גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

שרי הממשלה מיהרו להכריז על הרפורמה ביצוא קנאביס, שהייתה אמורה לפתוח את השווקים הצומחים בעולם לתוצרת הישראלית ● אלא שבפועל החברות עדיין מתמודדות עם מגבלות רגולטוריות כבדות, שמקשות על רובן להתחרות ביעילות בשוק הבינלאומי

חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty
חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לאחר שהממשלה הגיעה להסכמות לגבי הסרת החסמים בפני יצוא קנאביס, הכריזו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר האוצר אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הבריאות ניצן הורביץ כי השינוי פותח בפני חברות הקנאביס הישראליות שוק של 2-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבתעשיית הקנאביס קצת סקפטיים לגבי השינוי המיידי שתניב התוכנית הממשלתית החדשה.

יצוא קנאביס כבר מתאפשר באמצעות פיילוט מסוף 2020, אבל החברות עדיין רושמות רק הכנסות זניחות יחסית.

השינויים העיקריים הנובעים מן ההסכמות החדשות הם: אישור ליצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל (כמו למשל טבליות או פתיליות של קנאביס, כאשר בישראל מותר למכור רק תפרחות בתצורות שונות ושמנים) ובלבד שרשות רגולטורית בחו"ל הסכימה לאשר לייבא אותם; והוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי כך שתאשר מוצרים ליצוא בקלות רבה יותר.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל לא מוכנה לפקח

מה שלא השתנה הוא שישראל עדיין לא מוכנה לפקח ולתת אישור למפעלי עיבוד הקנאביס המקומיים, על כך שהם עומדים בתקני הייצור האירופיים. מוצרי קנאביס שנמכרים בישראל מאושרים במסגרת תקן הקנאביס הרפואי הישראלי (IMC-GMP). לישראל הסכם הכרה הדדית עם אירופה לאישור מפעלים בתחום המזון והתרופות גם לפי התקן האירופי (EU-GMP) שדרוש ליצוא את המוצרים האלה בחו"ל. אלא שהגוף במשרד הבריאות שאחראי על האישורים האלה, לא רואה בקנאביס תרופה ולא מוכן לפקח עליו.

החברות הישראליות הזמינו את הרשות האירופית לפיקוח על מפעלי קנאביס רפואי להגיע לישראל ולפקח על המפעלים בעצמה, אבל הדבר לא התאפשר מאז הקורונה, וכעת רק לחברה אחת, פנאקסיה, יש אישור כזה.

חברות אחרות שמגדלות קנאביס, יכולות לעבד אותו במפעל של פנאקסיה ולייצא אותו לחו"ל. אך הגבלה זו מונעת ממפעלי עיבוד אחרים לייצא לאירופה בשלב זה, וגם עלולה ליצור צוואר בקבוק.

למרות אישור היצוא, משרד הבריאות הצהיר כי הוא לא יפקח על מוצרי קנאביס שאינם נמכרים בישראל. כלומר אם מדובר בטבליה, עוגייה או משאף משרד הבריאות יאפשר לייצא אותם, בתנאי שיש מדינה שמוכנה לקבל אותם, אך ללא תו תקן של משרד הבריאות הישראלי.

"האם רשות בחו"ל תרצה לקחת על עצמה לאשר את המוצרים האלה אם משרד הבריאות המקומי בעצמו לא אישר אותם?" שואל גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, בעלת מפעל עיבוד קנאביס, שאינו מאושר עדיין לפי התקן האירופי, ומתקן גידול שכבר פעיל ומספק סחורה למפעל.

זאת ועוד, משרד הבריאות דורש כי המוצרים שמאושרים לשיווק בארץ, ואלה המותרים רק לשיווק בחו"ל, ייוצרו בקווי ייצור נפרדים.

גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו / צילום: יח"צ

להקדים את התחרות העולמית

פן אחר, ששום החלטה ממשלתית לא יכולה לשנות, הוא הביקוש למוצרים ישראלים בחו"ל. החברות די חלוקות ביניהן בשאלת היקף הביקושים העולמי. לדברי ביטון, ישראל היא היום שוק קנאביס ענק יחסית לאוכלוסייה: "היום בישראל נמכרים בערך 40 טון בשנה, כשלבערך אחוז מן האוכלוסייה יש אישור. בגרמניה נמכרים רק 8 טון ל-82 מיליון איש. בבריטניה טון וחצי, מה שיצרן ישראלי אחד עושה בשנה. בית המרקחת שבו אנחנו שותפים, מדיפארם, מוכר יותר קנאביס רפואי בחודש ממה שנמכר בפולין כולה בשנה".

הוא מסביר את ההיגיון ביצוא, גם למדינות עם ביקושים נמוכים: "חברות כמונו רוצות להיכנס לשווקים האלה לא כי הם יניבו לנו הכנסות ענק מיידית, אלא כי הם צומחים, וכדאי להיכנס אליהם לפני שתהיה תחרות, למשל מארה"ב, שאסור כרגע לייצא ממנה. בסופו של דבר, כשתהיה צמיחה בשווקים הלאה, שם יהיו הכמויות הגדולות והמחירים הגבוהים".

ובשוק הישראלי, לא צורכים רק סחורה מקומית, אלא גם יבוא. עד לפני שנה בערך, החברות הישראליות לא הצליחו לספק את הביקושים של השוק הישראלי, וגם היום המוצרים המיובאים לישראל נחשבים מבחינת הצרכן הישראלי לאיכותיים יותר.

"איכות" משמעותה גם מותג מוכר מחו"ל, אבל בעיקר שהמוצרים הם בעלי ריכוזים גבוהים של THC (החומר ה"ממסטל" בקנאביס) או CBD (החומר הפעיל הלא "ממסטל"). בתחילה היה קשה לחברות ישראליות לייצר מוצרים בעלי ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים בחממות שלהן. אולם לדברי ביטון, הסחורה הישראלית הופכת מוצלחת יותר ויותר עם הזמן.

כל מוצר שיוצא מישראל, צריך להיות גם מאושר ליבוא ברוב מדינות היעד, וזה תהליך בפני עצמו שהחברות רק מתחילות להתמודד איתו. "יש גם מדינות שמוכנות לקבל יבוא של מוצרים עם התקן הישראלי", אומר ביטון, "אבל אני לא רוצה לחשוף כרגע אילו הן".

לדברי אבינועם ספיר, מנכ"ל "קנביט-תיקון עולם": "היצוא מישראל הוא היום זניח, בטל בשישים לעומת השוק המקומי. רק ההכרה במפעלים הישראליים כתואמים את התקן האירופי תפתח את הדלת הזו".

גם לקנביט-תיקון עולם יש מפעל מוכן שמחכה לאישור כזה. "אנחנו מחכים להגעה הפיזית של האירופים. אבל מדוע בעצם אנחנו מחכים שרשות אחרת תיתן לנו גושפנקא?", אומר ספיר.

כך שכרגע "קנביט-תיקון עולם" לא מייצאת בכלל מישראל. אבל ספיר אופטימי: "אנחנו ננצח את שוק הקנאביס באירופה. אנחנו רוצים להיות הטבע של הקנאביס. גם טבע לא הייתה יכולה לצמוח לולא היו נותנים לה לייצא".

אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט / צילום: ראובן קפוצינסקי

"הכל נובע משמרנות"

מי שמרוצה מאוד מן המהלך היא כמובן "פנאקיסה", שהתקינה הזו ממשיכה לתת לה יתרון. "פנאקסיה" בונה את האסטרטגיה שלה על מוצרים ייחודיים המיוצרים רק במפעלי עיבוד הקנאביס שלה, כמו טבליות ומוצרי שאיפה. מבחינתה, אלה המוצרים בהם לשוק הישראלי יש יתרון.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל "פנאקסיה": "עד עתה ניתן היה לייצא רק חלק קטן מפוטנציאל שוק הקנאביס ורק מוצרים שיש להם אישור שיווק בישראל, בצורה ובאריזות שיש להם אישור בישראל. ההצעה הזו פותרת את האבסורד. לנו יש, למשל, מוצרי שאיפה שמאושרים לשיווק באירופה, ואנחנו מאמינים שהפוטנציאל שלהם הוא מאוד גדול. לפני ההחלטה לא יכולנו לייצא אותם, ואפילו הכנו תוכנית מגירה לייצר אותם במלטה. הזמן הוא סופר קריטי, כי כרגע המוצר הוא ייחודי, אבל למתחרים הפוטנציאליים שלנו אין מגבלות כאלה".

למרות של"פנאקסיה" יש אינטרס שמשרד הבריאות לא יאשר מפעלים של חברות אחרות, סגל אומר כי: "הכל נובע משמרנות של משרד הבריאות שלא מתייחס למוצר כתרופה אלא בנה לו תקן ייחודי שהוא לא מסוגל לפקח עליו. זה ממש לא פשוט להביא היום גורם פיקוח מחו"ל, ולהסביר לו למה הרשות שיש לו איתה הסכם הכרה הדדית לא יכולה לפקח עליו. אבל זו לא הבעיה שלנו כרגע, אלא להיפך".

נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב-Deloitte, אומר גם הוא, כי "התקנות עלולות להיות לא רלוונטיות ובחזקת מאוחר מידי. כבר בשנים 2017-2018 דובר על יציאה לשווקים הבינלאומיים, אך זה לא קרה בפועל. בשנים שחלפו מאז לא רק שנכנסו שחקנים בינלאומיים רבים אלא גם הסתבר שהתקינה בישראל לא מתאימה למדינות המייבאות, בעיקר באירופה.

"המדינה חייבת להתאים את התקינה לטובת האפשרות לייצא, וגם לעודד ולתמרץ את שיפור האיכויות של הזנים. בנוסף עליה להשקיע במיתוג התוצרת הישראלית (כפי שנעשה בתוצרת החקלאית) ולפעול להיכנס ליעדי שיווק 'בתוליים'".

הרפורמה ביצוא קנאביס

החסמים שהוסרו:
יצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל
הוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי

החסמים הקיימים:
ישראל לא נותנת אישור על עמידה בתקני הייצור האירופיים (כמו בתרופות)
אין פיקוח על מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל

עוד כתבות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט עברה לירידות לאחר שאנתרופיק החלה להיסחר

המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, עכשיו מתמתן ● AMD יורדת בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים ● מניות הסייבר מזנקות בהובלת פאלו אלטו ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.3 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"