מוטי ששון, רון חולדאי, כרמל שאמה ורז קינסטליך / צילום: כדיה לוי, איל יצהר, שלומי יוסף
לא פשוט לבנות תקציב. באוצר מתמודדים עם ביקורת פנימית על עקרונות התקציב המתגבשים ועל חלקים מחוק ההסדרים, ובאופוזיציה מתכוננים להילחם על כל סעיף וסעיף. אלא שבימים האחרונים מתגבשת אופוזיציה אחרת לגמרי, ועל "טורים גבוהים", והיא ראשי הערים.
ההתפתחות האחרונה בחזית זו היא מכתב ששלחו בשבוע שעבר 24 ראשי רשויות שבשטחן יעבור קו המטרו שלחו מכתב לראש הממשלה נפתלי בנט, לשרת הפנים איילת שקד, לשרת התחבורה מירב מיכאלי ולשר האוצר אביגדור ליברמן. "אנו סבורים שלא נכון לקדם חקיקה כל כך מורכבת וכבדת משקל באמצעות חוק ההסדרים, אלא באמצעות חקיקה ייעודית - בכפוף להסכמות בין השלטון המקומי ומשרד האוצר, תוך המשך תהליך ההידברות בין הצדדים", כתבו ראשי הערים.
פחות סמכויות, יותר עלויות
לגוף העניין הם כותבים, כי הם אמנם תומכים עקרונית בתוכנית המטרו, אך לא באופן שבו הממשלה רוצה להוציא אותו לפועל: מתן סמכויות לגופים שיתכננו ויקדמו את הפרויקט וסילוקן בפועל של הרשויות המקומיות ממעמד של קבלת החלטות, על אף שהמטרו יעבור בשטחן. לאור זאת דרשו להוסיף לוועדה המסדרת של המטרו נציגים מהעיריות.
עוד כתבו ראשי הערים, כי "ההצעה מטילה נתח משמעותי מעלויות הפרויקט על הרשויות המקומיות שהפרויקט עובר בשטחן, באופן שמאיים לפגוע ביציבותן ובהישרדותן הפיננסית". החשש הגדול שלהם בהקשר זה הוא, שבעלי דירות ועסקים יגישו נגדן תביעות על ירידת ערך הנדל"ן שלהם.
עוד כתבו, כי "יש לזכור כי במהלך שנות ההקמה, הרשויות המקומיות צפויות לספוג אובדן הכנסות משמעותי ביותר עקב השבתת פעילות מרכזי הערים לאורך שנים ארוכות - בדמות פגיעה בארנונה עסקית, אובדן הכנסות מחנייה, קנסות, אגרות שילוט ועוד. זאת בנוסף לאיסורי בניה ומגבלות משמעותיות בתכנון העירוני בסמוך לתוואי המטרו. כמו-כן יש לקחת בחשבון, כי הרשויות המקומיות תידרשנה בתקופה זו לקדם תכנון והקמה של מערכות משלימות ומזינות למטרו (תחבורתיות, תכנוניות ועוד)".
נגד הסבת משרדים לדיור
זו כאמור ההתנגדות האחרונה, נכון לעכשיו, אבל יש עוד. ההתנגדות החזקה ביותר שלהם, שעליה אמר בכיר במרכז השלטון המקומי "נתאבד", היא היוזמה באוצר להסב שטחי משרדים באזורי תעסוקה לדירות. "זו אינה התנגדות. זו מלחמה", אמר אותו בכיר.
ואכן, בשבוע שעבר החליטו פורום ה-15 (הערים הגדולות בישראל, למעט ירושלים, שאינן מקבלות מענקי איזון או פיתוח ממשלתיים) יחד עם מרכז השלטון המקומי, לצאת למאבק בנושא. זאת לאחר דיון קצר בין הגורמים בהובלת חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, ורון חולדאי, ראש עיריית תל אביב ויו"ר הפורום.
ראשי הערים שלחו מכתב זועם לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת הפנים כשהם מגדירים את הצעת חוק ההסדרים אסון תכנוני שיוביל לכאוס. במכתב נאמר כי הסבה מהירה של שטחי תעסוקה למגורים בהיקפים משמעותיים, ללא הליך תכנוני כלשהו היא "יוזמה פוגענית ושגויה" וצעד "אנטי-תכנוני" שיוריד לטמיון עשרות שנים של עבודות תכנון מקצועיות ומעמיקות. עוד הם טוענים במכתב, כי יישום ההצעה עלול להביא לכאוס תכנוני-אורבני לפי כל קנה מידה אפשרי, ומאיימים כי פשוט יפסיקו לתכנן ולהוציא היתרי בניה, וישתקו בכך את כל מיזמי הבניה החדשים.
לדבריהם מעבר לפגיעה התכנונית, ההצעה תביא לפגיעה כלכלית קשה, שתביא להפסדים ניכרים לשלטון המקומי לאור הפער הדרמטי בין ארנונה למגורים לעומת ארנונה משימושי תעסוקה, והפטור הצפוי מהיטל השבחה. הפסדים אלו, כך הם מדגישים, יפגעו בצורה קשה ברשויות המקומיות, שלפיהם לא זוכות לתקצוב ממשלתי כנהוג במדינות ה-OECD, בעודן נדרשות להוצאות כבדות ביותר להספקת שירותים ממלכתיים של חינוך ורווחה.
לקחי הקורונה לא הופקו
נראה כי הזעם הגדול בשלטון המקומי נובע בעיקר מההנחתות של השלטון המרכזי, והצבתם של ראשי הרשויות מול עובדות מוגמרות, וזאת על אף הנסיונות החוזרים ונשנים שלהם להידבר עם השרים. התחושה הקשה חלחלה בעיקר בתקופת הקורונה והיא רק גוברת והולכת.
"בשנתיים האחרונות השלטון המקומי, אף שהיינו ללא תקציב, היינו היחידים כמעט מתחת לאלונקה במאבק במגפת הקורונה, והציבור נתן בנו את אמונו. הלקח היה העברת סמכויות נוספות אלינו, עשו את זה מעט בחינוך אבל לבד מכך, יש ניסיונות תמידיים של פקידי ממשלה לנסות לחטוף מאיתנו סמכויות", אמר ביבס לגלובס. הוא מאשים, כי הממשלה והשלטון המרכזי מנותקים מהציבור, ולא יוכלו לעשות דבר ללא השלטון המקומי.
ביבס מבטא בכך את התחושה של ראשי השלטון המקומי שמרגישים מרומים. הבטיחו לו יותר סמכויות על רקע לקחי הקורונה, שבין השאר הראו כי שלטון מקומי יעיל מנהל טוב יותר את המאבק בנגיף בתחומו מאשר הנחתות של השלטון המרכזי. וגם בנושא הדיור, הביקורת העיקרית על רפורמות הדיור השונות לרבות דיור למשתכן הייתה התעלמותן מצרכי הרשויות והתשתיות הנלוות החסרות לשכונות החדשות.
עניין המטרו והסבת השטחים ממשרדים למגורים הם דוגמאות בולטות, אך הן לא היחידות. למשל, בפורום ה-15 זועמים בימים אלה על שרת התחבורה מרב מיכאלי, שביטלה את הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, שאמורות לגרום לכך שהתחבורה הציבורית תעבוד בסינכרון טוב בין הערים השונות.
עוד הם כועסים על אי הכללתו בחוק ההסדרים של חוק שהציעו, להגדיל את הסמכויות של עירייה שהוכרזה "איתנה", ולאפשר לה לקבל סמכות לבצע התקשרויות ארוכות טווח של יותר משלוש שנים, מבלי שתצטרך לרוץ אחר משרדי האוצר והפנים ולקבל אישור פרטני לכל פעולה כזאת.
הסלמה ביחסים?
לא פלא, שראשי הערים חשים אכזבה מכך שבממשלה החדשה לא רק שהם לא עתידים לקבל סמכויות נוספות, אלא שגם יקצצו בחלק מאלו שכבר יש להם היום. ביבס מזהיר: "הבהרנו להם שלא נסכים למהלכים מעל הראש שלנו - ואם ינסו שום דבר ממה שהם מתכננים לא יקרה". בכך הוא התייחס גם להצעה בעניין להעלות את הארנונה למגורים ב-15% בתוך עשר שנים, שבינתיים יצאה מחוק ההסדרים. לדבריו כדי לעשות רפורמה אמיתית ונחוצה בארנונה שהיא נושא סבוך ומורכב, לא מעבירים חוק במחטף אלא מכינים אותו אחרי התדיינות חשיבה והתייעצויות. מעבר לזה, סביר להניח, שהעלאת הארנונה גם לא תיטיב את מצבם של ראשי העיר מול קהל הבוחרים שלהם, בבחירות המוניציפליות הבאות, בעוד כשנתיים.
מצד שני, שקד הצהירה בשבוע שעבר, כי לא תעמוד בדרכו של ראש עיר שכן ירצה להעלות את גובה הארנונה אצלו, כך שהיא מחזירה את תפוח האדמה הלוהט הזה להכרעת ראשי הערים.
בעקבות הדברים נשאלת השאלה, האם בממשלה ובמיוחד באוצר יעשו פסק זמן, כדי לבחון את שאלת היחסים מול השלטון המקומי. כמו שהדברים נראים עד עכשיו, הדברים לא הולכים למקומות טובים, לא בתחום התחבורה ולא בתחום התכנון והבנייה.
בנוגע למטרו, ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מימון המטרו מתבסס על פרקטיקה מקובלת בעולם הקרויה LVC - land value capture המאפשרת גבייה פרוגרסיבית של מקורות המימון לפרויקט, על פי הנהנים מתועלותיו כך שמי שנהנה מהפרויקט יותר (בעלי נדל"ן בסביבת תחנות שיהנה מתוספת זכויות) ישלם יותר".
לגבי המרת שטחי המשרדים נמסר: "הצעת המחליטים בעניין נועדה לתת מענה לצורך להגדיל את היצע הדיור בטווח הקצר, וכן להתמודד עם העודפים המשמעותיים בשטחי תעסוקה מתוכננים שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. ההצעה כוללת מנגנון מאוזן במסגרתו תוודא הוועדה המקומית כי קיימים צרכי ציבור נאותים וכי לא מוטלות מגבלות סביבתיות על המגרש המיועד לתעסוקה. כמו כן, הליך ההסבה יהיה שקוף ויכלול שימוע ציבורי. באמצעות מנגנונים אלו, ניתן יהיה להוסיף בטווח הקצר אלפי יחידות דיור לטובת אוכלוסייה צעירה ואוכלוסיית הגיל השלישי".
באשר לשאר הדברים לא נמסרה תגובה.