חברי נבחרת הג'ודו הישראלית לאחר טקס חלוקת המדליות / צילום: Associated Press, Vincent Thian
הזכייה הנהדרת של נבחרת הג'ודו במדליה הקבוצתית היא רגע מכונן לענף הזה. 11 מדלית יש לישראל במשחקים האולימפיים, מתוכן 6 של הג'ודו. הניצחון הקבוצתי מראה שלענף הזה יש שיטה שעובדת נכון כבר הרבה שנים, באליפויות עולם ובמשחקים אולימפיים, ויש עומק - מאוד קשה להרכיב נבחרת קבוצתית בג'ודו מאחר שהתקנון מחייב שלמדינה המשתתפת יהיה נציג אחד בכל אחד מהמשחקים. גיאורגיה, למשל, שזכתה בג'ודו ב-3 מדליות במשחקי טוקיו, לא השתתפה בתחרות הקבוצתית מאחר שהיו "חסרים" לה נציגים בשלושה משקלים. היא מראה גם שראשי הנבחרת הצליחו להרים את הספורטאים מהקרשים לעוד מאמץ אחד אחרון. היא מראה שתקציבים נכבדים מאוד שמופנים לענף אחד מביאים בסופו של דבר תוצאות.
והמדליה הזאת חשובה לענף הג'ודו ברמה הכלכלית - מאחר שלפי השיטה החדשה של חלוקת הכסף שתיכנס בקרוב לתוקף ותישען מאוד על הישגיות, נפילה מ-2 מדליות (במשחקי ריו) ל-0 הייתה גורעת מהאיגוד לא מעט כסף.
צריך לזכור - בממוצע כל ספורטאי עשירי חוזר מהמשחקים עם מדליה
ואחרי שאמרנו את כל זה, בואו נבחן את הדברים בפרופורציות ונשים לרגע בצד את הערפל הנעים שמפזרת המדליה. ג'ודו הוא קודם כל ענף אישי. התחרות הקבוצתית בג'ודו היא חלק ממגמה נחמדה של הרחבת התוכנית האולימפית שנועדה להוסיף עניין, ובאה לביטוי בעיקר בתחרויות "מיקס" של נשים וגברים. האינפלציה הזאת מתבטאת במשחקי טוקיו בחלוקה של 1,017 מדליות - 200 יותר מכמות המדליות שחילקו כאשר ישראל זכתה בשתי המדליות ההיסטוריות שלה במשחקי ברצלונה 1992. במלים אחרות, כשחוגגים מדליה אולימפית "היסטורית" (בישראל זה משום מה תמיד היסטורי) או שבוחנים הצלחה של משלחת לעמוד בציפיות, צריך לזכור כי בממוצע כל ספורטאי עשירי חוזר מהמשחקים עם מדליה בצבע כלשהו.
אסור שהמדליה הזאת תסתיר את העובדה שמבחינה אישית 12 ג'ודאים ישראלים שהתחרו בתחרויות האישיות (משלחת הג'ודו הגדולה אי פעם של ישראל) לא הצליחו לקחת מדליה. חלקם נראו לא בכושר, חלקם לא היו אמורים להיות שם, אלו שציפו מהם למדליה לא הצליחו להתקרב ליכולת שתביא אותם אפילו לקרב על מדליה. 56 מדליות חולקו ל-383 ג'ודאים שונים בתחרויות היחידים בטוקיו - יחס נוח יחסית של ספורטאי למדליה - ואף אחת מהן לא נחתה אצל מעצמת הג'ודו העולמית מישראל.
עכשיו נותרה שאלת הענפים האחרים וחלוקת המשאבים. האם ישראל רוצה למצב את עצמה כמדינת ג'ודו כדי לדוג בממוצע מדליה אולימפית אחת בענף הזה? ביחס לגודל שלה כמדינה ולמסורת הספורטיבית הלא מרשימה שלה - ישראל שלחה למשחקים נבחרת גדולה למדי של 90 ספורטאים (חלק מזה גם בגלל 23 ספורטאים מנבחרת הבייסבול), ולא תוכל להמשיך ולהגדיל את כמות הנציגים שלה במשחקים.
ענפים אחרים הוכיחו כבר בנקודת הזמן הזו במשחקים כי הצליחו תחרותית יותר מהג'ודו - ודאי יחסית למספר הספורטאים ששלחו - וידרשו בצדק לשלוח יותר ספורטאים בפריז (2024) ובלוס אנג'לס (2028), ולכן השאלה תהיה איך מתייחסים להצלחה של ישראל בתחרות הג'ודו הקבוצתית. האם זה אומר שמהיום "תשרוף" ישראל כ-15% מהמשלחת שלה על ג'ודאים כדי למלא את השורות בכל המשקלים ולהשתתף בתחרות הקבוצתית.