חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
ההחלטה הישראלית להיות המדינה הראשונה בעולם שתעניק חיסון שלישי נגד קורונה לאוכלוסייה מבוגרת זכתה לסיקור בינלאומי רב ביממה האחרונה, בעיקר בארה"ב ובבריטניה המתמודדות עם דילמה דומה. במדינות אירופה, שלאט-לאט "סוגרות את הפער" מבחינת שיעור החיסונים אין נכון לעכשיו דיון ציבורי או רפואי על הצורך במתן "זריקות דחף (בוסטר)", והרשויות מתמקדות בהגברת ההיענות לחיסונים ובצעדים כמו הגבלת התקהלויות או בדיקות קורונה חובה לשבים מחו"ל, על רקע המספרים ההולכים והגוברים של המקרים.
בבריטניה, דיווח הבוקר הגרדיאן כי הצהרתו של ראש הממשלה נפתלי בנט אמש על הצעד, "הופכת את ישראל למדינה הראשונה המציעה מנה שלישית של חיסון מערבי לתושביה בקנה מדה נרחב". העיתון ציין כי "ארה"ב והאיחוד האירופי לא אישרו את השימוש בזריקות בוסטר נגד קורונה... וטרם הוכח שמנה שלישית מסייעת ואם כן - מי זקוק לה ובאיזה תזמון". גם ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכתב בדיווח, הודיע בתחילת יולי כי אין מספיק עדויות להצדיק מנה שלישית בשלב זה.
"למרות שאין אישור רגולטורי (לצעד) בארה"ב ובאירופה, ולמרות המחסור במידע ודאי בנוגע ליעילות של זריקות נוספות במניעת מחלה קשה ותמותה, המומחים (הישראלים) הגיעו למסקנה שקידום זריקות בוסטר בקרב ישראלים מבוגרים עשוי להציע את הסיכוי הטוב ביותר למנוע את הזינוק בהדבקות", דיווח ה"ואשינגטון פוסט" על ההחלטה הישראלית.
כלי התקשורת האמריקאים ציינו כי ההחלטה הישראלית הוכרזה במקביל להצהרות של מנהלי חברת פייזר במהלך עדכון בעלי המניות (במסגרת הצגת תוצאות הרבעון השני). המנהלים, ביניהם מנכ"ל החברה אלברט בורלא, אמרו בשיחת ועידה עם המשקיעים כי פייזר צפויה להגיש בקשה ל-FDA באמצע אוגוסט לאשר "זריקות בוסטר" במטרה להגביר את ההגנה מפני נגיף הקורונה ובמיוחד מפני זן הדלתא שמתפשט כעת במדינות רבות.
בורלא אמר למשקיעים כי "יש הגנה טובה מאוד בהתחלה (אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון), אבל אז יש היחלשות, שנעשית משמעותית יותר ככל שאתה מתקרב לחצי שנה אחרי החיסון". הוא ציין את הנתונים המגיעים מישראל ככאלה המצדיקים לבחון אפשרות לזריקה שלישית.
במקביל, בד בבד עם פרסום ההחלטה הישראלית, פירסמה חברת פייזר תוצאות ראשוניות של מחקר פנימי שבדק את יעילות ההגנה שמספק החיסון כחצי שנה אחרי שניתן, בקרב קבוצות המתחסנים וקבוצת הביקורת המקורית של הניסויים שקיימה החברה בנוגע לבטיחות. המחקר מצא ירידה ממוצעת של 6% בהגנה מדי חודשיים אחרי השלמת החיסון, עד לרמה של 84% הגנה מפני מחלה עם סימפטומים אחרי שישה חודשים. עם זאת, הנתונים התקבלו לפני שזן הדלתא הופיע במערב. זן זה אמור להפחית את ההגנה מפני הידבקות בנגיף בשיעור גבוה הרבה יותר. המחקר של "פייזר" טרם עבר בקרת עמיתים.
יש לציין כי עד כה, חברת פייזר והחברה הגרמנית ביונטק, שפיתחה את החיסון וחתמה על שותפות עם ענקית התרופות האמריקאית לטובת הניסויים וההפצה, פירסמו לרוב תוצאות של ניסויים במקביל. עם זאת, תוצאות המחקר שפורסמו אתמול בנוגע ליעילות אחרי חצי שנה טרם פורסמו על ידי ביונטק באתר החברה. מנכ"ל החברה הגרמנית, פרופ' אוהור שאהין, אמר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" בתחילת השבוע כי החברה אינה מעוניינת להמליץ באופן חד-משמעי על שימוש או אי-שימוש בזריקה שלישית, וכי "הדיון הזה יתנהל בלעדינו - אנחנו נספק מידע לממשלות, והן יחליטו". הוא אמר כי באופן אופטימלי, כל אדם יוכל בעתיד להכריע באופן אישי אם להתחסן או לא בזריקות דחף.
הוואשינגטון פוסט ציטט מומחים המבקרים את פייזר על הגישה האקטיבית שהיא נוקטת בלחץ ציבורי לגבי זריקה שלישית. פרופ' וויליאם שאפנר, מומחה למדיניות בריאות מאוניברסיטת ונדרבילט, אמר לעיתון כי "יש מספר רב של רופאים למחלות זיהומיות ואנשי בריאות ציבור שמאוכזבים, ולמען האמת מעט כועסים, על פייזר. "פייזר מנסה להמליץ על צעדים של מדיניות בריאות לאומית באמצעות הודעות לעיתונות", אמר "ורבים מאיתנו חושבים שזה בלתי ראוי באופן מוגזם". הוא הוסיף כי במקום זאת, החברה היתה יכולה לנהל דיונים בעניין מול ה-FDA. מומחים אחרים שהתראיינו לכתבה אמרו כי נתוני ההגנה שמספקים החיסונים לאורך זמן, על סמך המחקר שפירסמה פייזר הם "מעודדים מאוד".