גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרגנת (מדי) או ירוקה מקנאה: מדור ההייטק של גלובס מתחדש, וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה

יותר כסף, יותר גיוסים, הרבה יותר עובדים ומשכורות ● הקטר של המשק עלה כיתה, אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בהיחבא ובחוסר שקיפות ● מה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו

ענף ההייטק עלה ליגה בשנה האחרונה. לא עוד שוק נישה ששמור לגיקים ולפריקים של טכנולוגיה. לא עוד תחום צר שמעסיק רק בוגרי טכניון ויחידות מודיעין. הוא המיינסטרים, והוא בכל מקום. הוא על שלטי הפרסום באיילון, בתחנות האוטובוס בתל-אביב, ובפריים טיים של ״קשת״. את ההייטקיסטים אנחנו פוגשים מידי יום. הם נמצאים במעגלים החברתיים הקרובים או הרחוקים שלנו, הם נמצאים על המרקע. אפילו ראש הממשלה שלנו הייטקיסט.

ההייטק הוא המנוע מאחורי הנפקות הענק, סבבי הגיוס בני המיליארדים ויצירת מעמד של מתעשרים חדשים. הוא הקטר של המשק, הוא אחראי על עשירית מהמועסקים, 15% מהתמ״ג וקרוב למחצית מכלל הייצור של מדינת ישראל. הוא גלגל ההצלה של משרד האוצר בסתימת גרעונות, הוא המפרנס הישיר של אלפי ספקים ישירים ועקיפים, והוא גם, ככל הנראה, אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן באיזורי הביקוש בתל אביב ובמושבים הנחשקים.

חפשו אותנו גם באתר באנגלית

כלכלת ההייטק מושכת מעלה את הרף, כשהיא מנקזת אליה השקעות של מיליארדים ממשקיעים מוסדיים שנהנים מריביות נמוכות, או מסוחרי יום שמחפשים את הריגוש. כך צברו חברות הטכנולוגיה כח שעד כה היה שמור רק לבנקים או לחברות ביטוח. סך המזומנים העומדים לרשות 15 חברות ההייטק הגדולות- בהן אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט - עמד בתחילת השנה על טריליון דולר, שווה ערך לחמישית מכלל תקציב ארה"ב.

ענקיות ההייטק של היום מפתחות עבורנו רשתות חברתיות שמחברות בינינו, טכנולוגיות סייבר שמגינות עלינו, ותוכנות שמסייעות לנו לעבוד במקומות העבודה שלנו. הן מפתחות טילים לתיירות חלל, מאלפות רכבים אוטונמיים ומשגרות לווינים שמסייעים לחקלאים להגביר את הייבול.

אבל אלה אותן חברות שמאפשרות סביבנו לעתים שיח חברתי מזהם, שמהוות במה להפצה של דיסאינפורמציה, שחומקות ממס, ושמפעילות לובי אדיר מימדים לסיכול כל רפורמה אפשרית. בהחבא, פועלות חברות ישראליות בתחומים מפוקפקים. רוגלות, נוזקות, הימורים, פורקס, סרגלי כלים, חוזי הפרשים, לייב-פורנו וארביטראז' אונליין - מאחורי מוצרים כחול-לבן שכאלה תמצאו תשתיות טכנולוגיות חזקות, אלגוריתמיקה משוכללת, הבנה בהפצה ויראלית, חושים עסקיים חדים, וחוסר בושה.

חברות ההייטק מציעות לעובדיהן את תנאי העבודה המופלגים ביותר במשק. הן מאפשרות עבודה גמישה מהבית, עורכות אירועי חברה ונופשים נוצצים וחלקן כבר מאפשרות אפילו שבוע עבודה מקוצר. אבל ההייטק - כחברה גברית ברובה - יודעת במקרים מסוימים לייצר לעיתים גם אווירה רעילה המתירה הטרדות מיניות, או כזו שמעדיפה לטאטא אותן מתחת לשטיח.

ענף ההייטק עלה ליגה, אבל במובנים רבים הענף מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בחוסר שקיפות ובהחבא. המספרים האמיתיים של חברות ההייטק ושל המשקיעות בהן, קרנות ההון סיכון, קבורות עמוק בספרי החשבונות שלהן. את התיווך בינן לבין הציבור הן מנהלות באופן הולך וגדל באמצעות חברות יחסי ציבור. החברות הגדולות ביותר שפעילות בישראל - כגון אמזון ואפל - כמעט ואינן נגישות לציבור, קל וחומר לעיתונות הישראלית.

השושואיסטיות הזו טבועה בענף עוד מימי השירות הצבאי של מרבית מעובדיו, שם הם הורגלו בשמירת סודות מדינה. כמו בצבא, כשהם נתקלים בבעייה, הם שומרים אותה בבית, מקסימום משתמשים ברשת החברתיות הרחבה שלהם מימי הצבא או קולגות לשעבר.

במילים אחרות, חברות ההייטק הפכו במובנים רבים לחסינות מביקורת.

התמונה אם כך מורכבת ולרגל התחדשות מדור ההייטק של גלובס החלטנו לעשות גם קצת חשבון נפש ולבחון בעזרת מומחים כיצד מסקרת התקשורת את התעשייה.

״הכיסוי המפנק לו זוכים סטארטאפים היה מוצדק בעבר בשל העובדה שרבים מהם התחילו בצורה מקרטעת, אבל הימים האלה תמו,״ כתב עיתונאי הטכנולוגיה ג'יימס בל. ״ועדיין, הנרטיב של הסטארט-אפ בגראז', שמסתכל על יזמים כאילו היו סלבס, מראה שהתקשורת מתנהגת יותר כמו חבורה של מעודדות מאשר ככלבי שמירה. האמת היא, שלולא היחס מפנק, ספק אם גוגל, פייסבוק, אפל, ואמזון היו הופכות למונופולים שהן היום. עיתונות הטכנולוגיה היתה איטית מדי בהבנה של מה עומד מאחורי הצמיחה של חברות שהפכו לענקיות בתחומן.״

ההייטק עלה ליגה, והוא כבר אינו סגמנט בכלכלה, במובנים רבים הוא הפנים של הכלכלה. אנחנו מאמינים שעם הפיכת ההייטק למיינסטרים, תפקידה של עיתונות הטכנולוגיה חשוב אפילו יותר מתמיד.

אנחנו ב״גלובס״ רוצים לתת לקהל המנויים שלנו את התמונה המלאה, על כן ערכנו בשבועות האחרונים בחינה מחדש של שיטות העבודה שלנו ושל האופן שבו אנחנו מסקרים את ענף ההייטק. הגדרנו לעצמנו עקרונות יסוד לעשייה העיתונאית וערכים שיובילו אותנו בהמשך הדרך.

נתעכב על בעיות הליבה, נאיר את הפינות האפלות, נלמד מכשלונות ונסביר בדיוק מה הוביל להצלחה. אם נציג צד אחד, נשתדל להביא תמיד גם את הצד השני. אם נתמקד בחברה אחת, נביא גם את ההקשר התחרותי וההיסטורי. כמו תינוק שהחל ללכת וללמוד לדבר, זה הזמו להתייחס אל ההייטק הישראלי כאל ישות עצמאית, מתפקדת, רבת מימדים, משמעויות והשלכות לכל תחומי החיים והחברה.

אנחנו במדור ההייטק והמדע החדש של ״גלובס״ מתחייבים להביא לקהל המנויים את המקום שמגיע לתעשייה המניעה את כולנו למרכז הבמה.

כיצד ייראו תהליכי העבודה שלנו?

בכוונתנו להפנות זמן ומשאבים לעבודה עצמאית שבמרכזה יעמדו כתבות עומק, סקירות רוחב, תחקירים, פרויקטים מבוססי נתונים וסיפורים בלעדיים. נעשיר את הכתבות שלנו במקורות מידע ובדאטה ונספק את ההקשר הרחב. במקביל, נצמצם במידת מה את התגובתיות שלנו לאירועים חדשותיים נקודתיים והודעות לעיתונות מטעם החברות, וננסה להתמקד עד כמה שאפשר בתמונה הגדולה.

החזון והערכים שלנו

מדור ההייטק והטכנולוגיה בגלובס יפעל לאור סדרה של ערכים ההופכים אותו לבית לעיתונות מאוזנת, בהירה, מקורית וחדשנית, אמינה, המתייחסת לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.

נעשה ככל יכולתנו לספק הקשר ולהציג את החברות הפעילות בתחום בראי התחרות העומדת בפניהם, ובראייה היסטורית. נפעל להבין את המודל העסקי האמיתי של החברות הפעילות בענף ונסמן את הנתיבים שבהם עובר הכסף. נפעל להנגיש עבור הקוראים תוכן טכנולוגי ועסקי הכתוב בצורה ברורה ונפשט מונחים מקצועיים מורכבים. נאיר את הפינות האפילות היכן שצריך, נלמד את הלקח הראוי מכשלונות, וכשנסקר את ההצלחות נשתדל להביא את הסיבות לכך.

נשאף לייצר עיתונות הישגית חוקרת ובעלת ערך מוסף לקוראינו ונפעל ככל הניתן להעשיר את התוכן בנתונים ומידע. בכוונתנו אף לבנות כלים עיתונאיים שישפרו את הנגשת תוכן.

הצוות שלנו

צוות הכתבים והעורכים של ״גלובס״ יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית ההון סיכון, היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית, מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, מטבעות דיגיטליים, קריירה, ניהול ושכר, וחדשנות בתחום המזון, החקלאות והסביבה. נמשיך להביא לקדמת הבמה מחקרים מדעיים פורצי דרך, ולראיין כלכלנים, סופרים אנשי רוח ובכירים בכלכלה העולמית. נתרגם לאנגלית את מיטב הכתבות שלנו, ונגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג'ורנל״.

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו לתיבת המייל שלכם לקט שבועי של התכנים שאתם חייבים לקרוא. בואו לדון איתנו בחדשות היום בעמוד הפייסבוק של ״גלובס הייטק ומדע״, בערוץ הלינקדאין של גלובס בעברית ובאנגלית , באינסטגרם ובטוויטר שלנו.

אסף גלעד, הייטק
עורך וכתב במדור ההייטק והמדע של ״גלובס״. שימש בעברו כתב הייטק ומגזין ב״כלכליסט״ אליו הצטרף עם הקמתו. מדור ההייטק בעריכתו מכסה את תעשיית ההייטק הישראלית, בכלל זה חברות הייטק פרטיות, מרכזי פיתוח זרים, קרנות הון סיכון ותופעות הרוחב הקשורות בהן. שימש גם בתפקידי שיווק במספר חברות סטארט-אפ בתחומי התוכן והמחקר.

אופיר דור, הייטק
כתב הייטק ב״גלובס״. אופיר סיקר משך ארבע שנים את הכלכלה והחברה בסין ככתב בביג'ינג עבור ״כלכליסט״ וכלי תקשורת מקומיים. קודם לכן שימש כעורך וככתב לענייני תקשורת ומדיה. דובר את השפה הסינית.

נבו טרבלסי, אינטרנט וטכנולוגיה צרכנית
כתב במדור ההייטק, המדע והטכנולוגיה של ״גלובס״. מכסה אינטרנט, תרבות דיגיטלית, חלל וגיימינג. מסקר את הרשתות החברתיות וענקיות והטכנולוגיה בהיבט הצרכני שלהן: מוצרים חדשים, גדג'טים, פרטיות ורגולציה. נבו שימש ככתב הטכנולוגי גלי צה״ל ועם שחרורו הצטרף ל״גלובס״. קודם לכן ערך את מדור הטכנולוגיה של פרוגי מבית ידיעות אחרונות.

גלי וינרב, מדע וביומד
ככתבת מדע וביומד ב"גלובס" משנת 2006, גלי מסקרת את תחומי התרופות, המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית, קנאביס וקורונה. מנחה את הפודקאסט 'חזית המדע. מחברת הספר ״מצטיינים״.

שירי חביב-ולדהורן, וול-סטריט
כתבת הוול-סטריט של ״גלובס״. שירי מסקרת בהרחבה חברות ישראליות הנסחרות בניו יורק, לונדון ובקנדה. מאחוריה שורה של חשיפות והישגים עיתונאיים הנוגעים למיזוגים, רכישות והנפקות.

שני אשכנזי, טכנולוגיה בת-קיימא ופודטק
כתבת אקלים וקיימות ב״גלובס״. מכסה נושאי סביבה וכלכלה השזורים באורח החיים שלנו ומצויים במגמת שינוי בצל המשבר האקולוגי והאקלימי. היא מסקרת מקרוב את השלכותיו של הנזק הסביבתי ומציגה פתרונות טכנולוגיים משורה של תעשיות: מזון, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וסביבה.

דפנה ברמלי-גולן, קריירה וניהול
מכסה את תחום התעסוקה, הקריירה והניהול ב״גלובס״ ומסקרת מקרוב את השלכות המחסור בכח אדם בענף הטכנולוגיה. בין תפקידיה הנוספים ב״גלובס״, עורכת וכותבת במוסף הנדל"ן ועורכת בחדשות. עורכת לשונית ושמאית מקרקעין.

שמרו איתנו על קשר

כאן אתן נכנסות לתמונה. בין אם אתן עובדות בענף הייטק, או בין אם לאו, נשמח לקבל מכן רעיונות לכתבות מעניינות, סיפורים בלעדיים, מחקרים מעוררי מחשבה, מספרים מפתיעים, תובנות, הערות וגם טיפים על הנעשה. אתן ואתם העיניים והאזניים שלנו בתעשייה.

חברות ההייטק ומשרדי יחסי הציבור מוזמנים להמשיך ולשלוח לנו הודעות לעיתונות. אנחנו מבטיחים לקרוא אותן, ולהחזיר לכם תשובה ככל שנוכל. אם נחליט שלא לפעול בהתבסס עליהן, אנא קבלו זאת בהבנה. אם נמצא בהן עניין, ניצור אתכם קשר.

אנו מאמינים שזו הדרך ליצור עיתונות בעלת ערך לקהל מנויי ״גלובס״ ולתעשייה כולה.

כתבו לנו למייל Hightech@globes.co.il

קיבלתן מידע חשוב שטרם פורסם? אתן עובדות בחברה כלשהי ונודע לכן על מחדלים, פיטורים, הנפקות, גיוסים, מינויים, סכסוכים, חוזים חדשים? החברה בה אתן מועסקות עשתה פיבוט, הוציאה מסמך מדיניות חדש, או מחפשת כיוונים חדשים? כתבו למייל האדום שלנו.

עוד כתבות

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

נתניה / צילום: Shutterstock

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

הרב עמיאל הירש / צילום: Shahar Azran

אחד הרבנים הבולטים בניו יורק: "מה שהולך באמריקה זה לא ליברליזם. נרדמנו על ההגה"

הרב עמיאל הירש הוא מהדמויות המשפיעות ביהדות ארה"ב, וגם אחת השנויות במחלוקת ● הוא הרב הבכיר בקהילה רפורמית ניו יורקית, ומעז לערער על הקונצנזוס של המחנה שממנו צמח ● הוא לא מהסס לפגוש גורמים אנטי-ציוניים, מצעירים שפונים אליו ועד ראש העיר ממדאני, למרות הסערה שזה יצר: "האתגר גובר מבחינת מספרים ומבחינת העוינות"

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

חנן מור שילם פי 5: מי קנה השבוע קרקע ברמת גן ב-330 אלף שקל לדירה?

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

מתחם שיכון הרופאים בתל השומר / הדמיה: Arceffect Adi Bueno

החברה שזכתה במכרז הענק לפרויקט דיור להשכרה בתל השומר

אשטרום זכתה במכרז להקמת למעלה מאלף יחידות דיור בתל השומר, הוועדה המחוזית תדון בתוכנית הענק למתחם תחנת נגה בגבעתיים, שתי עסקאות מימון גדולות נחתמו בטבריה ובירושלים, וגם: המהלך החדש של משרד השיכון לטובת אזרחים הזכאים לסיוע בשכר דירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

הדמיית הפרויקט. 475 דירות במקום 196 / הדמיה: משה צור אדריכלים

למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית

שני מתחמים ברמת אביב, ברחובות ליאון בלום וברזיל, מחכים לאישור תוכנית פינוי־בינוי בוועדה המקומית תל אביב אולם שוב ושוב, האישור נדחה

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד חברות התעופה הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

סיכום שנה / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק, נקסט ויז'ן

עסקת הענק, ​הפגישה הדרמטית והמניה שטסה: השנה הזוהרת של שוק ההון

בורסת תל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ● אלה היו האנשים, האירועים והעסקאות שעשו את השנה

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס