מפעל רכב בבייג'ינג, סין / צילום: Associated Press, Ng Han Guan
תעשיית הרכב העולמית היא תמונת ראי מדויקת ונאמנה של מצב הכלכלה הגלובלית. התעשייה הזו מגיבה במהירות לתנאי הביקוש והרגולציה המשתנים ולטרנדים טכנולוגיים בחמש יבשות, צורכת כמויות מאסיביות של אנרגיה וחומרי גלם, שמשפיעים ישירות על מחירי כלי הרכב; ומשתמשת באינטנסיביות בשירותי לוגיסטיקה ותובלה בינלאומיים בשרשרת האספקה שלה.
התייקרות חומרי הגלם
בטור הקודם עסקנו בהשפעות מרחיקות הלכת של המחסור בצ'יפים על הייצור, המלאים והמחירים בשוק הרכב, שכבר מורגשות היטב בישראל בעקבות הירידה בהיצע שהביאו השינויים בהסדרי העבודה בשוק ההייטק בתקופת הקורונה. אולם, זה רק מרכיב אחד ב"כאב הראש" של יצרני הרכב: מה שמדאיג יותר את היצרנים הוא הזינוק במחירי חומרי הגלם שחיוניים לייצור כלי רכב, בייחוד חשמליים, שהביקוש להם נמצא כרגע בשיא.
דוח שפרסמה החודש מחלקת המחקר של "גולדמן זקס" ביפן מראה שהמחירים של חומרי גלם לייצור סוללות לרכבים חשמליים נמצאים בנסיקה: המחיר של ליתיום קרבונט, אלמנט חיוני לסוללות של רכב חשמלי והיברידי, הכפיל את עצמו מאז השנה שעברה; והמחיר של קובלט, גם הוא מחצב חיוני לייצור סוללות, עלה בכ-80% מתחילת השנה הנוכחית. ולא רק כלי רכב חשמליים נפגעים: גם הביקוש למחצבים נדירים, שדרושים לייצור ממירים קטליטיים ברכבי בנזין, מזנקים במאות אחוזים בשל תקנות הפחתת הפליטה החדשות, שנכנסות לתוקף ברחבי העולם.
בטווח הרחוק יותר עתידה תעשיית הרכב להיפגע במיוחד מהעלייה המתמידה במחירי האלומיניום, מרכיב חיוני בייצור כלי רכב מודרניים, שבמשך שנים רבות נהנה מעודף ייצור גלובלי שדחף את המחירים כלפי מטה. ב-12 החודשים האחרונים עלה מחירו ב-48% ומתחילת השנה עלה ב-21%, בין השאר בשל המהפכה הסביבתית בתעשייה שמקדמת כיום ממשלת סין - ספקית האלומיניום הגדולה בעולם.
גם ממשלת רוסיה, שחולשת על נתח גדול מהאספקה העולמית של מתכות, מתכוונת להטיל בימים הקרובים מס על יצוא מתכות מהמדינה בגובה 15%. המס כולל ברזל, ניקל ונחושת - כולם רכיבים חיוניים לתעשיית הרכב וגם בהם נרשמת עליית מחירים מתחילת השנה. מחיר הנחושת, למשל, שהיא מרכיב אלמנטרי ברכב "מחושמל", טיפס מתחילת השנה ב-28%.
תעשיית הרכב, שרוכשת את חומרי הגלם הללו על בסיס שוטף, נערכת לספוג את המכה ולגלגל אותה לצרכנים. ג'נרל מוטורס, למשל, הודיעה באחרונה שהעלייה במחירי חומרי הגלם תביא למחיקת "מיליארדי דולרים" מהרווח השנתי שלה. בטויוטה מעריכים כי התייקרות חומרי הגלם בלבד תביא להקטנה של 30% ברווח השנתי שלה.
תובלה ימית יקרה
המבנה הלוגיסטי המורכב של תעשיית הרכב והחלפים הופך אותה ל"צרכנית כבדה" של שירותי תובלה ימיים, מה שמביא עלייה חדה בעלויות. השיבושים בתובלה הימית ובנמלים אינם סיפור חדש והם נמשכים מתחילת משבר הקורונה. אבל בשבועות האחרונים נשברים שיאים חדשים של גודש בנמלים ומחירי הובלת מכולות, שמתגלגלים בין השאר למחירי החלפים לרכב ולעלויות הייצור.
צמיגים הם דוגמה טובה להשפעת התובלה הימית: עלותם נמוכה יחסית לנפח שהם תופסים, ולכן הם רגישים מאד למחירי שינוע המכולות, במיוחד צמיגים זולים מתוצרת סין, שפופולריים בישראל. נכון לעכשיו, שוק הצמיגים ניצב בפני בעיה רצינית. הצמיחה המואצת בביקוש לתובלה ימית בעידן הפוסט-קורונה והעיכובים במאות נמלי מפתח בעולם, כולל בישראל, הביאו את חברות התובלה הימית להעלות את מחירי ההובלה במכולות מסין לישראל מסדר גודל של כ-2,000 דולר ליותר מעשרת אלפים דולר למכולת 20 רגל תקנית בנימוקים כמו "היטל גודש נמלים", "היטל ערך מוסף" וכדומה.
סחורות תקועות
בעיה נוספת היא עיכובים במשלוחים עצמם, שחלקם "תקועים" בנמלי המוצא, במיוחד בסין, בשל היעדר אוניות להובלתם. יבואן צמיגים גדול בישראל אמר בשיחה עם גלובס כי "מכולות צמיגים רבות תקועות עדיין אצל היצרנים וכלל לא עולות על האוניות בגלל חוסר מקום". אותו יבואן גם האשים את חברות הספנות בניצול המצב. "החברות עושות ‘התמחרות' על משלוחים בנוסח רק המרבה במחיר עולה על האונייה", להערכתו, רמות המלאים של הצמיגים בארץ ירדו מכ-90 יום כמקובל לכ-30 יום בלבד.
השלכות התופעה התבטאו בין השאר בהתייקרות של כ-50 שקל בצמיגים סינים שמחירם הממוצע נע עד כה בסביבות 200-300 שקל, וכ-300 שקל בצמיגי פרמיום שמחירם הממוצע הוא 700 שקל ומעלה. אלה אמנם לא סדרי גודל שישפיעו דרמטית על יוקר המחייה של בעלי הרכב הפרטי, אבל אף אחד לא יכול לנבא היכן ומתי תיעצר עליית המחיר. בעיה משמעותית יותר עתידה לעמוד כבר בטווח המיידי בפני ענף התובלה בישראל, שהוא צרכן אינטנסיבי של צמיגים גדולים ויקרים, שמהווים חלק לא מבוטל מהעלויות השוטפות. הניסיון בישראל ובעולם מלמד שהתייקרות עלויות בענף התובלה מתגלגלת בסופו של דבר אל מחירי הסחורות ויוצרת לחץ אינפלציוני רוחבי.
הסערה המושלמת
כרגע נראה ששוק הרכב העולמי והישראלי בפרט מתקרב לסיטואציה של "הסערה המושלמת": התייקרות חומרי הגלם לייצור רכב ועליית מחירי התובלה הימית פוגשים כיום בחזית את המחסור בצ'יפים ואת עודפי הביקוש לרכב בשוק העולמי, במיוחד לכלי רכב מחושמלים, ומעצימים זה את זה.
אם מוסיפים לכך גורמים מקומיים כמו ביטול הטבת המס על כלי הרכב ההיברידיים, שיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022, את המחסור הכללי במלאים בישראל ואת ביטול מבצעי המכירות מקבלים דחיפה בלתי נמנעת וכמעט רוחבית כלפי מעלה של מחירוני הרכב בשנה הבאה.
מי שחוזה את הנולד ומגיב כבר עכשיו הן חברות הליסינג, שבשבועות האחרונים מזמינות אלפי כלי רכב מכל הבא ליד, כולל משלוחים, שאמורים לעלות על הכביש ברבעון האחרון של השנה הנוכחית, שנחשב בדרך כלל "תקופה מתה".
עוד אינדיקציה אפשר לראות במחירים של טסלה, שגישת "המחירון הישיר" שלה, שאין בו הנחות ומרווחים לחברות הליסינג, הופכת אותה לאינדיקטור מדויק לעלויות הייצור של היצרנים. טסלה כבר העלתה השנה ארבע פעמים את המחירים בארצות-הברית, אירופה ובישראל, בהיקף מצטבר של אלפי דולרים, ובשבוע שעבר העלתה בארצות-הברית את המחיר של גרסאות שונות של טסלה 3 וטסלה Y ב-1,000 דולר נוסף, במקביל לדחיות משמעותיות בלוחות הזמנים לייצור. ומה שקורה היום בתעשיית הרכב עשוי בהחלט לקרות מחר בכלכלה העולמית כולה.