henry Nicholls

מה יוציא את ישראל מסבך הקורונה שאליו היא נכנסת בעיניים פקוחות בימים אלה? חיסון שלישי? חיסון שלישי מותאם וריאנט? מגבלות נוספות? ואולי פשוט להוריד את הראש ולתת לזה לעבור כמו בבריטניה? מסתבר שכמה שאלות בסיסיות לגבי הביולוגיה של הוירוס יכולות להשפיע מאוד גם על שאלות היסוד.

ישנן היום שתי גישות עיקריות שמנסות להשיב לשאלה - מה גורם לווירוס בוריאנט דלתא לעקוף את החיסון.

אנחנו מכירים את הגישה שאומרת שהווירוס קצת שונה בצורה שלו מהווירוס הקודם. לכן, בפשטנות, הוא גם נדבק טוב יותר לתא, וגם לנוגדנים שפותחו מול וריאנט אחר, יותר קשה להידחף בינו לבין התא ולחסום אותו. הוא נדבק קצת אחרת. לכן, לא משנה כמה נוגדנים של החיסון הקודם יהיו בגוף, הוריאנט עדיין יוכל לעקוף אותם, וחייבים חיסון שלישי שמותאם לוריאנט.

גישה אחרת ששמענו השבוע מכמה מומחים אומרת דבר קצת שונה. אם הוריאנט מתחבר לתא יותר טוב, אולי הוא מספיק להדביק הרבה תאים לפני שמערכת החיסון נכנסת לפעולה. במקרה הזה, לא כל כך משנה אם הנוגדנים הם בדיוק בצורה המתאימה או לא, אלא כמה מהר מערכת החיסון יכולה לעלות להתקפה. מהבחינה הזו, מה שהכי חשוב הוא הוותק של החיסון. ככל שהוא יותר טרי, כך הנוגדנים יותר מוכנים, לפחות על פי גישתם של חלק מן החוקרים.

החיסון הייעודי לזן הדלתא עשוי להיות מוכן עד סוף 2021

מה זה משנה בדיוק מה קורה בגוף? יש לכך כמה השלכות. אם מה שחשוב ביותר זו צורת הוריאנט, הרי שהתשובה היא חיסון ייעודי לוריאנט. פייזר כבר החלה לפתח חיסון כזה, ותיכנס לניסוי קליני בשבועות הקרובים. כלומר לפי הקצב בו פיתחה החברה חיסונים לקורונה עד היום, החיסון הייעודי עשוי לנחות פה עד סוף 2021. אם זה החיסון שנותן את התשובה האולטימטיבית, אולי כדאי לחכות לו (אם כי בינתיים עלול לצוץ גם עוד וריאנט).

לעומת זאת, אם החשיבות היא בעיקר לקצב השכפול וטריות הנוגדנים, הרי שכדאי לקחת את המנה השלישית במהירות האפשרית, כלומר ברגע שתוכח כבטוחה, ולאחר מכן יש להיערך לתחזוקה שוטפת של החיסון מעת לעת, עד השגת רף חיסוניות שיחזיק את המחלה על רמות נמוכות ועד השגת חיסנות עדר אצל הלא מחוסנים. 

יש לכך השלכות נוספות. אם הבעיה עם הירידה באפקטיביות של החיסון הנוכחי היא בעיקר בגלל צורת הוריאנט, הרי שאנחנו כנראה הולכים במסלול של בריטניה. הרי יש לנו את אותו וריאנט ואת אותם שיעורי התחסנות. אם השאלה היא מתי ניתנה המנה האחרונה, אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי, של תחלואה מפושטת אך מעט תמותה יחסית. לכן אולי צריך לשקול אחרת את הטלת המגבלות, כדי לא להביא את מערכת הבריאות לקריסה.

איך זה שאנחנו עוד לא יודעים מה התשובה? הרי אפשר גם למדל את הצורה של הוירוס, וגם לבדוק אותו במעבדה מול נוגדנים ומול תאים חיים? ובכן, הסיבה היא גם כי המידע נאסף בימים אלה ממש, וגם כי האמת כנראה נמצאת איפה שהוא באמצע.

ישנה ירידה הדרגתית ברמות הנוגדנים אצל רוב המחוסנים

מחקר שערכה פרופ' גילי רגב יוחאי מבית החולים שיבא שפורסם אתמול בלילה, מראה לראשונה קשר בין ירידה בנוגדנים בדם המחוסנים לבין תחלואה חוזרת בקורונה, גם בוריאנט אלפא. מאותה מעבדה מגיעים נתונים נוספים שמראים כי אכן ישנה ירידה הדרגתית ברמות הנוגדנים אצל רוב המחוסנים.

גם פייזר פרסמה נתונים בעבר לגבי ירידה ברמות הנוגדנים, וטענה כי יהיה צורך במנת חיסון נוספת אחרי חצי שנה, אולם העולם לא התייחס לכך כל כך ברצינות, גם כי המחלה הייתה בדעיכה והיה נעים לחשוב שהיא בדרכה החוצה מחיינו, וגם כמובן משום שלפייזר היה אינטרס לנקוט בגישה הזו. מחקרים הראו כי קיימת גם חיסוניות תאית, בנוסף לנוגדנים, והיא כנראה באמת עוזרת לשמר את יעילות החיסון, בעיקר במחלה אחרי שהתסמינים כבר הופיעו, אולם כנראה בכל זאת הזמן שעובר הוא משמעותי.

מאידך, נראה שהזמן הוא לא הכל. אכן ידוע כי וריאנט דלתא מכיל מוטציות שהופכות אותו לפחות דומה לוירוס המקורי שאותו נוגדנים שנוצרו מן החיסון ידעו לחפש. התמונה היא עוד יותר מורכבת משום שידוע כי כאשר חיסון מתחיל לעבוד, הוא יוצר רפרטואר שלם של נוגדנים, מכל מיני סוגים. זה אומר שכתלות בעוצמת החיסון, וגם במזל, יכולים כן או לא להיווצר נוגדנים יעילים יותר או פחות כנגד כל הוריאנטים. זו אחת הסיבות לכך שיעילות החיסון לא יורדת בבת אחת מיעיל ללא יעיל, אלא באופן חלקי כפי שאנחנו רואים בשטח.

העולם הרפואי בישראל ובעולם יצטרך כעת לשנס מתניים ולערוך מחקרים כדי להבין איזה מן המאפיינים של הוירוס הוא משמעותי יותר בתחלואה החדשה. חלק מן המחקרים יצטרכו להתקיים, ככל הנראה, ממש בשטח.

כך, בשבועות האחרונים החל בישראל קמפיין חיסון של מדוכאי חיסון במנה שלישית, והממשלה דנה באפשרות לחסן גם מבוגרים בני 70 ומעלה במנה שלישית, וזאת על פי המלצת הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) ולפני שנערך ניסוי קליני מקיף בנושא. המומחים מאמינים כי כל הגנה נוספת על המבוגרים תהיה טובה יותר מן המצב הקיים ומצדיקה את הסיכון במנה נוספת, שכרגע מניסויים ראשוניים, נראה נמוך. עוצמת ההגנה הנוספת שמקבלים המבוגרים וההשפעה שלה על התפתחות המגיפה בארץ, יפתרו כנראה חלק מן החידות. אין כרגע תוכנית לבצע בדיקות סרולוגיות למבוגרים לפני ההחלטה האם לחסן אותם שוב, וזאת כנראה כי מדובר במבצע יקר ומורכב מדי.

על פי ההערכות, מספר המונשמים יטפס בקרוב

חוקרי האוניברסיטה העברית פרסמו שלשום מחקר שהראה כמה נתונים מעניינים לגבי יעילות החיסון במניעת הדבקה, תחלואה ותמותה, וזאת בהשוואה לעקומות המקבילות בבריטניה. על פי החוקרים, גם בבדיקה של קהל בני 65 ומעלה בלבד, לא רואים כרגע בנתונים יעילות של החיסון במניעת הדבקה. עם זאת, יעילות החיסון על פי הנתונים היא 80% במניעת תחלואה קשה לעומת אי חיסון (זאת בהשוואה ל-100% מניעת תחלואה קשה בניסוי הקליני של פייזר מול וריאנט ווהאן המקורי), וכ-90% במניעת תמותה (גם כאן לעומת 100% בניסוי).

עוד אומרים החוקרים שגם מספר המונשמים מתחיל כעת לעלות, כמו בגל המקביל ביולי שעבר. לדברי פרופ' ינון אשכנזי, מומחה למודלים מתמטיים וחבר בקבוצת מומחי הקורונה של האוניברסיטה העברית, "כמו בגל הקודם, רק אחרי 32 ימים רואים עליה במספר המונשמים. אמנם בגל הזה מספר המונשמים נמוך יותר ביחס למספר המאומתים, אבל המגמה עדיין דומה, ואם נמשיך בכיוון שאליו אנחנו הולכים, נצבור מונשמים. זו אולי לא אמורה להיות הפתעה גדולה במיוחד, אבל היו מי שטענו כי בגל הזה החולים מתנהגים אחרת וכמעט לא מתדרדרים למצב שבו הם צריכים הנשמה, ולכן זה לא יהיה מקור ללחץ על מערכת הבריאות. אנחנו מעריכים מתוך הנתונים שלנו שלא כך הדברים יתפתחו".

אשכנזי הוא מן החוקרים הדוגלים כי לפחות באופן חלקי, להיחלשות החיסון עם הזמן ולקצב ההדבקה של הוריאנט יש משמעותי. לכן הוא מדגיש שאי אפשר ללמוד מן המתרחש באירופה, וגם לא מן הירידה הקלה שנראתה בקצב התחלואה בבריטניה לארונה. "ישנה השערה כי הם הגיעו לפיק כל כך גדול במשחקי היורו, שהיו אירוע הדבקה מטורף, שאולי עכשיו אנחנו רואים תיקון. רק אם המגמה הזו תימשך עוד כמה שבועות, נוכל להגיד שיש פה דפוס מעורר תקווה".

הוא מעריך כי על פי הנתונים הישראלים, אנחנו הולכים לכיוון הצפה של מערכת הבריאות, אם לא נשנה כיוון במהירות. "על פי החישובים שלנו אנחנו עלולים להגיע בגל הזה לתמותה של עד 6,000 איש, אלא אם ינקטו צעדי נגד", וכמות החולים קשה וחולי הלונג קוביד כמובן תהיה גדולה יותר. האם זה קורבן סביר לשלם? זו כבר שאלה ערכית.

"הדבר הכי חשוב הוא לחסן את הלא מחוסנים"

מי שמחוסן וייחשף בתקופה הקרוב למחלה בכמות קטנה מאוד של עומס ויראלי, אמור לחזק את החיסון שלו, ויש כבר דוגמאות למחוסנים שאצלם הנוגדנים ירדו ואז עלו. "אבל זה משחק רגיש", אומר אשכנזי. "אנחנו לא יודעים כמה חשיפה בדיוק צריך כדי שמערכת החיסון תופעל אבל לא תהיה תחלואה". בכל זאת, תהליך כזה של חשיפה תת-סיפית, יכול בהחלט לחזק בהדרגה את האפקטיביות של ההגנה באוכלוסיה מחוסנת או מחלימה. "ככה כנראה מגיפות נעלמות בסוף, למרות שכל הזמן נוצרים עוד וריאנטים", אומר אשכנזי.

פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מאמין שמה שקרה בארץ הוא קודם כל הסרת כל המגבלות. "אם יש מבול וסגרתי את החלונות, ואז פתחתי אותם כשהמבול עבר, אני לא צריך להתפלא שכששוב יורד גשם, הבית שלי נרטב. כל עוד החיסון לא אפקטיבי במאה אחוז, אז במספרי תלואה גדולים נראה גם תחלואת מחוסנים. אין דרך אחרת".

גרין מעריך את גודל הציבור הלא מוגן בכ-2.5 מיליון איש, לא מחוסנים, ומחוסנים שכבר אינם מוגנים מספיק. "הדבר הכי חשוב הוא לחסן את הלא מחוסנים", אומר גרין. "לגבי מנה שלישית, מאוד חשוב לעשות את זה אצל מי שאכן יש לו ירידה בנוגדנים". אבל גם בעיניו הכוונה היא לא לבדוק כל אדם ואדם, אלא לאתר פלחי אוכלוסיה שעלולים להיות לא מוגנים. "אישה רזה לא מעשנת לא צריכה מנה שלישית", הוא אומר.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; טאואר עולה בכ-3%, סלקום יורדת בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה