גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות ומציאות: כך נעלמו העצמאים מחוק ההסדרים

ממשלת בנט–לפיד הבטיחה לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, אלא שזו נעדרת מחוק ההסדרים הקרוב ● איך מגזר של חצי מיליון עובדים נשאר מאחור? באוצר לא מבינים על מה המהומה, ובממשלה מבטיחים לטפל בנושא אחרי העברת התקציב

נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters
נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters

"הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאים", כך נכתב בקווי היסוד של ממשלת השינוי. המשפט הזה היה חלק מההבטחות של המפלגות השונות להקים רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בישראל, הכלולות בשורת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת בנט-לפיד.
ביום ראשון עתידה הממשלה לאשר את התקציב לשנים 2021-2022 וחוק ההסדרים הנלווה לו, אך בין שלל הרפורמות הגדולות בחוק ההסדרים נראה שנשכחה רפורמה אחת שהייתה אמורה לתקן עוול היסטורי שנעשה לעצמאים - אותה רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים.

אחרי הקורונה: התקוות התנפצו

דמי אבטלה לעצמאים הייתה אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה הקודמת למשק. סקטור העצמאים מונה כ-500 אלף עצמאים, מעסיקים ובעלי עסקים קטנים, אשר מעסיקים בעצמם כ-1.5 מיליון שכירים. מאבקם לזכויות סוציאליות, התעצם מראשית משבר הקורונה ובמקביל נערכו כל העת פגישות של ראשי הארגונים עם שרי האוצר לשעבר (משה כחלון ואחריו ישראל כ"ץ), נציגי אגף התקציבים ונציגי משרד ראש הממשלה, ואף עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. כולם הבטיחו להם הכל: השוואת זכויות העצמאים לאלה של השכירים, מבחינת זכאותם לדמי אבטלה וחופשות. ההבטחה הזאת הפכה לאחת מהבטחות הבחירות הפופולריות של המפלגות הגדולות, שכולן החליטו פתאום שהם רוצים לתקן עוול היסטורי שקיים בישראל עשרות שנים, ומקפח את העצמאים.

הכוח שהיה לעצמאים בשיאה של המחאה, כשהם היו מאוחדים בסבלם, היתרגם גם לכוח פוליטי, שהוביל בין היתר את אביר קארה, מי שייסד את תנועת העצמאים "אני שולמן", להתמודד על מקום בכנסת. קארה קיבל מקום של כבוד במפלגת קדימה ועם הקמת הממשלה הפך לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בנוסף, בקווי היסוד של הממשלה שולבו חלק מההבטחות לעצמאים, בהם ההבטחה לחוקק רשת ביטחון סוציאלית.

כך נולדו בלב העצמאים ציפיות ותקוות שהנושאים שמעניינים אותם יטופלו. כעת, חלק מארגוני העצמאים, טוענים כי לא רק שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה, אלא בחוק ההסדרים היא אף מערימה עליהם קשיים.

לדברי נשיא לשכת העצמאים בישראל, עו"ד רועי כהן, "שנים אנחנו זועקים, והקורונה טרפה את כל הקלפים - אנשים קורסים ועולם כמנהגו נוהג. שוב חוק הסדרים ושוב העצמאים בחוץ. אנחנו רגע לפני תקופת החגים, 'התו הירוק' חזר עם כל מה שהוא טומן בחובו, ואיתו המגבלות שכבר נושפות בעורפנו. נשאלת השאלה איך, אחרי כמעט שנתיים של משבר כלכלי, של קריסה המונית של עסקים, ממשלת ישראל מרשה לעצמה לפרסם חוק הסדרים שלא כולל כמעט שום בשורה למען העצמאים והעסקים הקטנים, ושוב מתעלמת מהם. דמי אבטלה לעצמאים ורשת ביטחון סוציאלית בדיוק כמו לשכירים זה צו השעה.

גם יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה טוען, כי "ספר התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים אף חלק מ'התוכנית הלאומית' לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, ובתקציב אין שום בשורה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעדיין מתמודדים עם השלכות המגפה והפחד מהגבלות נוספות שיגיעו בשבועות הקרובים בעקבות העלייה בתחלואה. לא ייתכן שלפני חודשיים כל הפוליטיקאים שמרכיבים את הקואליציה נפגשו איתנו, והביעו תמיכה בחקיקת דמי אבטלה לעצמאים והענקת רשת ביטחון סוציאלית לבעלי העסקים, והיום שותקים".

"אי אפשר לעשות מהפכה בחודש"

באוצר לא מבינים על איזו "שתיקה" או "הבטחות שווא" מדברים חלק מארגוני העצמאים. לטענתם חוק ההסדרים הנוכחי הוא החוק הטוב ביותר שהיה אי פעם לעצמאים, וההוכחה לכך הן בין היתר הרפורמות להפחתת הרגולציה, הרפורמה בשירותי הכבאות, הרפורמות בייבוא ועוד. לדברי גורם באוצר, "חוק ההסדרים הנוכחי הוא חוק שנועד למגזר העסקי. הוא רצוף הטבות וכלים שיאפשרו לאותם עסקים, בדגש על עסקים קטנים ועצמאים, לצמוח. כל הרפורמה ברגולציה היא לטובת העסקים עם דגש על עסקים קטנים ובינוניים, וכך גם הרפורמה בכבאות וברישוי. גם הרפורמה בייבוא שתאפשר לייבואנים קטנים להתחיל לייבא ולהתחרות ביבואנים הגדולים, אחרי שהיא מבטלת את המגבלות של מכון התקנים, נועדה לסייע למגזר העסקי. זה עולם אחר לגמרי שמשרת את העסקים הקטנים. זה חוק הסדרים שהוא סופר טוב לעצמאים, עם מלא רפורמות מעולות עבורם".

באשר לרשת הביטחון הסוציאלית אומר אותו גורם כי זה לא דבר שניתן להכניס לחוק ההסדרים. "על רשת ביטחון סוציאלית אין הסכמה בכלל גם בין העצמאים עצמם. השולמנים למשל לא רוצים דמי אבטלה לעצמאים, לעומת לה"ב שכן רוצה דמי אבטלה לעצמאים. הממשלה אמרה שהיא תבחן את הקמת רשת ביטחון התנדבותית, והיא תעשה את זה, אבל מצפים שהמדינה תעשה את זה תוך 40 יום? הממשלה אמרה שהיא תבחן את הנושא והיא תבחן אותו. לא ניתן תוך חודש לעשות מהפכה שאין עליה בכלל הסכמה, גם בקרב הציבור שלכאורה דורש אותה. לכן, את נושא רשת הביטחון הממשלה והאוצר יבחנו לעומק בהמשך. בקרב העצמאים אין קונצנזוס מה הם רוצים. הם בעצמם לא מסכימים על מודל אחד של זכויות סוציאליות".

"חוק ההסדרים: תרגום של מחאת העצמאים"

גם ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, שנושא את דגל העצמאים, לא מבין את הטענות. "מצער אותי לחשוב שיש לי חברים שהלכו להקים את פורום העצמאים בהסתדרות תוך התעלמות מהעובדה שההסתדרות היא לא חלק מהפתרון אלה חלק מהבעיה", אומר קארה. לדבריו, "חוק ההסדרים הוא החוק הכי מרחיק לכת שנכתב אי פעם בישראל לטובת העצמאים. מעולם לא היה חוק כל כך טוב לעצמאים. זה חוק שתרגם את המחאה של העצמאים למדיניות כלכלית של ממשלה. ממשלת ישראל עוסקת בהפחתה רצינית של רגולציה בהקמת רשות הרגולציה. כל בעל עסק טוען שקשה לו ומציקים לו, ויש היטלים אגרות קנסות ורישוי שמטילים עליו, פיקוח מיותר ודרישות מוגזמות וכל הדברים האלה מוסרים עכשיו. לומר שאין התייחסות לעצמאים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים זה להיות מנותק".

באשר לרשת הביטחון אומר קארה, כי "את המונח רשת ביטחון לעצמאים אני תבעתי ובהסכם הקואליציוני הכנסנו אותו, והממשלה מחויבת לו. אנחנו עובדים על הנושא הזה ביתר שאת, אבל צריך להבין שדברים שלא קרו 72 שנה אי אפשר להעביר ב-42 יום. אנחנו נעביר תקציב ואחרי שנעביר אותו נעבוד על זה כדי שעד סוף השנה תהיה רשת ביטחון וולנטרית לעצמאים. אבל בואו קודם כל נעביר תקציב, כי אם אין תקציב אין ממשלה. הנושא של רשת ביטחון הוא בטיפול אישי שלי ואני דואג לזה".

קארה מוסיף, כי בתכנית שתתגבש לאחר שיעבור חוק ההסדרים יוכל כל עצמאי שיבחר בכך להוציא לעצמו תלושי שכר ולהפריש סכומים לטובת דמי אבטלה ולקבל זכויות כמו שכיר. "אנחנו רוצים שכל עצמאי שרוצה יוכל להוציא לעצמו תלוש משכורת כמו שכיר, ולקבל את הזכויות כמו שכיר. יש לזה הסכמה מאוד רחבה בקואליציה וגם באופוזיציה, ונעביר את זה. זה יחול על עצמאים שירצו בכך. אנחנו לא נדרוש מאדם לשלם את ההפרשות לדמי אבטלה. יש פה עבודה פוליטית שצריכה להיעשות אבל זה לא ירד מהפרק. אי אפשר ביום אחד לתקן עוולות של 100 שנה. נעביר את חוק ההסדרים, ואז נסיים את הפעילות שלנו ברשת הביטחון לעצמאים. אלה דברים שהתחייבנו עליהם ונעמוד בהם".

את עו"ד כהן זה לא מספק. לדבריו, "רישוי עסקים ורפורמה בייבוא הם צעדים הגיוניים ושקולים בדרך להורדת יוקר המחיה והפחתת הרגולציה במגזר העסקי, אבל הם לא העיקר, ושוב קיבלנו חוק הסדרים בלי שום פרק על העצמאים. צריך לנקוט בצעדים אקוטיים יותר כדי לסייע לעצמאים והעסקים להתאושש ממשבר הקורונה ולעמוד שוב על הרגליים. צעדים כמו הרחבת העוסק הפטור, פחת מואץ, קיזוז הפסדים לאחור , הכרה בהוצאות וההכרחי מכולם - דמי אבטלה לעצמאים".

גם בז'ה מרגיש כי כל המילים הגבוהות לא מגיעות כסיוע אמיתי לעצמאים. "ברישוי עסקים ורגולוציה מתקנים ביורוקרטיה ואני מברך על זה אבל אנחנו מבקשים קודם כל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים. אנחנו מצפים שיהיה אזכור וביטוי לתנאים סוציאלים לעצמאים בחוק ההסדרים".

בשורה התחתונה כרגע אין דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים וגם לא יהיו. האם זה ישתנה לאחר שחוק ההסדרים יעבור? האם יהיה כאן שינוי היסטורי או שההיסטוריה תחזור על עצמה וכל ההבטחות לעצמאים ייעלמו? התשובה תתקבל בנובמבר, אחרי שנדע מה יעלה בגורל הממשלה, והאם הצליחה או לא הצליחה להעביר תקציב.

האוצר: "ארגוני העצמאים היו מעורבים"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק ההסדרים המובא השנה לאישור הממשלה הינו רחב ומקיף בהשוואה לשנים קודמות וכולל רפורמות יסוד רבות אשר יביאו לשיפור ניכר בצמיחת הכלכלה הישראלית בדגש על עידוד פעילות המגזר העסקי, ובדגש רב יותר על פעילות העסקים הקטנים והבינוניים.

"בין התוכניות המרכזיות שצפויות לסייע לעסקים ניתן למנות את רפורמת יסוד במבנה הרגולציה בישראל, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה בכבאות, רפורמה להגברת התחרות בבנקים, ועוד. עוד יודגש כי מרבית הרפורמות הוכנו במשותף ובתמיכת ארגוני העצמאים".

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר / צילום: Reuters, Nina Liashonok/Ukrinform

המוח מאחורי מדיניות החוץ של טראמפ בראיון בלעדי

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר, היה מעורב עמוקות בעיצוב הסכמי אברהם • בראיון מיוחד לגלובס הוא מדבר על הסיכויים לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, מתייחס ליחסים עם טראמפ, וחושף: "האיראנים עדיין מנסים לחסל אותי"

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה חיובית בתל אביב; דוראל זינקה ב-17%, אל על ושופרסל נפלו

ת"א 35 הוסיף 0.5% ות"א 90 עלה ב-0.9%  ● אל על נפלה על רקע ההתקדמות להקמת בסיס ווייזאייר בישראל ● דוראל זינקה לאחר הדוחות, ושופרסל נפלה ● אנבידיה עלתה במסחר אתמול, ואלפאבית ירדה, אך עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● וגם: האנליסט שצופה לאורקל אפסייד של 90%

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

פרויקט exchange ברמת גן / צילום: 3division

למרות פגיעת הטיל: אזורים מקווה להשלים את בניית מגדל Exchange בר"ג עד לסוף השנה

החברה מציינת בדוח הכספי לרבעון השלישי של 2025 כי היא ממשיכה לפעול לקבלת תעודת גמר "במועד שתוכנן", קרי הרבעון הרביעי של השנה ● השיפוצים צפויים להתארך מעבר לכך ● אחת מהשפעות הפגיעה: החברה מכרה לאורך השנה רק שלוש דירות בפרויקט

 

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

פיצה / צילום: איל כהן

מהלול המשפחתי לפיצרייה מצליחה: מסעדה שהיא סיפור אהבה לאדמה

הפיצות הן הלב של העסק הנעים והטעים הזה במודיעין, ומלבדן יש פה ביסים פשוטים וטובים שמגיעים בעיקר מחומרי הגלם של האזור

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

וויז אייר והגדלת הפטור על חבילות: הניסוי הכלכלי הגדול יוצא לדרך

בכנסת מפילים את הגזירות על הרשויות המקומיות ● הציבור ממהר למשוך כספים מהפנסיה ● והצעדים הכלכליים משחקים לטובת המתחרים מחו"ל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: Shutterstock

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה

משרד התחבורה שוקל שלא לחדש רישיונות ליבואנים גדולים בעקבות המלצות רשות התחרות; ממשלת סין עשויה להתערב ● אחרי שנתיים של חרם טורקי, הקורולה ההייברידית עושה קאמבק לישראל ביבוא חדש הפעם מיפן ● וגם: מרצדס מציגה דגם חשמלי חדש ו־BYD מוסיפה לשוק גרסת פלאג־אין מוזלת ● השבוע בענף הרכב

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת