ירידות במדד המניות בהונג קונג, השבוע / צילום: Associated Press, Vincent Yu
הרשויות הסיניות ללא ספק נבהלו מהקריסה של המניות הסיניות הנסחרות בארה"ב ובהונג קונג, שאיבדו בתוך ימים מאות מיליארדי דולרים מערכן. הקריסה הגיעה לאחר פרסום שורה של רגולציות אגרסיביות בתחומים שונים, האחרונה שבהן בתחום החינוך הפרטי, שגרמו למשקיעים לברוח בפאניקה מהמניות הסיניות ויצרו את הקריסה החדה ביותר בהן מאז המשבר הפיננסי של 2008.
כדי לעצור את הסחף נכנסו בסין למצב בקרת נזקים. בפגישה שאורגנה במהירות ביום רביעי, אמר סגן יושב ראש רשות ניירות ערך הסינית, פאנג שינגחאי, לנציגי בנקים וגופי השקעה בינלאומיים, כמו גולדמן זאקס ו-UBS, כי הרגולטורים ישקלו מעכשיו את ההשפעה על שוק ההון לפני שיציגו מדיניות עתידית כדי למנוע תנודתיות ויתנו יותר זמן למשקיעים לעכל מהלכים חדשים. פאנג הבהיר גם כי לסין אינה כוונה לפגוע בתעשיות אחרות, מעבר לאלו שכבר עומדות במוקד.
במקביל העיתונות הפיננסית הרשמית יצאה למהלך הסברה נרחב עם שורת טורי פרשנות שנועדו להרגיע את הרוחות. לפי הפרשנויות, למשקיעים הזרים אין מה לפחד מהשקעה בחברות סיניות. "תנודתיות בטווח הקצר לא משנה את התחזית החיובית ארוכת הטווח למניות הנסחרות בסין", נכתב בעיתון Securities Times. "הירידה האחרונה בשוק משקפת במידה מסוימת פירוש שגוי של המדיניות ופורקן רגשי. הבסיס הכלכלי לא השתנה והשוק יתאזן בכל רגע".
אבל האם לאור השבוע הסוער ומלא ההפסדים שעבר על המשקיעים במניות סיניות, כדאי וצריך להאמין למסרי ההרגעה האינטנסיביים המגיעים מבייג'ינג? לא בטוח.
המפלגה היא הבוס
בחודשים האחרונים חברות סיניות ולפעמים מגזרים שלמים עוברים אחד אחרי השני מתקפות רגולטוריות מהרשויות בסין. בהתחלה הייתה זו ענקית הפינטק אנט גרופ של ג'ק מא, שהנפקת הענק שלה בוטלה ימים לפני שאמורה הייתה לצאת לפועל. אחר כך הייתה זו חברת הזמנת הנסיעות דידי צ'ושינג, המקבילה הסינית לאובר, שימים לאחר שהונפקה בוול סטריט הרשויות הסיניות פתחו בחקירה נגדה על ניהול מידע וחסמו את ההורדות של האפליקציות שלה. בסוף הגיעו חברות החינוך הפרטי, חלקן נסחרות בארה"ב, שנאסר עליהן לפתוח מרכזי לימוד חדשים או להפעיל שיעורים פרטיים לחומר מבתי הספר בסופי שבוע וחופשות.
מאחורי מכלול הצעדים האגרסיביים האלו עומדות סיבות רבות, חלקן גלויות יותר וחלקן פחות. יש כאן מרכיב משמעותי של רצון להראות לבוסים החזקים של חברות הטכנולוגיה שהמפלגה הקומוניסטית השולטת היא הבוס האמיתי. יש גם רצון לתקן עיוותים אנטי-תחרותיים בשוק שנתנו כוח גדול מדי לחברות מסוימות על חשבון האחרות.
עם חלק מהצעדים הסינים אפשר אפילו להסכים. אחת הדרישות הרגולטוריות האחרונות הייתה מחברות משלוחי המזון להבטיח שכר מינימום לשליחים, מטרה שקשה לא להזדהות עמה. גם הצעדים נגד חברות החינוך ניתנים להבנה כאשר מסתכלים על העומס הנפשי המוטל על הילדים הסינים, שנדרשים להשתתף בשיעורים ארוכים בסופי שבוע כדי להבטיח שלא יפגרו אחרי חבריהם שלומדים באותם שיעורים. השיעורים הנוספים בסופי שבוע וחופשות מטילים גם מעמסה כלכלית כבדה על ההורים ויוצרים אי-שוויון בין אלו שיכולים לממן אותם לאלו שלא.
חזרה למסורת הסוציאליסטית
אלא שגם אם מסכימים עם חלק מהצעדים, אי אפשר לשכוח כי כל אלו קורים בהקשר לשינוי רחב ומשמעותי יותר המתרחש בסין. במשך עשרות שנים, מאז שסין נפתחה לעולם בסוף שנות ה-70, יזמים ועסקים פרטיים קיבלו חופש פעולה נרחב לקדם את פעילותם ולייצר רווח. התפיסה הייתה כי כל עוד אלו אינם מתערבים בפוליטיקה ואינם מאתגרים את השלטון הקומוניסטי, הם יכולים לפעול בשוק יחסית חופשי וקפיטליסטי יחסית, שיצור שגשוג עבור כולם.
מאז עלה לשלטון הנשיא שי ג'ינפינג ב-2012 הוא שב והדגיש את מחויבותו לחזור למסורת הסוציאליסטית ולהעמיד את המדינה והמפלגה, ואת יעדיהן, מעל לכל. כתוצאה מכך כיום נדרשות חברות סיניות ליישר קו לחלוטין עם המטרות של השלטון ומי שלא עושה כן תספוג מתקפה קשה. אבל בזה דברים לא מסתיימים. סין של היום כבר אינה סומכת על השוק החופשי אלא מחזקת את המעורבות הממשלתית בהכוונת הכלכלה והחברה. באופן כללי כאשר סין רוצה לקדם יעדים מסוימים, כמו העלאת הילודה הנמוכה, היא מוכנה לדרוס בדרך את כל מה שנתפס כמפריע, למשל ההוצאות הגבוהות על לימודים פרטיים.
בימים האחרונים סין אמנם הבינה כי הלכה רחוק מדי והבהילה את השווקים באופן שפגע בה, אך התפיסה הרחבה שלה כי היא זאת שצריכה לנתב את הכיוון שבו תלך התעשייה, ולא היזמים והשוק החופשי, לא השתנתה. פרשן סין הוותיק ביל בישופ הגדיר בצורה משעשעת את מסרי ההרגעה הסינים של הימים האחרונים: "המסר הכללי של סין נשמע בערך כך ‘אנחנו מתכוונים להרוס רק תעשייה אחת בכל זמן נתון'".
עלייה בסיכונים
משקיעים זרים נוהרים לשוק הסיני מאז שנפתח לעולם וזה אכן סיפק להם רווחים לא מועטים לאורך השנים. קרנות השקעה זרות כמו סופטבנק היפנית בנו את המוניטין שלהן על זיהוי הזדמנויות בסין, כמו זיהוי מוקדם של הסטארט-אפ הצעיר עליבאבא, שהניב לה תשואות ענק. גם משקיעים מוסדיים ופרטיים רשמו תשואות יפות על השקעה במניות סיניות צומחות.
ההשקעה בסין תמיד הייתה רוויה סיכונים. החברות הסיניות התגלו במקרים רבים כמקור להונאות, שקרנות שורטיסטיות התפרנסו מלזהות ולדווח עליהן. במקביל הממשל הסיני היה ידוע במדיניות ההפכפכה ולא צפויה שלו, כמו הכרזה ביום בהיר אחד על עצירת הההשקה של משחקי וידיאו חדשים בשוק המקומי מטעמים חינוכיים, מה שריסק את המניות בתחום ובראשן הענקית טנסנט.
אבל במצב הנוכחי ההשקעה בשוק הסיני הופכת מסוכנת הרבה יותר מאשר בעבר. למרות מסרי ההרגעה הנוכחיים, הממשל הסיני ימשיך להעדיף את היעדים והמטרות שלו על פני האינטרסים של המשקיעים הזרים. מטרות כאלו יכולות להיות אקזוטיות כמו לרסק חברות הנסחרות בחו"ל כדי שיעבירו את המניות שלהן להיסחר מבית ויעלה כמה שיעלה כל זה למשקיעים הזרים. כפי שהגדיר זאת בבוטות טור פרשנות באתר בלומברג השבוע: "לסין לא אכפת כמה אתה מפסיד".
בשבוע האחרון, על רקע התהפוכות בשווקים, היו משקיעים כמו גורו ההשקעות קאתי ווד מקרן ARK, שהודיעו כי הם מוכרים את ההחזקות שלהם במניות טכנולוגיה סיניות. אולם ההערכה היא שרוב המשקיעים זרים ימשיכו לנסות הלך בין הטיפות, להמשיך להשקיע בסין דרך סקטורים שהסיכוי שיפגעו מרגולציה נמוך יותר, למשל תעשיית השבבים. גם אם השבוע החולף שלח מסר ברור לגבי הסיכונים בהשקעה במניות בסין, הסיכוי להרוויח משוק מתפתח עדיין גדול ועדיין מושך. "אף שזה ייקח קצת זמן למשקיעים לחזור, בסוף תאוות בצע לרוב גוברת על פחד", העריך בישופ.
השפעת הצעדים הרגולטורים האחרונים
● מניית מייטואן נפלה ב־15%
● הודעה שחברות משלוחי מזון חייבות לשלם שכר מינימום לשליחים
● מניית דידי איבדה מחצית מערכה
● נפתחה חקירת אבטחת מידע נגדה ונחסמו חלק מהאפליקציות
● טנסנט נחתכה ב־100 מיליארד דולר
● נחסם ניסיון לרכישה של שירות סטרימינג מתחרה
● חברות החינוך הפרטי צנחו
● חוקים חדשים אוסרים על שיעורים פרטיים בחופשות ובסופי שבוע