"רוב הילדים המאומתים לקורונה עוברים את המחלה בקלות או אפילו באופן לא תסמיני" / צילום: Shutterstock, David Tadevosian
עד כמה נפוצה תופעת ה"לונג קוביד", תסמינים ממושכים של מחלת הקורונה, בילדים ונוער? שאלה זו היא משמעותית מאוד לקראת פתיחת מערכת החינוך בישראל ובעולם בעוד פחות מחודש. מחקר שפורסם השבוע מנסה לשים אצבע על המספר, שעד כה היה די עמום. המחקר אינו חף מבעיות, אבל מוסיף על הידוע לגבי התופעה.
מבין כ-1,700 ילדים בריטים שאומתו עם קורונה, כ-5% סבלו מתסמינים באופן יחסית ממושך, 28 ימים או יותר. פחות מ-2% סבלו מתסמינים לאורך 56 ימים או יותר. התסמינים שהתארכו אצל הילדים היו בדרך כלל: אובדן חוש ריח, כאב ראש, כאב גרון, תחושת "ערפל" קוגניטיבית ועייפות.
המחקר, בהובלת פרופ' אמה דנקן מקינגס קולג' בלונדון, פורסם בכתב העת Lancet Child and Adolescent Health. "רוב הילדים המאומתים לקורונה עוברים את המחלה בקלות או אפילו באופן לא תסמיני", אומרת דנקן. "אבל יש שיעור של ילדים שעבורם המחלה יותר קשה וארוכה, והמחקר שלנו נותן וולידציה לחוויה שלהם".
כאמור, למחקר יש מגבלות. המדידה התבססה על דיווח של הורים דרך אפליקציה סלולרית. סביר כי הורים שלילדים שלהם היו תסמינים כלשהם, היו מוטים יותר לטובת השתתפות בסקר, מאשר הורים לילדים א-תסמיניים. כך, נכון יותר לראות בנתונים את שיעור החולים הממושכים מתוך הילדים התסמיניים, ולא מכלל המאומתים. לא תואר במאמר מהו שיעור הילדים התסמיניים מתוך המאומתים.
ברגע שהתסמינים חלפו, ההורים יכלו להפסיק לדווח, כך שנראה שלא הייתה השפעה לשיטת הדיווח על משך התסמינים המתואר.
הוא נערך בין ספטמבר 2020 לינואר 2021, כך שהוא רלוונטי לווריאנט האלפא בבריטניה. כרגע וריאנט הדלתא אינו נראה קטלני יותר בכללותו, אך ייתכן שיש לו דינמיקה שונה בילדים, שכן הוא משתכפל מהר יותר. בארה"ב דווח שיעור גבוה יותר של ילדים עם תחלואה קשה מתוך המאומתים, מאז שוריאנט הדלתא הגיע למדינה.
אורך המחלה הממוצע היה גבוה יותר בילדים בוגרים יותר מאשר בילדים צעירים (7 לעומת 5) והילדים הבוגרים יותר נטו יותר גם לסבול ממחלה ממושכת מאוד. במהלך המחלות הממושכות, המצב היה גרוע ביותר בשבוע הראשון של המחלה, ואחר כך התסמינים החלו להשתפר בהדרגה.
נראה כי תופעת הלונג קוביד נדירה יותר בילדים מאשר במבוגרים, אשר מחקרים שונים העריכו את תופעות הלונג קוביד אצלם בעשרות אחוזים מהחולים התסמיניים, עם הבדלים משמעותיים בין מחקר למחקר. אפשר להניח מתוך ההבדל שנמצא במחקר זה בין ילדים צעירים למבוגרים יותר, ולאור כל מה שידוע על המחלה, כי גם בפרמטר זה המצב מחמיר עם הגיל.