בית קפה בתל אביב / צילום: כדיה לוי
קבינט המומחים המייעץ לממשלת ישראל בסוגיית הקורונה פרסם היום המלצות חדשות, על רקע, כפי שנאמר בסיכום הדיון: "החלטת הממשלה על אסטרטגיה של ניהוג על פי תחלואה קשה, והמנעות מירבית בפגיעה בפעילות המשקית, עד לעומס כבד של תחלואה קשה בבתי החולים, הפוגע בתפקודם". היום הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש כי משרד הבריאות פיתח מדד חדש של אמדן התחלואה הקשה וקצב הגידול בתחלואה הקשה, ועל פיו יקבל את ההחלטות לגבי הטלת מגבלות נוספות על המשק. "הפורום יתן המלצותיו בהתאם למדד התחלואה הקשה. לא נתמקד בדיון הזה בהשלכות הנוספות של הדבקה נרחבת, כמו לונג קוביד והשפעות שליליות למשק בשל ריבוי בידודים".
ההמלצות של קבינט המומחים על פי הגישה הזו, הן קודם כל לפעול כאשר אפשר לראות את נקודת קריסת בתי החולים בסבירות גבוהה בעתיד הקרוב, ולא כאשר היא מתרחשת בפועל, משום שיידרש זמן להתערבויות להשפיע.
לדברי המומחים: "קיים נתק בין חומרת המצב כפי שמשתקף מהנתונים - 150 חולים קשים ליום בעוד שלושה שבועות, יותר משיא הגל השלישי - לבין האופן בו הוא נתפס בציבור ובקרב נבחרי הציבור". 150 חולים קשים ביום יאספו אם לא ישתנה דבר בצעדי הבלימה, ואם קמפיין החיסון השלישי יתגלה כלא יעיל או עדיין לא יתחיל לתת אותותיו בטווח הזמן המדובר.
בשל הערכת הקבינט כי ההחלטה על צעדי בלימה כנראה תתקבל באיחור, ממליץ הקבינט על הרחבה משמעותית של בתי החולים לטיפול בחולים קשה והמונשמים, בלי קשר לצעדי הבלימה שיינקטו מכאן והלאה.
"לגבי האפשרות למשוך את ההתערבות המינימלית עד ממש לנקודה בה עומס התחלואה הופך קריטי ואז להפעיל סגר, הפורום סבור שבין הלקחים החשובים של הגל השלישי הינה התובנה שסגר כשלעצמו, מעבר לכל נזקיו, עשוי לבלום את המשך התחלואה אבל לא להביא להיפוך משמעותי של מגמת התחלואה, אלא אם מדובר בסגר קיצוני יותר מכפי שהיה בגל השלישי, מצב לא סביר. הסגר השלישי לא הביא להיפוך במגמת התחלואה, ובלעדי החיסונים כנראה שהתחלואה הייתה ממשיכה לעלות במהלך הסגר ולאחריו".
יש לציין כי בניגוד לעמדה שהובעה במסמך האחרון של הקבינט, אז לא היה ידוע מה תהיה עוצמת הירידה בהגנה החיסונית, הרי שכעת המומחים כמעט ולא מדברים על האפשרות להגיע לבלימה והיפוך המגמה באמצעות מגבלות קלות והמשך ההתחסנות בלבד.
לגבי הסיכוי שנראה כי עליו מסתמכת הממשלה, שקמפיין החיסון השלישי ימנע את התחלואה הקשה ויאפשר לשמור על משק פתוח עם הדבקה גבוהה בקרב הצעירים אך ללא קריסת מערכת הבריאות, אומרים המומחים: "יש לתאם ציפיות. גם אם החיסון השלישי יוכח כאפקטיבי, לא סביר שימנע יותר ממחצית התחלואה הקשה פר מספר נתון של נדבקים, שכן לפחות שליש מן התחלואה הקשה מתרחש במבוגרים לא מחוסנים, משום שלא כל המחוסנים יבחרו במנה שלישית, ומשום שאפקט הבוסטר לבדו אינו מושלם". ירידה של מחצית במספר החולים קשים היא משמעותית, אך הכפלה יחידה של מספר המאומתים, תמחק את כל החיסכון הזה. היום, קצב הכפלת המאומתים הוא פעם בעשרה ימים.
באשר לנתונים המעודדים מבריטניה המראים דעיכה גם במספר המאומתים ובימים האחרונים אף במספר החולים הקשים החדשים, למרות היעדר מגבלות ונוכחות זן דלתא, אומרים המומחים: "אין בהירות לגבי הסיבות בעטיין חל היפוך מגמה בבריטניה - בין אם עקב סגירת בתי הספר, תזמון המנה השנייה שלהם לעומת ישראל, היקף התחלואה בעבר, היקפים נרחבים של בידודים לנחשפים אן סיום אירועי ההתקהלויות סביב משחקי היורו. נקווה כי היפוך המגמה ימשך וכי תראה גם ירידה מתמשכת בחולים הקשים. נקווה כי גם בישראל נראה מגמה דומה, אבל אי אפשר להסתמך על עיתוי או עצם הופעתה כבסיס לתכנון".
אם כך המלצות קבינט המומחים הן על צעדים מיידיים, הכוללים:
הפעלה מיידית של התו הירוק ללא תלות בכמות הקהל במקום, כלל חובת בדיקה שלילית לילדים ואכיפה קשוחה יותר של התו הירוק ומסיכות בחללים סגורים: "אין תועלת בצעדים נוספים כל עוד לא נאכפים אלה שהוסכמו".
כמו כן הרחבת מנת החיסון לקבוצות סיכון צעירות יותר, עידוד התחסנות בקרב מבוגרים, פיתוח מדדים משלימים למספר החולים הקשים כדי לראות את הסף האמיתי שבו עלולה מערכת הבריאות להיכנס למצוקה, ומתווה ברור לפתיחת שנת הלימודים.
בקבינט המומחים משתתפים: פרופ' רן בליצר (יו"ר הקבינט), ד"ר שרון אלרעי פרייס, פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, פרופ' סלמאן זרקא, ד"ר בעז לב, ד"ר עדי ניב-יגודה, ד"ר אודי קלינר ופרופ' גליה רהב.