גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרגנת (מדי) או ירוקה מקנאה: מדור ההייטק של גלובס מתחדש וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה

יותר כסף, יותר גיוסים, הרבה יותר עובדים ומשכורות ● הקטר של המשק עלה כיתה אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו בהיחבא ובחוסר שקיפות ● מה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו

ענף ההייטק עלה ליגה בשנה האחרונה. לא עוד שוק נישה ששמור לגיקים ולפריקים של טכנולוגיה. לא עוד תחום צר שמעסיק רק בוגרי טכניון ויחידות מודיעין. הוא המיינסטרים, והוא בכל מקום. הוא על שלטי הפרסום באיילון, בתחנות האוטובוס בתל-אביב, ובפריים טיים של ״קשת״. את ההייטקיסטים אנחנו פוגשים מידי יום. הם נמצאים במעגלים החברתיים הקרובים או הרחוקים שלנו, הם נמצאים על המרקע. אפילו ראש הממשלה שלנו הייטקיסט.

 

ההייטק הוא המנוע מאחורי הנפקות הענק, סבבי הגיוס בני המיליארדים ויצירת מעמד של מתעשרים חדשים. הוא הקטר של המשק, הוא אחראי על עשירית מהמועסקים, 15% מהתמ״ג וקרוב למחצית מכלל הייצור של מדינת ישראל. הוא גלגל ההצלה של משרד האוצר בסתימת גרעונות, הוא המפרנס הישיר של אלפי ספקים ישירים ועקיפים, והוא גם, ככל הנראה, אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן באיזורי הביקוש בתל אביב ובמושבים הנחשקים.

חפשו אותנו גם באתר באנגלית 

כלכלת ההייטק מושכת מעלה את הרף, כשהיא מנקזת אליה השקעות של מיליארדים ממשקיעים מוסדיים שנהנים מריביות נמוכות, או מסוחרי יום שמחפשים את הריגוש. כך צברו חברות הטכנולוגיה כח שעד כה היה שמור רק לבנקים או לחברות ביטוח. סך המזומנים העומדים לרשות 15 חברות ההייטק הגדולות- בהן אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט - עמד בתחילת השנה על טריליון דולר, שווה ערך לחמישית מכלל תקציב ארה"ב.

ענקיות ההייטק של היום מפתחות עבורנו רשתות חברתיות שמחברות בינינו, טכנולוגיות סייבר שמגינות עלינו, ותוכנות שמסייעות לנו לעבוד במקומות העבודה שלנו. הן מפתחות טילים לתיירות חלל, מאלפות רכבים אוטונמיים ומשגרות לווינים שמסייעים לחקלאים להגביר את הייבול.

אבל אלה אותן חברות שמאפשרות סביבנו לעתים שיח חברתי מזהם, שמהוות במה להפצה של דיסאינפורמציה, שחומקות ממס, ושמפעילות לובי אדיר מימדים לסיכול כל רפורמה אפשרית. בהחבא, פועלות חברות ישראליות בתחומים מפוקפקים. רוגלות, נוזקות, הימורים, פורקס, סרגלי כלים, חוזי הפרשים, לייב-פורנו וארביטראז' אונליין - מאחורי מוצרים כחול-לבן שכאלה תמצאו תשתיות טכנולוגיות חזקות, אלגוריתמיקה משוכללת, הבנה בהפצה ויראלית, חושים עסקיים חדים, וחוסר בושה.

חברות ההייטק מציעות לעובדיהן את תנאי העבודה המופלגים ביותר במשק. הן מאפשרות עבודה גמישה מהבית, עורכות אירועי חברה ונופשים נוצצים וחלקן כבר מאפשרות אפילו שבוע עבודה מקוצר. אבל ההייטק - כחברה גברית ברובה - יודעת במקרים מסוימים לייצר לעיתים גם אווירה רעילה המתירה הטרדות מיניות, או כזו שמעדיפה לטאטא אותן מתחת לשטיח.

 

ענף ההייטק עלה ליגה, אבל במובנים רבים הענף מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בחוסר שקיפות ובהחבא. המספרים האמיתיים של חברות ההייטק ושל המשקיעות בהן, קרנות ההון סיכון, קבורות עמוק בספרי החשבונות שלהן. את התיווך בינן לבין הציבור הן מנהלות באופן הולך וגדל באמצעות חברות יחסי ציבור. החברות הגדולות ביותר שפעילות בישראל - כגון אמזון ואפל - כמעט ואינן נגישות לציבור, קל וחומר לעיתונות הישראלית.

השושואיסטיות הזו טבועה בענף עוד מימי השירות הצבאי של מרבית מעובדיו, שם הם הורגלו בשמירת סודות מדינה. כמו בצבא, כשהם נתקלים בבעייה, הם שומרים אותה בבית, מקסימום משתמשים ברשת החברתיות הרחבה שלהם מימי הצבא או קולגות לשעבר.

במילים אחרות, חברות ההייטק הפכו במובנים רבים לחסינות מביקורת.

התמונה אם כך מורכבת ולרגל התחדשות מדור ההייטק של גלובס החלטנו לעשות גם קצת חשבון נפש ולבחון בעזרת מומחים כיצד מסקרת התקשורת את התעשייה.

״הכיסוי המפנק לו זוכים סטארטאפים היה מוצדק בעבר בשל העובדה שרבים מהם התחילו בצורה מקרטעת, אבל הימים האלה תמו,״ כתב עיתונאי הטכנולוגיה ג׳יימס בל. ״ועדיין, הנרטיב של הסטארט-אפ בגראז׳, שמסתכל על יזמים כאילו היו סלבס, מראה שהתקשורת מתנהגת יותר כמו חבורה של מעודדות מאשר ככלבי שמירה. האמת היא, שלולא היחס מפנק, ספק אם גוגל, פייסבוק, אפל, ואמזון היו הופכות למונופולים שהן היום. עיתונות הטכנולוגיה היתה איטית מדי בהבנה של מה עומד מאחורי הצמיחה של חברות שהפכו לענקיות בתחומן.״

ההייטק עלה ליגה, והוא כבר אינו סגמנט בכלכלה, במובנים רבים הוא הפנים של הכלכלה. אנחנו מאמינים שעם הפיכת ההייטק למיינסטרים, תפקידה של עיתונות הטכנולוגיה חשוב אפילו יותר מתמיד.

אנחנו ב״גלובס״ רוצים לתת לקהל המנויים שלנו את התמונה המלאה, על כן ערכנו בשבועות האחרונים בחינה מחדש של שיטות העבודה שלנו ושל האופן שבו אנחנו מסקרים את ענף ההייטק. הגדרנו לעצמנו עקרונות יסוד לעשייה העיתונאית וערכים שיובילו אותנו בהמשך הדרך.

נתעכב על בעיות הליבה, נאיר את הפינות האפלות, נלמד מכשלונות ונסביר בדיוק מה הוביל להצלחה. אם נציג צד אחד, נשתדל להביא תמיד גם את הצד השני. אם נתמקד בחברה אחת, נביא גם את ההקשר התחרותי וההיסטורי. כמו תינוק שהחל ללכת וללמוד לדבר, זה הזמו להתייחס אל ההייטק הישראלי כאל ישות עצמאית, מתפקדת, רבת מימדים, משמעויות והשלכות לכל תחומי החיים והחברה.

אנחנו במדור ההייטק והמדע החדש של ״גלובס״ מתחייבים להביא לקהל המנויים את המקום שמגיע לתעשייה המניעה את כולנו למרכז הבמה.

כיצד ייראו תהליכי העבודה שלנו?

 בכוונתנו להפנות זמן ומשאבים לעבודה עצמאית שבמרכזה יעמדו כתבות עומק, סקירות רוחב, תחקירים, פרויקטים מבוססי נתונים וסיפורים בלעדיים. נעשיר את הכתבות שלנו במקורות מידע ובדאטה ונספק את ההקשר הרחב. במקביל, נצמצם במידת מה את התגובתיות שלנו לאירועים חדשותיים נקודתיים והודעות לעיתונות מטעם החברות, וננסה להתמקד עד כמה שאפשר בתמונה הגדולה. 

החזון והערכים שלנו

מדור ההייטק והטכנולוגיה בגלובס יפעל לאור סדרה של ערכים ההופכים אותו לבית לעיתונות מאוזנת, בהירה, מקורית וחדשנית, אמינה, המתייחסת לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.

נעשה ככל יכולתנו לספק הקשר ולהציג את החברות הפעילות בתחום בראי התחרות העומדת בפניהם, ובראייה היסטורית. נפעל להבין את המודל העסקי האמיתי של החברות הפעילות בענף ונסמן את הנתיבים שבהם עובר הכסף. נפעל להנגיש עבור הקוראים תוכן טכנולוגי ועסקי הכתוב בצורה ברורה ונפשט מונחים מקצועיים מורכבים. נאיר את הפינות האפילות היכן שצריך, נלמד את הלקח הראוי מכשלונות, וכשנסקר את ההצלחות נשתדל להביא את הסיבות לכך.

נשאף לייצר עיתונות הישגית חוקרת ובעלת ערך מוסף לקוראינו ונפעל ככל הניתן להעשיר את התוכן בנתונים ומידע. בכוונתנו אף לבנות כלים עיתונאיים שישפרו את הנגשת תוכן.

הצוות שלנו

צוות הכתבים והעורכים של ״גלובס״ יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית ההון סיכון, היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית, מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, מטבעות דיגיטליים, קריירה, ניהול ושכר, וחדשנות בתחום המזון, החקלאות והסביבה. נמשיך להביא לקדמת הבמה מחקרים מדעיים פורצי דרך, ולראיין כלכלנים, סופרים אנשי רוח ובכירים בכלכלה העולמית. נתרגם לאנגלית את מיטב הכתבות שלנו, ונגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״.

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו לתיבת המייל שלכם לקט שבועי של התכנים שאתם חייבים לקרוא. בואו לדון איתנו בחדשות היום בעמוד הפייסבוק של ״גלובס הייטק ומדע״, בערוץ הלינקדאין של גלובס בעברית ובאנגלית , באינסטגרם ובטוויטר שלנו

אסף גלעד, הייטק
עורך וכתב במדור ההייטק והמדע של ״גלובס״. שימש בעברו כתב הייטק ומגזין ב״כלכליסט״ אליו הצטרף עם הקמתו. מדור ההייטק בעריכתו מכסה את תעשיית ההייטק הישראלית, בכלל זה חברות הייטק פרטיות, מרכזי פיתוח זרים, קרנות הון סיכון ותופעות הרוחב הקשורות בהן. שימש גם בתפקידי שיווק במספר חברות סטארט-אפ בתחומי התוכן והמחקר.

 

אופיר דור, הייטק
כתב הייטק ב״גלובס״. אופיר סיקר משך ארבע שנים את הכלכלה והחברה בסין ככתב בביג'ינג עבור ״כלכליסט״ וכלי תקשורת מקומיים. קודם לכן שימש כעורך וככתב לענייני תקשורת ומדיה. דובר את השפה הסינית.

 

נבו טרבלסי, אינטרנט וטכנולוגיה צרכנית
כתב במדור ההייטק, המדע והטכנולוגיה של ״גלובס״. מכסה אינטרנט, תרבות דיגיטלית, חלל וגיימינג. מסקר את הרשתות החברתיות וענקיות והטכנולוגיה בהיבט הצרכני שלהן: מוצרים חדשים, גדג׳טים, פרטיות ורגולציה. נבו שימש ככתב הטכנולוגי גלי צה״ל ועם שחרורו הצטרף ל״גלובס״. קודם לכן ערך את מדור הטכנולוגיה של פרוגי מבית ידיעות אחרונות.

 

גלי וינרב, מדע וביומד
ככתבת מדע וביומד ב"גלובס" משנת 2006, גלי מסקרת את תחומי התרופות, המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית, קנאביס וקורונה. מנחה את הפודקאסט 'חזית המדע. מחברת הספר ״מצטיינים״.

 

שירי חביב-ולדהורן, וול-סטריט
כתבת הוול-סטריט של ״גלובס״. שירי מסקרת בהרחבה חברות ישראליות הנסחרות בניו יורק, לונדון ובקנדה. מאחוריה שורה של חשיפות והישגים עיתונאיים הנוגעים למיזוגים, רכישות והנפקות.

 

שני אשכנזי, טכנולוגיה בת-קיימא ופודטק
כתבת אקלים וקיימות ב״גלובס״. מכסה נושאי סביבה וכלכלה השזורים באורח החיים שלנו ומצויים במגמת שינוי בצל המשבר האקולוגי והאקלימי. היא מסקרת מקרוב את השלכותיו של הנזק הסביבתי ומציגה פתרונות טכנולוגיים משורה של תעשיות: מזון, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וסביבה.

 

דפנה ברמלי-גולן, קריירה וניהול
מכסה את תחום התעסוקה, הקריירה והניהול ב״גלובס״ ומסקרת מקרוב את השלכות המחסור בכח אדם בענף הטכנולוגיה. בין תפקידיה הנוספים ב״גלובס״, עורכת וכותבת במוסף הנדל"ן ועורכת בחדשות. עורכת לשונית ושמאית מקרקעין.

שמרו איתנו על קשר

כאן אתן נכנסות לתמונה. בין אם אתן עובדות בענף הייטק, או בין אם לאו, נשמח לקבל מכן רעיונות לכתבות מעניינות, סיפורים בלעדיים, מחקרים מעוררי מחשבה, מספרים מפתיעים, תובנות, הערות וגם טיפים על הנעשה. אתן ואתם העיניים והאזניים שלנו בתעשייה.

חברות ההייטק ומשרדי יחסי הציבור מוזמנים להמשיך ולשלוח לנו הודעות לעיתונות. אנחנו מבטיחים לקרוא אותן, ולהחזיר לכם תשובה ככל שנוכל. אם נחליט שלא לפעול בהתבסס עליהן, אנא קבלו זאת בהבנה. אם נמצא בהן עניין, ניצור אתכם קשר.

אנו מאמינים שזו הדרך ליצור עיתונות בעלת ערך לקהל מנויי ״גלובס״ ולתעשייה כולה.

כתבו לנו למייל Hightech@globes.co.il

קיבלתן מידע חשוב שטרם פורסם? אתן עובדות בחברה כלשהי ונודע לכן על מחדלים, פיטורים, הנפקות, גיוסים, מינויים, סכסוכים, חוזים חדשים? החברה בה אתן מועסקות עשתה פיבוט, הוציאה מסמך מדיניות חדש, או מחפשת כיוונים חדשים? כתבו למייל האדום שלנו.

עוד כתבות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר ישראלי מאיים: "ייתכן שנתקוף שוב בלבנון אם חיזבאללה לא יפורק מנשקו"

בכיר בחיזבאללה: "ישראל מפעילה לחץ מקסימלי, נדרשת עמדה לאומית" ● ראש הממשלה נתניהו החליט - 200 מחבלי חמאס לא יורשו לעבור לשטח העזתי ● משפחותיהם של החטופים החללים אל"ם אסף חממי ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל עודכנו כי יקיריהן הושבו לישראל ● טראמפ בישר על הזיהוי של החטוף החלל עומר נאוטרה ז"ל ● עדכונים שוטפים

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

איתן יוחננוף, מנכ''ל ובעלי רשת יוחננוף / צילום: גבע טלמור

יוחננוף מתרחבת לשדות: רוכשת כ-107 דונם בנס ציונה לגידול עצמי של פירות וירקות

הרשת תשלם על הקרקע כ-27 מיליון שקל, ובנוסף תשלם 5.1 מיליון שקל לצד שלישי כדמי ייזום ● מטרת הרכישה היא לבצע שימוש חקלאי בקרקע, הכולל גידול של מוצרי פירות וירקות שיוחננוף רוצה למכור בסניפיה, תוך הפחתת העלויות הכרוכות בשרשרת האספקה

בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI

905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו

כחלק ממהלך אסטרטגי של הודו, התעשייה האווירית תיזכה בחוזה בסך 905 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי ● בכך יתהדקו עוד יותר היחסים בין החברה לניו דלהי, הכוללים בין היתר מערכות הגנה אווירית, מל"טים וטילים

שכונת אם המושבות, פתח תקווה / צילום: Shutterstock

תושבים נגד הרחבת דרך אם המושבות בצפון פ"ת: "חשש כבד ביותר לנזק תמידי"

תושבים משכונת אם המושבות בפתח תקווה מתנגדים להרחבת הכביש העובר בסמוך לשכונה, שתהפוך את הכביש לדו־מסלולי ותלת־נתיבי וכוללת גשר מיתרים גדול ● לטענתם, התכנון מקודם "במעמד צד אחד" ומתעלם מזכויותיהם ● העירייה: "ביצוע הפרויקט פורסם באופן עקבי, מפורט וברור עוד משנת 2018"

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן ומנכ''ל אמזון אנדי ג'סי / צילום: ap

38 מיליארד דולר: עסקת הענק של אמזון עם OpenAI

ענקית הבינה המלאכותית של סם אלטמן נפרדת ממיקרוסופט ופונה לאמזון בהסכם ענק לרכישת שירותי ענן ב־38 מיליארד דולר ● המהלך נועד להתמודד עם המחסור בכוח מחשוב לעיבודי AI ● מניית אמזון מזנקת ב־10%

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

עסקת הקמת צינור ניצנה בין מאגר לוויתן למצרים, שהייתה אמורה לשלש את יצוא הגז הישראלי, נעצרה ברגע האחרון בעקבות עיכוב בהיתר היצוא ● במוקד: מחלוקת על מחיר הגז לשוק המקומי ● במשק האנרגיה הישראלי חוששים, אך יש כבר פתרונות אפשריים למשבר המתהווה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

חברת התעופה שתחדש בשנה הבאה את טיסותיה לישראל

החזרה של אייר אינדיה נחשבת משמעותית וחשובה, משום שהיא מחברת את ישראל לנמל תעופה עם קישוריות ליעדים רבים למזרח ● אייר אינדיה תפעיל חמש טיסות שבועיות בקו ת"א-דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך בממוצע כחמש וחצי שעות

קניות בקניון / צילום: גיא חמוי

מחכים למבצעים: בכל ענפי המשק הבולטים נרשמה ירידה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה בכמות העסקאות, בעיקר בפריפריה - בצפון ובדרום

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

חמאס: נמסור את החטוף החלל שאיתרנו הערב בשעה שמונה

הרמטכ"ל זמיר סופד לאל"מ חממי: "שילוב מדויק של עוז רוח וקור רוח" ● בעזה: הצלב האדום ומחבלי הזרוע הצבאית של חמאס בשכונת סג'עייה, בחיפוש אחר החטופים החללים ● דיווח בעיתון המזוהה עם חיזבאללה: נשיא לבנון ז'וזף עאון קיבל מסרים של אי שביעות רצון מהאמריקאים לגבי בקשתו שצבא לבנון יתעמת עם צה"ל ● עדכונים שוטפים

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נופלת?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

המועמדים לראשות עיריית ניו יורק, מימין לשמאל: זוהרן ממדאני, קרטיס סליווה ואנדרו קואומו / צילום: Reuters, Angelina Katsanis/Pool

הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו

נשיא ארה"ב הודיע כי הוא תומך באנדרו קואומו, יריבו לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית, על פני המועמד הרפובליקאי קרטיס סליווה שמפגר בסקרים: "אם הבחירה היא בין קומוניסט לדמוקרט רגיל, אני אעדיף את הדמוקרט" ● הזהיר כי אם המועמד הדמוקרטי סוציאליסטי זוהרן ממדאני ינצח בבחירות בניו יורק, הוא "ישקול למנוע תקציבים פדרליים מהעיר"

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - “לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי באמצעות טופס 13F, שרכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של ברי: "מטורף" ●  וגם, למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

מה אומרת חוקת ההסתדרות על מעורבות היו"ר בפלילים?

לפי חוקת ההסתדרות, במקרה ש"הוגש כתב אישום נגד יו"ר ההסתדרות בגין עבירה שיש עמה קלון, יפנה יועמ"ש ההסתדרות לראשות השיפוט בתביעה להשעייתו" ● לפיכך, כרגע אין מניעה מיידית מבר-דוד להמשיך לשאת בתפקידו בגדר נחשד בפרשה; תהליך כזה יתחיל אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום בשחיתות שתוגדר כעבירה שיש עמה קלון

האם הריבית על העו''ש משתלמת? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כולם מציעים פתאום ריבית על העו"ש, אבל האלטרנטיבות יכולות להיות הרבה יותר משתלמות

אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים מציעה ללקוחות 4% ריבית על היתרה החיובית ומצטרפת לשורה של בנקים ופלטפורמות תשלומים עם הצעות דומות ● אבל הסכומים המוצעים מסתכמים לרוב במאות שקלים בשנה בלבד, והאלטרנטיבות נראות אטרקטיביות יותר

כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית, באוסטרליה מפגינים נגד נשק ישראלי, איך ממדאני משך את הקולות הפרו-פלסטינים בניו יורק, והסנטור האמריקאי שמזהיר מאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

משחתת אמריקאית מפליגה מפורט־אוף־ספיין על רקע מתחים גוברים באזור בין ארה''ב לוונצואלה / צילום: Reuters, Andrea de Silva

נפט וקרטלי סמים: ארה"ב בדרך לעימות חזיתי ראשון זה שנים

על רקע החרפת המאבק בקרטלי הסמים, בעולם מדווחים על היערכות אמריקאית למבצע צבאי נגד משטר מדורו ● בעוד טראמפ טען כי אין כוונה לתקוף, בוונצואלה נערכים צבאית ופונים לרוסיה בבקשה לעזרה ● וגם: איך העימות הפוטנציאלי ישפיע על שוק הנפט העולמי?

אילוסטרציה: Shutterstock

פרשת השחיתות החדשה: איך התגמול של סוכני הביטוח שוב במרכז

תגמול סוכני הביטוח נמצא במוקד פרשת השחיתות הגדולה "יד לוחצת יד", שנחשפה הבוקר ● עפ"י החשד, בעלים של סוכנות ביטוח העניק הטבות שונות בתמורה להעברת לקוחות לסוכנות שלו ● על שולחן האוצר נמצאת רפורמה שאמורה להסדיר את הענף ולמנוע ניגודי עניינים, אך היא כנראה לא תקודם בשל לחצים פוליטיים