גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות ומציאות: כך נעלמו העצמאים מחוק ההסדרים

ממשלת בנט–לפיד הבטיחה לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, אלא שזו נעדרת מחוק ההסדרים הקרוב ● איך מגזר של חצי מיליון עובדים נשאר מאחור? באוצר לא מבינים על מה המהומה, ובממשלה מבטיחים לטפל בנושא אחרי העברת התקציב

נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters
נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters

"הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאים", כך נכתב בקווי היסוד של ממשלת השינוי. המשפט הזה היה חלק מההבטחות של המפלגות השונות להקים רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בישראל, הכלולות בשורת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת בנט-לפיד.
ביום ראשון עתידה הממשלה לאשר את התקציב לשנים 2021-2022 וחוק ההסדרים הנלווה לו, אך בין שלל הרפורמות הגדולות בחוק ההסדרים נראה שנשכחה רפורמה אחת שהייתה אמורה לתקן עוול היסטורי שנעשה לעצמאים - אותה רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים.

אחרי הקורונה: התקוות התנפצו

דמי אבטלה לעצמאים הייתה אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה הקודמת למשק. סקטור העצמאים מונה כ-500 אלף עצמאים, מעסיקים ובעלי עסקים קטנים, אשר מעסיקים בעצמם כ-1.5 מיליון שכירים. מאבקם לזכויות סוציאליות, התעצם מראשית משבר הקורונה ובמקביל נערכו כל העת פגישות של ראשי הארגונים עם שרי האוצר לשעבר (משה כחלון ואחריו ישראל כ"ץ), נציגי אגף התקציבים ונציגי משרד ראש הממשלה, ואף עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. כולם הבטיחו להם הכל: השוואת זכויות העצמאים לאלה של השכירים, מבחינת זכאותם לדמי אבטלה וחופשות. ההבטחה הזאת הפכה לאחת מהבטחות הבחירות הפופולריות של המפלגות הגדולות, שכולן החליטו פתאום שהם רוצים לתקן עוול היסטורי שקיים בישראל עשרות שנים, ומקפח את העצמאים.

הכוח שהיה לעצמאים בשיאה של המחאה, כשהם היו מאוחדים בסבלם, היתרגם גם לכוח פוליטי, שהוביל בין היתר את אביר קארה, מי שייסד את תנועת העצמאים "אני שולמן", להתמודד על מקום בכנסת. קארה קיבל מקום של כבוד במפלגת קדימה ועם הקמת הממשלה הפך לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בנוסף, בקווי היסוד של הממשלה שולבו חלק מההבטחות לעצמאים, בהם ההבטחה לחוקק רשת ביטחון סוציאלית.

כך נולדו בלב העצמאים ציפיות ותקוות שהנושאים שמעניינים אותם יטופלו. כעת, חלק מארגוני העצמאים, טוענים כי לא רק שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה, אלא בחוק ההסדרים היא אף מערימה עליהם קשיים.

לדברי נשיא לשכת העצמאים בישראל, עו"ד רועי כהן, "שנים אנחנו זועקים, והקורונה טרפה את כל הקלפים - אנשים קורסים ועולם כמנהגו נוהג. שוב חוק הסדרים ושוב העצמאים בחוץ. אנחנו רגע לפני תקופת החגים, 'התו הירוק' חזר עם כל מה שהוא טומן בחובו, ואיתו המגבלות שכבר נושפות בעורפנו. נשאלת השאלה איך, אחרי כמעט שנתיים של משבר כלכלי, של קריסה המונית של עסקים, ממשלת ישראל מרשה לעצמה לפרסם חוק הסדרים שלא כולל כמעט שום בשורה למען העצמאים והעסקים הקטנים, ושוב מתעלמת מהם. דמי אבטלה לעצמאים ורשת ביטחון סוציאלית בדיוק כמו לשכירים זה צו השעה.

גם יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה טוען, כי "ספר התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים אף חלק מ'התוכנית הלאומית' לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, ובתקציב אין שום בשורה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעדיין מתמודדים עם השלכות המגפה והפחד מהגבלות נוספות שיגיעו בשבועות הקרובים בעקבות העלייה בתחלואה. לא ייתכן שלפני חודשיים כל הפוליטיקאים שמרכיבים את הקואליציה נפגשו איתנו, והביעו תמיכה בחקיקת דמי אבטלה לעצמאים והענקת רשת ביטחון סוציאלית לבעלי העסקים, והיום שותקים".

"אי אפשר לעשות מהפכה בחודש"

באוצר לא מבינים על איזו "שתיקה" או "הבטחות שווא" מדברים חלק מארגוני העצמאים. לטענתם חוק ההסדרים הנוכחי הוא החוק הטוב ביותר שהיה אי פעם לעצמאים, וההוכחה לכך הן בין היתר הרפורמות להפחתת הרגולציה, הרפורמה בשירותי הכבאות, הרפורמות בייבוא ועוד. לדברי גורם באוצר, "חוק ההסדרים הנוכחי הוא חוק שנועד למגזר העסקי. הוא רצוף הטבות וכלים שיאפשרו לאותם עסקים, בדגש על עסקים קטנים ועצמאים, לצמוח. כל הרפורמה ברגולציה היא לטובת העסקים עם דגש על עסקים קטנים ובינוניים, וכך גם הרפורמה בכבאות וברישוי. גם הרפורמה בייבוא שתאפשר לייבואנים קטנים להתחיל לייבא ולהתחרות ביבואנים הגדולים, אחרי שהיא מבטלת את המגבלות של מכון התקנים, נועדה לסייע למגזר העסקי. זה עולם אחר לגמרי שמשרת את העסקים הקטנים. זה חוק הסדרים שהוא סופר טוב לעצמאים, עם מלא רפורמות מעולות עבורם".

באשר לרשת הביטחון הסוציאלית אומר אותו גורם כי זה לא דבר שניתן להכניס לחוק ההסדרים. "על רשת ביטחון סוציאלית אין הסכמה בכלל גם בין העצמאים עצמם. השולמנים למשל לא רוצים דמי אבטלה לעצמאים, לעומת לה"ב שכן רוצה דמי אבטלה לעצמאים. הממשלה אמרה שהיא תבחן את הקמת רשת ביטחון התנדבותית, והיא תעשה את זה, אבל מצפים שהמדינה תעשה את זה תוך 40 יום? הממשלה אמרה שהיא תבחן את הנושא והיא תבחן אותו. לא ניתן תוך חודש לעשות מהפכה שאין עליה בכלל הסכמה, גם בקרב הציבור שלכאורה דורש אותה. לכן, את נושא רשת הביטחון הממשלה והאוצר יבחנו לעומק בהמשך. בקרב העצמאים אין קונצנזוס מה הם רוצים. הם בעצמם לא מסכימים על מודל אחד של זכויות סוציאליות".

"חוק ההסדרים: תרגום של מחאת העצמאים"

גם ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, שנושא את דגל העצמאים, לא מבין את הטענות. "מצער אותי לחשוב שיש לי חברים שהלכו להקים את פורום העצמאים בהסתדרות תוך התעלמות מהעובדה שההסתדרות היא לא חלק מהפתרון אלה חלק מהבעיה", אומר קארה. לדבריו, "חוק ההסדרים הוא החוק הכי מרחיק לכת שנכתב אי פעם בישראל לטובת העצמאים. מעולם לא היה חוק כל כך טוב לעצמאים. זה חוק שתרגם את המחאה של העצמאים למדיניות כלכלית של ממשלה. ממשלת ישראל עוסקת בהפחתה רצינית של רגולציה בהקמת רשות הרגולציה. כל בעל עסק טוען שקשה לו ומציקים לו, ויש היטלים אגרות קנסות ורישוי שמטילים עליו, פיקוח מיותר ודרישות מוגזמות וכל הדברים האלה מוסרים עכשיו. לומר שאין התייחסות לעצמאים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים זה להיות מנותק".

באשר לרשת הביטחון אומר קארה, כי "את המונח רשת ביטחון לעצמאים אני תבעתי ובהסכם הקואליציוני הכנסנו אותו, והממשלה מחויבת לו. אנחנו עובדים על הנושא הזה ביתר שאת, אבל צריך להבין שדברים שלא קרו 72 שנה אי אפשר להעביר ב-42 יום. אנחנו נעביר תקציב ואחרי שנעביר אותו נעבוד על זה כדי שעד סוף השנה תהיה רשת ביטחון וולנטרית לעצמאים. אבל בואו קודם כל נעביר תקציב, כי אם אין תקציב אין ממשלה. הנושא של רשת ביטחון הוא בטיפול אישי שלי ואני דואג לזה".

קארה מוסיף, כי בתכנית שתתגבש לאחר שיעבור חוק ההסדרים יוכל כל עצמאי שיבחר בכך להוציא לעצמו תלושי שכר ולהפריש סכומים לטובת דמי אבטלה ולקבל זכויות כמו שכיר. "אנחנו רוצים שכל עצמאי שרוצה יוכל להוציא לעצמו תלוש משכורת כמו שכיר, ולקבל את הזכויות כמו שכיר. יש לזה הסכמה מאוד רחבה בקואליציה וגם באופוזיציה, ונעביר את זה. זה יחול על עצמאים שירצו בכך. אנחנו לא נדרוש מאדם לשלם את ההפרשות לדמי אבטלה. יש פה עבודה פוליטית שצריכה להיעשות אבל זה לא ירד מהפרק. אי אפשר ביום אחד לתקן עוולות של 100 שנה. נעביר את חוק ההסדרים, ואז נסיים את הפעילות שלנו ברשת הביטחון לעצמאים. אלה דברים שהתחייבנו עליהם ונעמוד בהם".

את עו"ד כהן זה לא מספק. לדבריו, "רישוי עסקים ורפורמה בייבוא הם צעדים הגיוניים ושקולים בדרך להורדת יוקר המחיה והפחתת הרגולציה במגזר העסקי, אבל הם לא העיקר, ושוב קיבלנו חוק הסדרים בלי שום פרק על העצמאים. צריך לנקוט בצעדים אקוטיים יותר כדי לסייע לעצמאים והעסקים להתאושש ממשבר הקורונה ולעמוד שוב על הרגליים. צעדים כמו הרחבת העוסק הפטור, פחת מואץ, קיזוז הפסדים לאחור , הכרה בהוצאות וההכרחי מכולם - דמי אבטלה לעצמאים".

גם בז'ה מרגיש כי כל המילים הגבוהות לא מגיעות כסיוע אמיתי לעצמאים. "ברישוי עסקים ורגולוציה מתקנים ביורוקרטיה ואני מברך על זה אבל אנחנו מבקשים קודם כל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים. אנחנו מצפים שיהיה אזכור וביטוי לתנאים סוציאלים לעצמאים בחוק ההסדרים".

בשורה התחתונה כרגע אין דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים וגם לא יהיו. האם זה ישתנה לאחר שחוק ההסדרים יעבור? האם יהיה כאן שינוי היסטורי או שההיסטוריה תחזור על עצמה וכל ההבטחות לעצמאים ייעלמו? התשובה תתקבל בנובמבר, אחרי שנדע מה יעלה בגורל הממשלה, והאם הצליחה או לא הצליחה להעביר תקציב.

האוצר: "ארגוני העצמאים היו מעורבים"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק ההסדרים המובא השנה לאישור הממשלה הינו רחב ומקיף בהשוואה לשנים קודמות וכולל רפורמות יסוד רבות אשר יביאו לשיפור ניכר בצמיחת הכלכלה הישראלית בדגש על עידוד פעילות המגזר העסקי, ובדגש רב יותר על פעילות העסקים הקטנים והבינוניים.

"בין התוכניות המרכזיות שצפויות לסייע לעסקים ניתן למנות את רפורמת יסוד במבנה הרגולציה בישראל, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה בכבאות, רפורמה להגברת התחרות בבנקים, ועוד. עוד יודגש כי מרבית הרפורמות הוכנו במשותף ובתמיכת ארגוני העצמאים".

עוד כתבות

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען כי שוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

לראשונה בתולדותיה: הפניקס חצתה את רף מיליארד הדולר ברווח הכולל

הפניקס הציגה זינוק של 34% ברווח הכולל ל-3.2 מיליארד שקל עם תשואה להון של 26.6% ומנהלת נכסים של 610 מיליארד שקל ● האם היא שוב תעדכן יעדים כלפי מעלה? בן סימון: "אנחנו מכים את התחזיות"

מי המדינות המפתיעות שמתווכות במגעים להפסקת אש?

כמה עובדים היו מגויסים למילואים בכל רגע נתון בשנת 2025, וגם: איזה שיא שבר בית ההשקעות מיטב בחודש שעבר? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

תל אביב. היצע הדירות להשכרה ירד ב־11% / צילום: נוי מאיה

שכר הדירה עלה בחדות מאז אוקטובר 2023, וצפוי להמשיך במגמת עלייה

בעוד מחירי הדירות למכירה מראים סימני בלימה, שוכרים חדשים משלמים מאות שקלים יותר בחודש, ובתל אביב ובירושלים נרשמת ירידה בהיצע של מאות דירות ● נתוני הלמ"ס ו־WeCheck חושפים: בדירות הגדולות והממוגנות נרשמות עליות המחירים החדות ביותר

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית

צילומים: רויטרס-Alexander Nemenov, AP-Efrem Lukatsky

בסין מזהירים: גל משמעותי של קורונה בדרך

זלנסקי טען השבוע כי רוסיה מנסה לעצור את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לאוקראינה • אורבן מקצץ בהדרגה של אספקת הגז לקייב • גל קורונה חדש באופק? האזהרה של המומחה מהונג קונג ● ובית החולים שדורש מהמטופלת: תעזבי את החדר

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

מפעל שבבים / צילום: Reuters

התייקרות של עד 2,000 דולר לרכב: הסינים מגיבים למשבר באספקת השבבים לענף

השבבים זורמים לשוק הבינה המלאכותית - ותעשיית הרכב נשארת מאחור: מחסור חריף ברכיבי זיכרון "מיושנים" לרכב דוחף מחירים כלפי מעלה ומוביל לעליות חדות מצד היצרניות הסיניות ● ובמקביל: אובר מתקרבת לישראל תחת מגבלות ביטחוניות חסרות תקדים, ובשוק המקומי נערכים לגל חדש של דגמי יוקרה סיניים ● השבוע בענף הרכב

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי

כלל מציגה קפיצה ברווח והון עצמי של מעל 10 מיליארד שקל

חברת הביטוח והפיננסים בניהולו של יורם נוה הציגה רווח של 2.27 מיליארד שקל ב-2025 - עלייה של 47% בתוך השנה ● בנוסף, תחלק החברה דיבידנד של כ-400 מיליון שקל

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

בשווקים מעריכים: השלכות המערכה באיראן לא יסתכמו במשבר נפט

הכלכלן מוחמד אל עריאן טוען כי "השלכות המלחמה חורגות מתחום האנרגיה" ● בלקרוק מגדירים את המצב כ"זעזוע נזילות מערכתי", ובקרן המטבע מסבירים כי הוא עלול להוביל לעליית ריביות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

יורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

העובדים בחברת הביטוח הזו ייהנו מבונוס של 37 אלף שקל בממוצע

חברת כלל סיימה את השנה ברווח שיא של 2.27 מיליארד, וגם העובדים צפויים ליהנות מרווח של כ-100 מיליון שקל ועוד 40 מיליון שקל לפעילויות רווחה ונופש ● כ-80% מעובדי כלל יקבלו את הבונוס

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

ירי הטילים מאיראן נמשך על אף הפצצות צה"ל, ובערי הטילים בתת־קרקע משוקמות במהירות יכולות הירי ● מומחים מסבירים מה כוללות אותן ערים מבוצרות והאם ניתן להשמיד אותן לחלוטין

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

"לבקשת איראן": טראמפ מאריך את האולטימטום ב-10 ימים

ירי בלתי פוסק לצפון, צה"ל תוקף בדרום לבנון; נקבע מותו של גבר כבן 30 כתוצאה מהפגיעה בנהריה • דובר צה"ל: חסרים כ-15 אלף לוחמים - מה שנדרש זה לחוקק את חוק הגיוס ● דיווח: טהרן מסרה את תגובתה הרשמית להצעת ארה"ב • טראמפ: מוטב שהאיראנים יתחילו להיות רציניים לפני שיהיה מאוחר מדי • הותר לפרסום: סמ"ר אורי גרינברג, בן 21 נפל בקרב בלבנון • עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

דלתא דוחה את החזרה לישראל לספטמבר; אין שינוי במגבלות בנתב"ג

המגבלות על הפעילות בנתב"ג נותרות לפי שעה בעינן: מתאפשרת המראה או נחיתה אחת בשעה, והיקף הנוסעים נחתך לכ-50 בלבד על כל טיסה ● המשמעות לחברות התעופה הישראליות: הפסדים הולכים ומעמיקים ● וגם: חברת התעופה האמריקאית דלתא הודיעה הערב על הארכת ביטולי הטיסות עד ספטמבר לפחות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מבצעי המימון ושיעורי התפוסה: אמפא מציגה דוחות שנתיים לראשונה

חברת אמפא, שהפכה לציבורית במהלך השנה האחרונה, מציגה רווח של 208 מיליון שקל - עלייה משמעותית ביחס ל-2024 ● החברה תחלק דיבידנד של 50 מיליון שקל