גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו למעשה העלאת מסים": הפרק בחוק ההסדרים שמטריד את מומחי המס

בין שלל החקיקה המוצעת במסגרת "התוכנית הכלכלית" בחוק ההסדרים, ברשות המסים ובאוצר מבקשים להעביר תיקוני חקיקה שאמורים לעדכן את כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל ● לדברי מומחי מס, "החקיקה יוצרת מגבלות חדשות שיביאו להגדלת הכנסות המדינה ממסים, וזו למעשה העלאת מסים, העומדת בניגוד להבטחות שר האוצר"

שר האוצר אביגדור ליברמן. הבטיח לא להעלות מסים / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן. הבטיח לא להעלות מסים / צילום: איל יצהר

בין שלל החקיקה המוצעת במסגרת "התוכנית הכלכלית" בחוק ההסדרים (הפרק הפיסקאלי), ברשות המסים ובאוצר מבקשים להעביר תיקוני חקיקה שאמורים לעדכן את כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל ו"להתאים אותם לאמות-המידה המקובלות בעניין זה, לרבות שנקבעו בישראל לעניין מיסוי חברות בית, חברות משפחתיות ושותפויות גז ונפט" (כלשון התיקון).

מדובר בסגירת פרצת מס שרשות המסים מבקשת לסגור שנים, לאחר שלפני כעשור בית המשפט כבר קבע כללים למיסוי שותפויות שאינם מוזכרים בשום חוק וההלכה הפסוקה הפכה לנוהג הקיים, ואולם לדברי מומחי מס, מאחורי ההסבר התמים הזה מסתתרת גם העלאת מס וגם רפורמה משמעותית בתחום מיסוי השותפויות שלא מתאימה לעבור במסגרת חוק ההסדרים.

שותפות היא התאגדות של שתי ישויות, או יותר, המעוניינות לשתף הון, נכסים ומשאבים שונים שבבעלותן, על-מנת לייצר ערך מוסף כלכלי. כללי המיסוי החלים על שותפות מרוכזים במספר פסקאות אשר נקבעו בסעיף 63 לפקודת מס הכנסה, ומתמצים בהדגשת חבותם של השותפים במס על הכנסת השותפות, ואת חובתם לדווח עליה. עד שנת 2001 מוסו שותפויות על-פי "הגישה המצרפית למיסוי שותפויות", לפיה אין להכיר בשותפות כישות עצמאית לעניין דיני מס הכנסה, וכי יש למסות ישירות את השותפים בגין חלקם היחסי בנכסי השותפות ופעילותה. ב-2001 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין "שדות" שקבע שיטה חדשה למיסוי שותפויות, שבמרכזה תפיסת השותפות כישות סגורה לעניין סיווג ההכנסה, אשר תוצאת המס הסופית של פעילותה תיקבע תמיד גם בהתאם לתכונותיהם של שותפיה. השותפות אומנם לא מחויבת ישירות בתשלום המס על הכנסתה לפקיד השומה, אך הבסיס לשומתה מחושב בנפרד כישות עצמאית ומבחינת כללי המיסוי, דומה מכירת זכויות בה למכירת מניות בחברה. בחוק המוצע במסגרת חוק ההסדרים מפותח מודל המיסוי שנקבע בפסק דין שדות, תוך צמצום היכולות הקיימות במצב המשפטי הקיים לנצל מבנה שותפות לצורך התחמקות מתשלום מס. לטענת רשות המסים והאוצר, רבים מהכללים המוצעים בתזכיר נועדו להבהיר את המצב המשפטי הקיים ערב תיקון החוק.

בדברי ההסבר לתיקוני החקיקה צוין כי התיקון מוצע בשים לב למבנה הייחודי בו מאורגנת שותפות, אשר בהיעדר כללים ברורים מייצר אי ודאות רבה בקרב נישומים ומשקיעים המעוניינים להשקיעו בשותפות ואף נותן פתח נרחב להפחתה בלתי לגיטימית של תשלום המס. מטרות נוספות לחוק המוצע כוללות הסדרת אופן המיסוי החל על שותפויות ושותפים המשקיעים בנכסים פיננסים באמצעות קרנות השקעה וכן הסדרתן של הטבות המס הניתנות על השקעת תושב חוץ בקרן הון סיכון - הטבות אשר ניתנו עד כה מכוח אישורים פרטניים שהוציא מנהל רשות המסים לפי פקודת מס הכנסה. עיקר מתווה ההטבות המוצעות לקרנות אינו חדש ומטרת ההצעה בעניין זה היא להביא לאישור הכנסת הטבות שניתנו עד כה באופן מנהלי פרטני, תחת קריטריונים אחידים.

לדברי עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר, "התזכיר מנסה ליישם כללים שרשויות המס נוהגים לפיהם כבר שנים ארוכות, חלקם מגבלות שיש בחוק וחלקם כלל לא בחוק. כלומר, כיום רשויות המס פועלות נגד שותפויות בלי שיש להם הסמכה לכך בחוק. זה קרה בעקבות פס"ד שדות, שניתן לפני כעשרים שנה, שקבע שבשותפות אין שקיפות מלאה, לא הכול שייך לבעלי המניות, אלא צריך לראות הזכות בשותפות כנס נפרד. זה הוביל להתייחסות שונה של רשויות המס במהלך השנים לשותפויות. כעת יש ניסיון לעשות סדר בעניין זה, וליישם ולשים המגבלות בצורה מסודרת ומפורשת בחוק".

אם כל מטרת החוק היא להסדיר את המצב הקיים בפועל למיסוי שותפויות, מדוע היא זוכה להתנגדות רחבה מצד הלשכות המקצועיות, בהן לשכת רואי החשבון שטענה בהתייחסות ששיגרה לאוצר על טיוטת ההצעה כי "מדובר בנושא רחב ביותר בעל השלכות כבדות משקל על העסקים במשק, המחייב דיון נפרד ומעמיק ועל כן אין מקום לנושא זה בחוק ההסדרים"?.

כללי מיסוי חדשים לקרנות הון סיכון

התשובה לכך היא שהציבור הרחב לא ממש מבין מה כתוב בפרק הזה בחוק ההסדרים, מדובר בפרק מקצועי שמטריד כרגע רק את מומחי המס, אבל בפועל הוא ישפיע דרמטית על כלל המשק ויטיל מס נוסף על חלק מאנשי העסקים.

כך למשל, לדברי ירון אלדר, קרנות הון סיכון שהיו מחוץ לחוק, נכנסות כעת לכללי מיסוי חדשים. "בתזכיר נכלל הסדר בנוגע לקרנות הון סיכון, ויש לו השפעה מהותית על קרנות ההון סיכון. הדבר המשמעותי שהחוק משנה, זה שעל דמי הצלחה יש שיעור מס של 15%, ולא נוסחה שנקבעת כל פעם מחדש. לזה יש יתרונות וחסרונות, זה משחק לידיהם של מי שמרוויחים יותר, ופוגע במי שמרוויח פחות מכך".

לדברי ירון אלדר, "הדבר העיקרי לפי תזכיר החוק זה שיהיה הרבה יותר קשה לקרנות שלא רוצות להיכנס לתנאי החוק, בגלל מגבלות קשות שהם שמים לפעול שלא על-פי רולינג. בחלק זה של הקרנות, השינוי איננו לטובה".

עניין נוסף שמטריד את המומחים הוא העובדה כי התיקון צפוי להטיל נטל מס נוסף על בעלי השותפויות. אומדן הגדלת ההכנסות הצפוי מתיקון החקיקה המוצע נאמד על-ידי האוצר בסכום של כ-200 מיליון שקל בשנה הראשונה, ובשנים לאחר מכן הם צופים כי הסכום יגדל. לדברי רו"ח בני יונה ממשרד ברכה ושות', לשעבר מנהל מחלקת מיסוי שוק ההון ברשות המסים, "שר האוצר הבטיח ויצא בכותרות על כך שהוא לא יעלה מסים ובפועל, השינוי הזה מוביל לגביית מסים נוספת של 200 מיליון שקל בשנה. זה בדיוק כמו העלאת מסים, פשוט צובעים את זה בצבע יפה יותר".

רו״ח יונה מוסיף כי "החוק הקיים מתייחס לשותפות כאל גוף שקוף ומחייב את השותפים בשותפות. לאורך השנים נקבעה פרקטיקה מקובלת למיסוי שותפויות, וניתנו לה מסמרות בפסיקה (הלכת שדות) ובחוזרי מס הכנסה - והשיטה הקיימת עובדת היטב, המחלוקות הם מועטות (יעידו על כך מיעוט פסקי הדין בנושא). החקיקה החדשה יוצרת מגבלות חדשות - כגון מגבלות על הפסדים, כניסת משקיעים ומכירת זכויות - שיביאו להגדלת הכנסות המדינה ממסים, וזו למעשה העלאת מסים, העומדת בניגוד להבטחותיו של שר האוצר שלא יועלו המסים".

עוד לדברי רו"ח יונה, "ההסדר החדש מבהיר רק חלק מהסוגיות הקיימות ולא נותן פתרון מלא, בעיקר לגבי קרנות השקעה. פתרון חלקי מנציח עיוותי מס שקיימים במקומות שיש לגביהם מחלוקת".

גם לדברי יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד דורון ברזילי, בעל משרד המתמחה במיסוי, מדובר בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולא רק ניסיון "לעדכן" את מודל מיסוי השותפויות. בין היתר לדבריו, על-ידי הגבלת זכות הקיזוז על הפסדים של שותפים בשותפויות. "נראה כי במסגרת התיקון המוצע מנסה רשות המסים להגדיל את גביית המס על חשבון הנישום בכך שתגביל את הזכות לקזז הפסדים כנגד הכנסה. מדובר בהפרה של עקרונות בסיסיים ופגיעה חמורה בזכויות הנישום. למעשה, משמעות התיקון היא כי מעתה שותף שמחזיק בשותפות מוגבלת באחוזים מסוימים לא יוכל לקזז הפסדים מעבר לגובה השקעתו בשותפות. בנוסף, תוגבל הזכות של אותו שותף לקזז את רווחיו מהשותפות אל מול הפסדים שצבר ממקורות אחרים".

פגיעה באינטל ובמיקרוספט?

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, מדובר ברפורמה שתשפיע על המשק, ויש להוציא אותה מחוץ לחוק ההסדרים. כך למשל, לדבריה, "ההוראה בתזכיר הקובעת מיסוי ריבית על הלוואה שמעניק שותף לשותפות לפי מס שולי, גם אם מחזיק פחות מ-10 אחוז, תפגע בצורות התאגדות ובמתן הלוואות משותפים. כן, מיסוי משיכת שותפים, שחורג מבסיס עלות ואז שותף יחויב מייד במס רווחי הון זו הוראה הסותרת דין במדינות זרות ועשויה לגרום לכפל מס. בנוסף, יש הגבלה מהותית בקיזוז הפסדים ע"י השותף והשותפות כולל קיזוז הפסדים מלפני רכישת השותפות, כך שהשותף לא יוכל לקזז מהכנסות שותפות ויש הוראה אנטי תכנונית מיוחדת לשותפות מאד רחבה, שמאפשרת לפקיד שומה להתעלם מפעילות שבוצעו ע"י השותף או השותפות אם חושב שנועדו להפחתת מס".

עוד לדברי שטרק, "לעניין קרנות השקעה יש שינויים מהותיים בתנאים כמו הגבלת היקף השקעה בקרן ע"י השותף הכללי או קרובו עד 4 אחוז, וזאת בסתירה לדרישות משקיעים בקרן.

עוד נקבע בתזכיר, מיסוי דמי הצלחה לפי שיעור מס גבוה לעומת העבר וכן כי הקצאת זכויות בשותפות לתושב חוץ זה אירוע מס לשותפים קיימים - הוראה שתגרום לאנטי גיוס כסף.

לדברי שטרק, "הנושאים הללו הם רק מדגם, ולמעשה מדובר בשינויים מהותיים שישפיעו על עשיית פעילות גם של תושבי ישראל וגם משקיעי חוץ. לפיכך, זוהי חקיקה כבדה שמצריכה חשיבה".

מומחה המס עו"ד יאיר בנימיני, בעל משרד עורכי הדין בנימיני ושות', סבור כי מדובר בתיקון חשוב, אם כי בעייתי בחלקו. "לאחר כ- 20 שנה של הסדרי מס מקלים לחלק מקרנות הון סיכון, שתנאיהם ותחולתם נקבעו כ'תורה שבעל פה' בין נציגי הקרנות לבין נציגי משרד האוצר ורשות המסים, מבקש תזכיר החוק להכניס סוף-סוף לחקיקה הסדר מסודר שיחול על קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי. קביעת התנאים בחקיקה - ובהם פטור למשקיעים זרים ושיעור מס מופחת למנהלים זרים - מקדמת שקיפות ויוצרת ודאות למשקיעים ומנהלים כאחד ומסירה חסמי כניסה לכניסת קרנות לישראל.

"יחד עם זאת", אומר בנימיני, "יש להצר כי החקיקה מבקשת להנציח את האפליה בין קרנות הון סיכון שיש להן מעל חמישה משקיעים לבין קרנות שיש להן משקיע עוגן אחד (מה שנקרא"corporate VC" ) אין טעם לקבוע כי גוף זר גדול כגון קרנות הון הסיכון של אינטל או מיקרוסופט ישקיעו בתנאים פחות טובים בישראל מאשר קרן עם ריבוי משקיעים".

לדברי בנימיני, חוסר נוסף בחקיקה הוא אי ההתייחסות להסדר הקיים מאז 2003 למנהלי קרנות הון סיכון אשר זכאים ליהנות משיעור מס מופחת על דמי ההצלחה מהקרן בתנאי שהקרן עומדת בתנאים מסוימים ויש לה משקיעים זרים. "גם כאן, קיימת אפליה בין מנהלים שמהות תפקידם זהה ללא אבחנה רלוונטית - מדוע שמספר המשקיעים בקרן ישפיע על שיעור המס של המנהל?"

גם עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', סבורה כי "למרות שתזכיר החוק נועד לכאורה להבהיר ולפתח את משטר המס הנוהג ביחס למיסוי שותפויות ובעלי הזכויות בהן, בהתאם לפסק דין שדות, בפועל הוא מכניס בדלת האחורית מספר הוראות הטומנות בחובן פגיעה ממשית בנישומים, אשר בינן לבין פסק דין שדות אין דבר וחצי דבר.

"כך למשל, מוצע כי 'הסדר המנהלים', המחיל שיעורי מס מופחתים ביחס לדמי הצלחה המשולמים לשותפים כלליים ישראליים בקרנות השקעה יבוטל, ושותפים אלו יחויבו במס שולי בגין הכנסתם זו. בנוסף, בדברי ההסבר לתזכיר מוצע לקבוע כי הטבות מס אשר ניתנו עד כה למשקיעים תושבי חוץ בקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) מכוח החלטות מיסוי יוסדרו בחוק, אך זאת, במסגרת הוראת שעה לתקופה בת שנתיים בלבד, אשר לאחריהן, תיבחן השאלה האם ראוי להותיר הטבות מס אלו על כנן".

לדבריה, "אומנם כוונת מחברי התזכיר, ליצור בהירות ואחידות באשר למיסוי שותפויות, היא במקומה, אולם הפגיעה המסתמנת בציבור משקיעי החוץ ובמנהלי קרנות ההשקעה, שתרומתם הישירה והעקיפה לצמיחת המשק הישראלי אינה מוטלת בספק, אינה עולה בקנה אחד עם צרכיה הכלכליים של המדינה".

מעבר לכך, אומרת עו"ד רו"ח גוז-לביא, "נראה כי תזכיר החוק שפורסם דורש עבודה נוספת, היות וקיימים פערים בין דברי ההסבר ובין הוראות הסעיפים, לצד אי הגדרה מספקת וברורה של מונחים קרדינאליים ליישום החוק".

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות