גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקווה החדשה של המומחים: חיסון לקורונה דרך האף

מספר מומחים טוענים כי חיסון בשאיפה יפתח את התגובה החיסונית החזקה ביותר בדיוק במקום שבו היא הכי חשובה: באף - היכן שמדבקים ונדבקים ● אחרים מזהירים מתופעות לוואי שקשורות בחוש הריח

עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty
עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty

בנובמבר 2020 הראו החברות פייזר ומודרנה כי ניתן לפתח חיסון יעיל נגד וירוס הקורונה. מאז היעילות של החיסון פחתה בישראל, אולי בגלל הזמן שעבר מאז ניתנו רוב המנות, ואולי בגלל הגעתו של וריאנט חדש שעמיד לחיסון, וכנראה בגלל שניהם. ככל הנראה, עדכון וחידוש של החיסון אמורים לפתור את הבעיה, אבל אז אנחנו עלולים להיתקל בה שוב ושוב בכל שנה או אפילו לעיתים קרובות יותר. יש חוקרים שמנסים לחשוב על פתרונות אחרים ויותר יעילים.

חיסונים חדשים שיכולים למנוע הדבקה טוב יותר מהחיסונים הקיימים עשויים להביא לדעיכת המגפה באזורים שבהם אין כיסי אי-התחסנות גדולים, בהינתן אותו זמן מתן החיסון והתאמה לוריאנט. זהו הרעיון מאחורי המחשבה הוותיקה שעכשיו עושה קאמבק בקרב מדענים מובילים: חיסונים דרך האף.

האף הוא הדרך שבה מחלות נשימתיות מדבקות, ולכן אנחנו רוצים שהחיסון יהיה חזק ביותר דווקא שם. הכוונה אינה לתת זריקה לאף, אלא לפתח את החיסון בגרסת תרסיס, כמו חיסונים דרך האף הניתנים לשפעת. החיסונים לשפעת ניתנים בתרסיס בעיקר כדי לאפשר מתן של וירוס חי מוחלש וכן כדי להקל על מתן החיסון לילדים ומבוגרים שעלולים להירתע מזריקות. עם זאת, הסיבות שבגללן מחפשים החוקרים את החיסון לקורונה דרך האף הן אחרות.

יתרונות החיסון דרך האף

פרופ' חוזה אורדובס מונטנס מאוניברסיטת הרווארד, שמתמחה בחקר החיסוניות במעי ובריריות האף, הסביר ל"הנשיונל ג'יאוגרפיק" כי "כשאנחנו מתחסנים בזריקה לשריר, אנחנו מקבלים נוגדנים ותאי T, אשר בבוא העת יצופפו שורות סביב תאי הדם בגוף כולו. אולם ייתכן שזו גישה מבוזרת ולא ממוקדת מספיק. לעומת זאת, תרסיס עשוי ליצור עדיפות לפעילות חיסונים בריריות עצמן, באף, בפה וגם בריאות. שם מתרחש המפגש הראשון עם הווירוס, ושם יש את הסיכוי הכי גבוה לעצור אותו". כך על פי גישתם של תומכי החיסון התוך אפי לקורונה - טכנולוגיה חדשה לגמרי, שטרם הוכחה.

חיסון דרך האף יכול לעזור בסוגיה נוספת. ייתכן וכאשר מערכת החיסון עובדת, אם בשל חיסון או לאחר הדבקה במחלה, היא אמנם יכולה לא לאפשר לווירוס להשתכפל ברוב מערכות הגוף, ולכן לא תהיה תחלואה, אבל כן תאפשר לווירוס לשרוץ ולהשתכפל מעט בדרכי הנשימה, אפילו למשך ימים. נקבל בשל כך הדבקה א-סימפטומטית, שיכולה להיות מופצת הלאה, ולא נעצור כך את שרשרת ההדבקה - חיסון תוך אפי עשוי להתגבר על בעיה זו.

גם חיסון שניתן כזריקה לשריר יביא להתפתחות של נוגדנים באף, וגם חיסון דרך האף יביא אותם בסופו של דבר לכל הגוף, אבל כנראה מדובר במינונים שונים. התיאוריה גורסת כי הגוף יודע למקד פעילות חיסונית באף עבור מחלות שהגיעו בדרך זו. לכן ייתכן שחיסונים שניתנו דרך האף, יגבירו גם הם את התגובה הזו.

החיסון הטיפתי נגד פוליו עובד על פי אותו עיקרון. נותנים אותו בבליעה, בין היתר כדי שהגוף יבין שגם הווירוס עלול להגיע דרך המעי, ולהכין את ריריות המעי באופן מיוחד להתמודדות הזו. ואכן, החיסונים הללו נחשבים ליעילים במיוחד.

ליתרונות החיסון התוך אפי ניתן להוסיף גם כי לא צריך לעבור הכשרה בהזרקה כדי לתת אותו. המומחיות הדרושה היא קלה יותר ללמידה, ולכן אולי יהיה פשוט יותר להפיץ אותו בעולם. אין גם צורך במחטים, מוצר אשר בתקופה של קמפיין חיסונים עולמי, עלול להיות במחסור.

הענקיות עוד לא במירוץ

הנושא מעורר היום עניין גם משום שנגוז החלום שהחיסונים הראשונים שניתנו דרך השריר פשוט יעלימו את הקורונה ברגע שיוזרקו פעמיים לכל אדם בעולם, וגם משום שכמה חברות כבר מתקרבות לניסויים משמעותיים בבני אדם בטכניקה זו.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כפי שהובאו באתר labiotech.eu, שני חיסונים תוך אפיים כבר נמצאים בניסויי יעילות. האחד הוא חיסון שבו משולב חלבון הספייק בתוך וירוס נשא (כמו הטכנולוגיה של אסטרהזנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון והמכון הביולוגי), והוא פותח על ידי אוניברסיטת הונג קונג יחד עם אוניברסיטת שיאמן וחברת Beijing Wantai Biological Pharmacy.

השני הוא חיסון של המכון למחקר גנטי וביוטכנולוגיה בקובה (המפותח במקביל לחיסונים תוך שריריים שמפתחת המדינה, ביניהם אחד שכבר הציג תוצאות טובות בניסוי שלב III). חיסון נוסף של חברת Altimmune האמריקאית הגיע לניסויי יעילות ראשונים אך פיתוחו הופסק, לאחר שיצר תגובה חיסונית חלשה מידי.

גורמים נוספים שנמצאים במירוץ הזה אם אוניברסיטת אוקספורד, באותה קבוצה שפיתחה את החיסון של אסטרהזנקה, חברת Codagenix האמריקאית שמפתחת חיסון שמקורו במכון מחקר הודי, חברת Bharat Biotech ההודית והחברות האמריקאיות CyanVac ו-Meissa Vaccines, כולן בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם. יש להניח כי חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסויי חיות ומעבדה.

אפשר לראות כי אין חברת ענק בין החתומות על החיסונים הניתנים דרך האף, וזאת כנראה גם משום שהטכנולוגיה עדיין לא מוכחת, וגם משום שהחברות הגדולות רדפו אחרי הטכנולוגיות המתקדמות יותר של החיסון התוך שרירי. יש להניח כי אם וכאשר אחת מן החברות הללו תביא תוצאות יעילות ובטיחות טובות לגבי מוצר שגם ניתן ליצור, לשנע ולתת בעלויות סבירות, היא תקבל הצעות מן הענקיות.

פגיעה בחוש הריח?

מלבד השאלה האם זה יעבוד, עולות שאלות נוספות. כך, למשל, אם נותנים למתחסן תרסיס לאף והוא מיד מתעטש, יהיה לנו קשה לדעת אם משהו מהתרסיס נשאר בתוך האף. בעיה אחרת היא כאשר התרסיס מתאסף במהירות בגרון במקום להישאר מספיק זמן באזור ריריות האף. ייתכן ויפותחו חיסונים יותר צמיגיים שלא יבלעו או יעוטשו החוצה בקלות, אבל אם הם יהיו צמיגיים מידי, הם עלולים להפריע לנשימה או לעשות לריריות נזק.

ד"ר אירן סלינס רמירו מאוניברסיטת ניו מקסיקו בארה"ב, אשר חוקרת את ההשפעה של קורונה על חוש הריח בדגי זברה, מזהירה כי לפני שנותנים את החיסונים הללו למתנדבים רבים, יש לבחון את ההשפעה שלהם על חוש הריח. מחקריה של רמירו הראו כי חלבון הספייק שנלקח ישירות מווירוס הקורונה ומרוסס לדרכי הנשימה (במקרה הזה, של דגים), פגע בחוש המקביל לחוש הריח בדגים. רמירו חוששת כי גם חיסון המבוסס על חלבון ספייק הניתן דרך האף עלול לעשות זאת (בניגוד לחיסון לשריר שאין לו השפעה כזו). היא הסבירה בחשבון הטוויטר שלה כי היא תומכת בחיסונים תוך אפיים, אך מזהירה לא לצאת לדרך לפני שהסוגיה הזו הובהרה.

פרופ' שרה גילברט מאוניברסיטת אוקספורד, שהובילה את הקבוצה שתכננה את החיסון של חברת אסטרהזנקה, ועובדת גם על חיסון תוך אפי, הזהירה בעבר כי יש לוודא טרם הכניסה לניסויים בבני אדם את ההשפעה על המוח. הדרך מן האף למוח נחשבת קצרה ופתוחה יחסית. כמו כן יש לבחון את ההשפעה על הריאות, כי שאיפה חזקה מאוד של התרסיס תפגיש את החלבון עם חלקים גדולים של רקמת הריאות. אלה חששות, אך האם הם מוצדקים, נצטרך לראות בשטח.

חיסון גם בבליעה

חיסון בזריקה הוא לא החידוש היחיד בעולם שיטות המתן של חיסוני הקורונה. מספר חברות, ביניהן אורמד הישראלית, מפתחות חיסון לקורונה בבליעה.

לחיסון הזה אמורים להיות בעיקר יתרונות של נוחות מתן. הם לא יגנו באופן מיוחד על דרכי הנשימה, אבל אורמד ספציפית הוסיפה לחיסון שלה כמה חלבונים נוספים בנוסף לחלבון הספייק, וייתכן ותוכל כך להגן מפני וריאנטים רבים יותר. החברה נמצאת בניסויים קליניים במוצר זה.

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

הפלת המשטר באיראן? כדאי קודם לדעת איך הוא בכלל בנוי

המנהיג העליון והנשיא על הכוונת הישראלית-אמריקאית, אבל איראן בנתה משטר עם מבנה הרבה יותר מסובך • המשרוקית של גלובס מסבירה: כך מורכב שלטון האייתוללות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%