גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרגנת (מדי) או ירוקה מקנאה: מדור ההייטק של גלובס מתחדש, וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה

יותר כסף, יותר גיוסים, הרבה יותר עובדים ומשכורות ● הקטר של המשק עלה כיתה, אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בהיחבא ובחוסר שקיפות ● מה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו

ענף ההייטק עלה ליגה בשנה האחרונה. לא עוד שוק נישה ששמור לגיקים ולפריקים של טכנולוגיה. לא עוד תחום צר שמעסיק רק בוגרי טכניון ויחידות מודיעין. הוא המיינסטרים, והוא בכל מקום. הוא על שלטי הפרסום באיילון, בתחנות האוטובוס בתל-אביב, ובפריים טיים של ״קשת״. את ההייטקיסטים אנחנו פוגשים מידי יום. הם נמצאים במעגלים החברתיים הקרובים או הרחוקים שלנו, הם נמצאים על המרקע. אפילו ראש הממשלה שלנו הייטקיסט.

ההייטק הוא המנוע מאחורי הנפקות הענק, סבבי הגיוס בני המיליארדים ויצירת מעמד של מתעשרים חדשים. הוא הקטר של המשק, הוא אחראי על עשירית מהמועסקים, 15% מהתמ״ג וקרוב למחצית מכלל הייצור של מדינת ישראל. הוא גלגל ההצלה של משרד האוצר בסתימת גרעונות, הוא המפרנס הישיר של אלפי ספקים ישירים ועקיפים, והוא גם, ככל הנראה, אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן באיזורי הביקוש בתל אביב ובמושבים הנחשקים.

חפשו אותנו גם באתר באנגלית

כלכלת ההייטק מושכת מעלה את הרף, כשהיא מנקזת אליה השקעות של מיליארדים ממשקיעים מוסדיים שנהנים מריביות נמוכות, או מסוחרי יום שמחפשים את הריגוש. כך צברו חברות הטכנולוגיה כח שעד כה היה שמור רק לבנקים או לחברות ביטוח. סך המזומנים העומדים לרשות 15 חברות ההייטק הגדולות- בהן אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט - עמד בתחילת השנה על טריליון דולר, שווה ערך לחמישית מכלל תקציב ארה"ב.

ענקיות ההייטק של היום מפתחות עבורנו רשתות חברתיות שמחברות בינינו, טכנולוגיות סייבר שמגינות עלינו, ותוכנות שמסייעות לנו לעבוד במקומות העבודה שלנו. הן מפתחות טילים לתיירות חלל, מאלפות רכבים אוטונמיים ומשגרות לווינים שמסייעים לחקלאים להגביר את הייבול.

אבל אלה אותן חברות שמאפשרות סביבנו לעתים שיח חברתי מזהם, שמהוות במה להפצה של דיסאינפורמציה, שחומקות ממס, ושמפעילות לובי אדיר מימדים לסיכול כל רפורמה אפשרית. בהחבא, פועלות חברות ישראליות בתחומים מפוקפקים. רוגלות, נוזקות, הימורים, פורקס, סרגלי כלים, חוזי הפרשים, לייב-פורנו וארביטראז' אונליין - מאחורי מוצרים כחול-לבן שכאלה תמצאו תשתיות טכנולוגיות חזקות, אלגוריתמיקה משוכללת, הבנה בהפצה ויראלית, חושים עסקיים חדים, וחוסר בושה.

חברות ההייטק מציעות לעובדיהן את תנאי העבודה המופלגים ביותר במשק. הן מאפשרות עבודה גמישה מהבית, עורכות אירועי חברה ונופשים נוצצים וחלקן כבר מאפשרות אפילו שבוע עבודה מקוצר. אבל ההייטק - כחברה גברית ברובה - יודעת במקרים מסוימים לייצר לעיתים גם אווירה רעילה המתירה הטרדות מיניות, או כזו שמעדיפה לטאטא אותן מתחת לשטיח.

ענף ההייטק עלה ליגה, אבל במובנים רבים הענף מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בחוסר שקיפות ובהחבא. המספרים האמיתיים של חברות ההייטק ושל המשקיעות בהן, קרנות ההון סיכון, קבורות עמוק בספרי החשבונות שלהן. את התיווך בינן לבין הציבור הן מנהלות באופן הולך וגדל באמצעות חברות יחסי ציבור. החברות הגדולות ביותר שפעילות בישראל - כגון אמזון ואפל - כמעט ואינן נגישות לציבור, קל וחומר לעיתונות הישראלית.

השושואיסטיות הזו טבועה בענף עוד מימי השירות הצבאי של מרבית מעובדיו, שם הם הורגלו בשמירת סודות מדינה. כמו בצבא, כשהם נתקלים בבעייה, הם שומרים אותה בבית, מקסימום משתמשים ברשת החברתיות הרחבה שלהם מימי הצבא או קולגות לשעבר.

במילים אחרות, חברות ההייטק הפכו במובנים רבים לחסינות מביקורת.

התמונה אם כך מורכבת ולרגל התחדשות מדור ההייטק של גלובס החלטנו לעשות גם קצת חשבון נפש ולבחון בעזרת מומחים כיצד מסקרת התקשורת את התעשייה.

״הכיסוי המפנק לו זוכים סטארטאפים היה מוצדק בעבר בשל העובדה שרבים מהם התחילו בצורה מקרטעת, אבל הימים האלה תמו,״ כתב עיתונאי הטכנולוגיה ג'יימס בל. ״ועדיין, הנרטיב של הסטארט-אפ בגראז', שמסתכל על יזמים כאילו היו סלבס, מראה שהתקשורת מתנהגת יותר כמו חבורה של מעודדות מאשר ככלבי שמירה. האמת היא, שלולא היחס מפנק, ספק אם גוגל, פייסבוק, אפל, ואמזון היו הופכות למונופולים שהן היום. עיתונות הטכנולוגיה היתה איטית מדי בהבנה של מה עומד מאחורי הצמיחה של חברות שהפכו לענקיות בתחומן.״

ההייטק עלה ליגה, והוא כבר אינו סגמנט בכלכלה, במובנים רבים הוא הפנים של הכלכלה. אנחנו מאמינים שעם הפיכת ההייטק למיינסטרים, תפקידה של עיתונות הטכנולוגיה חשוב אפילו יותר מתמיד.

אנחנו ב״גלובס״ רוצים לתת לקהל המנויים שלנו את התמונה המלאה, על כן ערכנו בשבועות האחרונים בחינה מחדש של שיטות העבודה שלנו ושל האופן שבו אנחנו מסקרים את ענף ההייטק. הגדרנו לעצמנו עקרונות יסוד לעשייה העיתונאית וערכים שיובילו אותנו בהמשך הדרך.

נתעכב על בעיות הליבה, נאיר את הפינות האפלות, נלמד מכשלונות ונסביר בדיוק מה הוביל להצלחה. אם נציג צד אחד, נשתדל להביא תמיד גם את הצד השני. אם נתמקד בחברה אחת, נביא גם את ההקשר התחרותי וההיסטורי. כמו תינוק שהחל ללכת וללמוד לדבר, זה הזמו להתייחס אל ההייטק הישראלי כאל ישות עצמאית, מתפקדת, רבת מימדים, משמעויות והשלכות לכל תחומי החיים והחברה.

אנחנו במדור ההייטק והמדע החדש של ״גלובס״ מתחייבים להביא לקהל המנויים את המקום שמגיע לתעשייה המניעה את כולנו למרכז הבמה.

כיצד ייראו תהליכי העבודה שלנו?

בכוונתנו להפנות זמן ומשאבים לעבודה עצמאית שבמרכזה יעמדו כתבות עומק, סקירות רוחב, תחקירים, פרויקטים מבוססי נתונים וסיפורים בלעדיים. נעשיר את הכתבות שלנו במקורות מידע ובדאטה ונספק את ההקשר הרחב. במקביל, נצמצם במידת מה את התגובתיות שלנו לאירועים חדשותיים נקודתיים והודעות לעיתונות מטעם החברות, וננסה להתמקד עד כמה שאפשר בתמונה הגדולה.

החזון והערכים שלנו

מדור ההייטק והטכנולוגיה בגלובס יפעל לאור סדרה של ערכים ההופכים אותו לבית לעיתונות מאוזנת, בהירה, מקורית וחדשנית, אמינה, המתייחסת לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.

נעשה ככל יכולתנו לספק הקשר ולהציג את החברות הפעילות בתחום בראי התחרות העומדת בפניהם, ובראייה היסטורית. נפעל להבין את המודל העסקי האמיתי של החברות הפעילות בענף ונסמן את הנתיבים שבהם עובר הכסף. נפעל להנגיש עבור הקוראים תוכן טכנולוגי ועסקי הכתוב בצורה ברורה ונפשט מונחים מקצועיים מורכבים. נאיר את הפינות האפילות היכן שצריך, נלמד את הלקח הראוי מכשלונות, וכשנסקר את ההצלחות נשתדל להביא את הסיבות לכך.

נשאף לייצר עיתונות הישגית חוקרת ובעלת ערך מוסף לקוראינו ונפעל ככל הניתן להעשיר את התוכן בנתונים ומידע. בכוונתנו אף לבנות כלים עיתונאיים שישפרו את הנגשת תוכן.

הצוות שלנו

צוות הכתבים והעורכים של ״גלובס״ יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית ההון סיכון, היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית, מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, מטבעות דיגיטליים, קריירה, ניהול ושכר, וחדשנות בתחום המזון, החקלאות והסביבה. נמשיך להביא לקדמת הבמה מחקרים מדעיים פורצי דרך, ולראיין כלכלנים, סופרים אנשי רוח ובכירים בכלכלה העולמית. נתרגם לאנגלית את מיטב הכתבות שלנו, ונגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג'ורנל״.

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו לתיבת המייל שלכם לקט שבועי של התכנים שאתם חייבים לקרוא. בואו לדון איתנו בחדשות היום בעמוד הפייסבוק של ״גלובס הייטק ומדע״, בערוץ הלינקדאין של גלובס בעברית ובאנגלית , באינסטגרם ובטוויטר שלנו.

אסף גלעד, הייטק
עורך וכתב במדור ההייטק והמדע של ״גלובס״. שימש בעברו כתב הייטק ומגזין ב״כלכליסט״ אליו הצטרף עם הקמתו. מדור ההייטק בעריכתו מכסה את תעשיית ההייטק הישראלית, בכלל זה חברות הייטק פרטיות, מרכזי פיתוח זרים, קרנות הון סיכון ותופעות הרוחב הקשורות בהן. שימש גם בתפקידי שיווק במספר חברות סטארט-אפ בתחומי התוכן והמחקר.

אופיר דור, הייטק
כתב הייטק ב״גלובס״. אופיר סיקר משך ארבע שנים את הכלכלה והחברה בסין ככתב בביג'ינג עבור ״כלכליסט״ וכלי תקשורת מקומיים. קודם לכן שימש כעורך וככתב לענייני תקשורת ומדיה. דובר את השפה הסינית.

נבו טרבלסי, אינטרנט וטכנולוגיה צרכנית
כתב במדור ההייטק, המדע והטכנולוגיה של ״גלובס״. מכסה אינטרנט, תרבות דיגיטלית, חלל וגיימינג. מסקר את הרשתות החברתיות וענקיות והטכנולוגיה בהיבט הצרכני שלהן: מוצרים חדשים, גדג'טים, פרטיות ורגולציה. נבו שימש ככתב הטכנולוגי גלי צה״ל ועם שחרורו הצטרף ל״גלובס״. קודם לכן ערך את מדור הטכנולוגיה של פרוגי מבית ידיעות אחרונות.

גלי וינרב, מדע וביומד
ככתבת מדע וביומד ב"גלובס" משנת 2006, גלי מסקרת את תחומי התרופות, המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית, קנאביס וקורונה. מנחה את הפודקאסט 'חזית המדע. מחברת הספר ״מצטיינים״.

שירי חביב-ולדהורן, וול-סטריט
כתבת הוול-סטריט של ״גלובס״. שירי מסקרת בהרחבה חברות ישראליות הנסחרות בניו יורק, לונדון ובקנדה. מאחוריה שורה של חשיפות והישגים עיתונאיים הנוגעים למיזוגים, רכישות והנפקות.

שני אשכנזי, טכנולוגיה בת-קיימא ופודטק
כתבת אקלים וקיימות ב״גלובס״. מכסה נושאי סביבה וכלכלה השזורים באורח החיים שלנו ומצויים במגמת שינוי בצל המשבר האקולוגי והאקלימי. היא מסקרת מקרוב את השלכותיו של הנזק הסביבתי ומציגה פתרונות טכנולוגיים משורה של תעשיות: מזון, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וסביבה.

דפנה ברמלי-גולן, קריירה וניהול
מכסה את תחום התעסוקה, הקריירה והניהול ב״גלובס״ ומסקרת מקרוב את השלכות המחסור בכח אדם בענף הטכנולוגיה. בין תפקידיה הנוספים ב״גלובס״, עורכת וכותבת במוסף הנדל"ן ועורכת בחדשות. עורכת לשונית ושמאית מקרקעין.

שמרו איתנו על קשר

כאן אתן נכנסות לתמונה. בין אם אתן עובדות בענף הייטק, או בין אם לאו, נשמח לקבל מכן רעיונות לכתבות מעניינות, סיפורים בלעדיים, מחקרים מעוררי מחשבה, מספרים מפתיעים, תובנות, הערות וגם טיפים על הנעשה. אתן ואתם העיניים והאזניים שלנו בתעשייה.

חברות ההייטק ומשרדי יחסי הציבור מוזמנים להמשיך ולשלוח לנו הודעות לעיתונות. אנחנו מבטיחים לקרוא אותן, ולהחזיר לכם תשובה ככל שנוכל. אם נחליט שלא לפעול בהתבסס עליהן, אנא קבלו זאת בהבנה. אם נמצא בהן עניין, ניצור אתכם קשר.

אנו מאמינים שזו הדרך ליצור עיתונות בעלת ערך לקהל מנויי ״גלובס״ ולתעשייה כולה.

כתבו לנו למייל Hightech@globes.co.il

קיבלתן מידע חשוב שטרם פורסם? אתן עובדות בחברה כלשהי ונודע לכן על מחדלים, פיטורים, הנפקות, גיוסים, מינויים, סכסוכים, חוזים חדשים? החברה בה אתן מועסקות עשתה פיבוט, הוציאה מסמך מדיניות חדש, או מחפשת כיוונים חדשים? כתבו למייל האדום שלנו.

עוד כתבות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית