גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפרגנת (מדי) או ירוקה מקנאה: מדור ההייטק של גלובס מתחדש וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה

יותר כסף, יותר גיוסים, הרבה יותר עובדים ומשכורות ● הקטר של המשק עלה כיתה אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו בהיחבא ובחוסר שקיפות ● מה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו

ענף ההייטק עלה ליגה בשנה האחרונה. לא עוד שוק נישה ששמור לגיקים ולפריקים של טכנולוגיה. לא עוד תחום צר שמעסיק רק בוגרי טכניון ויחידות מודיעין. הוא המיינסטרים, והוא בכל מקום. הוא על שלטי הפרסום באיילון, בתחנות האוטובוס בתל-אביב, ובפריים טיים של ״קשת״. את ההייטקיסטים אנחנו פוגשים מידי יום. הם נמצאים במעגלים החברתיים הקרובים או הרחוקים שלנו, הם נמצאים על המרקע. אפילו ראש הממשלה שלנו הייטקיסט.

 

ההייטק הוא המנוע מאחורי הנפקות הענק, סבבי הגיוס בני המיליארדים ויצירת מעמד של מתעשרים חדשים. הוא הקטר של המשק, הוא אחראי על עשירית מהמועסקים, 15% מהתמ״ג וקרוב למחצית מכלל הייצור של מדינת ישראל. הוא גלגל ההצלה של משרד האוצר בסתימת גרעונות, הוא המפרנס הישיר של אלפי ספקים ישירים ועקיפים, והוא גם, ככל הנראה, אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן באיזורי הביקוש בתל אביב ובמושבים הנחשקים.

חפשו אותנו גם באתר באנגלית 

כלכלת ההייטק מושכת מעלה את הרף, כשהיא מנקזת אליה השקעות של מיליארדים ממשקיעים מוסדיים שנהנים מריביות נמוכות, או מסוחרי יום שמחפשים את הריגוש. כך צברו חברות הטכנולוגיה כח שעד כה היה שמור רק לבנקים או לחברות ביטוח. סך המזומנים העומדים לרשות 15 חברות ההייטק הגדולות- בהן אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט - עמד בתחילת השנה על טריליון דולר, שווה ערך לחמישית מכלל תקציב ארה"ב.

ענקיות ההייטק של היום מפתחות עבורנו רשתות חברתיות שמחברות בינינו, טכנולוגיות סייבר שמגינות עלינו, ותוכנות שמסייעות לנו לעבוד במקומות העבודה שלנו. הן מפתחות טילים לתיירות חלל, מאלפות רכבים אוטונמיים ומשגרות לווינים שמסייעים לחקלאים להגביר את הייבול.

אבל אלה אותן חברות שמאפשרות סביבנו לעתים שיח חברתי מזהם, שמהוות במה להפצה של דיסאינפורמציה, שחומקות ממס, ושמפעילות לובי אדיר מימדים לסיכול כל רפורמה אפשרית. בהחבא, פועלות חברות ישראליות בתחומים מפוקפקים. רוגלות, נוזקות, הימורים, פורקס, סרגלי כלים, חוזי הפרשים, לייב-פורנו וארביטראז' אונליין - מאחורי מוצרים כחול-לבן שכאלה תמצאו תשתיות טכנולוגיות חזקות, אלגוריתמיקה משוכללת, הבנה בהפצה ויראלית, חושים עסקיים חדים, וחוסר בושה.

חברות ההייטק מציעות לעובדיהן את תנאי העבודה המופלגים ביותר במשק. הן מאפשרות עבודה גמישה מהבית, עורכות אירועי חברה ונופשים נוצצים וחלקן כבר מאפשרות אפילו שבוע עבודה מקוצר. אבל ההייטק - כחברה גברית ברובה - יודעת במקרים מסוימים לייצר לעיתים גם אווירה רעילה המתירה הטרדות מיניות, או כזו שמעדיפה לטאטא אותן מתחת לשטיח.

 

ענף ההייטק עלה ליגה, אבל במובנים רבים הענף מתנהל כפי שהיה בראשיתו - בחוסר שקיפות ובהחבא. המספרים האמיתיים של חברות ההייטק ושל המשקיעות בהן, קרנות ההון סיכון, קבורות עמוק בספרי החשבונות שלהן. את התיווך בינן לבין הציבור הן מנהלות באופן הולך וגדל באמצעות חברות יחסי ציבור. החברות הגדולות ביותר שפעילות בישראל - כגון אמזון ואפל - כמעט ואינן נגישות לציבור, קל וחומר לעיתונות הישראלית.

השושואיסטיות הזו טבועה בענף עוד מימי השירות הצבאי של מרבית מעובדיו, שם הם הורגלו בשמירת סודות מדינה. כמו בצבא, כשהם נתקלים בבעייה, הם שומרים אותה בבית, מקסימום משתמשים ברשת החברתיות הרחבה שלהם מימי הצבא או קולגות לשעבר.

במילים אחרות, חברות ההייטק הפכו במובנים רבים לחסינות מביקורת.

התמונה אם כך מורכבת ולרגל התחדשות מדור ההייטק של גלובס החלטנו לעשות גם קצת חשבון נפש ולבחון בעזרת מומחים כיצד מסקרת התקשורת את התעשייה.

״הכיסוי המפנק לו זוכים סטארטאפים היה מוצדק בעבר בשל העובדה שרבים מהם התחילו בצורה מקרטעת, אבל הימים האלה תמו,״ כתב עיתונאי הטכנולוגיה ג׳יימס בל. ״ועדיין, הנרטיב של הסטארט-אפ בגראז׳, שמסתכל על יזמים כאילו היו סלבס, מראה שהתקשורת מתנהגת יותר כמו חבורה של מעודדות מאשר ככלבי שמירה. האמת היא, שלולא היחס מפנק, ספק אם גוגל, פייסבוק, אפל, ואמזון היו הופכות למונופולים שהן היום. עיתונות הטכנולוגיה היתה איטית מדי בהבנה של מה עומד מאחורי הצמיחה של חברות שהפכו לענקיות בתחומן.״

ההייטק עלה ליגה, והוא כבר אינו סגמנט בכלכלה, במובנים רבים הוא הפנים של הכלכלה. אנחנו מאמינים שעם הפיכת ההייטק למיינסטרים, תפקידה של עיתונות הטכנולוגיה חשוב אפילו יותר מתמיד.

אנחנו ב״גלובס״ רוצים לתת לקהל המנויים שלנו את התמונה המלאה, על כן ערכנו בשבועות האחרונים בחינה מחדש של שיטות העבודה שלנו ושל האופן שבו אנחנו מסקרים את ענף ההייטק. הגדרנו לעצמנו עקרונות יסוד לעשייה העיתונאית וערכים שיובילו אותנו בהמשך הדרך.

נתעכב על בעיות הליבה, נאיר את הפינות האפלות, נלמד מכשלונות ונסביר בדיוק מה הוביל להצלחה. אם נציג צד אחד, נשתדל להביא תמיד גם את הצד השני. אם נתמקד בחברה אחת, נביא גם את ההקשר התחרותי וההיסטורי. כמו תינוק שהחל ללכת וללמוד לדבר, זה הזמו להתייחס אל ההייטק הישראלי כאל ישות עצמאית, מתפקדת, רבת מימדים, משמעויות והשלכות לכל תחומי החיים והחברה.

אנחנו במדור ההייטק והמדע החדש של ״גלובס״ מתחייבים להביא לקהל המנויים את המקום שמגיע לתעשייה המניעה את כולנו למרכז הבמה.

כיצד ייראו תהליכי העבודה שלנו?

 בכוונתנו להפנות זמן ומשאבים לעבודה עצמאית שבמרכזה יעמדו כתבות עומק, סקירות רוחב, תחקירים, פרויקטים מבוססי נתונים וסיפורים בלעדיים. נעשיר את הכתבות שלנו במקורות מידע ובדאטה ונספק את ההקשר הרחב. במקביל, נצמצם במידת מה את התגובתיות שלנו לאירועים חדשותיים נקודתיים והודעות לעיתונות מטעם החברות, וננסה להתמקד עד כמה שאפשר בתמונה הגדולה. 

החזון והערכים שלנו

מדור ההייטק והטכנולוגיה בגלובס יפעל לאור סדרה של ערכים ההופכים אותו לבית לעיתונות מאוזנת, בהירה, מקורית וחדשנית, אמינה, המתייחסת לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.

נעשה ככל יכולתנו לספק הקשר ולהציג את החברות הפעילות בתחום בראי התחרות העומדת בפניהם, ובראייה היסטורית. נפעל להבין את המודל העסקי האמיתי של החברות הפעילות בענף ונסמן את הנתיבים שבהם עובר הכסף. נפעל להנגיש עבור הקוראים תוכן טכנולוגי ועסקי הכתוב בצורה ברורה ונפשט מונחים מקצועיים מורכבים. נאיר את הפינות האפילות היכן שצריך, נלמד את הלקח הראוי מכשלונות, וכשנסקר את ההצלחות נשתדל להביא את הסיבות לכך.

נשאף לייצר עיתונות הישגית חוקרת ובעלת ערך מוסף לקוראינו ונפעל ככל הניתן להעשיר את התוכן בנתונים ומידע. בכוונתנו אף לבנות כלים עיתונאיים שישפרו את הנגשת תוכן.

הצוות שלנו

צוות הכתבים והעורכים של ״גלובס״ יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית ההון סיכון, היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית, מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, מטבעות דיגיטליים, קריירה, ניהול ושכר, וחדשנות בתחום המזון, החקלאות והסביבה. נמשיך להביא לקדמת הבמה מחקרים מדעיים פורצי דרך, ולראיין כלכלנים, סופרים אנשי רוח ובכירים בכלכלה העולמית. נתרגם לאנגלית את מיטב הכתבות שלנו, ונגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״.

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו לתיבת המייל שלכם לקט שבועי של התכנים שאתם חייבים לקרוא. בואו לדון איתנו בחדשות היום בעמוד הפייסבוק של ״גלובס הייטק ומדע״, בערוץ הלינקדאין של גלובס בעברית ובאנגלית , באינסטגרם ובטוויטר שלנו

אסף גלעד, הייטק
עורך וכתב במדור ההייטק והמדע של ״גלובס״. שימש בעברו כתב הייטק ומגזין ב״כלכליסט״ אליו הצטרף עם הקמתו. מדור ההייטק בעריכתו מכסה את תעשיית ההייטק הישראלית, בכלל זה חברות הייטק פרטיות, מרכזי פיתוח זרים, קרנות הון סיכון ותופעות הרוחב הקשורות בהן. שימש גם בתפקידי שיווק במספר חברות סטארט-אפ בתחומי התוכן והמחקר.

 

אופיר דור, הייטק
כתב הייטק ב״גלובס״. אופיר סיקר משך ארבע שנים את הכלכלה והחברה בסין ככתב בביג'ינג עבור ״כלכליסט״ וכלי תקשורת מקומיים. קודם לכן שימש כעורך וככתב לענייני תקשורת ומדיה. דובר את השפה הסינית.

 

נבו טרבלסי, אינטרנט וטכנולוגיה צרכנית
כתב במדור ההייטק, המדע והטכנולוגיה של ״גלובס״. מכסה אינטרנט, תרבות דיגיטלית, חלל וגיימינג. מסקר את הרשתות החברתיות וענקיות והטכנולוגיה בהיבט הצרכני שלהן: מוצרים חדשים, גדג׳טים, פרטיות ורגולציה. נבו שימש ככתב הטכנולוגי גלי צה״ל ועם שחרורו הצטרף ל״גלובס״. קודם לכן ערך את מדור הטכנולוגיה של פרוגי מבית ידיעות אחרונות.

 

גלי וינרב, מדע וביומד
ככתבת מדע וביומד ב"גלובס" משנת 2006, גלי מסקרת את תחומי התרופות, המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית, קנאביס וקורונה. מנחה את הפודקאסט 'חזית המדע. מחברת הספר ״מצטיינים״.

 

שירי חביב-ולדהורן, וול-סטריט
כתבת הוול-סטריט של ״גלובס״. שירי מסקרת בהרחבה חברות ישראליות הנסחרות בניו יורק, לונדון ובקנדה. מאחוריה שורה של חשיפות והישגים עיתונאיים הנוגעים למיזוגים, רכישות והנפקות.

 

שני אשכנזי, טכנולוגיה בת-קיימא ופודטק
כתבת אקלים וקיימות ב״גלובס״. מכסה נושאי סביבה וכלכלה השזורים באורח החיים שלנו ומצויים במגמת שינוי בצל המשבר האקולוגי והאקלימי. היא מסקרת מקרוב את השלכותיו של הנזק הסביבתי ומציגה פתרונות טכנולוגיים משורה של תעשיות: מזון, חקלאות, תחבורה, אנרגיה וסביבה.

 

דפנה ברמלי-גולן, קריירה וניהול
מכסה את תחום התעסוקה, הקריירה והניהול ב״גלובס״ ומסקרת מקרוב את השלכות המחסור בכח אדם בענף הטכנולוגיה. בין תפקידיה הנוספים ב״גלובס״, עורכת וכותבת במוסף הנדל"ן ועורכת בחדשות. עורכת לשונית ושמאית מקרקעין.

שמרו איתנו על קשר

כאן אתן נכנסות לתמונה. בין אם אתן עובדות בענף הייטק, או בין אם לאו, נשמח לקבל מכן רעיונות לכתבות מעניינות, סיפורים בלעדיים, מחקרים מעוררי מחשבה, מספרים מפתיעים, תובנות, הערות וגם טיפים על הנעשה. אתן ואתם העיניים והאזניים שלנו בתעשייה.

חברות ההייטק ומשרדי יחסי הציבור מוזמנים להמשיך ולשלוח לנו הודעות לעיתונות. אנחנו מבטיחים לקרוא אותן, ולהחזיר לכם תשובה ככל שנוכל. אם נחליט שלא לפעול בהתבסס עליהן, אנא קבלו זאת בהבנה. אם נמצא בהן עניין, ניצור אתכם קשר.

אנו מאמינים שזו הדרך ליצור עיתונות בעלת ערך לקהל מנויי ״גלובס״ ולתעשייה כולה.

כתבו לנו למייל Hightech@globes.co.il

קיבלתן מידע חשוב שטרם פורסם? אתן עובדות בחברה כלשהי ונודע לכן על מחדלים, פיטורים, הנפקות, גיוסים, מינויים, סכסוכים, חוזים חדשים? החברה בה אתן מועסקות עשתה פיבוט, הוציאה מסמך מדיניות חדש, או מחפשת כיוונים חדשים? כתבו למייל האדום שלנו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; פלנטיר נפלה ב-8%, אנבידיה ב-4%

נאסד"ק ירד ב-2% ● מייקל בארי פתח פוזיציית שורט על אנבידיה ופלנטיר, אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר בתגובה: "מטורף" ● מנכ"לי גולדמן סאקס ומורגן סטנלי: משקיעים צריכים להיערך לירידה של מעל 10% בשוקי המניות ● קרן העושר הריבונית של נורווגיה הודיעה כי תצביע נגד חבילת השכר הענקית של אילון מאסק ● לראשונה מזה 5 חודשים, הביטקוין ירד מתחת ל-100 אלף דולר ● הדולר בשיא של חצי שנה

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

"אחת הפרשות הגדולות שנחקרו בארץ": החשדות, הנחקרים והמעצר של יו"ר ההסתדרות

שוחד, מרמה והפרת אמונים - פרשת "יד לוחצת יד" מטלטלת את המשק ● יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד נעצר בחשד שקיבל לכאורה כסף וטובות הנאה מסוכן הביטוח עזרא גבאי ● ביהמ"ש קבע כי בר־דוד יישאר במעצר עד 10 בנובמבר מחשש לשיבוש חקירה ● המשטרה: מדובר ב־13 פרשיות שחיתות, שכל אחת מהן יכולה לעמוד בפני עצמה, עם מעל 300 נחקרים ומעורבים

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר ישראלי מאיים: "ייתכן שנתקוף שוב בלבנון אם חיזבאללה לא יפורק מנשקו"

בכיר בחיזבאללה: "ישראל מפעילה לחץ מקסימלי, נדרשת עמדה לאומית" ● ראש הממשלה נתניהו החליט - 200 מחבלי חמאס לא יורשו לעבור לשטח העזתי ● משפחותיהם של החטופים החללים אל"ם אסף חממי ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל עודכנו כי יקיריהן הושבו לישראל ● טראמפ בישר על הזיהוי של החטוף החלל עומר נאוטרה ז"ל ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים, "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

איזו ועדה תטפל? השאלה שתקבע את גורל רפורמת השידורים

הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם השר שלמה קרעי, עברה משוכה ראשונה ● מה היא כוללת, אילו תחנות צפויות לה ומדוע מנסים להרחיקה מוועדת הכלכלה?

סטיבן א. סמית' בקמפיין פאפאיה / צילום: יח''צ

הפרזנטור החדש של חברת ההייטק הישראלית פאפאיה

אחרי שפרשן הכדורסל האמריקאי המפורסם סטיבן א. סמית' נתפס משחק סוליטר בגמר ה-NBA, גייסה אותו חברת ההייטק הישראלית פאפאיה כפרזנטור אליפות הסוליטר העולמית שהיא מארגנת ● כעת היא עולה בקמפיין חדש מבוסס AI, וההשקעה במהלך כולו נאמדת במיליוני דולרים ● אירועים ומינויים

עזרא גבאי / איור: גיל ג'יבלי

"כולם חשדו שיש שטיקים": סוכן ביטוח אחד עומד בלב הפרשה החמורה

עזרא גבאי נחשב לאחד מסוכני הביטוח הפרטיים הגדולים בישראל, מחובר היטב לצמרת ההסתדרות, למרכז הליכוד, לעיריות ולחברות ממשלתיות ● כעת הוא נעצר בחשד למעורבות בפרשת השחיתות בהסתדרות ● סנגורו: "כל עסקה הייתה באמצעות מכרז"

כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית, באוסטרליה מפגינים נגד נשק ישראלי, איך ממדאני משך את הקולות הפרו-פלסטינים בניו יורק, והסנטור האמריקאי שמזהיר מאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נפלה?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

ההסתבכות של הפצ"רית: העבירה שעל הפרק, ומה הבעיה במינוי המחליף?

בנוסף לחשד להדלפת הסרטון משדה תימן, האלופה יפעת תומר־ירושלמי עשויה להיות מואשמת בדיווח "בעייתי" לבג"ץ ● דיווחי כזב לביהמ"ש לא הביאו להרבה הרשעות, אבל בכל זאת יש תקדים מפורסם ● ולמה צריכים לשים לב לפני שממנים את המחליף?

טורביורן טורנקוויסט / צילום: Reuters

עשה את עסקת חייו: המיליארדר שצפוי לרכוש את אימפריית הנפט הרוסית

בצל הסנקציות על רוסיה, הסוחר השוודי טורביורן טורנקוויסט הגיע לעסקה פורצת דרך לרכישת נכסי לוקאויל בחו"ל ● העסקה, שעשויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, מרחיבה את שליטתו בשוק הנפט - ומחזירה למוקד את קשריו הישנים עם הקרמלין

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי חתמה על עסקה לרכישת 10% בחברת הנדל"ן היזמי יוסי אברהמי תמורת 144 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי לחברה נעשית כחלק ממהלך לקידום הנפקת החברה והרחבת פעילות המגורים שלה בישראל

לידיעת משקיעי הקריפטו / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הקריפטו: מתי תיאלצו לשלם 50% על הרווח ואיך תחסכו במס

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קריפטו ● מתי עליכם לשלם מס, איזה תקרות הכנסה לא כדאי לכם לחצות, ואיך אפשר לצמצם משמעותית את ההתחייבויות שלכם למדינה? ● כתבה שנייה בסדרה

מנכ''ל מורגן סטנלי טד פיק ודיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: AP - Seth Wenig

התיקון בדרך? האזהרה של המנכ"לים הבכירים בוול סטריט

המדדים המובילים בארה"ב נסחרים ברמות שיא לאחר עליות בשיעורים דו־ספרתיים השנה, אך בכירי וול סטריט מזהירים כי השוויים "מתוחים מדי" ● מנכ"לי גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וקפיטל גרופ סבורים שתיקון של עד 15% בשווקים הוא רק עניין של זמן - וזה לאו דווקא רע ● היום ירידות חדות

הטבות המס לחברות הייטק / איור: Shutterstock

יש לכם חודשיים לבצע את תכנון המס הזה, והוא יכול לחסוך לכם הון

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קיזוז הפסדי הון ● איך הפסדים בהשקעה אחת יכולים לחסוך במס בהשקעה אחרת, על אילו נכסים ההטבה חלה, ועד מתי אפשר לממש את הזכאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

Jaecoo 7 צ'רי / צילום: יח''צ

מהפך בשוק הרכב: קבוצת צ'רי הסינית עקפה את המסירות של טויוטה

קבוצת צ'רי הסינית טיפסה למקום השני במסירות הרכב מתחילת השנה עם המותגים צ'רי וג'אקו, תוך שהיא עוקפת את טויוטה שנמצאת כעת במקום השלישי בחלוקה ליצרניות ● יונדאי מוטורס שומרת עדיין על ההובלה עם כ־52 אלף מסירות מצטברות ● בענף הרכב מצפים כי בחודשים הבאים ימשכו מבצעי ההנחות על רכבי "אפס קילומטר"

המועמדים לראשות עיריית ניו יורק, מימין לשמאל: זוהרן ממדאני, קרטיס סליווה ואנדרו קואומו / צילום: Reuters, Angelina Katsanis/Pool

הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו

נשיא ארה"ב הודיע כי הוא תומך באנדרו קואומו, יריבו לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית, על פני המועמד הרפובליקאי קרטיס סליווה שמפגר בסקרים: "אם הבחירה היא בין קומוניסט לדמוקרט רגיל, אני אעדיף את הדמוקרט" ● הזהיר כי אם המועמד הדמוקרטי סוציאליסטי זוהרן ממדאני ינצח בבחירות בניו יורק, הוא "ישקול למנוע תקציבים פדרליים מהעיר"

איתן יוחננוף, מנכ''ל ובעלי רשת יוחננוף / צילום: גבע טלמור

יוחננוף מתרחבת לשדות: רוכשת כ-107 דונם בנס ציונה לגידול עצמי של פירות וירקות

הרשת תשלם על הקרקע כ-27 מיליון שקל, ובנוסף תשלם 5.1 מיליון שקל לצד שלישי כדמי ייזום ● מטרת הרכישה היא לבצע שימוש חקלאי בקרקע, הכולל גידול של מוצרי פירות וירקות שיוחננוף רוצה למכור בסניפיה, תוך הפחתת העלויות הכרוכות בשרשרת האספקה