השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מתקדמים לאישור התקציב: המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה סיכמו כי ישראל תיישר קו עם המדינות המפותחות הפועלות לצמצם את השפעות משבר האקלים, ותתמחר את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים.
ההחלטה אושרה פה-אחד הבוקר (ב') בממשלה, במטרה לגלם את הנזק הכלכלי-סביבתי של פליטת גזי חממה ובכך לתמרץ את המשק להתייעל אנרגטית, לעבור למקורות אנרגיה מתחדשת ולסייע לישראל ליישם את התוכנית להפחתת פליטות גזי החממה ב-85% עד 2050.
מס פחמן נחשב לאחד הצעדים האפקטיביים ביותר להפחתת פליטות הפחמן התורמות להתחממות הגלובלית, כאשר הוא נגבה בהתאם לתכולת הפחמן בדלקים הפוסיליים. בשנים האחרונות המליצו בארגון ה-OECD לישראל להטיל מס פחמן, כאשר גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המליץ לממשלה לתמוך ביעדי הפחתת הפליטות באמצעות תמחור פליטות גזי החממה, שכן "תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על-ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר".
מחיר החשמל יעלה בעד 5%
לאחר שבשבוע שעבר אישרה הממשלה יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015 ויעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות, כעת קובעת הממשלה כי מנגנון תומך של מיסוי פחמן יחול בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים - פחם, נפט וגז, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים.
תמחור פליטת הפחמן משריפת דלקים יהיה באמצעות מנגנון הבלו. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז יחל בשנת 2023 ויפנים בצורה והדרגתית את העלות החיצונית של הפחמן עד לשנת 2028 באופן שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5% (זאת לעומת הכוונה הראשונית של המשרד להגנת הסביבה ליישם מנגנון שאפתני יותר, שיעלה את מחירי החשמל ב-10%).
לפי משרדי הממשלה, מס הבלו על הדלקים לתחבורה (סולר ובנזין) לא יעלה, מכיוון שכבר כיום "מיסי הבלו על דלקים אלו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD", אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו יפורסם לציבור באופן שישקף את חלקו במחיר.
כלומר, עיקר ההתייקרות תוטל על המזוט והגפ"ם. עוד מעניין לציין כי מנגנון הפחמן לא יכלול מיסוי על המתאן הנפלט בעת הפקת הגז הטבעי, ולכן לא ישקף את העלות האקלימית והסביבתית על השימוש בגז במלואה.
כדי לא לפגוע בשכבות החלשות, יוקם צוות בראשות אגף תקציבים, משרד האנרגיה ובהשתתפות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הרווחה, במטרה להמליץ למשרד האנרגיה על קביעת מנגנון לעידוד התייעלות באנרגיה והקלה במעבר לאנרגיה נקייה לשכבות החלשות כתוצאה מהמס, בתוך שישה חודשים מהיום. התוכנית תתוקצב על-ידי משרד האנרגיה, והחל משנת 2028 ייבחן המנגנון שייקבע לאור תמהיל הדלקים במשק, בשים לב לאחוז הייצור מאנרגיה מתחדשת.
כדי לסייע למגזר העסקי להתאים את עצמו לשינויים במשק ולשאוף לאי-פגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית, בתוך 60 ימים תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב-שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות באנרגיה, באופן שישים דגש על מעבר למקורות אנרגיה מופתי פליטות, והתייעלות אנרגטית. משרד האנרגיה יקצה להתייעלות המגזר העסקי, בדגש על התעשייה, 350 מיליון שקל מבסיס תקציבו, כאשר אופן הקצאת התקציבים ייקבע בהסכמת משרדי האצורה והכלכלה.