שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: דוברות משרד האוצר
"מצבנו, 48 שעות לפני תקציב, לא רע בכלל", כך אמרו היום גורמים באוצר בשיחה עם עיתונאים לקראת ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה. באוצר שינו בימים האחרונים במקצת את מסגרות התקציב לעומת המסגרות שהוצגו לפני שבוע לראשי הסיעות בקואליציה.
מאז הוצגו המספרים לראשי הסיעות מנהלים באוצר מגעים קדחתניים להשגת הסכמות על תקציב המדינה עוד לפני שהתקציב יובא לאישור הממשלה. ההסכמה הבולטת שהושגה הייתה עם שר הביטחון בני גנץ על תקציב הביטחון, שקיבל תוספת המוערכת בכ-7 מיליארד שקלים. בין המשרדים הבולטים שעדיין לא הגיעו להסכמות עם האוצר נמצא משרד הבריאות, זאת לאור דרישתו של שר הבריאות ניצן הורביץ שדורש מהאוצר לתקצב באופן קבוע את תוספת התקנים שניתנה בזמנו לרופאים ולאחיות לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. גם עם משרד התחבורה לא הושגו עדיין הסכמות ובין נקודות המחלוקת העיקריות נמצאת יוזמת אגרת הגודש של האוצר.
על-פי המסגרת הנוכחית יעמוד הגירעון בסוף השנה על 3% תוצר, ללא קופסאות הקורונה ו-6.8% בסך הכל (כולל התקציבים המיוחדים לטיפול בקורונה). בשנת 2022 יעמוד הגירעון ה"רגיל" על 3.5% ובתוספת תקציבי הקורונה יגיע הגירעון ל-3.9%. באוצר הסבירו את הגירעון הנמוך יחסית השנה בכך שב-2021 צפויות הכנסות חד-פעמיות "ומאוד מפתיעות" ממסים על עסקאות בענף ההייטק, ולדבריהם "אנחנו לא מאמינים שזה יימשך גם ב-2022". בנוסף משחקת לטובת האוצר העובדה שהממשלה התנהלה כמעט לאורך כל השנה לפי תקציב המשכי - כלומר, ללא תקציב מאושר: מה שגרם לריסון בהוצאות משרדי הממשלה בשל הצורך לאשר כל התקשרות חדשה וכל חידוש התקשרות.
מהנתונים הנוספים שפרסם היום האוצר עולה כי ההוצאה התקציבית של הממשלה הוגדלה ב-6 עד 7 מיליארד שקל ב-2021 וב-13 מיליארד שקל נוספים ב-2022 - זאת לעומת הגידול שהיה צפוי לפי הכללים הפיסקליים. באוצר הסבירו כי החליטו לשנות את נוסחת ההצמדה של מגבלת ההוצאה ולהוסיף לה הצמדה למדד המחירים לצרכן בהתאם ליעד האינפלציה של בנק ישראל כלומר של 2% בשנה. עד כה אפשרה נוסחת העדכון של תקרת ההוצאה להעלות את התקרה בכל שנה ב-2.7% תוצר, שהם כ-13 מיליארד שקלים בשנה.