גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרגנת (מדי) או ירוקה מקנאה: מדור ההייטק של גלובס מתחדש, וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה

יותר כסף, יותר גיוסים, הרבה יותר עובדים ומשכורות ● הקטר של המשק עלה כיתה, אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בהיחבא ובחוסר שקיפות ● מה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו

ענף ההייטק עלה ליגה בשנה האחרונה. לא עוד שוק נישה ששמור לגיקים ולפריקים של טכנולוגיה. לא עוד תחום צר שמעסיק רק בוגרי טכניון ויחידות מודיעין. הוא המיינסטרים, והוא בכל מקום. הוא על שלטי הפרסום באיילון, בתחנות האוטובוס בתל-אביב, ובפריים טיים של ״קשת״. את ההייטקיסטים אנחנו פוגשים מידי יום. הם נמצאים במעגלים החברתיים הקרובים או הרחוקים שלנו, הם נמצאים על המרקע. אפילו ראש הממשלה שלנו הייטקיסט.

ההייטק הוא המנוע מאחורי הנפקות הענק, סבבי הגיוס בני המיליארדים ויצירת מעמד של מתעשרים חדשים. הוא הקטר של המשק, הוא אחראי על עשירית מהמועסקים, 15% מהתמ״ג וקרוב למחצית מכלל הייצור של מדינת ישראל. הוא גלגל ההצלה של משרד האוצר בסתימת גרעונות, הוא המפרנס הישיר של אלפי ספקים ישירים ועקיפים, והוא גם, ככל הנראה, אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן באיזורי הביקוש בתל אביב ובמושבים הנחשקים.

חפשו אותנו גם באתר באנגלית

כלכלת ההייטק מושכת מעלה את הרף, כשהיא מנקזת אליה השקעות של מיליארדים ממשקיעים מוסדיים שנהנים מריביות נמוכות, או מסוחרי יום שמחפשים את הריגוש. כך צברו חברות הטכנולוגיה כח שעד כה היה שמור רק לבנקים או לחברות ביטוח. סך המזומנים העומדים לרשות 15 חברות ההייטק הגדולות- בהן אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט - עמד בתחילת השנה על טריליון דולר, שווה ערך לחמישית מכלל תקציב ארה"ב.

ענקיות ההייטק של היום מפתחות עבורנו רשתות חברתיות שמחברות בינינו, טכנולוגיות סייבר שמגינות עלינו, ותוכנות שמסייעות לנו לעבוד במקומות העבודה שלנו. הן מפתחות טילים לתיירות חלל, מאלפות רכבים אוטונמיים ומשגרות לווינים שמסייעים לחקלאים להגביר את הייבול.

אבל אלה אותן חברות שמאפשרות סביבנו לעתים שיח חברתי מזהם, שמהוות במה להפצה של דיסאינפורמציה, שחומקות ממס, ושמפעילות לובי אדיר מימדים לסיכול כל רפורמה אפשרית. בהחבא, פועלות חברות ישראליות בתחומים מפוקפקים. רוגלות, נוזקות, הימורים, פורקס, סרגלי כלים, חוזי הפרשים, לייב-פורנו וארביטראז' אונליין - מאחורי מוצרים כחול-לבן שכאלה תמצאו תשתיות טכנולוגיות חזקות, אלגוריתמיקה משוכללת, הבנה בהפצה ויראלית, חושים עסקיים חדים, וחוסר בושה.

חברות ההייטק מציעות לעובדיהן את תנאי העבודה המופלגים ביותר במשק. הן מאפשרות עבודה גמישה מהבית, עורכות אירועי חברה ונופשים נוצצים וחלקן כבר מאפשרות אפילו שבוע עבודה מקוצר. אבל ההייטק - כחברה גברית ברובה - יודעת במקרים מסוימים לייצר לעיתים גם אווירה רעילה המתירה הטרדות מיניות, או כזו שמעדיפה לטאטא אותן מתחת לשטיח.

ענף ההייטק עלה ליגה, אבל במובנים רבים הענף מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בחוסר שקיפות ובהחבא. המספרים האמיתיים של חברות ההייטק ושל המשקיעות בהן, קרנות ההון סיכון, קבורות עמוק בספרי החשבונות שלהן. את התיווך בינן לבין הציבור הן מנהלות באופן הולך וגדל באמצעות חברות יחסי ציבור. החברות הגדולות ביותר שפעילות בישראל - כגון אמזון ואפל - כמעט ואינן נגישות לציבור, קל וחומר לעיתונות הישראלית.

השושואיסטיות הזו טבועה בענף עוד מימי השירות הצבאי של מרבית מעובדיו, שם הם הורגלו בשמירת סודות מדינה. כמו בצבא, כשהם נתקלים בבעייה, הם שומרים אותה בבית, מקסימום משתמשים ברשת החברתיות הרחבה שלהם מימי הצבא או קולגות לשעבר.

במילים אחרות, חברות ההייטק הפכו במובנים רבים לחסינות מביקורת.

התמונה אם כך מורכבת ולרגל התחדשות מדור ההייטק של גלובס החלטנו לעשות גם קצת חשבון נפש ולבחון בעזרת מומחים כיצד מסקרת התקשורת את התעשייה.

״הכיסוי המפנק לו זוכים סטארטאפים היה מוצדק בעבר בשל העובדה שרבים מהם התחילו בצורה מקרטעת, אבל הימים האלה תמו,״ כתב עיתונאי הטכנולוגיה ג'יימס בל. ״ועדיין, הנרטיב של הסטארט-אפ בגראז', שמסתכל על יזמים כאילו היו סלבס, מראה שהתקשורת מתנהגת יותר כמו חבורה של מעודדות מאשר ככלבי שמירה. האמת היא, שלולא היחס מפנק, ספק אם גוגל, פייסבוק, אפל, ואמזון היו הופכות למונופולים שהן היום. עיתונות הטכנולוגיה היתה איטית מדי בהבנה של מה עומד מאחורי הצמיחה של חברות שהפכו לענקיות בתחומן.״

ההייטק עלה ליגה, והוא כבר אינו סגמנט בכלכלה, במובנים רבים הוא הפנים של הכלכלה. אנחנו מאמינים שעם הפיכת ההייטק למיינסטרים, תפקידה של עיתונות הטכנולוגיה חשוב אפילו יותר מתמיד.

אנחנו ב״גלובס״ רוצים לתת לקהל המנויים שלנו את התמונה המלאה, על כן ערכנו בשבועות האחרונים בחינה מחדש של שיטות העבודה שלנו ושל האופן שבו אנחנו מסקרים את ענף ההייטק. הגדרנו לעצמנו עקרונות יסוד לעשייה העיתונאית וערכים שיובילו אותנו בהמשך הדרך.

נתעכב על בעיות הליבה, נאיר את הפינות האפלות, נלמד מכשלונות ונסביר בדיוק מה הוביל להצלחה. אם נציג צד אחד, נשתדל להביא תמיד גם את הצד השני. אם נתמקד בחברה אחת, נביא גם את ההקשר התחרותי וההיסטורי. כמו תינוק שהחל ללכת וללמוד לדבר, זה הזמו להתייחס אל ההייטק הישראלי כאל ישות עצמאית, מתפקדת, רבת מימדים, משמעויות והשלכות לכל תחומי החיים והחברה.

אנחנו במדור ההייטק והמדע החדש של ״גלובס״ מתחייבים להביא לקהל המנויים את המקום שמגיע לתעשייה המניעה את כולנו למרכז הבמה.

כיצד ייראו תהליכי העבודה שלנו?

בכוונתנו להפנות זמן ומשאבים לעבודה עצמאית שבמרכזה יעמדו כתבות עומק, סקירות רוחב, תחקירים, פרויקטים מבוססי נתונים וסיפורים בלעדיים. נעשיר את הכתבות שלנו במקורות מידע ובדאטה ונספק את ההקשר הרחב. במקביל, נצמצם במידת מה את התגובתיות שלנו לאירועים חדשותיים נקודתיים והודעות לעיתונות מטעם החברות, וננסה להתמקד עד כמה שאפשר בתמונה הגדולה.

החזון והערכים שלנו

מדור ההייטק והטכנולוגיה בגלובס יפעל לאור סדרה של ערכים ההופכים אותו לבית לעיתונות מאוזנת, בהירה, מקורית וחדשנית, אמינה, המתייחסת לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.

נעשה ככל יכולתנו לספק הקשר ולהציג את החברות הפעילות בתחום בראי התחרות העומדת בפניהם, ובראייה היסטורית. נפעל להבין את המודל העסקי האמיתי של החברות הפעילות בענף ונסמן את הנתיבים שבהם עובר הכסף. נפעל להנגיש עבור הקוראים תוכן טכנולוגי ועסקי הכתוב בצורה ברורה ונפשט מונחים מקצועיים מורכבים. נאיר את הפינות האפילות היכן שצריך, נלמד את הלקח הראוי מכשלונות, וכשנסקר את ההצלחות נשתדל להביא את הסיבות לכך.

נשאף לייצר עיתונות הישגית חוקרת ובעלת ערך מוסף לקוראינו ונפעל ככל הניתן להעשיר את התוכן בנתונים ומידע. בכוונתנו אף לבנות כלים עיתונאיים שישפרו את הנגשת תוכן.

הצוות שלנו

צוות הכתבים והעורכים של ״גלובס״ יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית ההון סיכון, היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית, מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, מטבעות דיגיטליים, קריירה, ניהול ושכר, וחדשנות בתחום המזון, החקלאות והסביבה. נמשיך להביא לקדמת הבמה מחקרים מדעיים פורצי דרך, ולראיין כלכלנים, סופרים אנשי רוח ובכירים בכלכלה העולמית. נתרגם לאנגלית את מיטב הכתבות שלנו, ונגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג'ורנל״.

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו לתיבת המייל שלכם לקט שבועי של התכנים שאתם חייבים לקרוא. בואו לדון איתנו בחדשות היום בעמוד הפייסבוק של ״גלובס הייטק ומדע״, בערוץ הלינקדאין של גלובס בעברית ובאנגלית , באינסטגרם ובטוויטר שלנו.

אסף גלעד, הייטק
עורך וכתב במדור ההייטק והמדע של ״גלובס״. שימש בעברו כתב הייטק ומגזין ב״כלכליסט״ אליו הצטרף עם הקמתו. מדור ההייטק בעריכתו מכסה את תעשיית ההייטק הישראלית, בכלל זה חברות הייטק פרטיות, מרכזי פיתוח זרים, קרנות הון סיכון ותופעות הרוחב הקשורות בהן. שימש גם בתפקידי שיווק במספר חברות סטארט-אפ בתחומי התוכן והמחקר.

אופיר דור, הייטק
כתב הייטק ב״גלובס״. אופיר סיקר משך ארבע שנים את הכלכלה והחברה בסין ככתב בביג'ינג עבור ״כלכליסט״ וכלי תקשורת מקומיים. קודם לכן שימש כעורך וככתב לענייני תקשורת ומדיה. דובר את השפה הסינית.

נבו טרבלסי, אינטרנט וטכנולוגיה צרכנית
כתב במדור ההייטק, המדע והטכנולוגיה של ״גלובס״. מכסה אינטרנט, תרבות דיגיטלית, חלל וגיימינג. מסקר את הרשתות החברתיות וענקיות והטכנולוגיה בהיבט הצרכני שלהן: מוצרים חדשים, גדג'טים, פרטיות ורגולציה. נבו שימש ככתב הטכנולוגי גלי צה״ל ועם שחרורו הצטרף ל״גלובס״. קודם לכן ערך את מדור הטכנולוגיה של פרוגי מבית ידיעות אחרונות.

גלי וינרב, מדע וביומד
ככתבת מדע וביומד ב"גלובס" משנת 2006, גלי מסקרת את תחומי התרופות, המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית, קנאביס וקורונה. מנחה את הפודקאסט 'חזית המדע. מחברת הספר ״מצטיינים״.

שירי חביב-ולדהורן, וול-סטריט
כתבת הוול-סטריט של ״גלובס״. שירי מסקרת בהרחבה חברות ישראליות הנסחרות בניו יורק, לונדון ובקנדה. מאחוריה שורה של חשיפות והישגים עיתונאיים הנוגעים למיזוגים, רכישות והנפקות.

שני אשכנזי, טכנולוגיה בת-קיימא ופודטק
כתבת אקלים וקיימות ב״גלובס״. מכסה נושאי סביבה וכלכלה השזורים באורח החיים שלנו ומצויים במגמת שינוי בצל המשבר האקולוגי והאקלימי. היא מסקרת מקרוב את השלכותיו של הנזק הסביבתי ומציגה פתרונות טכנולוגיים משורה של תעשיות: מזון, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וסביבה.

דפנה ברמלי-גולן, קריירה וניהול
מכסה את תחום התעסוקה, הקריירה והניהול ב״גלובס״ ומסקרת מקרוב את השלכות המחסור בכח אדם בענף הטכנולוגיה. בין תפקידיה הנוספים ב״גלובס״, עורכת וכותבת במוסף הנדל"ן ועורכת בחדשות. עורכת לשונית ושמאית מקרקעין.

שמרו איתנו על קשר

כאן אתן נכנסות לתמונה. בין אם אתן עובדות בענף הייטק, או בין אם לאו, נשמח לקבל מכן רעיונות לכתבות מעניינות, סיפורים בלעדיים, מחקרים מעוררי מחשבה, מספרים מפתיעים, תובנות, הערות וגם טיפים על הנעשה. אתן ואתם העיניים והאזניים שלנו בתעשייה.

חברות ההייטק ומשרדי יחסי הציבור מוזמנים להמשיך ולשלוח לנו הודעות לעיתונות. אנחנו מבטיחים לקרוא אותן, ולהחזיר לכם תשובה ככל שנוכל. אם נחליט שלא לפעול בהתבסס עליהן, אנא קבלו זאת בהבנה. אם נמצא בהן עניין, ניצור אתכם קשר.

אנו מאמינים שזו הדרך ליצור עיתונות בעלת ערך לקהל מנויי ״גלובס״ ולתעשייה כולה.

כתבו לנו למייל Hightech@globes.co.il

קיבלתן מידע חשוב שטרם פורסם? אתן עובדות בחברה כלשהי ונודע לכן על מחדלים, פיטורים, הנפקות, גיוסים, מינויים, סכסוכים, חוזים חדשים? החברה בה אתן מועסקות עשתה פיבוט, הוציאה מסמך מדיניות חדש, או מחפשת כיוונים חדשים? כתבו למייל האדום שלנו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים

התאחדות יצרני החלב הודיעה אתמול כי העיצומים באספקת החלב יוקפאו באופן זמני "על מנת לאפשר מיצוי הליכים" ● במקביל, בוועדת הכנסת החליטו לא לפצל את הרפורמה, והיא עברה לוועדה למיזמים ציבוריים ● מוקדם יותר הצהיר שר האוצר סמוטריץ' כי יחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, והתסמונת המפתיעה

דמיינו שאתם נעצרים על ידי שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" – מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר