גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות ומציאות: כך נעלמו העצמאים מחוק ההסדרים

ממשלת בנט–לפיד הבטיחה לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, אלא שזו נעדרת מחוק ההסדרים הקרוב ● איך מגזר של חצי מיליון עובדים נשאר מאחור? באוצר לא מבינים על מה המהומה, ובממשלה מבטיחים לטפל בנושא אחרי העברת התקציב

נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters
נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters

"הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאים", כך נכתב בקווי היסוד של ממשלת השינוי. המשפט הזה היה חלק מההבטחות של המפלגות השונות להקים רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בישראל, הכלולות בשורת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת בנט-לפיד.
ביום ראשון עתידה הממשלה לאשר את התקציב לשנים 2021-2022 וחוק ההסדרים הנלווה לו, אך בין שלל הרפורמות הגדולות בחוק ההסדרים נראה שנשכחה רפורמה אחת שהייתה אמורה לתקן עוול היסטורי שנעשה לעצמאים - אותה רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים.

אחרי הקורונה: התקוות התנפצו

דמי אבטלה לעצמאים הייתה אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה הקודמת למשק. סקטור העצמאים מונה כ-500 אלף עצמאים, מעסיקים ובעלי עסקים קטנים, אשר מעסיקים בעצמם כ-1.5 מיליון שכירים. מאבקם לזכויות סוציאליות, התעצם מראשית משבר הקורונה ובמקביל נערכו כל העת פגישות של ראשי הארגונים עם שרי האוצר לשעבר (משה כחלון ואחריו ישראל כ"ץ), נציגי אגף התקציבים ונציגי משרד ראש הממשלה, ואף עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. כולם הבטיחו להם הכל: השוואת זכויות העצמאים לאלה של השכירים, מבחינת זכאותם לדמי אבטלה וחופשות. ההבטחה הזאת הפכה לאחת מהבטחות הבחירות הפופולריות של המפלגות הגדולות, שכולן החליטו פתאום שהם רוצים לתקן עוול היסטורי שקיים בישראל עשרות שנים, ומקפח את העצמאים.

הכוח שהיה לעצמאים בשיאה של המחאה, כשהם היו מאוחדים בסבלם, היתרגם גם לכוח פוליטי, שהוביל בין היתר את אביר קארה, מי שייסד את תנועת העצמאים "אני שולמן", להתמודד על מקום בכנסת. קארה קיבל מקום של כבוד במפלגת קדימה ועם הקמת הממשלה הפך לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בנוסף, בקווי היסוד של הממשלה שולבו חלק מההבטחות לעצמאים, בהם ההבטחה לחוקק רשת ביטחון סוציאלית.

כך נולדו בלב העצמאים ציפיות ותקוות שהנושאים שמעניינים אותם יטופלו. כעת, חלק מארגוני העצמאים, טוענים כי לא רק שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה, אלא בחוק ההסדרים היא אף מערימה עליהם קשיים.

לדברי נשיא לשכת העצמאים בישראל, עו"ד רועי כהן, "שנים אנחנו זועקים, והקורונה טרפה את כל הקלפים - אנשים קורסים ועולם כמנהגו נוהג. שוב חוק הסדרים ושוב העצמאים בחוץ. אנחנו רגע לפני תקופת החגים, 'התו הירוק' חזר עם כל מה שהוא טומן בחובו, ואיתו המגבלות שכבר נושפות בעורפנו. נשאלת השאלה איך, אחרי כמעט שנתיים של משבר כלכלי, של קריסה המונית של עסקים, ממשלת ישראל מרשה לעצמה לפרסם חוק הסדרים שלא כולל כמעט שום בשורה למען העצמאים והעסקים הקטנים, ושוב מתעלמת מהם. דמי אבטלה לעצמאים ורשת ביטחון סוציאלית בדיוק כמו לשכירים זה צו השעה.

גם יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה טוען, כי "ספר התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים אף חלק מ'התוכנית הלאומית' לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, ובתקציב אין שום בשורה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעדיין מתמודדים עם השלכות המגפה והפחד מהגבלות נוספות שיגיעו בשבועות הקרובים בעקבות העלייה בתחלואה. לא ייתכן שלפני חודשיים כל הפוליטיקאים שמרכיבים את הקואליציה נפגשו איתנו, והביעו תמיכה בחקיקת דמי אבטלה לעצמאים והענקת רשת ביטחון סוציאלית לבעלי העסקים, והיום שותקים".

"אי אפשר לעשות מהפכה בחודש"

באוצר לא מבינים על איזו "שתיקה" או "הבטחות שווא" מדברים חלק מארגוני העצמאים. לטענתם חוק ההסדרים הנוכחי הוא החוק הטוב ביותר שהיה אי פעם לעצמאים, וההוכחה לכך הן בין היתר הרפורמות להפחתת הרגולציה, הרפורמה בשירותי הכבאות, הרפורמות בייבוא ועוד. לדברי גורם באוצר, "חוק ההסדרים הנוכחי הוא חוק שנועד למגזר העסקי. הוא רצוף הטבות וכלים שיאפשרו לאותם עסקים, בדגש על עסקים קטנים ועצמאים, לצמוח. כל הרפורמה ברגולציה היא לטובת העסקים עם דגש על עסקים קטנים ובינוניים, וכך גם הרפורמה בכבאות וברישוי. גם הרפורמה בייבוא שתאפשר לייבואנים קטנים להתחיל לייבא ולהתחרות ביבואנים הגדולים, אחרי שהיא מבטלת את המגבלות של מכון התקנים, נועדה לסייע למגזר העסקי. זה עולם אחר לגמרי שמשרת את העסקים הקטנים. זה חוק הסדרים שהוא סופר טוב לעצמאים, עם מלא רפורמות מעולות עבורם".

באשר לרשת הביטחון הסוציאלית אומר אותו גורם כי זה לא דבר שניתן להכניס לחוק ההסדרים. "על רשת ביטחון סוציאלית אין הסכמה בכלל גם בין העצמאים עצמם. השולמנים למשל לא רוצים דמי אבטלה לעצמאים, לעומת לה"ב שכן רוצה דמי אבטלה לעצמאים. הממשלה אמרה שהיא תבחן את הקמת רשת ביטחון התנדבותית, והיא תעשה את זה, אבל מצפים שהמדינה תעשה את זה תוך 40 יום? הממשלה אמרה שהיא תבחן את הנושא והיא תבחן אותו. לא ניתן תוך חודש לעשות מהפכה שאין עליה בכלל הסכמה, גם בקרב הציבור שלכאורה דורש אותה. לכן, את נושא רשת הביטחון הממשלה והאוצר יבחנו לעומק בהמשך. בקרב העצמאים אין קונצנזוס מה הם רוצים. הם בעצמם לא מסכימים על מודל אחד של זכויות סוציאליות".

"חוק ההסדרים: תרגום של מחאת העצמאים"

גם ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, שנושא את דגל העצמאים, לא מבין את הטענות. "מצער אותי לחשוב שיש לי חברים שהלכו להקים את פורום העצמאים בהסתדרות תוך התעלמות מהעובדה שההסתדרות היא לא חלק מהפתרון אלה חלק מהבעיה", אומר קארה. לדבריו, "חוק ההסדרים הוא החוק הכי מרחיק לכת שנכתב אי פעם בישראל לטובת העצמאים. מעולם לא היה חוק כל כך טוב לעצמאים. זה חוק שתרגם את המחאה של העצמאים למדיניות כלכלית של ממשלה. ממשלת ישראל עוסקת בהפחתה רצינית של רגולציה בהקמת רשות הרגולציה. כל בעל עסק טוען שקשה לו ומציקים לו, ויש היטלים אגרות קנסות ורישוי שמטילים עליו, פיקוח מיותר ודרישות מוגזמות וכל הדברים האלה מוסרים עכשיו. לומר שאין התייחסות לעצמאים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים זה להיות מנותק".

באשר לרשת הביטחון אומר קארה, כי "את המונח רשת ביטחון לעצמאים אני תבעתי ובהסכם הקואליציוני הכנסנו אותו, והממשלה מחויבת לו. אנחנו עובדים על הנושא הזה ביתר שאת, אבל צריך להבין שדברים שלא קרו 72 שנה אי אפשר להעביר ב-42 יום. אנחנו נעביר תקציב ואחרי שנעביר אותו נעבוד על זה כדי שעד סוף השנה תהיה רשת ביטחון וולנטרית לעצמאים. אבל בואו קודם כל נעביר תקציב, כי אם אין תקציב אין ממשלה. הנושא של רשת ביטחון הוא בטיפול אישי שלי ואני דואג לזה".

קארה מוסיף, כי בתכנית שתתגבש לאחר שיעבור חוק ההסדרים יוכל כל עצמאי שיבחר בכך להוציא לעצמו תלושי שכר ולהפריש סכומים לטובת דמי אבטלה ולקבל זכויות כמו שכיר. "אנחנו רוצים שכל עצמאי שרוצה יוכל להוציא לעצמו תלוש משכורת כמו שכיר, ולקבל את הזכויות כמו שכיר. יש לזה הסכמה מאוד רחבה בקואליציה וגם באופוזיציה, ונעביר את זה. זה יחול על עצמאים שירצו בכך. אנחנו לא נדרוש מאדם לשלם את ההפרשות לדמי אבטלה. יש פה עבודה פוליטית שצריכה להיעשות אבל זה לא ירד מהפרק. אי אפשר ביום אחד לתקן עוולות של 100 שנה. נעביר את חוק ההסדרים, ואז נסיים את הפעילות שלנו ברשת הביטחון לעצמאים. אלה דברים שהתחייבנו עליהם ונעמוד בהם".

את עו"ד כהן זה לא מספק. לדבריו, "רישוי עסקים ורפורמה בייבוא הם צעדים הגיוניים ושקולים בדרך להורדת יוקר המחיה והפחתת הרגולציה במגזר העסקי, אבל הם לא העיקר, ושוב קיבלנו חוק הסדרים בלי שום פרק על העצמאים. צריך לנקוט בצעדים אקוטיים יותר כדי לסייע לעצמאים והעסקים להתאושש ממשבר הקורונה ולעמוד שוב על הרגליים. צעדים כמו הרחבת העוסק הפטור, פחת מואץ, קיזוז הפסדים לאחור , הכרה בהוצאות וההכרחי מכולם - דמי אבטלה לעצמאים".

גם בז'ה מרגיש כי כל המילים הגבוהות לא מגיעות כסיוע אמיתי לעצמאים. "ברישוי עסקים ורגולוציה מתקנים ביורוקרטיה ואני מברך על זה אבל אנחנו מבקשים קודם כל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים. אנחנו מצפים שיהיה אזכור וביטוי לתנאים סוציאלים לעצמאים בחוק ההסדרים".

בשורה התחתונה כרגע אין דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים וגם לא יהיו. האם זה ישתנה לאחר שחוק ההסדרים יעבור? האם יהיה כאן שינוי היסטורי או שההיסטוריה תחזור על עצמה וכל ההבטחות לעצמאים ייעלמו? התשובה תתקבל בנובמבר, אחרי שנדע מה יעלה בגורל הממשלה, והאם הצליחה או לא הצליחה להעביר תקציב.

האוצר: "ארגוני העצמאים היו מעורבים"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק ההסדרים המובא השנה לאישור הממשלה הינו רחב ומקיף בהשוואה לשנים קודמות וכולל רפורמות יסוד רבות אשר יביאו לשיפור ניכר בצמיחת הכלכלה הישראלית בדגש על עידוד פעילות המגזר העסקי, ובדגש רב יותר על פעילות העסקים הקטנים והבינוניים.

"בין התוכניות המרכזיות שצפויות לסייע לעסקים ניתן למנות את רפורמת יסוד במבנה הרגולציה בישראל, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה בכבאות, רפורמה להגברת התחרות בבנקים, ועוד. עוד יודגש כי מרבית הרפורמות הוכנו במשותף ובתמיכת ארגוני העצמאים".

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

תחום התעופה ב"מצב הישרדות": 20 חברות בעולם כבר ביטלו טיסות

הטלטלה במצר הורמוז מצמצמת את אספקת הדלק הסילוני ומעמיקה את המשבר בענף התעופה ● לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מלאי הדלק יספיק לכשישה שבועות בלבד, ובאירופה מזהירים מביטולי טיסות כבר בסוף מאי ● כ־20 חברות תעופה כבר מקצצות פעילות, וההיצע העולמי צפוי לרדת

13 באפריל 2022 מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר'' / צילום: יוסי זמיר

ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

הדלק בתקופת ממשלת בנט־לפיד אכן היה זול יותר, אף שמחיר הנפט היה יקר יותר ● אלא שהוזלת הדלק אז הייתה כרוכה במהלכים שזכו לביקורת מקצועית ● המשרוקית של גלובס

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

תמורת 10 מיליון דולר: החברה האמריקאית שתפנה מוקשים בגבול סוריה

אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר ● החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

השינויים באפל: הישראלי הבכיר בהייטק מקבל תפקיד חדש

ג'וני סרוג'י יחליף בתפקידו את ג'ון טרנוס שמונה למנכ"ל אפל במקום טים קוק שהודיע על פרישה ● התפקיד החדש של סרוג'י מציב אותו במקום מרכזי בחזון הבינה המלאכותית של החברה שעד כה לא הוכיח את עצמו

צילום: מחוז אומורי, יפן

רעידת אדמה חזקה סמוך ליפן: אזהרת צונאמי לפגיעה בחופי המדינה

גלי צונאמי בגובה שלושה מטרים עלולים לפגוע במחוז אומורי בצפון האי הונשו, האי המרכזי ביפן ● רעידת אדמה חזקה בעוצמה 7.5 הורגשה בים ממזרח למדינה ● שירותי הרכבות המהירות הופסקו, היערכות לפגיעה בתוך פחות מחצי שעה

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

תחום אחרי תחום, ההשקות של אנתרופיק מטלטלות את שוק הטכנולוגיה

רצף ההשקות האגרסיבי של אנתרופיק מוגדר ע"י אנליסטים כ"מרחץ דמים" ● החברות שעל הכוונת שלה מחקו בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר ● כעת תוהים בוול סטריט: איזה סקטור הוא הבא בתור לחטוף מענקית הבינה המלאכותית?

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

בועז לוי. ימונה ליו''ר התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

"הדמות הפסיבית": בועז לוי אושר ליו"ר התע"א, ודאג למנכ"ל נוח

דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את מינויו של בועז לוי, המכהן כמנכ"ל החברה, ליו"ר ● בתוך כך אישר הדירקטוריון את מינויו של הסמנכ"ל משה לוי למנכ"ל בפועל, אשר ישמש בתפקיד זה באופן זמני עד לסיום הליך בחירת מנכ"ל קבוע לחברה

ג'ון טרנוס באחת ההכרזות של אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

מפיתוח האייפון ועד מהפכת השבבים: השינוי ההיסטורי בצמרת אפל וההשלכות

ג׳ון טרנוס, שהוביל את פיתוח האייפון, המק והמעבר ההיסטורי של אפל לשבבים עצמאיים, יחליף את טים קוק כמנכ״ל אחרי 15 שנה ● טרנוס נכנס לתפקיד כשהחברה בשיאה, אך גם בעיצומו של מרוץ טכנולוגי חדש סביב הבינה המלאכותית

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

דגל ישראל מונף לצד דגל האיחוד האירופי בבניין הפרלמנט בבריסל / צילום: Shutterstock

מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר ממיליון חתימות בקרב תושבי האיחוד האירופי, בקריאה להשהות את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסי הסחר התרבות וקשרי החוץ עם ישראל ● הנימוק: "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים" ● בתום תהליך אימות החתימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ● ומה תהיה עמדת הונגריה?

איור: גיל ג'יבלי

2.96 שקלים לדולר: הכוחות שמאחורי השיא ההיסטורי

המוסדיים מכרו סכום שיא של דולרים ● הפסקת האש העניקה רוח גבית והורידה את פרמיית הסיכון ● כל הגורמים שעומדים מאחורי השיא ההיסטורי של השקל ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

רה''מ נתניהו. / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו סיכם עם המעסיקים על הקלות במתווה החל"ת - באוצר לא מכירים

ראש הממשלה סיכם עם נשיאות המגזר העסקי על קיצור תקופת הזכאות לחל"ת לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עם פרוץ המלחמה מ־10 ימים ל־5, אך במשרד האוצר לא מכירים את הפרטים בשלב זה ● כל תיקון במתווה הקיים ידרוש חקיקה מחדש, בזמן שהכנסת בפגרה