גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העומס על בתי המשפט בישראל כפול מאשר באירופה. מה מצבנו ביתר המדדים?

עפ"י דוח מועצת אירופה שבחן 48 מדינות, ישראל רושמת בעשור האחרון שיפור ברוב המדדים המקובלים ליעילות מערכת משפטית, למרות שמשך הזמן המקסימלי להכרעה משפטית עדיין גבוה מאוד ● הסחבת המשפטית

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו ש־25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שאנחנו משיקים היום ובמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו i-can-help@globes.co.il

מבחינת יעילות ואיכות, מערכת המשפט הישראלית ניצבת בשורה אחת עם הממוצע האירופי - כך עולה מנתונים השוואתיים של הארגון הרב-לאומי מועצת אירופה (Council of Europe), הבוחנים תקצוב, איכות ויעילות של מערכות משפט ב-48 מדינות וטריטוריות באירופה ובאסיה. לצד זאת, כמה מדדים שנסקרים בדוח מהווים סיבה לדאגה, ביניהם הזמן המקסימלי של התדיינות המשפטית בערכאה ראשונה בתיקים אזרחיים ומסחריים, ושיעור התיקים הפתוחים המחכים להכרעה, כולל כאלה המחכים יותר משנתיים.

על פי הדוח, ברוב המדדים המקובלים ליעילות מערכת משפטית נרשם בישראל שיפור במהלך העשור האחרון. הדוח המקיף, המתפרסם מדי שנתיים, נועד להבטיח את זכויות האדם ולמנוע "עינוי דין", במטרה לוודא כי הצדק ייעשה במהירות יחסית.

במסגרת הבדיקה הארגון עוקב אחר התמשכות ההליכים המשפטיים להם זכאים מבקשי מקלט, ברקע גלי הפליטים והמהגרים שנכנסו לאירופה בשנים האחרונות. הפרסום האחרון מבוסס על נתוני שנת 2018, ומחלקת המחקר של הרשות השופטת בישראל היא זו שסיפקה את הנתונים לגבי ישראל - החברה בארגון במעמד של מדינה משקיפה.

הדוח העדכני פורסם בנובמבר האחרון, בעיצומה של מגיפת הקורונה, והוא מציג כמה מסקנות בולטות לגבי מערכת המשפט הישראלית בעשור האחרון, בהשוואה לאלו של כל מדינות אירופה, הכוללת גם את מדינות הבלקן, טורקיה, רוסיה וקזחסטאן. סך הכל, 48 מדינות וטריטוריות כלולות בדוח.

קורטוב מלח, קורטוב פלפל

מחברי הדוח, וגם מחברי גרסה בעברית של תקציר דוח קודם שפורסם לפני כשנתיים, מדגישים כי קשה מאוד להשוות בין מערכות משפט של מדינות שונות. "השוואת מידע כמותני ואיכותני ממדינות וישויות שונות בעלות היסטוריה, גאוגרפיה, כלכלה ומצבים שיפוטיים שונים, היא משימה מורכבת הצריכה להיעשות בזהירות", נכתב בדוח של מחברות הגרסה בעברית, עו"ד שני בנקין וד"ר גלי אביב ממחלקת המחקר של הרשות השופטת. "יש צורך להדגיש את הייחודיות, אשר מסבירה את השוני בין מדינה אחת לאחרת". לצד זאת, הדוח מאפשר למדוד ברמת אמינות גבוהה יותר את המגמה בכל מדינה, בהשוואה למצב שנרשם בה בעבר.

השורה התחתונה של החלק בדוח העוסק ביעילות ובאיכות מערכות המשפט היא כי משך ההליכים, מספר התיקים הממתינים ויכולת בתי המשפט להתמודד עם עומס התיקים בערכאות השונות הם "פרמטרים מהותיים ליעילות המערכת השיפוטית". על רקע הדיון הציבורי בנוגע למערכת המשפט בישראל מציג "גלובס" מדדים אלה ואחרים, ואת מיקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות.

עומס תיקים: יחס כפול בין ישראל לאירופה

ישנה שונות רבה ברחבי אירופה ובמדינות שנבדקו במספר התיקים האזרחיים והמסחריים שנפתחים מדי שנה. כך לדוגמה, בפינלנד נפתחים הכי מעט תיקים (0.4 תיקים ל-100 אלף תושבים בשנה), בעוד שבבלגיה (6.6) וברומניה (6.9) נפתחים הכי הרבה. בישראל, לעומת זאת, מספר התיקים האזרחיים והמסחריים שנפתחו ב-2018 והוגשו לערכאה ראשונה עמד על 4.8 לכל 100 אלף תושבים, בעוד שהממוצע האירופי עמד על 2.2 תיקים.

גם בדיונים שהוגשו לערכאה שנייה נשמר היחס הכפול בין ישראל לאירופה. המדד משתנה כשמגיעים לערכאה הגבוהה ביותר - אז הוא מצטמצם ומתקרב לממוצע האירופי. נתונים אלה עקביים לאורך השנים האחרונות בישראל.

קצב סילוק תיקים: דמיון לממוצע האירופי

מדד סילוק תיקים בוחן כמה תיקים נסגרים בערכאות השונות מדי שנה לעומת כמות התיקים שנפתחים בהן, ומציג את התוצאה באחוזים. רוב מדינות מערב אירופה מחזיקות בשיעור של 100% ואף גבוה מכך. כך, שלכל הפחות קיים שוויון בין מספר התיקים שנפתחים לאלה שנסגרים, מה שנחשב לקצב סילוק תיקים חיובי.

על פי הדוח, ב-2016 הפגינה ישראל שיעור נמוך מכך (97%), שתרם להצטברות תיקים פתוחים בשל "אי-ספיקה" של המערכת. הנתונים העדכניים לגבי שנת 2018 מראים כי מערכת המשפט הישראלית "השוותה" את קצב סילוק התיקים עם הממוצע האירופי, והוא עומד כעת על 100%.

עם זאת, ישראל הוכיחה בעבר יכולות מרשימות יותר, כשב-2014 רשמה שיעור של 102% בקצב סילוק תיקים. מחברות התקציר הישראלי מסבירות את הירידה במדד בעובדה שבשני הדוחות האחרונים נוספו לשקלול תיקי בית משפט השלום - הנדונים בערכאה ראשונה - גם תיקי בית המשפט המחוזי הנדונים גם כן בערכאה הראשונה. לדבריהן, תוספת זו מסבירה את הירידה בקצב סילוק התיקים במחזור ההערכה הנוכחי בשנת 2016, "מתוך מחשבה כי טיפול בתיקים הנדונים בערכאת המחוזי אורכים זמן רב יותר".

שיעור הזמן להכרעה שיפוטית

מדד הזמן בוחן את "הזמן התיאורטי הדרוש עבור תיק במלאי על מנת שיגיע לסיומו בבית המשפט לאור קצב העבודה בבית המשפט של אותה מדינה". הוא מחושב על ידי חילוק מספר התיקים הפתוחים במלאי במספר התיקים הסגורים, והכפלתם ב-365 - מספר ימי השנה. כלומר, המדד לא מתייחס לזמן הממוצע להליך משפטי בערכאות השונות, והוא מהווה אינדיקטור בלבד ל"משך המקסימלי" של ההליכים, המאפשר לרמוז על אורך ההליכים השיפוטיים במדינות מסוימות.

בעוד שהממוצע הכלל-אירופי במדד התמשכות הליכים עומד על 201 ימים, ישראל ניצבת במקום ה-9 (מתוך 48 המדינות והטריטוריות), עם שיעור של 314 ימים לתיק בערכאה ראשונה בתחום המסחרי והאזרחי. בעוד רוב המדינות שנבדקו נמצאות מתחת לישראל בדירוג זה, איטליה (527 ימים), יוון (559 ימים) וצרפת (420 ימים) ניצבות מעליה. בהולנד המשך המקסימלי של תיק בערכאה ראשונה עומד על 110 ימים בלבד, ובשוויץ 111 יום.

 

על אף שקשה להסיק מדירוג זה על כלל העיכובים במערכת המשפט הישראלית, יש לציין כי המערכת הישראלית מפגינה שיפור יחסי בהשוואה לעצמה על פני זמן: ב-2012 עמד שיעור הזמן להכרעה שיפוטית על 340 ימים; ב-2014 ירד ל-334; ל-333 בשנת 2016; ול-315 בנתונים האחרונים שסופקו ב-2018. בדומה למדד עומס התיקים, גם במדד זה הדיונים בערכאות הגבוהות יותר נמשכים בשיעורים קרובים יותר לממוצע האירופי.

בנוסף, שיעור הזמן להכרעה שיפוטית בערכאה ראשונה בתחום הפלילי (122 יום) קרוב מאוד לממוצע הכלל-אירופי (113 יום).

תיקים פתוחים או בני יותר משנתיים

על מנת לאמוד בצורה טובה יותר את משך הזמן שבו מתנהלים תיקים במדינות השונות, ובכך להבטיח סטנדרט של "זמן סביר" בניהול תיקים, החלה מועצת אירופה לפני כשנתיים למדוד לא רק את הצטברות "תיקי מלאי", תיקים שעדיין פתוחים, אלא גם את שיעור התיקים בני יותר משנתיים מתוכם. במדד זה ישראל רושמת יחס כפול לממוצע האירופי.

שיעור התיקים הממתינים להמשך דיון עלה בישראל בעקביות בשנים האחרונות. ב-2018 הוא הגיע למספר שיא של 370 אלף מקרים, לעומת 337 אלף ב-2012. גם שיעור התיקים שהדיונים בהם נמשכים יותר משנתיים עלה, והוא עמד ב-2018 על 17.6% מתוך התיקים הפתוחים, בהשוואה ל-15.3% בשנת 2016. במספרים מוחלטים, עמד מספר התיקים הפתוחים שנמשכים כבר יותר משנתיים בתחום המסחרי והאזרחי בערכאה ראשונה על 65 אלף בשנת 2018. בנתונים לפי תושב, בישראל יש 4.1 תיקים פתוחים ל-100 אלף תושבים, לעומת ממוצע כלל אירופי של 2.4 תיקים פתוחים. זהו יחס דומה לכמות התיקים שנפתחים מדי שנה, לגבי ישראל והממוצע האירופי.

ישראל זוכה ליעילות סטנדרטית

לסיכום כל המדדים הבוחנים את היעילות ואת האיכות של מערכות המשפט במדינות אירופה ואסיה, מחשב הדוח את המצב הסופי: ישראל זוכה להגדרה של "יעילות סטנדרטית", כמו רוב מדינות מערב וצפון אירופה, ואפילו עם מרוקו וטורקיה. צרפת, לעומת זאת, נמצאת בקטגוריה של "אזהרה", בשל קצב סילוק תיקים נמוך ושיעור זמן עד להכרעה שיפוטית גבוה, איטליה נמצאת בקטגוריה של "מאבק במלאי תיקים", וספרד בקטגוריה של "יצירת מלאי תיקים".

לראשונה מזה עשורים, איטליה תיישם רפורמה שתשים קץ לסחבת משפטית

סוגיית סרבול מערכת המשפט וטענות לסחבת משפטית המונעת שגשוג כלכלי וצמיחה עמדו בראש הכותרות באיטליה בחודש האחרון. זאת, ברקע רפורמה מקיפה שראש הממשלה מריו דראגי מנסה לקדם בתחום, אחרי עשרות שנים של קיפאון. מערכת המשפט האיטלקית נודעת לשמצה במשך הזמן הארוך של ההליכים בה, במיוחד בתחום האזרחי: שיעור הזמן להכרעה עומד על 527 יום, בהשוואה לממוצע אירופי של 201 יום.

דראגי הסביר את הצורך ברפורמה בעובדה שמשקיעים רבים מחוץ למדינה חששו להסתבך בהליכי ערעור ממושכים ויקרים, וחלקם העדיפו לא להיכנס כלל לשוק האיטלקי מסיבה זו. כעת, כאשר איטליה עומדת לפני שורת רפורמות מקיפות שילוו השקעה אירופית של יותר מ-200 מיליארד אירו על פני חמש השנים הקרובות, מנסה ראש הממשלה - שמונה על ידי הנשיא כמועמד מוסכם לראשות ממשלת אחדות - ליישם אותה.

ראש הממשלה האיטלקי, שעמד בעבר בראש הבנק האירופי המרכזי (ECB) ונחשב למי שאמור לחלץ את איטליה מהבוץ הכלכלי שבו היא נמצאת בעשורים האחרונים, לא היסס להעמיד השבוע את הרפורמה במערכת המשפט להצבעת אי-אמון בפרלמנט האיטלקי. הוא זכה בהצבעה, ובכך קיבל מנדט לקידום הרפורמה. למעשה, הרפורמה היא חלק מהתוכניות שרומא הגישה לאיחוד האירופי במטרה לקבל ממנו את מאות מיליארדי האירו, שחציים מענק וחציים הלוואה.

בין השאר, הרפורמה קובעת זמן מקסימלי להליכי ערעור. בעקבות התנגדות של תנועת "חמשת הכוכבים" החברה בקואליציה, הודיע משרד המשפטים האיטלקי כי יוחרגו מזמן מקסימלי זה משפטים בתחומי הטרור, הפשע המאורגן, סחר בסמים ואלימות מינית. עד כה, אחת הטקטיקות של נאשמים היתה "למרוח" את המשפט באמצעות דיונים וערעורים עד שתחול התיישנות על ערעור על המקרה. כעת, בעקבות הרפורמה, תבוטל ההתיישנות מהרגע שבו ניתנה הכרעה בערכאה הראשונה, לצד קביעת לוח זמנים מזורז לערעורים לערכאות הנוספות.

על פי הצעת שרת המשפטים מרתה קרטביה, אם הערעור הראשון לא יסתיים בתוך שנתיים והשני בתוך שנה - למעט במקרים שבהם העונש אפשרי על העבירה הוא מאסר עולם - יבוטל המשפט ללא פסק דין. עם זאת, שופטים יוכלו להכריע האם להחריג מקרים מנוהל זה. במקביל, המדינה תגדיל את כוח האדם של המערכת המשפטית, ותעודד הגעה לעסקאות טיעון. "המטרה היא להבטיח מערכת שיפוטית מהירה, המכבדת את הזמן המקובל וההוגן למשפט", אמרה קרטביה.

מערכת המשפט האיטלקית נודעה בעבר הודות לכמה מקרים מתוקשרים של פוליטיקאים מקומיים שנרדפו על ידי מערכת החוק, שבסופו של דבר זוכו לאחר משפטים של שנים. במקרים אחרים, כמו זה של ראש הממשלה סיליביו ברלוסקוני, חמקו הנאשמים פעם אחר פעם מפסק דין בעזרת עיכוב משפטים והחלת ההתיישנות עליהם.

עוד כתבות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

חמאס: "קיבלנו את ההצעה של ישראל להפסקת אש - נבחן אותה ונעביר את תשובתנו"

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה, המחבל נוטרל ● צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון ● כ-30 שיגורים זוהו לכיוון מרחב החרמון, חלקם יורטו בידי כיפת ברזל. אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?