מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יעקב (ינקי) קוינט / צילום: איל יצהר
ממתינים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להציף את המדינה בקרקעות? התכוננו לאכזבה. מנכ"ל רמ"י יעקב (ינקי) קוינט הודיע היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת, כי נותרו יתרות קטנות של יחידות לשיווק, וכי אין כמעט יחידות דיור שממתינות לשיווק ולא משווקות. רמ"י תלויה במידה רבה במוסדות התכנון שיאיצו את הליכי התכנון, על מנת שתוכל לשווק קרקעות נוספות.
הדיון שהתקיים היום היה השני בנושא הזינוק במחירי הדיור בישראל, והפעם המשתתף העיקרי בו היה קוינט. זאת לאחר שבמהלך הדיון הקודם הושמעו תלונות וטענות קשות נגד תפקוד רשות מקרקעי ישראל.
בשנים האחרונות נהוג להדגיש את שליטתה של רמ"י ב-93% מקרקעות המדינה, ועל כן להאשים אותה בכך שהיא מתרשלת בשיווק איטי של קרקעות ליזמים, ותורמת להאטה בקצב הבנייה ולעליית מחירי הדירות.
אולם נתוני האמת שסיפק קוינט היו אחרים לגמרי: הרשות אולי מנהלת 93% משטחי המדינה, אך רק 7% מהן באמת אפקטיביות לשוק המגורים. בבעלות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) 12% משטחי המדינה, ו-11% נמצאים בידי רשות הפיתוח, אך חלק ניכר מהן מוחזקות בידי חוכרים שונים ולמדינה שליטה אפסית בהן.
לאחר הפחתת שטחי אש, גנים לאומיים, שמורות טבע, יערות קק"ל שטחי חקלאות, ועוד, נותרו לרמ"י רק 1.59 מיליון דונם בייעוד לבנייה, וזאת מתוך שטח כולל של המדינה של 22 מיליון דונם.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון כשאמר כי "לא אגלה סוד אם אומר שאנחנו חווים משבר שגדל בתחום הדיור, יש שיא חדש בעליית המחירים. לאירוע הזה יש הרבה מאוד סיבות וגורמים. הוועדה תזמן גורמים רלוונטיים הקשורים לנושא, שיכולים להשפיע על ההיצע וגם על הביקוש. המטרה היא להכין את חברי הוועדה ואת הציבור לקראת חוק ההסדרים שהולך לבוא אלינו בסוף החודש, כדי שנוכל לבחון את הצעדים שהממשלה מתכוונת לעשות כדי לטפל בנושא הדיור, מתוך ידע שנצבור, ונתונים של אנשי המקצוע בתחום".
קוינט אמר בתגובה כי נותרו יתרות קטנות של יחידות לשיווק, וכי אין כמעט יחידות דיור שממתינות לשיווק ולא משווקות. מה שכן - הרבה תלוי בקצב יישום הסכמי הגג והתכנון. לדבריו, "בצד ההיצע שאנחנו חלק לא מבוטל ממנו, יש השפעות רבות לתקציב המדינה, ליכולת לעשות פיתוח מורחב ומואץ, לממן מוסדות ציבור, מחלפים, שיקוע תשתיות תחבורה, שת"פ עם הרשויות, וכמובן תכנון".
לא כל חברי הוועדה שוכנעו מדבריו. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) העיר במהלך הדיון על הריכוזיות הרבה שבידי רמ"י: "האפשרויות הבלתי מוגבלות שלכם גורמות ליוקר הדיור שלנו שרק עולה ועולה, אתם מחזיקים הכל אצלכם כמונופול, לא ראינו שום בשורה בתחום הדיור, רק עליות ועליות".
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) העירה בנוגע למחיר למשתכן כי "אין בתוכנית כל היבט חברתי ואין לצייר זאת כך, היא סייעה לסבסוד לחזקים באזורי הביקוש".
ואילו ח"כ עופר כסיף (המשותפת) העיר על הסכמי הגג כי "הבעיה היא שהמצב של הסכמי הגג מוציא מצד הרשויות את השליטה על תכנון המתחמים הציבוריים".
ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה), לשעבר ראש העיר אילת, הזכיר את הטראומה של עירו ממחיקת שדה דב: "עבדתי עם רמ"י הרבה מאוד שנים, מה סימני ההצלחה שלכם? האם הנושא הקופתי או השיווקי, כי המספרים הם שרצים, ואין שום מספר מדויק. קרקעות המדינה הם משאב של תושבי המדינה והם צריכים לחזור אליו, האם זו המדידה או המצב הקופתי. זה בא לי באופן מאוד בוטה מסיפור שדה דוב".
קוינט הגבי באופן כללי כי ה"שוק הוא שוק רחב ויש הרבה שחקנים שמשפיעים על השוק והמחירים, אנחנו צריכים לעשות מה שניתן כדי לשווק כמה שיותר, אנחנו עושים מאמץ גדול, ועושים לילות כימים כדי לעמוד במשימות, זה חריג גם ביחס לשנים קודמות והפעילות נעשית. כל הפעולות הן טקטיקות לטווח הקצר-בינוני, לטווח הארוך - אסטרטגי, צריך לחשוב על צעדים נוספים: פעולות אסטרטגיות - ערים חדשות, למתוח את אזור המרכז, תחבורה נגישה, פינויים אסטרטגים, מושבים שצריך לחשוב על מיקומם במרכז הארץ".
יו"ר הוועדה קושניר אמר כי "יש להכפיל את היקף יחידות הדיור בישראל בתוך 20 שנה. השאלה אם יש תכנון אסטרטגי של הדבר הזה, מהבנה שאם לא נעשה את זה, אנשים יגורו ברחוב". קוינט ענה לו כי "יש תוכניות מתאר, יש החלטות ממשלה שלוקחות את קצב השיווקיים, לדעתי היה צריך להרחיב את ההיקפים, אבל שרשרת היצור היא שרשרת ארוכה שמתחילה מסקרים, פדיון, ומחייבת תכנון מתאים ורק אז מגיעה לשיווק. זה לא קורה מהיום למחר, צריך להיכנס להליכי תכנון מואצים אם רוצים לעשות זאת".