גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם לוקשנקו מצא דרך מתוחכמת לסחוט כסף מאירופה?

שליט בלארוס "מציף" את האיחוד האירופי במבקשי מקלט, בתגובה לסנקציות הכלכליות והפוליטיות שהוטלו על משטרו בימים האחרונים ● הוא הבהיר שהרשויות ימנעו מעבר גבול "רק אם הדבר ישתלם להן" והזכיר את הקשיים הפיננסיים של ממשלתו כסיבה לצמצום השמירה בגבול

הפגנה בליטא בשבוע שעבר נגד כניסת המהגרים מבלארוס / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis
הפגנה בליטא בשבוע שעבר נגד כניסת המהגרים מבלארוס / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis

ליטא מתקשה להתמודד בחודשים האחרון עם גל חסר תקדים של מהגרים ופליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה, הנכנסים לשטחה ומבקשים מקלט. הסיבה: שליט המדינה השכנה בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, המכונה על ידי רבים "הדיקטטור האחרון באירופה", מימש את איומו "להציף" את המדינה הבלטית ואת האיחוד האירופי במבקשי מקלט, בתגובה על הסנקציות הכלכליות והפוליטיות שהוטלו על משטרו.

ברמז בלתי־עדין הבהיר לוקשנקו בימים האחרונים, כי כל עוד יש משבר כלכלי במדינה בגלל הסנקציות שהטיל האיחוד, "לא משתלם" לכוחות המשטרה לפטרל ולמנוע מעבר מהגרים, הברחת סמים ואפילו מעבר של חומרים רדיוקאטיביים למערב.

העימות בין לוקשנקו (66), השולט ביד ברזל בבלארוס מאז 1994, לבין האיחוד האירופי החריף באופן משמעותי אחרי הבחירות האחרונות, שהתקיימו לפני כשנה. במחאה על זיופים בקנה מידה נרחב ודיכוי האופוזיציה יצאו המוני בני אדם לרחובות מינסק וערים אחרות, שם נתקלו באלימות קשה מצד המשטרה וכוחות הנאמנים ללוקשנקו.

צעירים נהרגו ונעלמו, רבבות נעצרו, רבים הוכו ברחובות ומנהיגת האופוזיציה סבטלנה טיכנובסקיה, שהתמודדה נגד לוקשנקו, נמלטה לליטא השכנה וקיבלה בה מקלט מדיני, כמו מאות פעילי אופוזיציה אחרים.

סנקציות על בנקים וחברות תעופה

נקודת שפל נוספת ביחסים נרשמה במאי האחרון, אז בלארוס הכריחו מטוס מסחרי של חברת "רייאנאייר" שטס מיוון לליטא ועליה היה בלוגר מתנגד־משט, לנחות נחיתת חירום במינסק על ידי איומים כוזבים שפצצה הוטמנה במטוס. והבלוגר ובת־זוגו נעצרו עם נחיתת המטוס. האיחוד האירופי, בתגובה, אסר על חברת התעופה הלאומית של בלארוס ("בלאוויה") לטוס לכל יעד בשטחו, הטיל סנקציות על בכירים בממשל והרחיב סנקציות כלכליות בתחומי הבנקאות והסחר באשלג, במטרה לפגוע במקורות המימון של המשטר.

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו / צילום: Associated Press, Sergei Shelega

התגובה של לוקשנקו, כך נראה, היא לנסות ולהפוך את המדינה לצינור־מעבר למהגרים לא־חוקיים לתוך האיחוד האירופי. השליט הבלארוסי אולי הבחין כי סוגיית ההגירה מאיימת על עצם קיומו של האיחוד האירופי, וכי מדינות האיחוד חוששות מגלי פליטים נוספים אחרי קיץ 2015, שבו יותר ממיליון וחצי בני אדם נכנסו לגוש. ההשלכות של פתיחת הגבולות דאז מטעמים הומניטריים, והחשש מגלים נוספים מאז, איימו לפלג את האיחוד בשנים האחרונות, וסייעו למפלגות פופוליסטיות מגרמניה ועד ספרד לצבור כוח.

האיחוד האירופי מיהר לסגור עסקאות

לוקשנקו גם ראה כיצד בשל החשש הזה, האיחוד האירופי מיהר "לסגור עסקאות" עם מדינות המעבר של הפליטים המיועדים - 7.5 מיליארד אירו לטורקיה עבור הטיפול בהם ומניעת המעבר לאיי יוון; יותר מ־125 מיליון אירו למצרים, למשל, כדי למנוע מעבר חופשי של מהגרים מאפריקה הנמצאים בה ורכש ספינות סיור וסיוע לצי הלובי בעשרות מיליוני אירו כדי שיפטרל וימנע מסירות מהגרים להגיע לאיטליה ולמלטה.

לכן, כבר ביוני מיהר לוקשנקו לאיים בתגובת־נגד לסנקציות. "הם דורשים שנגן עליהם מפני הברחות מהגרים ומפני סחר בסמים", אמר בנאום טלוויזיוני, "אפילו מעבר לאטלנטי (ארה"ב) אנחנו שומעים קריאות לסייע למנוע זליגת חומרים רדיואקטיביים לאירופה. ואני אומר: אתם מנהלים מלחמה היברידית נגדנו ודורשים שנעזור לכם כמו בעבר?".

בימים האחרונים לוקשנקו כבר דיבר באופן ברור יותר: "אם מישהו חושב שנסגור את הגבול עם פולין, ליטא ולטביה ונהפוך למעשה למתקן מעצר לאלו שבורחים מאפגניסטאן, עיראק, איראן, לוב, סוריה ואפריקה שמדרום לסהרה - אז הוא טועה".

המשיכו עם הסנקציות - ותקבלו פליטים

לוקשנקו הבהיר כי הרשויות יפטרלו וימנעו מעבר גבול "רק אם הדבר ישתלם להן" ו"עד כמה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו", והזכיר את הקשיים הפיננסיים של הממשלה כרקע לצמצום השמירה על הגבול. העסקה לפי לוקשנקו ברורה: המשיכו עם הסנקציות - ותקבלו פליטים.

המקום שבו האיום ממומש, בשלב זה, הוא הגבול הפרוץ־יחסית בין בלארוס לליטא. הגבול נמתח לאורך כ־680 קילומטרים, שרק מיעוטם מוגן בגדר כלשהי. לפי עדויות של מהגרים, שנאספו בשבועות האחרונים על ידי כלי תקשורת אירופיים והרשויות בליטא, רובם מגיעים מעיראק או ממדינות אפריקה, שחלקן זוכות להגנה קבוצתית לפי אמנת הפליטים של האו"ם.

לפי הדיווחים, רוב המהגרים מגיעים לבלארוס בטיסות שיוצאות מבגדד ומאיסטנבול, והמשטר מעניק להם ויזות למרות שמטרת ההגירה שלהם ברורה. הם שוהים כמה ימים במדינה לפני שהם יוצאים לאזור הגבול עם ליטא, ואחרי חציית הגבול הם נעצרים ומגישים בקשות מקלט. לפי החשדות, סוכנויות נסיעות בבלארוס מעורבות בעסקים הללו, המניבים כסף רב למקורבים ולמבריחים. המהגרים משלמים אלפי דולרים כדי לעבור את הגבול לליטא בנתיב זה. המשטרה המקומית בליטא אומרת כי בניגוד לעבר, המשטרה הבלארוסית "ניתקה מגע" בחודשים האחרונים. הליטאים אף תיעדו מקרים שבהם שוטרים בלארוסיים סייעו למהגרים לחצות את הגבול.

התוצאה היא מספר הולך וגדל של מהגרים לא־חוקיים הנכנסים בנתיב זה. בכל שנת 2020, למשל, עברו את הגבול מבלארוס לליטא כ־80 מהגרים לא־חוקיים בלבד. ביוני האחרון עמד המספר על 500 בני אדם, ביולי על יותר מ-2,500 ומתחילת השנה זינק מספר הכניסות הלא־חוקיות לכ־3,100 בני אדם. "כל עוד המשטר בבלארוס מרוויח כסף מהאנשים הללו, באמצעות תשלום על ויזות ולדעתי באמצעות תשלום על המעבר - יהיה קשה לצפות לשינוי המגמה", אמרה בתחילת החודש ראשת ממשלת ליטא, אינגרידה סימונטה.

"לוקשנקו משתמש במהגרים בתור נשק"

ליטא מתקשה להתמודד עם הפליטים, ומצב הרוח הציבורי אינו תומך בקבלתם. אף בקשת מקלט לא אושרה עד כה, והמהגרים משוכנים באוהלים או בבתי ספר נטושים באזורי ספר. הליטאים מאיימים מצדם כי אם ייכנסו יותר מדי מהגרים מכפי שיוכלו לטפל, הם ייאלצו לשחרר אותם לדרכם ולאפשר להם לעבור מערבה. היעד של רוב המהגרים, נכון לעכשיו, הוא גרמניה וצרפת.

בינתיים, ליטא מנופפת בדגלי האזהרה וקוראת לאיחוד האירופי לסייע לה. "לוקשנקו משתמש במהגרים בתור נשק", האשים השבוע שר החוץ הליטאי את נשיא בלארוס. המדינה הודיעה כי היא מתכוונת להשקיע כ־41 מיליון אירו בשדרוג גדר הגבול. "פרונטקס", הסוכנות המשותפת של מדינות האיחוד האירופי שנועדה לסייע בשמירה על הגבולות, הבטיחה להגביר את הפטרולים באזור, אולם כל עוד המהגרים חוצים את הגבול, האיחוד וליטא מחויבים לאפשר להם להגיש בקשות מקלט ולברר את הצורך שלהם בהגנה.

הרטוריקה האירופית בשלב זה אינה מראה סימני פשרה. "להשתמש במהגרים כבנשק, לדחוף אותם לעבר הגבול המשותף - זהו דבר בלתי מקובל", אמר האחראי על יחסי החוץ של האיחוד, ג'וספ בורל. שר הפנים הגרמני הורסט זיהופר, הזהיר כי מדובר ב"תופעה מדאיגה משום שבלארוס יוצרת פרובוקציה מול האיחוד על רקע הגירה. הממשלה בבלארוס מנסה למעשה לקדם מטרות פוליטיות על גבם של המהגרים". אולם, דברים דומים נשמעו בעבר בנוגע לשימוש שעושה נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן בסוגיית ההגירה הלא-חוקית, מה שלא מנע מהאיחוד להודיע לפני כחודשיים על חידוש ההסכם עם טורקיה למניעת מעבר פליטים.


80 - מספר המהגרים הלא־חוקיים שעברו דרך בלארוס ב־2020
3,100 - המהגרים הלא־חוקיים, שעברו דרך בלארוס ביוני־יולי ב־2021

עוד כתבות

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

בודקים את המיתוס. חוק 3 שניות / צילום: Shutterstock

לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החיידקים לא ממתינים לפני שהם מסתערים על אוכל שנפל. ועדיין, זו לא סיבה להילחץ

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

לפחות 3 מיליארד שקל רווח: מי דוחף לפינוי הספארי ברמת גן?

הסיכום לגבי הזזת הספארי ממקומו היה פזיז: ראש העיר רמת גן לא יידע את המועצה, מינהל התכנון כלל לא היה שותף, וברמ"י אין מי שיאשר את התוכנית ● עוד הוכחה שכשהקרקע לוהטת, שווה להפריח בלונים

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל עד לאחרונה, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השפריץ מים על אישה שטיילה ברחוב. מה הפיצוי שפסק ביהמ"ש?

שכן שהשפריץ מים מצינור ביתו על אישה שטיילה עם כלב, חויב לפצותה ב-95 אלף שקל ● מי אמור לפצות נופשים על עיכוב בקבלת המזוודות שלהם בחו"ל? ● ומה פסק בית המשפט כאשר הגיעו לפתחו שתי צוואות - אחת שוויונית ואחת לא? ● 3 פסקי דין בשבוע

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

פיץ' צפויה להצטרף: מאחורי הודעת מודי'ס והאם העלאת הדירוג קרובה

במשרד האוצר קיימו שיחות עם פיץ' ומעריכים כי תיישר קו בשבועות הקרובים בייצוב תחזית הדירוג ● במודי'ס העלו את תחזית הצמיחה של ישראל ל-5%, אבל הדרך חזרה לדירוג שלפני המלחמה עוד ארוכה

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

משרד הביטחון מביע תמיכה בהקמת תחנת הכוח בעטרות

על רקע חשש למחסור באנרגיה ופגיעות בתשתיות, רשות החירום הלאומית מגדירה את תחנת הכוח בעטרות כפרויקט לאומי קריטי ודורשת מיגון מיוחד, כולל יכולות גילוי ויירוט רחפנים

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

גלופה של שטרות של חמש דולר במטבעה של ארה''ב בוושינגטון הבירה / צילום: Reuters, Gary Cameron

קריסת הדולר מגלה לאמריקאים שהם לא המעצמה שעליה פינטזו

התחזיות סברו שהעשור הנוכחי יטלטל את העולם, ובינתיים הוא מקיים את המצופה ממנו ● תהיות על מצב הדולר האמריקאי מול סל המטבעות, ציפיות הריבית וגם האפשרויות שיוצרת הבינה המלאכותית - כל אלה ישפיעו עמוקות על הכלכלה בשנה הקרובה ● כתבה ראשונה בסדרה