גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות ומציאות: כך נעלמו העצמאים מחוק ההסדרים

ממשלת בנט–לפיד הבטיחה לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, אלא שזו נעדרת מחוק ההסדרים הקרוב ● איך מגזר של חצי מיליון עובדים נשאר מאחור? באוצר לא מבינים על מה המהומה, ובממשלה מבטיחים לטפל בנושא אחרי העברת התקציב

נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters
נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters

"הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאים", כך נכתב בקווי היסוד של ממשלת השינוי. המשפט הזה היה חלק מההבטחות של המפלגות השונות להקים רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בישראל, הכלולות בשורת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת בנט-לפיד.
ביום ראשון עתידה הממשלה לאשר את התקציב לשנים 2021-2022 וחוק ההסדרים הנלווה לו, אך בין שלל הרפורמות הגדולות בחוק ההסדרים נראה שנשכחה רפורמה אחת שהייתה אמורה לתקן עוול היסטורי שנעשה לעצמאים - אותה רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים.

אחרי הקורונה: התקוות התנפצו

דמי אבטלה לעצמאים הייתה אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה הקודמת למשק. סקטור העצמאים מונה כ-500 אלף עצמאים, מעסיקים ובעלי עסקים קטנים, אשר מעסיקים בעצמם כ-1.5 מיליון שכירים. מאבקם לזכויות סוציאליות, התעצם מראשית משבר הקורונה ובמקביל נערכו כל העת פגישות של ראשי הארגונים עם שרי האוצר לשעבר (משה כחלון ואחריו ישראל כ"ץ), נציגי אגף התקציבים ונציגי משרד ראש הממשלה, ואף עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. כולם הבטיחו להם הכל: השוואת זכויות העצמאים לאלה של השכירים, מבחינת זכאותם לדמי אבטלה וחופשות. ההבטחה הזאת הפכה לאחת מהבטחות הבחירות הפופולריות של המפלגות הגדולות, שכולן החליטו פתאום שהם רוצים לתקן עוול היסטורי שקיים בישראל עשרות שנים, ומקפח את העצמאים.

הכוח שהיה לעצמאים בשיאה של המחאה, כשהם היו מאוחדים בסבלם, היתרגם גם לכוח פוליטי, שהוביל בין היתר את אביר קארה, מי שייסד את תנועת העצמאים "אני שולמן", להתמודד על מקום בכנסת. קארה קיבל מקום של כבוד במפלגת קדימה ועם הקמת הממשלה הפך לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בנוסף, בקווי היסוד של הממשלה שולבו חלק מההבטחות לעצמאים, בהם ההבטחה לחוקק רשת ביטחון סוציאלית.

כך נולדו בלב העצמאים ציפיות ותקוות שהנושאים שמעניינים אותם יטופלו. כעת, חלק מארגוני העצמאים, טוענים כי לא רק שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה, אלא בחוק ההסדרים היא אף מערימה עליהם קשיים.

לדברי נשיא לשכת העצמאים בישראל, עו"ד רועי כהן, "שנים אנחנו זועקים, והקורונה טרפה את כל הקלפים - אנשים קורסים ועולם כמנהגו נוהג. שוב חוק הסדרים ושוב העצמאים בחוץ. אנחנו רגע לפני תקופת החגים, 'התו הירוק' חזר עם כל מה שהוא טומן בחובו, ואיתו המגבלות שכבר נושפות בעורפנו. נשאלת השאלה איך, אחרי כמעט שנתיים של משבר כלכלי, של קריסה המונית של עסקים, ממשלת ישראל מרשה לעצמה לפרסם חוק הסדרים שלא כולל כמעט שום בשורה למען העצמאים והעסקים הקטנים, ושוב מתעלמת מהם. דמי אבטלה לעצמאים ורשת ביטחון סוציאלית בדיוק כמו לשכירים זה צו השעה.

גם יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה טוען, כי "ספר התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים אף חלק מ'התוכנית הלאומית' לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, ובתקציב אין שום בשורה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעדיין מתמודדים עם השלכות המגפה והפחד מהגבלות נוספות שיגיעו בשבועות הקרובים בעקבות העלייה בתחלואה. לא ייתכן שלפני חודשיים כל הפוליטיקאים שמרכיבים את הקואליציה נפגשו איתנו, והביעו תמיכה בחקיקת דמי אבטלה לעצמאים והענקת רשת ביטחון סוציאלית לבעלי העסקים, והיום שותקים".

"אי אפשר לעשות מהפכה בחודש"

באוצר לא מבינים על איזו "שתיקה" או "הבטחות שווא" מדברים חלק מארגוני העצמאים. לטענתם חוק ההסדרים הנוכחי הוא החוק הטוב ביותר שהיה אי פעם לעצמאים, וההוכחה לכך הן בין היתר הרפורמות להפחתת הרגולציה, הרפורמה בשירותי הכבאות, הרפורמות בייבוא ועוד. לדברי גורם באוצר, "חוק ההסדרים הנוכחי הוא חוק שנועד למגזר העסקי. הוא רצוף הטבות וכלים שיאפשרו לאותם עסקים, בדגש על עסקים קטנים ועצמאים, לצמוח. כל הרפורמה ברגולציה היא לטובת העסקים עם דגש על עסקים קטנים ובינוניים, וכך גם הרפורמה בכבאות וברישוי. גם הרפורמה בייבוא שתאפשר לייבואנים קטנים להתחיל לייבא ולהתחרות ביבואנים הגדולים, אחרי שהיא מבטלת את המגבלות של מכון התקנים, נועדה לסייע למגזר העסקי. זה עולם אחר לגמרי שמשרת את העסקים הקטנים. זה חוק הסדרים שהוא סופר טוב לעצמאים, עם מלא רפורמות מעולות עבורם".

באשר לרשת הביטחון הסוציאלית אומר אותו גורם כי זה לא דבר שניתן להכניס לחוק ההסדרים. "על רשת ביטחון סוציאלית אין הסכמה בכלל גם בין העצמאים עצמם. השולמנים למשל לא רוצים דמי אבטלה לעצמאים, לעומת לה"ב שכן רוצה דמי אבטלה לעצמאים. הממשלה אמרה שהיא תבחן את הקמת רשת ביטחון התנדבותית, והיא תעשה את זה, אבל מצפים שהמדינה תעשה את זה תוך 40 יום? הממשלה אמרה שהיא תבחן את הנושא והיא תבחן אותו. לא ניתן תוך חודש לעשות מהפכה שאין עליה בכלל הסכמה, גם בקרב הציבור שלכאורה דורש אותה. לכן, את נושא רשת הביטחון הממשלה והאוצר יבחנו לעומק בהמשך. בקרב העצמאים אין קונצנזוס מה הם רוצים. הם בעצמם לא מסכימים על מודל אחד של זכויות סוציאליות".

"חוק ההסדרים: תרגום של מחאת העצמאים"

גם ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, שנושא את דגל העצמאים, לא מבין את הטענות. "מצער אותי לחשוב שיש לי חברים שהלכו להקים את פורום העצמאים בהסתדרות תוך התעלמות מהעובדה שההסתדרות היא לא חלק מהפתרון אלה חלק מהבעיה", אומר קארה. לדבריו, "חוק ההסדרים הוא החוק הכי מרחיק לכת שנכתב אי פעם בישראל לטובת העצמאים. מעולם לא היה חוק כל כך טוב לעצמאים. זה חוק שתרגם את המחאה של העצמאים למדיניות כלכלית של ממשלה. ממשלת ישראל עוסקת בהפחתה רצינית של רגולציה בהקמת רשות הרגולציה. כל בעל עסק טוען שקשה לו ומציקים לו, ויש היטלים אגרות קנסות ורישוי שמטילים עליו, פיקוח מיותר ודרישות מוגזמות וכל הדברים האלה מוסרים עכשיו. לומר שאין התייחסות לעצמאים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים זה להיות מנותק".

באשר לרשת הביטחון אומר קארה, כי "את המונח רשת ביטחון לעצמאים אני תבעתי ובהסכם הקואליציוני הכנסנו אותו, והממשלה מחויבת לו. אנחנו עובדים על הנושא הזה ביתר שאת, אבל צריך להבין שדברים שלא קרו 72 שנה אי אפשר להעביר ב-42 יום. אנחנו נעביר תקציב ואחרי שנעביר אותו נעבוד על זה כדי שעד סוף השנה תהיה רשת ביטחון וולנטרית לעצמאים. אבל בואו קודם כל נעביר תקציב, כי אם אין תקציב אין ממשלה. הנושא של רשת ביטחון הוא בטיפול אישי שלי ואני דואג לזה".

קארה מוסיף, כי בתכנית שתתגבש לאחר שיעבור חוק ההסדרים יוכל כל עצמאי שיבחר בכך להוציא לעצמו תלושי שכר ולהפריש סכומים לטובת דמי אבטלה ולקבל זכויות כמו שכיר. "אנחנו רוצים שכל עצמאי שרוצה יוכל להוציא לעצמו תלוש משכורת כמו שכיר, ולקבל את הזכויות כמו שכיר. יש לזה הסכמה מאוד רחבה בקואליציה וגם באופוזיציה, ונעביר את זה. זה יחול על עצמאים שירצו בכך. אנחנו לא נדרוש מאדם לשלם את ההפרשות לדמי אבטלה. יש פה עבודה פוליטית שצריכה להיעשות אבל זה לא ירד מהפרק. אי אפשר ביום אחד לתקן עוולות של 100 שנה. נעביר את חוק ההסדרים, ואז נסיים את הפעילות שלנו ברשת הביטחון לעצמאים. אלה דברים שהתחייבנו עליהם ונעמוד בהם".

את עו"ד כהן זה לא מספק. לדבריו, "רישוי עסקים ורפורמה בייבוא הם צעדים הגיוניים ושקולים בדרך להורדת יוקר המחיה והפחתת הרגולציה במגזר העסקי, אבל הם לא העיקר, ושוב קיבלנו חוק הסדרים בלי שום פרק על העצמאים. צריך לנקוט בצעדים אקוטיים יותר כדי לסייע לעצמאים והעסקים להתאושש ממשבר הקורונה ולעמוד שוב על הרגליים. צעדים כמו הרחבת העוסק הפטור, פחת מואץ, קיזוז הפסדים לאחור , הכרה בהוצאות וההכרחי מכולם - דמי אבטלה לעצמאים".

גם בז'ה מרגיש כי כל המילים הגבוהות לא מגיעות כסיוע אמיתי לעצמאים. "ברישוי עסקים ורגולוציה מתקנים ביורוקרטיה ואני מברך על זה אבל אנחנו מבקשים קודם כל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים. אנחנו מצפים שיהיה אזכור וביטוי לתנאים סוציאלים לעצמאים בחוק ההסדרים".

בשורה התחתונה כרגע אין דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים וגם לא יהיו. האם זה ישתנה לאחר שחוק ההסדרים יעבור? האם יהיה כאן שינוי היסטורי או שההיסטוריה תחזור על עצמה וכל ההבטחות לעצמאים ייעלמו? התשובה תתקבל בנובמבר, אחרי שנדע מה יעלה בגורל הממשלה, והאם הצליחה או לא הצליחה להעביר תקציב.

האוצר: "ארגוני העצמאים היו מעורבים"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק ההסדרים המובא השנה לאישור הממשלה הינו רחב ומקיף בהשוואה לשנים קודמות וכולל רפורמות יסוד רבות אשר יביאו לשיפור ניכר בצמיחת הכלכלה הישראלית בדגש על עידוד פעילות המגזר העסקי, ובדגש רב יותר על פעילות העסקים הקטנים והבינוניים.

"בין התוכניות המרכזיות שצפויות לסייע לעסקים ניתן למנות את רפורמת יסוד במבנה הרגולציה בישראל, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה בכבאות, רפורמה להגברת התחרות בבנקים, ועוד. עוד יודגש כי מרבית הרפורמות הוכנו במשותף ובתמיכת ארגוני העצמאים".

עוד כתבות

השבוע בשווקים / צילום: יוסי כהן

כך ניתן לזהות בועה בשוק המניות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי קרנות הגידור על הראלי, המניות המועדפות ואלה שכדאי להתרחק מהן ● שבועיים לפני החלטת הנגיד, הבנקים כבר חותכים את הריבית על הפיקדונות ● כך באמת ניתן לזהות בועה בשוק המניות ● המשפחה שמאחורי ההנפקה הביטחונית הגדולה בת"א ● וגם: מדוע הפכו שבבי הזיכרון לטרנד החם בוול סטריט

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

האיום החדש של פוטין: הנשק החזק ביותר ייפרס עוד השנה

רוסיה מתחייבת לפרוס בקרוב את הטיל הגרעיני החזק ביותר שלה • שורת זוכי פרס נובל בדרישה חריגה מאיראן • והמונדיאל הוביל למחאה יוצאת דופן במקסיקו

באיזו עיר בארץ ישנו המספר הרב ביותר של רחובות הקרויים על שם כדורגלני עבר? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בארץ יש הכי הרבה רחובות על שם כדורגלני עבר?

איזו ציפור היא היחידה שמסוגלת לעוף לאחור, על שם איזו מכונית יוקרה קרוי אחד ממכשירי הפילאטיס, ומה ההבדל בין קראט של יהלומים לקראט של זהב? ● הטריוויה השבועית

מפעל נגב ירוחם / צילום: יח''צ

עם רוח גבית מהדולר: נגב קרמיקה חוזרת לבורסה ורוצה לגייס 100 מיליון שקל באג"ח

14 שנים לאחר שנמחקה מהבורסה נגב קרמיקה חוזרת לשוק ההון ● יבואנית מוצרי הבנייה לבית ולחדרי אמבטיות שבבעלות יריב לרנר וקרן ויולה רוצה לגיוס אג"ח לא מדורגות וללא שיעבודים

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

סר דייויד אטינבורו / צילום: Reuters

דיוויד אטנבורו ידע לרתום כל טכנולוגיה כדי לקרב את הציבור אל הטבע

האיש שהפך לסמל של חקר הטבע והגנת הסביבה, וחגג את יום הולדתו ה-100, הוא לא עוד מנחה טלוויזיה ● תרומתו למדע כה משמעותית שמעל ל-40 מיני בעלי חיים וצמחים קרויים על שמו ● העבודה שלו שינתה חוקים ואת דעת הקהל וגרמה לאנשים להבין שבכוחם לתקן

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט; תשואת האג"ח ל-30 שנה זינקה לכ-5.1%

אירופה ננעלה באדום ● נעילה אדומה גם באסיה ● תשואת האג"ח בארה"ב ל-30 שנה זינקה ב-8.6 נקודות בסיס לכ-5.1% - הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2025 ● מניות הטכנולוגיה מאבדות גובה: אינטל יורדת ב-6%, סרבראס שקפצה ב-68% אתמול מאבדת 10%

טקס הריסה של פרויקט קוסטה ריקה בירושלים / צילום: עמית אוזנה

אשליית הפיזור: הבנקים, הפנסיה והבורסה שקועים עמוק בסיכון הנדל"ני

אולי אנחנו חושבים שנטשנו את שוק הנדל"ן, אבל הוא נמצא בכל: רבע משווי החברות שנסחרות פה הן מהענף, ונתח ניכר מכלל הגיוסים - למשל של בנקים או חברות פיננסים - זורם אליו ● וזו לא הדירה שמסוכנת ולא המניות שמסוכנות, אלא הפחד שהכל יקרוס יחד

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים לא רואה בעיה ברווחי השיא ומבטיח: "תיכנס תחרות"

בצל רווחי עתק של 32 מיליארד שקל, הכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז הציתה עימות חזיתי בין הרגולטורים ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מתנער מהרעיון ומסביר שלדעתו הדרך לשיפור התחרות עוברת בכלל בתשתיות: "הצעד של רשות התחרות קיצוני, היינו מוכנים לשיתוף פעולה" ● הוא מתנגד למיסוי הבנקים על רווחי יתר, מסתייג מהרפורמה ההיסטורית בשוק ההון ומתחייב: "בתוך שנה יקומו כאן עד שלושה בנקים חדשים" ● ראיון בלעדי

צחי עירון / צילום: באדיבות פסגות

רואה החשבון שקנה את מה שנשאר מבית ההשקעות הגדול, ומנהל מיליארדי שקלים

"התחלתי ללמוד ביולוגיה ימית, אבל ביום הראשון, כשכל המרצים דיברו על מה אפשר לעשות בעתיד, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מזה. לא באתי מבית מבוסס" ● שיחה קצרה עם צחי עירון, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה חתמה עם בנק הפועלים על מימון של 5.7 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח

על פי הדיווח, המימון להקמת תחנת הכוח יתקבל מידי בנק הפועלים, וכולל: מסגרות אשראי לטווח ארוך בסך 4.5 מיליארד ש' עבור ההקמה, מסגרת Bullet, ומסגרת לחריגות ● התחנה תקרא על שם אבשלום הרן ז"ל, ממייסדי דליה ומחלוצי משק האנרגיה הפרטי בישראל, שנרצח ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים החריג שצפוי היום: "יהווה לבדו כ-60% מהאינפלציה לשנה הקרובה"

נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2026 יפורסמו היום, והערכות האנליסטים מדברות על עלייה של 1.1% עד 1.3% ● אם הצפי הזה יתממש, הוא יהפוך את מדד אפריל למדד החודשי הגבוה ביותר מזה שנה לפחות

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

הגיימרים  החדשים / צילום: AI

בגיל 70 הוא משקיע שעות במשחקי אסטרטגיה. האם זה טוב או רע למוח?

דודי (70) מושקע עמוקות במשחקי אסטרטגיה,​ דיטה (75) משחקת בטלפון כדי להירגע, גבי (62) מכור לאקסבוקס ומקווה "להיגמל" עד הפנסיה, ועבור הזמרת גלי עטרי זה אסקפיזם ● יותר ויותר מבוגרים נשאבים לעולם הגיימינג, ופותחים הזדמנויות לתעשייה ● מחקרים חדשים בדקו מה מביא אותם לשם והאם הם מאמנים את המוח או בדיוק ההפך?

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

הכנסת עומדת להתפזר? אלה השפעות המהלך - עוד לפני פתיחת הקלפיות

העלאת הצעת החוק לפיזור הכנסת צפויה להגביל את פעולת הממשלה עוד לפני שהיא מאושרת בשלוש קריאות ● אבל מה יקרה אם תיווצר הזדמנות להסכם עם לבנון, והאם הממשלה יכולה לנצל את התקופה לכלכלת בחירות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר בסוגיות שעל הפרק 

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן מחסל פוזיציה, ובונה אחת חדשה: "אטרקטיבית במיוחד"

המיליארדר היהודי ביל אקמן רוכש 5.6 מיליון מניות של מיקרוסופט לאחר שענקית הטכנולוגיה סובלת מביצועי חסר ביחס למתחרות • בפוסט מפורט לרשתות החברתיות הוא מפרק את החששות מתחרות, מגן על השקעות ההון הגדולות, ומבהיר לגבי היציאה מגוגל: "זה לא הימור נגד החברה, אלא מקור מימון"

תעלומה ושמה סאטושי / צילום: Shutterstock

שורה של תחקירים ניסו לפצח את החידה הזו, האם דווקא מנכ"ל של חברה ישראלית יעשה זאת?

15 שנה חלפו מאז נתן סאטושי נאקאמוטו אות חיים - וזהותו נותרה באפלה ● שורת תחקירים שפורסמו לאחרונה מציפים שוב את השאלה הגדולה בדבר הדמות המסתורית שמאחורי המטבע, שכבר נסק לשיא של 127 אלף דולר ● האם דווקא מנכ"ל של חברה ישראלית יתקרב לפיצוח התעלומה?

אילוסטרציה: Shutterstock

כשסיכוי של אחד למיליון מתממש: איך המשקיעים המבריקים בעולם פשטו רגל וכמעט הקריסו את השווקים

בשנות התשעים העליזות התקבעה בוול סטריט התפיסה שניתן לנצח את השווקים, נוכח מודל עובד לתמחור סיכונים ● הסוחר האגדי ג’ון מריוות’ר החליט לעשות כסף מעיוותים בשוק, וחבר לשם כך לזוכי פרס נובל ● כשקרן הגידור שלו נפלה מגדולתה, הבנקים הגדולים בעולם נדרשו להזרים מיליארדים והפד נאלץ להוריד ריבית 3 פעמים - התערבויות ששינו את כללי המשחק ● כתבה שנייה בסדרה