השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: יוסי זמיר
למרות שבמסגרת חוק ההסדרים קוצצו סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה באופן שמעניק לגופים המזהמים עליהם הוא מפקח יכולת לרכך את הדרישות הסביבתיות גם אם יש בהן בכדי להגן על הציבור מפני זיהום אוויר, תקציב המשרד להגנת הסביבה דווקא גדל. זאת, בזכות תקצוב לתוכנית למאבק במשבר האקלים, שתקציבה הכולל גבוה כמעט כפליים מתקציב הבסיס השנתי של המשרד.
משרדי ממשלה נוספים קיבלו אף הם תקציב להתמודדות עם משבר האקלים. בקרוב, תציג הממשלה תוכנית רחבה למאבק במשבר האקלים והפחתת פליטות הפחמן, שתכלול את התקצוב המלא שקיבלו המשרדים השונים עבור המשימה. לפי ההערכות, מדובר בכ-2 מיליארד שקלים לפחות. בין היתר, קיבלו "תקציב אקלים" יעודי משרדי האנרגיה, תחבורה, כלכלה, חינוך ורמ"י. עד כה, לא פורסמו הסיכומים הסופיים בין המשרדים השונים, כך שלא ברור האם מדובר בתקציב יעודי חדש למאבק במשבר האקלים, או רק ב״סימון״ של סעיפים קיימים שתוקצבו בין כה, תחת כותרת אקלימית.
לפעילות השוטפת של המשרד יוקצו כ-340 מיליון שקל לשנה (לעומת 380 מיליון שקלים בשנת 2019, השנה האחרונה שבה אושר תקציב מדינה). אך לכך יתווספו לראשונה 625 מיליון שקל עבור תוכנית למאבק במשבר האקלים, שיוקצו עד סוף 2022, עבור מימוש של תוכנית חומש אקלימית. בשנת 2023, אז ידון תקציב המדינה הבא, תתוקצב התוכנית בשנית. יתר על כן, יתקצב המשרד במהלך השנה הקרובה ע"ח קרן הניקיון תוכניות שונות לצמצום השימוש בכלים החד פעמיים וניקיון חופים.
לפי המשרד להגנת הסביבה, תקציבו יוקצה לקידום אנרגיה מתחדשת, מניעת וטיפול בהתפרצות מחלות, תמיכה ברשויות לגיבוש תוכניות למאבק בשינוי אקלים, תחבורה ירוקה, איכות אוויר, קידום מחקרים בנושאי סביבה, קידום טכנולוגיות סביבה ועוד. במסגרת סיכום התקציב הוקצה תקציב מיוחד לנושאי אקלים ופסולת בחברה הערבית בהיקף של 550 מיליון שקל. זאת, כדי להוציא לפועל את התוכנית שמובילה השרה להגנת הסביבה הכוללת מוכנות של הרשויות למשבר האקלים, טיפול בפסולת תוך פריסת תשתיות רחבה והפרדה ומיחזור וניהול פסולת בקנה מידה אזורי, כדי להביא לשינוי של ממש בחברה הערבית.