גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקווה החדשה של המומחים: חיסון לקורונה דרך האף

מספר מומחים טוענים כי חיסון בשאיפה יפתח את התגובה החיסונית החזקה ביותר בדיוק במקום שבו היא הכי חשובה: באף - היכן שמדבקים ונדבקים ● אחרים מזהירים מתופעות לוואי שקשורות בחוש הריח

עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty
עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty

בנובמבר 2020 הראו החברות פייזר ומודרנה כי ניתן לפתח חיסון יעיל נגד וירוס הקורונה. מאז היעילות של החיסון פחתה בישראל, אולי בגלל הזמן שעבר מאז ניתנו רוב המנות, ואולי בגלל הגעתו של וריאנט חדש שעמיד לחיסון, וכנראה בגלל שניהם. ככל הנראה, עדכון וחידוש של החיסון אמורים לפתור את הבעיה, אבל אז אנחנו עלולים להיתקל בה שוב ושוב בכל שנה או אפילו לעיתים קרובות יותר. יש חוקרים שמנסים לחשוב על פתרונות אחרים ויותר יעילים.

חיסונים חדשים שיכולים למנוע הדבקה טוב יותר מהחיסונים הקיימים עשויים להביא לדעיכת המגפה באזורים שבהם אין כיסי אי-התחסנות גדולים, בהינתן אותו זמן מתן החיסון והתאמה לוריאנט. זהו הרעיון מאחורי המחשבה הוותיקה שעכשיו עושה קאמבק בקרב מדענים מובילים: חיסונים דרך האף.

האף הוא הדרך שבה מחלות נשימתיות מדבקות, ולכן אנחנו רוצים שהחיסון יהיה חזק ביותר דווקא שם. הכוונה אינה לתת זריקה לאף, אלא לפתח את החיסון בגרסת תרסיס, כמו חיסונים דרך האף הניתנים לשפעת. החיסונים לשפעת ניתנים בתרסיס בעיקר כדי לאפשר מתן של וירוס חי מוחלש וכן כדי להקל על מתן החיסון לילדים ומבוגרים שעלולים להירתע מזריקות. עם זאת, הסיבות שבגללן מחפשים החוקרים את החיסון לקורונה דרך האף הן אחרות.

יתרונות החיסון דרך האף

פרופ' חוזה אורדובס מונטנס מאוניברסיטת הרווארד, שמתמחה בחקר החיסוניות במעי ובריריות האף, הסביר ל"הנשיונל ג'יאוגרפיק" כי "כשאנחנו מתחסנים בזריקה לשריר, אנחנו מקבלים נוגדנים ותאי T, אשר בבוא העת יצופפו שורות סביב תאי הדם בגוף כולו. אולם ייתכן שזו גישה מבוזרת ולא ממוקדת מספיק. לעומת זאת, תרסיס עשוי ליצור עדיפות לפעילות חיסונים בריריות עצמן, באף, בפה וגם בריאות. שם מתרחש המפגש הראשון עם הווירוס, ושם יש את הסיכוי הכי גבוה לעצור אותו". כך על פי גישתם של תומכי החיסון התוך אפי לקורונה - טכנולוגיה חדשה לגמרי, שטרם הוכחה.

חיסון דרך האף יכול לעזור בסוגיה נוספת. ייתכן וכאשר מערכת החיסון עובדת, אם בשל חיסון או לאחר הדבקה במחלה, היא אמנם יכולה לא לאפשר לווירוס להשתכפל ברוב מערכות הגוף, ולכן לא תהיה תחלואה, אבל כן תאפשר לווירוס לשרוץ ולהשתכפל מעט בדרכי הנשימה, אפילו למשך ימים. נקבל בשל כך הדבקה א-סימפטומטית, שיכולה להיות מופצת הלאה, ולא נעצור כך את שרשרת ההדבקה - חיסון תוך אפי עשוי להתגבר על בעיה זו.

גם חיסון שניתן כזריקה לשריר יביא להתפתחות של נוגדנים באף, וגם חיסון דרך האף יביא אותם בסופו של דבר לכל הגוף, אבל כנראה מדובר במינונים שונים. התיאוריה גורסת כי הגוף יודע למקד פעילות חיסונית באף עבור מחלות שהגיעו בדרך זו. לכן ייתכן שחיסונים שניתנו דרך האף, יגבירו גם הם את התגובה הזו.

החיסון הטיפתי נגד פוליו עובד על פי אותו עיקרון. נותנים אותו בבליעה, בין היתר כדי שהגוף יבין שגם הווירוס עלול להגיע דרך המעי, ולהכין את ריריות המעי באופן מיוחד להתמודדות הזו. ואכן, החיסונים הללו נחשבים ליעילים במיוחד.

ליתרונות החיסון התוך אפי ניתן להוסיף גם כי לא צריך לעבור הכשרה בהזרקה כדי לתת אותו. המומחיות הדרושה היא קלה יותר ללמידה, ולכן אולי יהיה פשוט יותר להפיץ אותו בעולם. אין גם צורך במחטים, מוצר אשר בתקופה של קמפיין חיסונים עולמי, עלול להיות במחסור.

הענקיות עוד לא במירוץ

הנושא מעורר היום עניין גם משום שנגוז החלום שהחיסונים הראשונים שניתנו דרך השריר פשוט יעלימו את הקורונה ברגע שיוזרקו פעמיים לכל אדם בעולם, וגם משום שכמה חברות כבר מתקרבות לניסויים משמעותיים בבני אדם בטכניקה זו.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כפי שהובאו באתר labiotech.eu, שני חיסונים תוך אפיים כבר נמצאים בניסויי יעילות. האחד הוא חיסון שבו משולב חלבון הספייק בתוך וירוס נשא (כמו הטכנולוגיה של אסטרהזנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון והמכון הביולוגי), והוא פותח על ידי אוניברסיטת הונג קונג יחד עם אוניברסיטת שיאמן וחברת Beijing Wantai Biological Pharmacy.

השני הוא חיסון של המכון למחקר גנטי וביוטכנולוגיה בקובה (המפותח במקביל לחיסונים תוך שריריים שמפתחת המדינה, ביניהם אחד שכבר הציג תוצאות טובות בניסוי שלב III). חיסון נוסף של חברת Altimmune האמריקאית הגיע לניסויי יעילות ראשונים אך פיתוחו הופסק, לאחר שיצר תגובה חיסונית חלשה מידי.

גורמים נוספים שנמצאים במירוץ הזה אם אוניברסיטת אוקספורד, באותה קבוצה שפיתחה את החיסון של אסטרהזנקה, חברת Codagenix האמריקאית שמפתחת חיסון שמקורו במכון מחקר הודי, חברת Bharat Biotech ההודית והחברות האמריקאיות CyanVac ו-Meissa Vaccines, כולן בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם. יש להניח כי חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסויי חיות ומעבדה.

אפשר לראות כי אין חברת ענק בין החתומות על החיסונים הניתנים דרך האף, וזאת כנראה גם משום שהטכנולוגיה עדיין לא מוכחת, וגם משום שהחברות הגדולות רדפו אחרי הטכנולוגיות המתקדמות יותר של החיסון התוך שרירי. יש להניח כי אם וכאשר אחת מן החברות הללו תביא תוצאות יעילות ובטיחות טובות לגבי מוצר שגם ניתן ליצור, לשנע ולתת בעלויות סבירות, היא תקבל הצעות מן הענקיות.

פגיעה בחוש הריח?

מלבד השאלה האם זה יעבוד, עולות שאלות נוספות. כך, למשל, אם נותנים למתחסן תרסיס לאף והוא מיד מתעטש, יהיה לנו קשה לדעת אם משהו מהתרסיס נשאר בתוך האף. בעיה אחרת היא כאשר התרסיס מתאסף במהירות בגרון במקום להישאר מספיק זמן באזור ריריות האף. ייתכן ויפותחו חיסונים יותר צמיגיים שלא יבלעו או יעוטשו החוצה בקלות, אבל אם הם יהיו צמיגיים מידי, הם עלולים להפריע לנשימה או לעשות לריריות נזק.

ד"ר אירן סלינס רמירו מאוניברסיטת ניו מקסיקו בארה"ב, אשר חוקרת את ההשפעה של קורונה על חוש הריח בדגי זברה, מזהירה כי לפני שנותנים את החיסונים הללו למתנדבים רבים, יש לבחון את ההשפעה שלהם על חוש הריח. מחקריה של רמירו הראו כי חלבון הספייק שנלקח ישירות מווירוס הקורונה ומרוסס לדרכי הנשימה (במקרה הזה, של דגים), פגע בחוש המקביל לחוש הריח בדגים. רמירו חוששת כי גם חיסון המבוסס על חלבון ספייק הניתן דרך האף עלול לעשות זאת (בניגוד לחיסון לשריר שאין לו השפעה כזו). היא הסבירה בחשבון הטוויטר שלה כי היא תומכת בחיסונים תוך אפיים, אך מזהירה לא לצאת לדרך לפני שהסוגיה הזו הובהרה.

פרופ' שרה גילברט מאוניברסיטת אוקספורד, שהובילה את הקבוצה שתכננה את החיסון של חברת אסטרהזנקה, ועובדת גם על חיסון תוך אפי, הזהירה בעבר כי יש לוודא טרם הכניסה לניסויים בבני אדם את ההשפעה על המוח. הדרך מן האף למוח נחשבת קצרה ופתוחה יחסית. כמו כן יש לבחון את ההשפעה על הריאות, כי שאיפה חזקה מאוד של התרסיס תפגיש את החלבון עם חלקים גדולים של רקמת הריאות. אלה חששות, אך האם הם מוצדקים, נצטרך לראות בשטח.

חיסון גם בבליעה

חיסון בזריקה הוא לא החידוש היחיד בעולם שיטות המתן של חיסוני הקורונה. מספר חברות, ביניהן אורמד הישראלית, מפתחות חיסון לקורונה בבליעה.

לחיסון הזה אמורים להיות בעיקר יתרונות של נוחות מתן. הם לא יגנו באופן מיוחד על דרכי הנשימה, אבל אורמד ספציפית הוסיפה לחיסון שלה כמה חלבונים נוספים בנוסף לחלבון הספייק, וייתכן ותוכל כך להגן מפני וריאנטים רבים יותר. החברה נמצאת בניסויים קליניים במוצר זה.

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו