רומן זדורוב / צילום: גיל אליהו
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת היום (ג') לשחרר את רומן זדורוב מהכלא ולהעבירו למעצר בית באיזוק אלקטרוני, עד לסיום המשפט החוזר נגדו בגין רצח תאיר ראדה, היא איתות של מערכת המשפט כי זדורוב אכן יזכה למשפט חוזר הוגן.
פרשת זדורוב חרגה מזמן מעיסוק בראיות פורנזיות בלבד. הדיון בחפותו של זדורוב מתקיים בסדרות תיעודיות, ברשתות חברתיות ובציבור. דיון זה הועצם על-ידי מי שמבקשים בשנים באחרונות, באמצעות פרשה זו, לערער את אמון הציבור בפרקליטות ובבית המשפט, וזאת כדי לשרת אינטרסים של נאשמים בעלי כוח ושררה.
החלטתו של השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת העליון, לערוך משפט חוזר לרומן זדורוב, התווספה אל מספר מועט של כ-30 החלטות דומות, מאז קום המדינה ועד היום, בהן הורה העליון על עריכת משפטים חוזרים לנאשמים מורשעים, שהובילו לבסוף, בחלקן, לזיכויים.
מצבור ראיות
הפרקליטות מצידה סבורה כי בתיק הזה יש ראיות ויש סיכוי סביר להרשעה. היא התנגדה לשחרורו וסבורה כי על זדורוב להימצא במעצר עד תום ההליכים. ואכן כל מי שטרח וקרא את פסקי הדין המרשיעים שניתנו נגד זדורוב, בכל אחד מהגלגולים המשפטיים הקודמים (כולל את דעת המיעוט של השופט יורם דניצגר, שאך כפסע היה בינה לבין הרשעתו, כדעת הרוב), לא יכול להתעלם ממצבור הראיות המבססות את הרשעתו, וביניהן התוודותו של זדורוב שנמסרה באופן חופשי בתא המעצר, הודאותיו בפני חוקרי המשטרה ושחזורו את המעשה, ידיעת פרטים מוכמנים (שרק מי שהיה בזירת הרצח יכול להכיר), שקריו ועוד ראיות נסיבתיות, ובהן לדוגמה אי-מתן כל הסבר הגיוני וסביר להשמדת המכנסיים שלבש יום לאחר הרצח באופן חריג ומוזר.
השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי נצרת ביקר בהחלטתו את הפרקליטות ואת והטיעון שהשמיעה כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה כדי להפחית מעוצמת הראיות המרשיעות, וכי אין כל סיכוי שראיות אלה יביאו לשינוי בתוצאות המשפט. לעמדת השופט
טאהא, טיעון זה של הפרקליטות עומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר.
בכך שגה לדעתי בית המשפט המחוזי. החלטתו של השופט מלצר על עריכת משפט חוזר לרומן זדורוב - אין פירושה שזדורוב לא יורשע בסופו של דבר, אלא רק שישנה ראיה חדשה בעלת משקל שעל בית המשפט לשקול ביחד עם יתר הראיות בתיק. השופט מלצר אף הדגיש כי הוא אינו קובע שעלה בידו של זדורוב להוכיח קיומו של ספק סביר באשמתו, וכי שאלות אלה יידונו במשפט החוזר עצמו.
מערכת הזקוקה לתיקון
בזמן כתיבת שורות אלה בהחלט ייתכן שהפרקליטות גם תערער על ההחלטה לשחרר את זדורוב למעצר בית. אומנם בחלוף 15 שנים שבהן שהה המבקש בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון לעניין עילת המעצר השתנתה, אולם מצד שני רק בנסיבות יוצאות דופן יורה בית המשפט על שחררו של אדם שמואשם בעבירת רצח. ואם אכן זדורוב הוא הרוצח, אכזריות הרצח ונסיבות העניין מלמדת על רמת המסוכנות הגדולה הנשקפת ממנו.
פרשה זו מחזקת את הטענה שמה שטעון תיקון כאן באמת הוא לא מערכת המשפט, אלא חוסר האמון של הציבור במערכת זו, וזאת כתוצאה ממסע שיסוי של פוליטיקאים ואינטרסנטים אחרים נגדה. משפטו החוזר של זדורוב הוא הזדמנות לשים קץ, אחת ולתמיד, למחול השדים המשפטי הזה ולהגביר את מראית פני הצדק ואת אמון הציבור במערכת המשפט, תהא תוצאת המשפט החוזר אשר תהא.
הכותב הוא יועץ עצמאי, שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)