ועדת הבחירות המרכזית / צילום: יוסי זמיר, לע"מ
עלייה דרמטית בתקציב ועדת הבחירות המרכזית, עלייה בשכר העובדים, שימוש נרחב בסעיף הפטור ממכרז ברכש וללא ביקורת פנימית כנדרש - אלו עיקרי מסקנות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח המתפרסם כעת על ועדת הבחירות המרכזית. בין היתר מוצגים בדוח נתוני מחקר בינלאומי לפיהם התקציב הממוצע לבוחר בשנת בחירות ב-18 מדינות קטן ב-46% מאשר בישראל.
דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') מותח ביקורת חריפה על העלייה בתקציב ועדת הבחירות בשנים האחרונות, ומציג לצורך השוואה את התקציב לבוחר במדינות אחרות שבהן הוא היה קטן כאמור כמעט ב-50%. בנוסף, לצד העלייה הדרמטית בתקציב הוועדה, לא גובש בין השנים 2016 ל-2018 ולו דוח ביקורת פנימי אחד בנושא.
משרד המבקר בדק את נושא התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית. בין היתר את התקציב לניהול מערכות בחירות, ההוצאה על שכר, ההוצאה על רכש שירותים ומוצרים, ההוצאה על תעמולה וכן גיוס והעסקה של עובדים.
הביקורת נערכה על הוצאות הוועדה בחמש מערכות בחירות שהתקיימו מאז 2013 (לא כולל הבחירות לכנסת ה-24). על-פי נתוני המבקר, תקציב ועדת הבחירות המרכזית למימון מערכות הבחירות לכנסת גדל בין מועד הבחירות לכנסת ה-20 למועד הבחירות לכנסת ה-23 ב-55%, מ-253 מיליון שקל ל-392 מיליון שקל, וביצוע התקציב גדל ב-62%, מ-227 מיליון שקל ל-368 מיליון שקל.
לאחר סיום הביקורת, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת לכנסת ה-24 (שאינה נכללת בדוח ביקורת זה), והתקציב לביצועה הסתכם בכ-675 מיליון שקל (ועדת הבחירות המרכזית הגדירה כ-230 מיליון שקל מתוך סך התקציב כתוספת שנדרשה לקיום הבחירות בתקופת הקורונה) - גידול של 72% לעומת תקציב הבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימה שנה קודם לכך.
בין היתר טוען המבקר כי הגידול בהוצאות התקציב שבוצע יחסית למספר הקלפיות לא הוצג לוועדות המוסמכות כדי שיוכלו לבחון את הצעות התקציב של הוועדה ולהחליט אם יש מקום לאשר אותן. "הוועדה שיקפה באופן חלקי למליאת הוועדה, לנשיאות הוועדה ולוועדת הכספים של הכנסת את ההוצאות במשך השנים למימון ההכנות לבחירות לכנסת ה-21", נכתב בדוח.
בביקורת על ניהול הכספים נמצא כי החל משנת 2016 ועד לשנת 2018 לא גובש דוח ביקורת פנימי אחד. בשנים 2019 ו-2020 כיהנה מבקרת הפנים של הוועדה בשליש משרה בתקן הוועדה. המבקרת עסקה בשלושה דוחות ביקורת: הכנתו של אחד מהם הושלמה, והוא הוגש להנהלת הוועדה ועסק ב"מבצע בדיקת וספירת קולות המצביעים במעטפות חיצוניות": והכנתם של שני דוחות עדיין נמצאת בעיצומה במועד סיום הביקורת - האחד עוסק בעובדי יום הבחירות בוועדות הבחירות האזוריות, והשני - בעבודת מזכירי ועדות קלפי. שלושת הדוחות האלה אינם נוגעים לביצוע תקציב הוועדה.
עוד עלה כי היקף הביקורת על ניהול כספי ועדת הבחירות מצומצם יחסית להיקף הביקורת על ניהול הכספים במשרדי הממשלה. כמן כן, הדוחות הכספיים המבוקרים אינם מוצגים באתר הוועדה. בביקורת נמצא כי בשנת 2019 החלה ועדת הבחירות ליישם המלצות ועדה ציבורית למתן תוספות שכר לחלק מעובדי תקופת הבחירות (שנאמדו בשיעור ממוצע של כ-6.8% משכרם), ושוב חודשים אחדים לאחר מכן אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות (בשיעור 32% משכרם). אחד הנימוקים שהוצגו - קושי לגייס עובדים לתקופת הבחירות - לא עלה מנתונים שהציגה ועדת הבחירות המרכזית לפני הגורמים המוסמכים לאשר את התוספת ולא עלה בבדיקת משרד מבקר המדינה.
עוד בדוח, בתוך כחמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה-20 לבין הבחירות לכנסת ה-23, גדל מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%, ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63%, וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% - כמעט פי 8 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים ציבוריים בתקופה האמורה (4.3%) ופי 3 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה באותה תקופה (10.4%).
"בהיבטי שקיפות עלה כי ועדת הבחירות לא פרסמה את הצעות התקציב באתר האינטרנט שלה. עם זאת, הצעות תקציב הנדונות בוועדת הכספים של הכנסת מפורסמות באתר האינטרנט של ועדת הכספים כחומר רקע לישיבות שבהן הן נדונות; מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות של עובדיה ולשכרם אינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי; הוועדה לא פרסמה החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים ואינה מפרסמת נתונים על כלל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה".
בביקורת עלה כי הבקרה המדורגת שיצר המחוקק לצורך אישור התקשרויות בפטור ממכרז אינה מתקיימת בנוגע לרכש של ועדת הבחירות המרכזית. המנכ"לית, החשבת והיועץ המשפטי של הוועדה משמשים חברי ועדת המכרזים וועדת הפטור המשרדית וכן ועדת הפטור המרכזית, וכן מוקנות למנכ"לית סמכויות כ"חשב כללי".
בנוסף, בין מערכת הבחירות לכנסת ה-20 לבין מערכת הבחירות לכנסת ה-23 גדל תקציב ועדת הבחירות לפעולות הסברה לציבור פי 2.5, וביצוע התקציב גדל באותה תקופה פי 2.6 והסתכם בכ-6.7 מיליון שקל. זאת לעומת שיעורי הצבעה של 72.34% ו-71.5% בבחירות לכנסת ה-20 ובבחירות לכנסת ה-23, בהתאמה.
המבקר התייחס גם לכך שלא קודם מאז הכנסת ה-20 הדיון בהצעת החוק לפיה זמני התעמולה לרשימות מתקבלים ללא תשלום. "עקב כך לא יושמו ההמלצות משנת 2017 של הוועדה לבחינת חוק דרכי תעמולה, שאותה מינו נשיא המדינה דאז ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, ובכללן ההמלצות בנוגע לביטול ההסדר בעניין תשדירי התעמולה", נכתב בדוח.
עוד עלה כי יש פערים ניכרים בין מידת ניצול משאבי האנוש בוועדות האזוריות השונות, בהתחשב במספר הקלפיות ובמספר בעלי זכות הבחירה בהן. למשל, בבחירות לכנסת ה-23 הוקצו לוועדות האזוריות צפת וכינרת 18 ו-17 חודשי העסקה לכל 100 קלפיות, בהתאמה, ו-34 ו-31 חודשי העסקה לכל -100,000 בעלי זכות בחירה, ולעומת זאת לוועדות רחובות ותל אביב הוקצו 5 ו-7 חודשים לכל 100 קלפיות ו-9 ו-12 חודשים לכל 100,000 בעלי זכות בחירה, בהתאמה. פערים דומים היו גם בהקצאת המשאבים לוועדות האזוריות במערכות הבחירות האחרות שנבדקו. פערים כאמור עשויים להעיד על ניצול לא יעיל של משאבים להעסקת מאות עובדים.
לסיום נכתב כי "לנוכח ממצאי דוח ביקורת זה, מבקר המדינה ממליץ כי ועדת הבחירות המרכזית תפעל לשיפור ההצגה של נתוני התקציב והביצוע שלה ולהגברת שקיפותם כלפי המוסדות המוסמכים לאישור תקציבה וכלפי הציבור. מומלץ כי היא תפעל להבטיח שתוספות תקציב ושכר יינתנו מתוך הקפדה על יעילות תקציבית ותפעולית, וכי היא תפעל לשיפור פעולות הביקורת והבקרה על ניהול כספיה".
ועדת הבחירות המרכזית: "ההשוואה לתקציבי בחירות במדינות אחרות אינה רלוונטית והיא ריקה מתוכן"
תגובת ועדת הבחירות המרכזית: "ההשוואה שערך משרד המבקר מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-3 חודשים בלבד - יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד. הביקורת מתייחסת כמדדים לגידול בתקציב אך ורק לגידול במספר הקלפיות, מספר הבוחרים והעלייה במדד המחירים לצרכן, אך מתעלמת לחלוטין, ובמודע, מהאתגרים המיוחדים שהיו בכל אחת מאותן מערכות בחירות ובשינויים המהותיים שנעשו כמעט בכל התהליכים, כאשר יש להם כמובן משמעויות תקציביות. בסוגיית הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שיפור ושידרוג תשתיות המחשוב והמערכות הממוחשבות, פיתוח מערכות ממוחשבות וטכנולוגיות חדשות, ריבוי רשימות המועמדים וסוגיית טוהר הבחירות. כמובן שלכל אחת מהפעולות הללו נדרשה עלות תקציבית ניכרת, שהובילה בסופו של התהליך להצלחת מערכות הבחירות וביצוען כנדרש".
עוד נמסר כי "ההשוואה שערך משרד מבקר המדינה לתקציבי בחירות במדינות אחרות אינה רלוונטית כלל ועיקר והיא ריקה מתוכן. עניין הטענה כי היקף הביקורת על ניהול כספי הוועדה מצומצם יחסית למקובל במשרדי הממשלה: הוועדה אינה מקבלת טענה זו. רואה חשבון חיצוני עורך דוחות ביקורת כספיים שנתיים, שעד כה לא נמצא בהם כל דופי. יחד עם זאת, תבחן הוועדה את האפשרות לקיום בקרות נוספות, בין היתר באמצעות בחינת הקיים בגופים מקבילים לוועדה כגון משרד מבקר המדינה והכנסת".
"לעניין הצגת הנתון כי מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות גדל ב-22%. יודגש כי מדובר בעובדים המועסקים במשרות זמניות בלבד, לפרק זמן קצוב של עד כ-3 חודשים. אכן מספר המשרות והעובדים גדל במהלך 6 השנים האחרונות, שבהן התקיימו 5 מערכות בחירות, 4 מהן התקיימו ברצף חריג. ויוזכר שוב - במונחי זמן של בחירות מדובר בפער של 16 שנים (אילו הבחירות היו מתקיימות במועדן, זה היה פרק הזמן לפריסת הגידול בפעילות הוועדה, וכתוצאה מכך בכח האדם).
אין כל מקום להשוואה בין ההוצאה על שכר למשרות זמניות בהעסקה במשימה לאומית חולפת ובלתי צמיתה, ולמשמעויות המיוחדות שלה, לבין העסקת עובד קבוע בשירות הציבורי. מכל מקום, ההוצאה על השכר גדלה מכח חקיקה מיוחדת של הכנסת, שהבינה את צרכי השעה".