גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

שרי הממשלה מיהרו להכריז על הרפורמה ביצוא קנאביס, שהייתה אמורה לפתוח את השווקים הצומחים בעולם לתוצרת הישראלית ● אלא שבפועל החברות עדיין מתמודדות עם מגבלות רגולטוריות כבדות, שמקשות על רובן להתחרות ביעילות בשוק הבינלאומי

חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty
חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לאחר שהממשלה הגיעה להסכמות לגבי הסרת החסמים בפני יצוא קנאביס, הכריזו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר האוצר אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הבריאות ניצן הורביץ כי השינוי פותח בפני חברות הקנאביס הישראליות שוק של 2-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבתעשיית הקנאביס קצת סקפטיים לגבי השינוי המיידי שתניב התוכנית הממשלתית החדשה.

יצוא קנאביס כבר מתאפשר באמצעות פיילוט מסוף 2020, אבל החברות עדיין רושמות רק הכנסות זניחות יחסית.

השינויים העיקריים הנובעים מן ההסכמות החדשות הם: אישור ליצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל (כמו למשל טבליות או פתיליות של קנאביס, כאשר בישראל מותר למכור רק תפרחות בתצורות שונות ושמנים) ובלבד שרשות רגולטורית בחו"ל הסכימה לאשר לייבא אותם; והוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי כך שתאשר מוצרים ליצוא בקלות רבה יותר.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל לא מוכנה לפקח

מה שלא השתנה הוא שישראל עדיין לא מוכנה לפקח ולתת אישור למפעלי עיבוד הקנאביס המקומיים, על כך שהם עומדים בתקני הייצור האירופיים. מוצרי קנאביס שנמכרים בישראל מאושרים במסגרת תקן הקנאביס הרפואי הישראלי (IMC-GMP). לישראל הסכם הכרה הדדית עם אירופה לאישור מפעלים בתחום המזון והתרופות גם לפי התקן האירופי (EU-GMP) שדרוש ליצוא את המוצרים האלה בחו"ל. אלא שהגוף במשרד הבריאות שאחראי על האישורים האלה, לא רואה בקנאביס תרופה ולא מוכן לפקח עליו.

החברות הישראליות הזמינו את הרשות האירופית לפיקוח על מפעלי קנאביס רפואי להגיע לישראל ולפקח על המפעלים בעצמה, אבל הדבר לא התאפשר מאז הקורונה, וכעת רק לחברה אחת, פנאקסיה, יש אישור כזה.

חברות אחרות שמגדלות קנאביס, יכולות לעבד אותו במפעל של פנאקסיה ולייצא אותו לחו"ל. אך הגבלה זו מונעת ממפעלי עיבוד אחרים לייצא לאירופה בשלב זה, וגם עלולה ליצור צוואר בקבוק.

למרות אישור היצוא, משרד הבריאות הצהיר כי הוא לא יפקח על מוצרי קנאביס שאינם נמכרים בישראל. כלומר אם מדובר בטבליה, עוגייה או משאף משרד הבריאות יאפשר לייצא אותם, בתנאי שיש מדינה שמוכנה לקבל אותם, אך ללא תו תקן של משרד הבריאות הישראלי.

"האם רשות בחו"ל תרצה לקחת על עצמה לאשר את המוצרים האלה אם משרד הבריאות המקומי בעצמו לא אישר אותם?" שואל גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, בעלת מפעל עיבוד קנאביס, שאינו מאושר עדיין לפי התקן האירופי, ומתקן גידול שכבר פעיל ומספק סחורה למפעל.

זאת ועוד, משרד הבריאות דורש כי המוצרים שמאושרים לשיווק בארץ, ואלה המותרים רק לשיווק בחו"ל, ייוצרו בקווי ייצור נפרדים.

גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו / צילום: יח"צ

להקדים את התחרות העולמית

פן אחר, ששום החלטה ממשלתית לא יכולה לשנות, הוא הביקוש למוצרים ישראלים בחו"ל. החברות די חלוקות ביניהן בשאלת היקף הביקושים העולמי. לדברי ביטון, ישראל היא היום שוק קנאביס ענק יחסית לאוכלוסייה: "היום בישראל נמכרים בערך 40 טון בשנה, כשלבערך אחוז מן האוכלוסייה יש אישור. בגרמניה נמכרים רק 8 טון ל-82 מיליון איש. בבריטניה טון וחצי, מה שיצרן ישראלי אחד עושה בשנה. בית המרקחת שבו אנחנו שותפים, מדיפארם, מוכר יותר קנאביס רפואי בחודש ממה שנמכר בפולין כולה בשנה".

הוא מסביר את ההיגיון ביצוא, גם למדינות עם ביקושים נמוכים: "חברות כמונו רוצות להיכנס לשווקים האלה לא כי הם יניבו לנו הכנסות ענק מיידית, אלא כי הם צומחים, וכדאי להיכנס אליהם לפני שתהיה תחרות, למשל מארה"ב, שאסור כרגע לייצא ממנה. בסופו של דבר, כשתהיה צמיחה בשווקים הלאה, שם יהיו הכמויות הגדולות והמחירים הגבוהים".

ובשוק הישראלי, לא צורכים רק סחורה מקומית, אלא גם יבוא. עד לפני שנה בערך, החברות הישראליות לא הצליחו לספק את הביקושים של השוק הישראלי, וגם היום המוצרים המיובאים לישראל נחשבים מבחינת הצרכן הישראלי לאיכותיים יותר.

"איכות" משמעותה גם מותג מוכר מחו"ל, אבל בעיקר שהמוצרים הם בעלי ריכוזים גבוהים של THC (החומר ה"ממסטל" בקנאביס) או CBD (החומר הפעיל הלא "ממסטל"). בתחילה היה קשה לחברות ישראליות לייצר מוצרים בעלי ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים בחממות שלהן. אולם לדברי ביטון, הסחורה הישראלית הופכת מוצלחת יותר ויותר עם הזמן.

כל מוצר שיוצא מישראל, צריך להיות גם מאושר ליבוא ברוב מדינות היעד, וזה תהליך בפני עצמו שהחברות רק מתחילות להתמודד איתו. "יש גם מדינות שמוכנות לקבל יבוא של מוצרים עם התקן הישראלי", אומר ביטון, "אבל אני לא רוצה לחשוף כרגע אילו הן".

לדברי אבינועם ספיר, מנכ"ל "קנביט-תיקון עולם": "היצוא מישראל הוא היום זניח, בטל בשישים לעומת השוק המקומי. רק ההכרה במפעלים הישראליים כתואמים את התקן האירופי תפתח את הדלת הזו".

גם לקנביט-תיקון עולם יש מפעל מוכן שמחכה לאישור כזה. "אנחנו מחכים להגעה הפיזית של האירופים. אבל מדוע בעצם אנחנו מחכים שרשות אחרת תיתן לנו גושפנקא?", אומר ספיר.

כך שכרגע "קנביט-תיקון עולם" לא מייצאת בכלל מישראל. אבל ספיר אופטימי: "אנחנו ננצח את שוק הקנאביס באירופה. אנחנו רוצים להיות הטבע של הקנאביס. גם טבע לא הייתה יכולה לצמוח לולא היו נותנים לה לייצא".

אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט / צילום: ראובן קפוצינסקי

"הכל נובע משמרנות"

מי שמרוצה מאוד מן המהלך היא כמובן "פנאקיסה", שהתקינה הזו ממשיכה לתת לה יתרון. "פנאקסיה" בונה את האסטרטגיה שלה על מוצרים ייחודיים המיוצרים רק במפעלי עיבוד הקנאביס שלה, כמו טבליות ומוצרי שאיפה. מבחינתה, אלה המוצרים בהם לשוק הישראלי יש יתרון.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל "פנאקסיה": "עד עתה ניתן היה לייצא רק חלק קטן מפוטנציאל שוק הקנאביס ורק מוצרים שיש להם אישור שיווק בישראל, בצורה ובאריזות שיש להם אישור בישראל. ההצעה הזו פותרת את האבסורד. לנו יש, למשל, מוצרי שאיפה שמאושרים לשיווק באירופה, ואנחנו מאמינים שהפוטנציאל שלהם הוא מאוד גדול. לפני ההחלטה לא יכולנו לייצא אותם, ואפילו הכנו תוכנית מגירה לייצר אותם במלטה. הזמן הוא סופר קריטי, כי כרגע המוצר הוא ייחודי, אבל למתחרים הפוטנציאליים שלנו אין מגבלות כאלה".

למרות של"פנאקסיה" יש אינטרס שמשרד הבריאות לא יאשר מפעלים של חברות אחרות, סגל אומר כי: "הכל נובע משמרנות של משרד הבריאות שלא מתייחס למוצר כתרופה אלא בנה לו תקן ייחודי שהוא לא מסוגל לפקח עליו. זה ממש לא פשוט להביא היום גורם פיקוח מחו"ל, ולהסביר לו למה הרשות שיש לו איתה הסכם הכרה הדדית לא יכולה לפקח עליו. אבל זו לא הבעיה שלנו כרגע, אלא להיפך".

נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב-Deloitte, אומר גם הוא, כי "התקנות עלולות להיות לא רלוונטיות ובחזקת מאוחר מידי. כבר בשנים 2017-2018 דובר על יציאה לשווקים הבינלאומיים, אך זה לא קרה בפועל. בשנים שחלפו מאז לא רק שנכנסו שחקנים בינלאומיים רבים אלא גם הסתבר שהתקינה בישראל לא מתאימה למדינות המייבאות, בעיקר באירופה.

"המדינה חייבת להתאים את התקינה לטובת האפשרות לייצא, וגם לעודד ולתמרץ את שיפור האיכויות של הזנים. בנוסף עליה להשקיע במיתוג התוצרת הישראלית (כפי שנעשה בתוצרת החקלאית) ולפעול להיכנס ליעדי שיווק 'בתוליים'".

הרפורמה ביצוא קנאביס

החסמים שהוסרו:
יצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל
הוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי

החסמים הקיימים:
ישראל לא נותנת אישור על עמידה בתקני הייצור האירופיים (כמו בתרופות)
אין פיקוח על מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל ● הרוכשת היא חברת בלוגייט קפיטל של משפחת מלניק

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל