גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורה למשקיעים בשוק ההון: ביהמ"ש קבע כי אין מע"מ על פעילות בחשבון נוסטרו

בפסק הדין דחה השופט אבי גורמן את עמדת רשות המסים לפיה העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על פעילות חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו"

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף
אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

אין מקום להטלת מע"מ על מי שפעילותו היחידה היא מסחר עצמי בניירות ערך (בחשבון נוסטרו) - כך קבע שופט ביהמ"ש המחוזי אבי גורמן בפסק דין שמהווה בשורה עבור כלל השחקנים בשוק ההון הסוחרים בחשבון נוסטרו. לדברי מומחי מס, משקיעים בשוק ההון, שעד כה היו חשופים לתוספת מס בשיעור של 17% על רווחיהם, יכולים להיות רגועים קצת יותר.

בפסק הדין דחה השופט את עמדת רשות המסים לפיה העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על פעילות חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו".

נוסטרו הוא חשבון שבאמצעותו מבצע חבר בורסה פעולות מסחר (קניה/מכירה) בניירות ערך, עבור עצמו בלבד. חבר הבורסה לא יכול בשום מקרה לבצע באמצעות חשבון זה פעולות עבור לקוחות (כמו בתיק השקעות).

שאלת הטלת מע"מ על פעילות בשוק ההון היא אחת השאלות המעסיקות את השוק כבר שנים. במשך שנים, מאז חקיקת חוק מע"מ, לא חייבה רשות המסים במס פעילות בחשבון נוסטרו, אך בשנים האחרונות חל שינוי בעמדתה והיא החלה לדרוש מע"מ עבור רווחים של פעילים בשוק ההון מהמסחר שלהם במניות. בתי המשפט דנו בשאלות הנושקות לשאלה האם פעילות בחשבון נוסטרו אכן מחויבת במע"מ, אך לא ניתנה הכרעה בשאלה זו באופן ישיר. לפני כשלוש וחצי שנים, בפסק דין שניתן בעניינה של חברת טריידומטיקס, התייחס השופט המחוזי הארי קירש בעקיפין לשאלה זו כאשר קבע, כי החברה המערערת בפניו חייבת במע"מ מתוקף מעמדה כ"מתווך" בשוק ההון, אך הטיל ספק רב בהטלת מע"מ על חברה עסקית רגילה, הפעילה בשוק עבור עצמה.

כעת הסיר השופט גורמן את הספק, וקבע כי אין מע"מ על פעילות בכספים עצמיים בחשבון נוסטרו.

ההכרעה ניתנה בעניינה של חברת י.ג.מ. השקעות בע"מ, העוסקת בסחר בניירות ערך בהשקעותיה העצמיות - בחשבון "נוסטרו", וזאת כל פעילותה. החברה מוחזקת בחלקים שווים בידי שני בעלי מניות - מאיר יגר ושחר קהן, שהם גם עובדיה היחידים ופעילות מתבצעת מביתם. פעילותה היחידה של החברה היא ביצוע השקעות בשוק ההון לצרכיה העצמיים, דהיינו השקעות בחשבון נוסטרו. אין לחברה ולא היו לה שום לקוחות, ופעילותה מתבצעת כאמור בחשבונותיה בלבד. לביצוע הפעילות עושה החברה שימוש בהונה העצמי, וכן נעזרת היא בקו אשראי קצר מועד (לרוב - יומי) מהבנק.

החברה מבצעת, מידי שנה, עשרות-אלפי פעולות בניירות ערך. מחזור הפעילות הגיע להיקפים ניכרים מידי שנה. המס בשנות המס שבמחלוקת בין החברה לרשות המסים - 2014 עד 2018 - עומד על כ-1.2 מיליון שקל.

במרץ 2018 הורתה רשות המסים על רישומה של החברה כ-"מוסד כספי", בהתאם לסעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי). רשות המסים קבעה כי הרישום יהיה רטרואקטיבי מתחילת שנת 2013. רישום החברה כמוסד כספי מביא לחיובה במס בשיעור של 17% מהשכר ששילמה ומרווחיה. החברה ערערה לביהמ"ש המחוזי על קביעת רשות המסים בטענה כי אין מקום להטלת המסים שנקבעו בחוק מע"מ, על מי שפעילותו היחידה היא מסחר בניירות ערך בחשבון הנוסטרו שלו, ובכל מקרה וכאן העיקר - אין לסווג גורם שכזה כמוסד כספי כפי שקבעה רשות המסים. לטענתה, לאחר שבמשך עשרות שנים, מאז חקיקת חוק מע"מ, לא חייבה רשות המסים במס פעילות בחשבון נוסטרו - עמדתה כעת היא בבחינת שינוי וחידוש, הנעשים שלא כדין.

עוד נטען בערעור, כי לשון החוק והתכלית הכללית של חוק מע"מ, מובילים למסקנה כי אין להטיל את המסים הקבועים בחוק מע"מ על מי שאינו מוכר "נכס" או מעניק שירות לזולת. "ניירות ערך" מוחרגים בסעיף 1 לחוק מהגדרת המונח "נכס" ומהמונח - "מכר". משכך ולאור העובדה כי החברה מעולם לא נתנה כל שירות לזולת, שכן כל פעילותה בחשבונותיה בלבד, אין להטיל עליה את המסים שנקבעו בחוק מע"מ.

עוד נטען, כי המסים שבחוק מע"מ מוטלים על הצריכה, כך שהחייב במס (העוסק או המוסד הכספי) מגלגל את החבות המהותית במס על הצרכן הסופי, ולאור העובדה שלחברה אין כלל לקוחות - שכן היא מעניקה שירותים לעצמה בלבד, אם תתקבל עמדת רשות המסים, המשמעות הכלכלית המעשית תהא - הטלת מס ישיר נוסף על רווחי החברה.

מנגד טענה רשות המסים, כי העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב, על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על הפעילות העסקית המובהקת שמבצעת החברה.

גישת רשות המסים תוביל לעיוותים קשים

השופט גורמן דחה את גישת רשות המסים תוך שהוא קובע, כי "הפירוש החדש שמציעה רשות המסים, סותר את כוונת המחוקק בעת חקיקת הסעיפים הרלבנטיים בחוק מע"מ ואינו מתיישב בנקל עם הוראות החוק ועם המבנה של הוראות אלה בתוך מארג סעיפי החוק. "בתמצית", קבע השופט, "פעילות שלכאורה נקבע בהוראות הבסיס של החוק מע"מ כי אינה ממוסה, נתפסת לפתע ברשת המס מכוח הוראה של מחוקק המשנה - אשר כאמור נראה כי לא לכך כיוונה".

עוד נקבע, כי כל הגופים המוגדרים בחוק ובצו הקביעה כ"מוסד כספי", נותנים שירותים לאחרים, ויש הצדקות לפרש כך גם את הוראות סעיף 1(א)(3) לצו הקביעה.

מעבר לכך קבע השופט גורמן, "סיווג גוף שכל פעילותו היא רק סחר בחשבון נוסטרו כמוסד כספי, יוביל לעיוותים ולקשיים, המצדיקים - לאור מתחם הפרשנות האפשרית - הימנעות מפירוש כאמור".

השופט הוסיף, כי "דרך המלך" של רשות המסים להטיל מע"מ על פעילות בחשבונות נוסטרו צריכה לעבור דרך המחוקק. "הפעילות הכלכלית בבורסה, רבת חשיבות. שאלת הטלת מס עקיף על פעילות זו (כאשר מדובר בפעילות בנוסטרו), באופן שלא נעשה במשך עשרות שנים מאז חקיקת הסעיפים אליהם פונה כיום רשות המסים, היא שאלה לה צדדים שונים. רשות המסים, היא רשות מינהלית. ביחסי המחוקק והרשות המינהלית, שעה שנאמר על-ידי נציגי רשות המסים ומנהליה בדיונים בפני המחוקק כי לא יוטל מס על מקרים כגון זה שלפנינו, ראוי ונכון בעיני כי (אם נדרש) שינוי, יערך הוא תוך פנייה חוזרת אל המחוקק, אשר הוא הגורם אשר יכול ומוסמך לבחון את מכלול השיקולים הרלוונטיים".

לדברי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי העוסק בתחומי המיסוי הישראלי והמיסוי הבינלאומי, "פסק הדין מהווה מהפכה שתגרום להפסד של עשרות מיליונים בשנה לרשות המסים. עמדת רשות המסים שלפיה עיסוק בסחר בני"ע בהשקעות עצמיות (נוסטרו) חייבת במע"מ, אפשרה למדינה לגבות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים משחקני הנוסטרו בישראל, על אפם ועל חמתם, למרות שהדבר היווה שינוי ביחס לעמדה המסורתית של רשות המסים. בתי המשפט דנו בסוגיה בכמה הזדמנויות, ונראה כי חשו אי נוחות מעמדת רשות המסים אך לא הפכו אותה קונקרטית. כעת, סוף סוף, הנחית בית המשפט מכה על עמדת רשות המסים".

לדברי אסנפי, "מדובר בבשורה לפרטיים ולחברות שיש להם פעילות נוסטרו. הפסיקה תשפיע כל מי שעוסק במסחר בני"ע מכספים עצמיים, גם פרטיים וגם חברות, בהם למשל בתי השקעות, חברות שעוסקות בסחר בשוק ההון, בסחר בקריפטו ועוד.

עו"ד עופר אלבוים, שותף במשרד עורכי הדין שקל ושות' המתמחה במיסוי, מסביר, כי "חוק מע"מ מחריג מבסיס החיוב במס מכירת ניירות ערך ומסמכים סחירים. כלומר, פעילות בשוק ההון אמורה לא להתחייב במע"מ. עם זאת, בשנים האחרונות מנסה רשות המיסים לחייב במע"מ רווחים הנוצרים אצל פעילים בשוק ההון מהמסחר שלהם במניות, וזאת באחד משני אופנים: סיווג הפעילות כפעילות של 'מוסד כספי', החייבת ב'מס רווח' שהוא תחליף מע"מ או כפעילות של עוסק שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים תוך חיוב במע"מ. בפסק הדין בית המשפט דוחה את פרשנות רשות המיסים".

לדברי אלבוים, "פסק הדין עוסק אמנם בסוגיית סיווג כמוסד כספי של חברה שפעילותה בהשקעות כספיה בבורסה (השקעות נוסטרו) אבל השלכתו רחבה הרבה יותר וחלה גם על כלל הגופים (שאינם עושי שוק או ברוקרים מקצועיים) שמפיקים רווחים ממסחר בבורסה. זאת, לאור קביעותיו העקרוניות של בית המשפט, כי חיוב כאמור סותר את לשון החוק, את תכליתו ואת כוונת המחוקק לחייב במע"מ מתווכים (ברוקרים) ולא מי שמבצע את הפעילות עבור עצמו". עוד לדבריו, "תוצאת פסק הדין הינה שמשקיעים בשוק ההון, שעד כה היו חשופים לטענה לתוספת מס בשיעור של 17% על רווחיהם ולעיוותים נוספים, יכולים להיות רגועים קצת יותר".

עוד כתבות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"