גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

שרי הממשלה מיהרו להכריז על הרפורמה ביצוא קנאביס, שהייתה אמורה לפתוח את השווקים הצומחים בעולם לתוצרת הישראלית ● אלא שבפועל החברות עדיין מתמודדות עם מגבלות רגולטוריות כבדות, שמקשות על רובן להתחרות ביעילות בשוק הבינלאומי

חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty
חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לאחר שהממשלה הגיעה להסכמות לגבי הסרת החסמים בפני יצוא קנאביס, הכריזו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר האוצר אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הבריאות ניצן הורביץ כי השינוי פותח בפני חברות הקנאביס הישראליות שוק של 2-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבתעשיית הקנאביס קצת סקפטיים לגבי השינוי המיידי שתניב התוכנית הממשלתית החדשה.

יצוא קנאביס כבר מתאפשר באמצעות פיילוט מסוף 2020, אבל החברות עדיין רושמות רק הכנסות זניחות יחסית.

השינויים העיקריים הנובעים מן ההסכמות החדשות הם: אישור ליצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל (כמו למשל טבליות או פתיליות של קנאביס, כאשר בישראל מותר למכור רק תפרחות בתצורות שונות ושמנים) ובלבד שרשות רגולטורית בחו"ל הסכימה לאשר לייבא אותם; והוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי כך שתאשר מוצרים ליצוא בקלות רבה יותר.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל לא מוכנה לפקח

מה שלא השתנה הוא שישראל עדיין לא מוכנה לפקח ולתת אישור למפעלי עיבוד הקנאביס המקומיים, על כך שהם עומדים בתקני הייצור האירופיים. מוצרי קנאביס שנמכרים בישראל מאושרים במסגרת תקן הקנאביס הרפואי הישראלי (IMC-GMP). לישראל הסכם הכרה הדדית עם אירופה לאישור מפעלים בתחום המזון והתרופות גם לפי התקן האירופי (EU-GMP) שדרוש ליצוא את המוצרים האלה בחו"ל. אלא שהגוף במשרד הבריאות שאחראי על האישורים האלה, לא רואה בקנאביס תרופה ולא מוכן לפקח עליו.

החברות הישראליות הזמינו את הרשות האירופית לפיקוח על מפעלי קנאביס רפואי להגיע לישראל ולפקח על המפעלים בעצמה, אבל הדבר לא התאפשר מאז הקורונה, וכעת רק לחברה אחת, פנאקסיה, יש אישור כזה.

חברות אחרות שמגדלות קנאביס, יכולות לעבד אותו במפעל של פנאקסיה ולייצא אותו לחו"ל. אך הגבלה זו מונעת ממפעלי עיבוד אחרים לייצא לאירופה בשלב זה, וגם עלולה ליצור צוואר בקבוק.

למרות אישור היצוא, משרד הבריאות הצהיר כי הוא לא יפקח על מוצרי קנאביס שאינם נמכרים בישראל. כלומר אם מדובר בטבליה, עוגייה או משאף משרד הבריאות יאפשר לייצא אותם, בתנאי שיש מדינה שמוכנה לקבל אותם, אך ללא תו תקן של משרד הבריאות הישראלי.

"האם רשות בחו"ל תרצה לקחת על עצמה לאשר את המוצרים האלה אם משרד הבריאות המקומי בעצמו לא אישר אותם?" שואל גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, בעלת מפעל עיבוד קנאביס, שאינו מאושר עדיין לפי התקן האירופי, ומתקן גידול שכבר פעיל ומספק סחורה למפעל.

זאת ועוד, משרד הבריאות דורש כי המוצרים שמאושרים לשיווק בארץ, ואלה המותרים רק לשיווק בחו"ל, ייוצרו בקווי ייצור נפרדים.

גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו / צילום: יח"צ

להקדים את התחרות העולמית

פן אחר, ששום החלטה ממשלתית לא יכולה לשנות, הוא הביקוש למוצרים ישראלים בחו"ל. החברות די חלוקות ביניהן בשאלת היקף הביקושים העולמי. לדברי ביטון, ישראל היא היום שוק קנאביס ענק יחסית לאוכלוסייה: "היום בישראל נמכרים בערך 40 טון בשנה, כשלבערך אחוז מן האוכלוסייה יש אישור. בגרמניה נמכרים רק 8 טון ל-82 מיליון איש. בבריטניה טון וחצי, מה שיצרן ישראלי אחד עושה בשנה. בית המרקחת שבו אנחנו שותפים, מדיפארם, מוכר יותר קנאביס רפואי בחודש ממה שנמכר בפולין כולה בשנה".

הוא מסביר את ההיגיון ביצוא, גם למדינות עם ביקושים נמוכים: "חברות כמונו רוצות להיכנס לשווקים האלה לא כי הם יניבו לנו הכנסות ענק מיידית, אלא כי הם צומחים, וכדאי להיכנס אליהם לפני שתהיה תחרות, למשל מארה"ב, שאסור כרגע לייצא ממנה. בסופו של דבר, כשתהיה צמיחה בשווקים הלאה, שם יהיו הכמויות הגדולות והמחירים הגבוהים".

ובשוק הישראלי, לא צורכים רק סחורה מקומית, אלא גם יבוא. עד לפני שנה בערך, החברות הישראליות לא הצליחו לספק את הביקושים של השוק הישראלי, וגם היום המוצרים המיובאים לישראל נחשבים מבחינת הצרכן הישראלי לאיכותיים יותר.

"איכות" משמעותה גם מותג מוכר מחו"ל, אבל בעיקר שהמוצרים הם בעלי ריכוזים גבוהים של THC (החומר ה"ממסטל" בקנאביס) או CBD (החומר הפעיל הלא "ממסטל"). בתחילה היה קשה לחברות ישראליות לייצר מוצרים בעלי ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים בחממות שלהן. אולם לדברי ביטון, הסחורה הישראלית הופכת מוצלחת יותר ויותר עם הזמן.

כל מוצר שיוצא מישראל, צריך להיות גם מאושר ליבוא ברוב מדינות היעד, וזה תהליך בפני עצמו שהחברות רק מתחילות להתמודד איתו. "יש גם מדינות שמוכנות לקבל יבוא של מוצרים עם התקן הישראלי", אומר ביטון, "אבל אני לא רוצה לחשוף כרגע אילו הן".

לדברי אבינועם ספיר, מנכ"ל "קנביט-תיקון עולם": "היצוא מישראל הוא היום זניח, בטל בשישים לעומת השוק המקומי. רק ההכרה במפעלים הישראליים כתואמים את התקן האירופי תפתח את הדלת הזו".

גם לקנביט-תיקון עולם יש מפעל מוכן שמחכה לאישור כזה. "אנחנו מחכים להגעה הפיזית של האירופים. אבל מדוע בעצם אנחנו מחכים שרשות אחרת תיתן לנו גושפנקא?", אומר ספיר.

כך שכרגע "קנביט-תיקון עולם" לא מייצאת בכלל מישראל. אבל ספיר אופטימי: "אנחנו ננצח את שוק הקנאביס באירופה. אנחנו רוצים להיות הטבע של הקנאביס. גם טבע לא הייתה יכולה לצמוח לולא היו נותנים לה לייצא".

אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט / צילום: ראובן קפוצינסקי

"הכל נובע משמרנות"

מי שמרוצה מאוד מן המהלך היא כמובן "פנאקיסה", שהתקינה הזו ממשיכה לתת לה יתרון. "פנאקסיה" בונה את האסטרטגיה שלה על מוצרים ייחודיים המיוצרים רק במפעלי עיבוד הקנאביס שלה, כמו טבליות ומוצרי שאיפה. מבחינתה, אלה המוצרים בהם לשוק הישראלי יש יתרון.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל "פנאקסיה": "עד עתה ניתן היה לייצא רק חלק קטן מפוטנציאל שוק הקנאביס ורק מוצרים שיש להם אישור שיווק בישראל, בצורה ובאריזות שיש להם אישור בישראל. ההצעה הזו פותרת את האבסורד. לנו יש, למשל, מוצרי שאיפה שמאושרים לשיווק באירופה, ואנחנו מאמינים שהפוטנציאל שלהם הוא מאוד גדול. לפני ההחלטה לא יכולנו לייצא אותם, ואפילו הכנו תוכנית מגירה לייצר אותם במלטה. הזמן הוא סופר קריטי, כי כרגע המוצר הוא ייחודי, אבל למתחרים הפוטנציאליים שלנו אין מגבלות כאלה".

למרות של"פנאקסיה" יש אינטרס שמשרד הבריאות לא יאשר מפעלים של חברות אחרות, סגל אומר כי: "הכל נובע משמרנות של משרד הבריאות שלא מתייחס למוצר כתרופה אלא בנה לו תקן ייחודי שהוא לא מסוגל לפקח עליו. זה ממש לא פשוט להביא היום גורם פיקוח מחו"ל, ולהסביר לו למה הרשות שיש לו איתה הסכם הכרה הדדית לא יכולה לפקח עליו. אבל זו לא הבעיה שלנו כרגע, אלא להיפך".

נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב-Deloitte, אומר גם הוא, כי "התקנות עלולות להיות לא רלוונטיות ובחזקת מאוחר מידי. כבר בשנים 2017-2018 דובר על יציאה לשווקים הבינלאומיים, אך זה לא קרה בפועל. בשנים שחלפו מאז לא רק שנכנסו שחקנים בינלאומיים רבים אלא גם הסתבר שהתקינה בישראל לא מתאימה למדינות המייבאות, בעיקר באירופה.

"המדינה חייבת להתאים את התקינה לטובת האפשרות לייצא, וגם לעודד ולתמרץ את שיפור האיכויות של הזנים. בנוסף עליה להשקיע במיתוג התוצרת הישראלית (כפי שנעשה בתוצרת החקלאית) ולפעול להיכנס ליעדי שיווק 'בתוליים'".

הרפורמה ביצוא קנאביס

החסמים שהוסרו:
יצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל
הוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי

החסמים הקיימים:
ישראל לא נותנת אישור על עמידה בתקני הייצור האירופיים (כמו בתרופות)
אין פיקוח על מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל

עוד כתבות

חמישה דברים שכדאי לדעת / צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א ייפתח הבוקר לנוכח הירידות בוול סטריט אתמול והירידות החדות באסיה הבוקר ● גם המניות הדואליות יעיבו על הפתיחה: טאואר וטבע יפלו בחדות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו מתקרב ל-3.32 שקלים ●  ישראייר תמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס