גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

שרי הממשלה מיהרו להכריז על הרפורמה ביצוא קנאביס, שהייתה אמורה לפתוח את השווקים הצומחים בעולם לתוצרת הישראלית ● אלא שבפועל החברות עדיין מתמודדות עם מגבלות רגולטוריות כבדות, שמקשות על רובן להתחרות ביעילות בשוק הבינלאומי

חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty
חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לאחר שהממשלה הגיעה להסכמות לגבי הסרת החסמים בפני יצוא קנאביס, הכריזו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר האוצר אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הבריאות ניצן הורביץ כי השינוי פותח בפני חברות הקנאביס הישראליות שוק של 2-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבתעשיית הקנאביס קצת סקפטיים לגבי השינוי המיידי שתניב התוכנית הממשלתית החדשה.

יצוא קנאביס כבר מתאפשר באמצעות פיילוט מסוף 2020, אבל החברות עדיין רושמות רק הכנסות זניחות יחסית.

השינויים העיקריים הנובעים מן ההסכמות החדשות הם: אישור ליצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל (כמו למשל טבליות או פתיליות של קנאביס, כאשר בישראל מותר למכור רק תפרחות בתצורות שונות ושמנים) ובלבד שרשות רגולטורית בחו"ל הסכימה לאשר לייבא אותם; והוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי כך שתאשר מוצרים ליצוא בקלות רבה יותר.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל לא מוכנה לפקח

מה שלא השתנה הוא שישראל עדיין לא מוכנה לפקח ולתת אישור למפעלי עיבוד הקנאביס המקומיים, על כך שהם עומדים בתקני הייצור האירופיים. מוצרי קנאביס שנמכרים בישראל מאושרים במסגרת תקן הקנאביס הרפואי הישראלי (IMC-GMP). לישראל הסכם הכרה הדדית עם אירופה לאישור מפעלים בתחום המזון והתרופות גם לפי התקן האירופי (EU-GMP) שדרוש ליצוא את המוצרים האלה בחו"ל. אלא שהגוף במשרד הבריאות שאחראי על האישורים האלה, לא רואה בקנאביס תרופה ולא מוכן לפקח עליו.

החברות הישראליות הזמינו את הרשות האירופית לפיקוח על מפעלי קנאביס רפואי להגיע לישראל ולפקח על המפעלים בעצמה, אבל הדבר לא התאפשר מאז הקורונה, וכעת רק לחברה אחת, פנאקסיה, יש אישור כזה.

חברות אחרות שמגדלות קנאביס, יכולות לעבד אותו במפעל של פנאקסיה ולייצא אותו לחו"ל. אך הגבלה זו מונעת ממפעלי עיבוד אחרים לייצא לאירופה בשלב זה, וגם עלולה ליצור צוואר בקבוק.

למרות אישור היצוא, משרד הבריאות הצהיר כי הוא לא יפקח על מוצרי קנאביס שאינם נמכרים בישראל. כלומר אם מדובר בטבליה, עוגייה או משאף משרד הבריאות יאפשר לייצא אותם, בתנאי שיש מדינה שמוכנה לקבל אותם, אך ללא תו תקן של משרד הבריאות הישראלי.

"האם רשות בחו"ל תרצה לקחת על עצמה לאשר את המוצרים האלה אם משרד הבריאות המקומי בעצמו לא אישר אותם?" שואל גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, בעלת מפעל עיבוד קנאביס, שאינו מאושר עדיין לפי התקן האירופי, ומתקן גידול שכבר פעיל ומספק סחורה למפעל.

זאת ועוד, משרד הבריאות דורש כי המוצרים שמאושרים לשיווק בארץ, ואלה המותרים רק לשיווק בחו"ל, ייוצרו בקווי ייצור נפרדים.

גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו / צילום: יח"צ

להקדים את התחרות העולמית

פן אחר, ששום החלטה ממשלתית לא יכולה לשנות, הוא הביקוש למוצרים ישראלים בחו"ל. החברות די חלוקות ביניהן בשאלת היקף הביקושים העולמי. לדברי ביטון, ישראל היא היום שוק קנאביס ענק יחסית לאוכלוסייה: "היום בישראל נמכרים בערך 40 טון בשנה, כשלבערך אחוז מן האוכלוסייה יש אישור. בגרמניה נמכרים רק 8 טון ל-82 מיליון איש. בבריטניה טון וחצי, מה שיצרן ישראלי אחד עושה בשנה. בית המרקחת שבו אנחנו שותפים, מדיפארם, מוכר יותר קנאביס רפואי בחודש ממה שנמכר בפולין כולה בשנה".

הוא מסביר את ההיגיון ביצוא, גם למדינות עם ביקושים נמוכים: "חברות כמונו רוצות להיכנס לשווקים האלה לא כי הם יניבו לנו הכנסות ענק מיידית, אלא כי הם צומחים, וכדאי להיכנס אליהם לפני שתהיה תחרות, למשל מארה"ב, שאסור כרגע לייצא ממנה. בסופו של דבר, כשתהיה צמיחה בשווקים הלאה, שם יהיו הכמויות הגדולות והמחירים הגבוהים".

ובשוק הישראלי, לא צורכים רק סחורה מקומית, אלא גם יבוא. עד לפני שנה בערך, החברות הישראליות לא הצליחו לספק את הביקושים של השוק הישראלי, וגם היום המוצרים המיובאים לישראל נחשבים מבחינת הצרכן הישראלי לאיכותיים יותר.

"איכות" משמעותה גם מותג מוכר מחו"ל, אבל בעיקר שהמוצרים הם בעלי ריכוזים גבוהים של THC (החומר ה"ממסטל" בקנאביס) או CBD (החומר הפעיל הלא "ממסטל"). בתחילה היה קשה לחברות ישראליות לייצר מוצרים בעלי ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים בחממות שלהן. אולם לדברי ביטון, הסחורה הישראלית הופכת מוצלחת יותר ויותר עם הזמן.

כל מוצר שיוצא מישראל, צריך להיות גם מאושר ליבוא ברוב מדינות היעד, וזה תהליך בפני עצמו שהחברות רק מתחילות להתמודד איתו. "יש גם מדינות שמוכנות לקבל יבוא של מוצרים עם התקן הישראלי", אומר ביטון, "אבל אני לא רוצה לחשוף כרגע אילו הן".

לדברי אבינועם ספיר, מנכ"ל "קנביט-תיקון עולם": "היצוא מישראל הוא היום זניח, בטל בשישים לעומת השוק המקומי. רק ההכרה במפעלים הישראליים כתואמים את התקן האירופי תפתח את הדלת הזו".

גם לקנביט-תיקון עולם יש מפעל מוכן שמחכה לאישור כזה. "אנחנו מחכים להגעה הפיזית של האירופים. אבל מדוע בעצם אנחנו מחכים שרשות אחרת תיתן לנו גושפנקא?", אומר ספיר.

כך שכרגע "קנביט-תיקון עולם" לא מייצאת בכלל מישראל. אבל ספיר אופטימי: "אנחנו ננצח את שוק הקנאביס באירופה. אנחנו רוצים להיות הטבע של הקנאביס. גם טבע לא הייתה יכולה לצמוח לולא היו נותנים לה לייצא".

אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט / צילום: ראובן קפוצינסקי

"הכל נובע משמרנות"

מי שמרוצה מאוד מן המהלך היא כמובן "פנאקיסה", שהתקינה הזו ממשיכה לתת לה יתרון. "פנאקסיה" בונה את האסטרטגיה שלה על מוצרים ייחודיים המיוצרים רק במפעלי עיבוד הקנאביס שלה, כמו טבליות ומוצרי שאיפה. מבחינתה, אלה המוצרים בהם לשוק הישראלי יש יתרון.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל "פנאקסיה": "עד עתה ניתן היה לייצא רק חלק קטן מפוטנציאל שוק הקנאביס ורק מוצרים שיש להם אישור שיווק בישראל, בצורה ובאריזות שיש להם אישור בישראל. ההצעה הזו פותרת את האבסורד. לנו יש, למשל, מוצרי שאיפה שמאושרים לשיווק באירופה, ואנחנו מאמינים שהפוטנציאל שלהם הוא מאוד גדול. לפני ההחלטה לא יכולנו לייצא אותם, ואפילו הכנו תוכנית מגירה לייצר אותם במלטה. הזמן הוא סופר קריטי, כי כרגע המוצר הוא ייחודי, אבל למתחרים הפוטנציאליים שלנו אין מגבלות כאלה".

למרות של"פנאקסיה" יש אינטרס שמשרד הבריאות לא יאשר מפעלים של חברות אחרות, סגל אומר כי: "הכל נובע משמרנות של משרד הבריאות שלא מתייחס למוצר כתרופה אלא בנה לו תקן ייחודי שהוא לא מסוגל לפקח עליו. זה ממש לא פשוט להביא היום גורם פיקוח מחו"ל, ולהסביר לו למה הרשות שיש לו איתה הסכם הכרה הדדית לא יכולה לפקח עליו. אבל זו לא הבעיה שלנו כרגע, אלא להיפך".

נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב-Deloitte, אומר גם הוא, כי "התקנות עלולות להיות לא רלוונטיות ובחזקת מאוחר מידי. כבר בשנים 2017-2018 דובר על יציאה לשווקים הבינלאומיים, אך זה לא קרה בפועל. בשנים שחלפו מאז לא רק שנכנסו שחקנים בינלאומיים רבים אלא גם הסתבר שהתקינה בישראל לא מתאימה למדינות המייבאות, בעיקר באירופה.

"המדינה חייבת להתאים את התקינה לטובת האפשרות לייצא, וגם לעודד ולתמרץ את שיפור האיכויות של הזנים. בנוסף עליה להשקיע במיתוג התוצרת הישראלית (כפי שנעשה בתוצרת החקלאית) ולפעול להיכנס ליעדי שיווק 'בתוליים'".

הרפורמה ביצוא קנאביס

החסמים שהוסרו:
יצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל
הוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי

החסמים הקיימים:
ישראל לא נותנת אישור על עמידה בתקני הייצור האירופיים (כמו בתרופות)
אין פיקוח על מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל

עוד כתבות

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

המשקיעים שוויתרו והמשמעות לעובדים: מאחורי ההתרסקות של חברת הדפוס של בני לנדא

לנדא דיגיטל פרינטינג הגישה אתמול בקשה לעיכוב הליכים בשל החלטת המשקיעים האירופאים להפסיק להזרים לה הון ולחדול מהענקת הלוואות ● מה הביא להתרסקות החברה המבטיחה, ובמה שונה הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג מקריסת לוסיקס, חברת היהלומים הסינתטיים של בני לנדא?

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

מנכ''ל הכללית אלי כהן / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית

על אף שהליך האיתור הוקפא, בסביבת קופת חולים כללית נוקבים בשמות של מועמדים אפשריים לתפקיד המנכ"ל ● ביניהם: מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, יו"ר מגדל רוני גמזו וד"ר אורלי וינשטיין שמובילה את הקמת שיבא נגב ● ומה הסיכוי שהמנכ"ל הנוכחי אלי כהן בכל זאת לא סיים את תפקידו?

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר