חיסון בני נוער / צילום: Shutterstock
האם ניתן לחייב אם לחסן את ילדיה בחיסון קורונה לו היא מתנגדת בתוקף, רק בשל רצונו של האב שהילדים יתחסנו? השאלה הזאת הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה שהשיב לה בחיוב, וזאת כאשר מדובר בקטינים שיכולים להביע את עמדתם בנושא, ובהסכמתם.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה ירושלים, מיכל ברדנשטיין, ציינה כי לאור המלצת משרד הבריאות להתחסן, ההסתברות לתחלואה קשה ומוות חלילה בקרב בני נוער בגילי 15-12 והעובדה שהילדים עצמם בוגרים מספיק כדי להביע את עמדתם - בן ה-15 התנגד לחיסון ובת ה-12.5 ביקשה להתחסן - יש להכריע בהתאם לרצונם ולהורות על מתן חיסון לבת המעוניינת בכך, ולהימנע ממתן חיסון לבן, כל עוד הוא מתנגד לכך.
ההכרעה בשאלת חיסון ילדים לנגיף הקורונה בעת מחלוקת בין הוריהם הגיעה אל בית המשפט לענייני משפחה בעקבות בקשת אביהם של שני הקטינים, בני ה-15 ו-12.5, להורות על מתן חיסון נגד נגיף הקורונה לשניהם חרף התנגדותה של האם לבקשתו לחסן אותם.
הורי הקטינים - להם ילד נוסף צעיר יותר משני אחיו, ושאינו בגיל בו ניתן להתחסן - מצויים בעיצומו של הליך גירושים אשר במהלכו נקבע כי המשמורת על הילד הנוסף תהיה בידי האם, ואילו המשמורת על שני הילדים הבוגרים יותר תהיה בידי האב.
בן ה-15 כאמור מתנגד לקבלת החיסון, ואילו הקטינה בת ה-12.5 מעוניינת בקבלת החיסון. האב בטיעוניו הפנה לכך שהמלצות משרד הבריאות, קופות החולים ורופא הילדים של הקטינים הן לחסן את הקטינים בחיסון נגד נגיף הקורונה, וזאת הן כדי להגן על בריאות הקטינים והן להגנת ילדים אחרים.
עוד הפנה האב להמלצות הצוות לטיפול במגפות בדיון שהתקיים ביום 21.6.21 ובו הוצג מהלך החיסון בבני נוער בישראל עד כה, וצוין כי בארה"ב חוסנו עד לאותה שעה כ-2.5 מיליון נערים ונערות ללא תופעות לוואי מיוחדות, וזאת בהמשך לעבודה שנעשתה במדינת ישראל שהראתה תופעות לוואי נדירות ובלתי חמורות.
האב טען כי כבר אירעו מקרי הידבקות ומוות עקב אי קבלת החיסון. לטענתו, ועמדת האם מתבססת על אידיאולוגיה אנטי חיסונית שאינה לטובת הקטינים.
מנגד, לטענת האם, מדובר בחיסון חדש לחלוטין וגם לפי הצהרת משרד הבריאות, האישור שניתן על ידי ה-FDA לחיסון הוא אישור חירום. עוד לטענת האם, בפרוטוקול ישיבת משרד הבריאות מיום 3.6.21 שעסקה בהרחבת החיסונים לבני 15-12 עולה בין היתר, כי אין די מידע בנוגע לסיכונים ולסיכויים האפשריים במתן החיסון לבני נוער בגילים האמורים, והדברים אמורים ביתר שאת שעה שקיימים מעט בני נוער בגילים אלה בישראל שנמצאו חולים קשים או חלילה נפטרו בשל אי מתן החיסון.
עוד טוענת האם כי קיימת מחלוקת בין חוקרים ורופאים באשר ליעילות החיסון אל מול הסכנות הרבות הכרוכות בקבלתו, כדבריה, ומכל שכן, באשר לנערות בגיל של בתה.
עוד טענה האם, כי אין נתונים לגבי היקף התחלואה, ודאי התחלואה הקשה או חלילה מוות קרב בני נוער בגילים 15-12, דבר המלמד על כך שאין סכנה אמתית ומוחשית לקטינים עקב אי מתן החיסון.
"שעה שקיימת מחלוקת בין ההורים, יש להכריע לפי רצון הילדים"
השופטת בחנה את הפסיקה הכללית הקיימת בנוגע לחיסוני ילדים בניגוד לעמדת אחד ההורים, וציינה כי כאשר מדובר בביצוע חיסונים שגרתיים, אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית כדי להכריע האם יש לתת לקטין את הטיפול הנדרש, ויש לפעול על פי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים. בפסיקה נקבע עוד, כי המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסוני שגרה נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים, ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל הילדים בישראל, למעט מקרים בהם יש טעם בגינו יומלץ שלא לבצע חיסון כלשהו
הפסיקה עסקה בחיסונים הניתנים בשגרה לקטינים מזה שנים רבות (כגון: טטנוס, חצבת וכו'), אך בפסיקה מהעת האחרונה שעסקה בחיסוני קורונה נקבע כי במציאות הנוכחית - שעה שהעולם כולו מתמודד עם מחלה זיהומית מידבקת, ובשים לב להמלצת משרד הבריאות, שחזקה כי נבחנה ע"י גורמים מקצועיים - הדברים שנקבעו בפסיקה על החיסונים הכלליים נכונים גם לחיסון נגד נגיף הקורונה.
על הרקע הזה בחנה השופטת ברדנטשיין את נחיצות החיסון נגד נגיף הקורונה וציינה, כי "עמדת משרד הבריאות, שהוא הרשות המוסמכת בישראל להגנה על בריאות הציבור, היא כי חיסון הקורונה נמצא כיעיל ביותר להגנת הציבור, ובכלל זה לבני נוער בגילי 15-12, מפני נזקי מחלת הקורונה, ולהתמודדות עם המגפה, ותופעות הלוואי בקרב מחוסנים בגילי 15-12 הן נדירות ובלתי חמורות, וכי משעה שמגפת הקורונה עדיין עמנו, וכעת אנו בעיצומו של הגל הרביעי שלה, הרי שקיימת דחיפות ונחיצות בחיסונים".
עוד ציינה השופטת שכל אחד מהקטינים ציין את הנימוקים לעמדתו בנוגע לקבלת או אי קבלת החיסון ועמדתם "מנומקת היטב" וניתנה לאחר מחשבה ושקילת הדברים.
לאור זאת קבעה השופטת "שעה שקיימת מחלוקת עזה בין ההורים בשאלה אם לחסן את הקטינים נגד נגיף הקורונה; ומשעה שמדיניות משרד הבריאות היא להרחיב את מתן החיסון לבני 15-12, ותופעות הלוואי המוכרות עקב כך הן נדירות ולא חמורות, אך מנגד, ההסתברות לתחלואה קשה ומוות חלילה בקרב בני נוער בגילי 15-12, עקב אי מתן החיסון, היא כנראה נמוכה מאוד, לפי הידוע, ואף אחד מהקטינים לא נמנה על אוכלוסיית סיכון ככל שיחלה במחלת הקורונה; וכן בשים לב לגילי הקטינים והעובדה כי מסרו עמדתם מדעת ולאחר שקילה והצגת נימוקי העמדה - סבורני כי יש להכריע במקרה דנן, בסוגיית החיסון, בהתאם לרצון הקטינים.
"דהיינו, יש להורות על מתן חיסון ל-YYY, המעוניינת בכך, ולהימנע ממתן חיסון ל-XXX, כל עוד הוא מתנגד לכך".