שדה התעופה הרצליה / צילום: מוטי שוימר
אישורה של תוכנית תמ"ל 1083 (קריית המסלול) להקמת שכונת מגורים במתחם שדה התעופה הרצליה עורר מחדש את השיח על משמעות המהלך.
תוכנית תמ"ל 1083, שהוכנה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ע"י משרד האדריכלים פרחי צפריר, משתרעת על שטח של 176 דונם, וכוללת 1,940 יחידות דיור ו-350 יחידות דיור מוגן, 33 אלף מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה וכן שטחים פתוחים בהיקף של 34 אלף מ"ר. פארק עירוני שיתפרס על שטח של 21 אלף מ"ר יוקם במרכז התוכנית ואמור לשמר את תוואי מסלול ההמראה ההיסטורי. מבחינה תחבורתית, התוכנית מתבססת על קו המטרו העתידי, על תחנת הרכבת מדרום ומתחם תחבורה חדש שמקודם בשטח תוכנית קריית שחקים.
התוכנית חושפת היטב את הקונפליקט ההולך וגדל על ייעודם ואופן מימושם של מעט השטחים הפנויים באזור הביקוש ההולך ומצטופף של מדינת ישראל.
1. "אין פתרון סביר לשדה התעופה"
תיק התיעוד של שדה התעופה, שהוכן על ידי אדריכל השימור מימר נאור עבור המועצה לשימור אתרים, מגלה כי אזור השדה היה מיועד לשימוש חקלאי ופעל במשך שנים ללא תוכנית מסודרת. עם זאת, הוא הפך, מאז שנות ה-60 של המאה שעברה, למרכז התעופה האזרחית בישראל ומקום ההכשרה של כ-80% מהטייסים האזרחיים בארץ.
בשנת 2008, במסגרת תוכנית מתאר ארצית לשדות תעופה בישראל, הומלץ להעתיק את פעילות השדה לעין שמר. בעשור האחרון הוארך השימוש בשדה כמה פעמים, לתקופות קצובות.
המועצה לשימור אתרים, שהגישה התנגדות לתוכנית, טענה ש"התוכנית המוצעת חוטאת להבנתנו למהותה... היא לא משאירה בפועל זכר מסיפור המקום והפוטנציאל הטמון בו". ההצעה של המועצה לשימור אתרים היא שימור הייעוד המקורי "באופן המנגיש לציבור הרחב את ההיסטוריה של השדה וההיסטוריה של חיל האוויר הישראלי".
עו"ד נתי פרץ, יו"ר אגודת התעופה הכללית, המתגורר בשכונת גן רשל בהרצליה, ממש על הגדר של שדה התעופה, מעיד שרעש המכוניות ברחוב הבריגדה היהודית מפריע לו הרבה יותר מאשר המטוסים: "שדה התעופה הרצליה היה פה מאז ומתמיד. העיר התקרבה לשדה ולא השדה לעיר. הפעילות שמתבצעת בשדה התעופה בהרצליה היא פעילות חיונית, יותר מאשר זו שמתבצעת בנתב"ג. בתקופת משבר הקורונה נתב"ג היה סגור, ובסופו של דבר החברות שחילצו את הישראלים בחו"ל נמצאות בהרצליה.
"מהשדה מבצעים הרבה משימות של פיתוח אמצעי לחימה, מיפוי לצבא ולמשטרה, הדברות לנגע הכלבת. יש פה פעילות חיונית אמיתית. לומר למישהו שיש לו פיצוצייה במרכז ת"א לעבור לאילת או לחיפה, זה בדיחה. שדה התעופה בעין שמר קיים אבל לא מתאים. הוא לא במרכז הארץ. זה לא שאנחנו רוצים לשבת בבורסה ברמת גן בצנטרום של הפיילה, אבל בדרך כלל שדות התעופה הם במרכזי הערים, ליד מרכזי העסקים.
"בוודאי שיש חשיבות לטפל במצוקת הדיור, אבל אתה לא יכול להגיד שאתה לא צריך שדה תעופה. הבריטים השאירו לנו 41 שדות תעופה ומנחתים. אתה יודע כמה יש היום? חמישה. בית המשפט העליון כבר הכיר בכך שחייבים שיהיה פיתרון לתעופה במרכז הארץ".
עו"ד מרים דונין שוב, ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות’ עם המבורגר עברון, מייצגת בעלים פרטיים במיתחם שדה התעופה ובמתחמים סמוכים: "זה מתחם חקלאי שלא הייתה בו חקלאות כבר עשרות שנים. זה שדה תעופה ללא שום סטטוס. הקרקע שעליה יושב השדה בפועל היא ברובה קרקע מדינה. השדה צריך היה לצאת אתמול. אין לו שום גושפנקא, לא סטטוטורית, לא תכנונית, לא עניינית".
2. אין תשתיות לדירות שייבנו
ההתנגדות של עיריית הרצליה לתוכנית אינה נוגעת כלל לפינוי השדה עצמו, אלא לתוספת יחידות הדיור.
העירייה מציגה כבר כמה שנים עמדה קשוחה ועקבית שלפיה כל זמן שאין תשתיות מתאימות לא תסכים לשתף פעולה עם המדינה בקידום הפרויקט. לפני שנתיים איים ראש העירייה משה פדלון לעצור את כל פעילות הוועדה המקומית, אולם בסופו של דבר הוועדה הוסיפה לפעול. במאי השנה פרסמה העירייה מודעה חריגה בעיתון "ישראל היום" המזהירה יזמים מפני השתתפות במכרז רמ"י בקרית השחקים. לפני שבועות אחדים שלח ביחד עם ראשי ערים אחרים מכתב לשרת הפנים שבו הצהירו כי לא יאפשרו להאריך את תמ"א 38.
"הניסיון המר של פרויקט גליל ים מהווה דוגמה לכך שהמדינה לא מכבדת את ההסכמים שעליהם חתמה עם הרשות. לכן, כל עוד לא תעמוד המדינה בהתחייבויותיה לתשתיות לאומיות בסיסיות של מים, חשמל, ביוב, ניקוז, תחבורה, מוסדות ציבור, מבני חינוך ועוד, לא תוכל העירייה לאפשר את קידום הבנייה במקום".
חבר מועצת העיר הרצליה, אייל פביאן: "התוכנית הזו תלושה לגמרי מהמציאות, לפחות בשלושה טעמים: תוכנית הבנייה שם לא קשורה לסביבה. מדובר על שטח בצפון הרצליה שגובל ברעננה וכפר שמריהו. זו סביבה עם אופי מסוים ורואים שמדובר כאן בהנחתה של שכונה שלמה עם תכנון אחר לגמרי, עם מגדלים בגובה 26 קומות ואחד בגובה 40 קומות.
"נוסף לזה, אין לעיר הרצליה שום תשתיות לקלוט את השכונה הזאת. לא ביוב, לא מים, לא חשמל ולא תחבורה. העניין השלישי הוא שהעיר הרצליה הגישה תוכנית מתאר משלה לאישור הוועדה המחוזית ת"א, לפני כשנה וחצי, כאשר תוכנית המתאר כוללת בנייה של שכונה בצפון הרצליה ללא השכונה הזאת שהותמ"ל מתכנן. בא הוותמ"ל ומנחית תוכנית משלו על צפון הרצליה. מבחינת הליך תכנוני זה דבר אבסורדי. עד שלא תוצג תוכנית שתואמת את תוכנית המתאר, ומתאימה מבחינת האופי העירוני ומתייחסת לתשתיות הקיימות, אין מה לדבר על התוכנית הזאת, שהיא גחמה של הותמ"ל".
הוועדה המקומית הרצליה שדנה בתוכנית בישיבתה ביום ד’ האחרון הודיעה כי: "לצערה של הוועדה המקומית, התוכנית אושרה, תוך דחיית כל הטענות המהותיות שהוועדה המקומית העלתה בהתנגדויותיה. התוכנית מוסיפה מעל 2000 יח"ד ו-46,400 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, והכל ללא קיומן של תשתיות מהותיות וחיוניות, וללא צפי סביר לתכנון וביצוע פתרונות אלו בעתיד הנראה לעין.
"לפיכך מבהירה הוועדה, כי תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה, לביטול התוכנית, וכי היא לא תשתף פעולה למימוש התוכנית, זאת גם נוכח הניסיון הרע של הוועדה המקומית והעירייה, באי קיום הבטחות לתכנון וביצוע פתרונות תשתית חיוניים"
אדריכלית סיגי בארי, מתכננת הוותמ"ל, אמרה לגלובס לאחר הודעת עיריית הרצליה: "הלכנו על מהלך מקביל - אישור תוכנית ותמ"לית לצד תוכנית ברמה ארצית שאמורה להסדיר את השדה. ברור שהוותמ"ל משמש פה מנוע וקטליזטור ממשלתי כדי למצוא פה פתרון. ברור שיהיה פה שיח ממשלתי".
בארי אינה אדישה לביקורת של עיריית הרצליה כלפי התוכנית: "ראשי רשויות הפסיקו לתמוך בקידום יחידות דיור ואי אפשר להאשים אותם. הסיטואציה הולכת ונהיית יותר מורכבת מבחינת תשתיות. אנחנו מבינים במינהל התכנון שהמשבר העומד לפתחנו זה משבר התשתיות. מצד שני, להרצליה יש עתודות יפות של תשתיות".