גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקווה החדשה של המומחים: חיסון לקורונה דרך האף

מספר מומחים טוענים כי חיסון בשאיפה יפתח את התגובה החיסונית החזקה ביותר בדיוק במקום שבו היא הכי חשובה: באף - היכן שמדבקים ונדבקים ● אחרים מזהירים מתופעות לוואי שקשורות בחוש הריח

עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty
עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty

בנובמבר 2020 הראו החברות פייזר ומודרנה כי ניתן לפתח חיסון יעיל נגד וירוס הקורונה. מאז היעילות של החיסון פחתה בישראל, אולי בגלל הזמן שעבר מאז ניתנו רוב המנות, ואולי בגלל הגעתו של וריאנט חדש שעמיד לחיסון, וכנראה בגלל שניהם. ככל הנראה, עדכון וחידוש של החיסון אמורים לפתור את הבעיה, אבל אז אנחנו עלולים להיתקל בה שוב ושוב בכל שנה או אפילו לעיתים קרובות יותר. יש חוקרים שמנסים לחשוב על פתרונות אחרים ויותר יעילים.

חיסונים חדשים שיכולים למנוע הדבקה טוב יותר מהחיסונים הקיימים עשויים להביא לדעיכת המגפה באזורים שבהם אין כיסי אי-התחסנות גדולים, בהינתן אותו זמן מתן החיסון והתאמה לוריאנט. זהו הרעיון מאחורי המחשבה הוותיקה שעכשיו עושה קאמבק בקרב מדענים מובילים: חיסונים דרך האף.

האף הוא הדרך שבה מחלות נשימתיות מדבקות, ולכן אנחנו רוצים שהחיסון יהיה חזק ביותר דווקא שם. הכוונה אינה לתת זריקה לאף, אלא לפתח את החיסון בגרסת תרסיס, כמו חיסונים דרך האף הניתנים לשפעת. החיסונים לשפעת ניתנים בתרסיס בעיקר כדי לאפשר מתן של וירוס חי מוחלש וכן כדי להקל על מתן החיסון לילדים ומבוגרים שעלולים להירתע מזריקות. עם זאת, הסיבות שבגללן מחפשים החוקרים את החיסון לקורונה דרך האף הן אחרות.

יתרונות החיסון דרך האף

פרופ' חוזה אורדובס מונטנס מאוניברסיטת הרווארד, שמתמחה בחקר החיסוניות במעי ובריריות האף, הסביר ל"הנשיונל ג'יאוגרפיק" כי "כשאנחנו מתחסנים בזריקה לשריר, אנחנו מקבלים נוגדנים ותאי T, אשר בבוא העת יצופפו שורות סביב תאי הדם בגוף כולו. אולם ייתכן שזו גישה מבוזרת ולא ממוקדת מספיק. לעומת זאת, תרסיס עשוי ליצור עדיפות לפעילות חיסונים בריריות עצמן, באף, בפה וגם בריאות. שם מתרחש המפגש הראשון עם הווירוס, ושם יש את הסיכוי הכי גבוה לעצור אותו". כך על פי גישתם של תומכי החיסון התוך אפי לקורונה - טכנולוגיה חדשה לגמרי, שטרם הוכחה.

חיסון דרך האף יכול לעזור בסוגיה נוספת. ייתכן וכאשר מערכת החיסון עובדת, אם בשל חיסון או לאחר הדבקה במחלה, היא אמנם יכולה לא לאפשר לווירוס להשתכפל ברוב מערכות הגוף, ולכן לא תהיה תחלואה, אבל כן תאפשר לווירוס לשרוץ ולהשתכפל מעט בדרכי הנשימה, אפילו למשך ימים. נקבל בשל כך הדבקה א-סימפטומטית, שיכולה להיות מופצת הלאה, ולא נעצור כך את שרשרת ההדבקה - חיסון תוך אפי עשוי להתגבר על בעיה זו.

גם חיסון שניתן כזריקה לשריר יביא להתפתחות של נוגדנים באף, וגם חיסון דרך האף יביא אותם בסופו של דבר לכל הגוף, אבל כנראה מדובר במינונים שונים. התיאוריה גורסת כי הגוף יודע למקד פעילות חיסונית באף עבור מחלות שהגיעו בדרך זו. לכן ייתכן שחיסונים שניתנו דרך האף, יגבירו גם הם את התגובה הזו.

החיסון הטיפתי נגד פוליו עובד על פי אותו עיקרון. נותנים אותו בבליעה, בין היתר כדי שהגוף יבין שגם הווירוס עלול להגיע דרך המעי, ולהכין את ריריות המעי באופן מיוחד להתמודדות הזו. ואכן, החיסונים הללו נחשבים ליעילים במיוחד.

ליתרונות החיסון התוך אפי ניתן להוסיף גם כי לא צריך לעבור הכשרה בהזרקה כדי לתת אותו. המומחיות הדרושה היא קלה יותר ללמידה, ולכן אולי יהיה פשוט יותר להפיץ אותו בעולם. אין גם צורך במחטים, מוצר אשר בתקופה של קמפיין חיסונים עולמי, עלול להיות במחסור.

הענקיות עוד לא במירוץ

הנושא מעורר היום עניין גם משום שנגוז החלום שהחיסונים הראשונים שניתנו דרך השריר פשוט יעלימו את הקורונה ברגע שיוזרקו פעמיים לכל אדם בעולם, וגם משום שכמה חברות כבר מתקרבות לניסויים משמעותיים בבני אדם בטכניקה זו.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כפי שהובאו באתר labiotech.eu, שני חיסונים תוך אפיים כבר נמצאים בניסויי יעילות. האחד הוא חיסון שבו משולב חלבון הספייק בתוך וירוס נשא (כמו הטכנולוגיה של אסטרהזנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון והמכון הביולוגי), והוא פותח על ידי אוניברסיטת הונג קונג יחד עם אוניברסיטת שיאמן וחברת Beijing Wantai Biological Pharmacy.

השני הוא חיסון של המכון למחקר גנטי וביוטכנולוגיה בקובה (המפותח במקביל לחיסונים תוך שריריים שמפתחת המדינה, ביניהם אחד שכבר הציג תוצאות טובות בניסוי שלב III). חיסון נוסף של חברת Altimmune האמריקאית הגיע לניסויי יעילות ראשונים אך פיתוחו הופסק, לאחר שיצר תגובה חיסונית חלשה מידי.

גורמים נוספים שנמצאים במירוץ הזה אם אוניברסיטת אוקספורד, באותה קבוצה שפיתחה את החיסון של אסטרהזנקה, חברת Codagenix האמריקאית שמפתחת חיסון שמקורו במכון מחקר הודי, חברת Bharat Biotech ההודית והחברות האמריקאיות CyanVac ו-Meissa Vaccines, כולן בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם. יש להניח כי חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסויי חיות ומעבדה.

אפשר לראות כי אין חברת ענק בין החתומות על החיסונים הניתנים דרך האף, וזאת כנראה גם משום שהטכנולוגיה עדיין לא מוכחת, וגם משום שהחברות הגדולות רדפו אחרי הטכנולוגיות המתקדמות יותר של החיסון התוך שרירי. יש להניח כי אם וכאשר אחת מן החברות הללו תביא תוצאות יעילות ובטיחות טובות לגבי מוצר שגם ניתן ליצור, לשנע ולתת בעלויות סבירות, היא תקבל הצעות מן הענקיות.

פגיעה בחוש הריח?

מלבד השאלה האם זה יעבוד, עולות שאלות נוספות. כך, למשל, אם נותנים למתחסן תרסיס לאף והוא מיד מתעטש, יהיה לנו קשה לדעת אם משהו מהתרסיס נשאר בתוך האף. בעיה אחרת היא כאשר התרסיס מתאסף במהירות בגרון במקום להישאר מספיק זמן באזור ריריות האף. ייתכן ויפותחו חיסונים יותר צמיגיים שלא יבלעו או יעוטשו החוצה בקלות, אבל אם הם יהיו צמיגיים מידי, הם עלולים להפריע לנשימה או לעשות לריריות נזק.

ד"ר אירן סלינס רמירו מאוניברסיטת ניו מקסיקו בארה"ב, אשר חוקרת את ההשפעה של קורונה על חוש הריח בדגי זברה, מזהירה כי לפני שנותנים את החיסונים הללו למתנדבים רבים, יש לבחון את ההשפעה שלהם על חוש הריח. מחקריה של רמירו הראו כי חלבון הספייק שנלקח ישירות מווירוס הקורונה ומרוסס לדרכי הנשימה (במקרה הזה, של דגים), פגע בחוש המקביל לחוש הריח בדגים. רמירו חוששת כי גם חיסון המבוסס על חלבון ספייק הניתן דרך האף עלול לעשות זאת (בניגוד לחיסון לשריר שאין לו השפעה כזו). היא הסבירה בחשבון הטוויטר שלה כי היא תומכת בחיסונים תוך אפיים, אך מזהירה לא לצאת לדרך לפני שהסוגיה הזו הובהרה.

פרופ' שרה גילברט מאוניברסיטת אוקספורד, שהובילה את הקבוצה שתכננה את החיסון של חברת אסטרהזנקה, ועובדת גם על חיסון תוך אפי, הזהירה בעבר כי יש לוודא טרם הכניסה לניסויים בבני אדם את ההשפעה על המוח. הדרך מן האף למוח נחשבת קצרה ופתוחה יחסית. כמו כן יש לבחון את ההשפעה על הריאות, כי שאיפה חזקה מאוד של התרסיס תפגיש את החלבון עם חלקים גדולים של רקמת הריאות. אלה חששות, אך האם הם מוצדקים, נצטרך לראות בשטח.

חיסון גם בבליעה

חיסון בזריקה הוא לא החידוש היחיד בעולם שיטות המתן של חיסוני הקורונה. מספר חברות, ביניהן אורמד הישראלית, מפתחות חיסון לקורונה בבליעה.

לחיסון הזה אמורים להיות בעיקר יתרונות של נוחות מתן. הם לא יגנו באופן מיוחד על דרכי הנשימה, אבל אורמד ספציפית הוסיפה לחיסון שלה כמה חלבונים נוספים בנוסף לחלבון הספייק, וייתכן ותוכל כך להגן מפני וריאנטים רבים יותר. החברה נמצאת בניסויים קליניים במוצר זה.

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

לא מאמינים ללמ"ס: החברות הציבוריות יצטרכו להציג מחירי דירות אמיתיים

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק