גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איומים, פיטורים ואבטלה של שנים: האנשים שנחנקו תחת סחבת בתי המשפט

לא בריונות ההנהלה שברה את עובדי חיפה כימיקלים דרום, בשעה שנאבקו כדי להתאגד, וגם לא הלחצים שהופעלו על המפגינים ומשפחותיהם; האיטיות בה הסתובבו גלגלי הצדק היא ששחקה אותם ● אין לנו יותר זמן לחכות שמישהו ידפוק על השעון המקולקל של מערכת המשפט

עובדי חיפה כימיקלים בעת המחאה ב-2017 לפני סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות
עובדי חיפה כימיקלים בעת המחאה ב-2017 לפני סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות

במהלך שנות עבודתי בסמטאות האחוריות של המשפט הישראלי נתקלתי בקורבנות רבים של המערכת המשפטית. אנשים רמוסים ותשושים, שהיו זקוקים יותר מכל להגנת המשפט על כבודם ועל זכויותיהם ותחינתם הושבה ריקם.

כזה היה ניסיונם של קבוצת צעירים יוצאי צבא שעבדו במפעל חיפה כימיקלים דרום להקים ועד עובדים ולהגן על זכויותיהם בקיץ 2003. באותו קיץ הדרמתי פעמיים-שלוש בשבוע מטעם עמותת "ידיד", ויחד עם עוה"ד אהוד שילוני ויעל מנשה מההסתדרות, ניסינו לסייע להם. הם ישבו ימים ארוכים ורבים באוהל חסר מיזוג, ולא דרשו הרבה. לא העלאה בשכר ולא תנאים מפליגים כלשהם. הם ביקשו רק דבר אחד, שבכל העולם המערבי נתפס כמובן מאליו: להתאגד כדי לשמור על זכויותיהם כעובדים.

קשה היה לי להאמין שבכלל נדרש מאבק להכרה בזכות כה בסיסית, אבל ריאיון טלוויזיוני עם מי שהיה מנכ"ל המפעל באותה תקופה הבהיר היטב את המצב: "אני אהיה הוועד שלהם. אני אדאג להם ואם הם לא רוצים - שילכו". כך, בשידור חי, בלי קורטוב של בושה. כאילו אין חוק במדינת ישראל.

מחיר ההתאגדות

אף פעם לא היה יותר מדי טוב במפעל הכימיקלים הזה. תאונות העבודה בו היו נוראות; המשכורות לא היו גבוהות, ויחסי העבודה היו, לפי עדויות הצעירים, משפילים. העולים מחבר העמים שהגיעו לעבוד שם במהלך שנות התשעים, היו מגחכים ואומרים שברוסיה רק אסירים נשלחו למפעלים כאלה.

הקש ששבר את גב הגמל היה פיטורי אחד החברים. חבריו פנו להנהלה וביקשו להתחשב בו. הם סיפרו שהוא נרדם באמצע משמרת העבודה שלו משום שימים אחדים קודם לכן נולד לו בן והוא היה מותש. בניסיון להגן על חברם פנו אחד עשר מהעובדים למנהלת העבודה וניסו לשכנעה להתחשב בו ובמצבו הקשה ולבטל את פיטוריו. התגובה הייתה מיידית: ארבעה מהם קיבלו הודעות פיטורים בו ביום ויתר החברים נקראו לשיחה עם אחד המנהלים שהסביר ש"אצלנו אין 'אנחנו רוצים', יש 'אני רוצה', מי שיגיד 'אנחנו' ימצא עצמו מחוץ למפעל".

עובדי חיפה כימיקלים ב-2017, בעת המחאה נגד סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות

איומים על המשפחות

או אז החליטו אותם צעירים לצאת למלחמה ולהשבית את המפעל. ההנהלה מצידה מיהרה להביא עשרות בריונים שהיכו את השובתים. ראיתי במו עיני את הצלעות השבורות והפנים הנפוחות של עמרם בן סימון, איל צריקר, משה זנטי וחבריהם. לא רק אני הייתי שם. היו שם מצלמות הטלוויזיה, היה שם ח"כ עמיר פרץ, שהיה אז יו"ר ההסתדרות, והיו רבים אחרים. הבטחתי להם שהצד השני ישלם בבית המשפט. שבישראל יש דין ויש דיין.

כמה שטעיתי. בסופו של יום, לא בריונות ההנהלה היא ששברה את הוועד שהונהג על ידי שלומי פינטו ואסי קסוקר. אפילו לא הלחצים שגורמים עלומים הפעילו על בני משפחותיהם. משך הזמן הארוך בו הסתובבו גלגלי הצדק הוא ששחק את השובתים.

לו ניתנה לשלומי, עמרם ואיל הזדמנות לדבר עם שופטי בתי הדין לעבודה, הם היו מבהירים להם שכל יום בו מתעכב פסק הדין עלול לרסק את שביתתם כי עוד ועוד שובתים נשברים. הם היו מספרים על הקשיים של השובתים: על העובדה שחלקם לא מסוגלים להביט בעיני ילדיהם כי אין להם כסף לאוכל. והיו מתארים את הדרכים הנלוזות שנוקטים נגדם כדי לפרק אותם (החל מהצעת פיתויים ביום וכלה באיומים באמצע הלילה).

ואני התביישתי לראות איך המשפט, במקום להגן עליהם, הופך כלי מסייע להחלשתם. התביישתי שנטעתי בהם תקוות שווא. ואכן, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית, השביתה הסתיימה. משעברו החודשים הציעה ההנהלה פיצויי פרישה לכמה מהעובדים שהתארגנו, ואחרים עזבו "מרצונם". בעקבות זאת, חלק מהשובתים נשברו וחזרו לעבוד לאחר שחתמו על טופס בו הם מודים ב"טעותם". אחרים נטשו את דימונה וניסו למצוא את מזלם במקום אחר. מנהיג הוועד שלומי אמר לי עם דמעות בעיניו ש"העסק נגמר".

וזה לקח הרבה זמן. רק אחרי למעלה משנה פסק בית הדין הארצי לעבודה לטובת העובדים, והורה להנהלה לאפשר להם להתאגד כחוק. ההנהלה, בעלת המשאבים הלא מוגבלים, מיהרה לערער על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה, ולאחר שגם הוא אישר את זכויות העובדים - לבג"ץ. רק לאחר שבע שנים ושינוי בעלים במפעל (שהעביר את הניהול לידי המנכ"ל נדב שחר) נחתם הסכם קיבוצי סוף סוף. איש מהצעירים שיצאו למאבק כבר לא היה במפעל כדי לחגוג את הניצחון.

לבעלי כיסים עמוקים

השבוע, לקראת כתיבת טור זה, שוחחתי עם שלושה מהם. שלושתם העדיפו לא להתראיין בשמותיהם. גם כך לקח להם הרבה זמן עד שמצאו עבודה חלופית. בדרום לא שווה להיות לוחם צדק. זה מיד מסמן אותך כ"עושה צרות". הם כבר לא כועסים על מה שקרה. גם לא עליי. "אני יודע שבאמת האמנת שבית הדין יעזור לנו", ניסה להרגיע אותי אחד מהם, "ובסוף הוא באמת עזר, אבל זה היה מאוחר מדי". "מאוחר מדי", הסכמתי, ולא מצאתי מילים להמשיך את השיחה.

לדאבון לב, מאבק עובדי חיפה כימיקלים דרום אינו חריג. במשך 25 השנים האחרונות הייתי מעורב בשורה ארוכה של מקרים דומים. התמשכות הליכי המשפט חייבה את התובעים העניים להתאזר בסבלנות, אלא שקשיי היומיום והמצוקה הרבה לא אפשרו להם לקחת נשימה כה ארוכה. להמתין חודשים לפסיקה יכול רק מי שיש לו כיס עמוק. כיסיהם של מרבית לקוחותיי היו ריקים ונשימתם הייתה קצרה מדי עבור בית המשפט. התמשכות ההליכים המשפטיים התישה ודחפה אותם להתפשר על זכויותיהם או לוותר עליהן כליל.

לא מעט עורכי דין אף עשו שימוש נלוז בהתמשכות זו. לא פעם איימו על חסרי היכולת ש"יגררו" אותם כל כך הרבה שנים במסדרונות בתי המשפט שהם "עוד יצטערו על היום שבו הגישו את התביעה" נגד הצד המיוצג על ידם. פרוצדורות בתי המשפט סייעו להם בפעולה הבזויה.

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק אמר ב-1999: "בית המשפט הוא כמו שעון מקולקל. צריך שמישהו ידפוק עליו כדי שילך". עם כל הכבוד, אין לנו יותר זמן לחכות שמישהו ידפוק עליו. הגיע הזמן לתקן אותו. עכשיו.

*** תיקון טעות: בטור נכתב קודם שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע עיכב את פסק הדין במשך שנה. זו טעות. למעשה, השופט אילן סופר נתן פס"ד תוך פחות משבועיים. העיכוב למעלה משנה נעשה בבית הדין הארצי לעבודה. 

עוד כתבות

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר