גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העומס על בתי המשפט בישראל כפול מאשר באירופה. מה מצבנו ביתר המדדים?

עפ"י דוח מועצת אירופה שבחן 48 מדינות, ישראל רושמת בעשור האחרון שיפור ברוב המדדים המקובלים ליעילות מערכת משפטית, למרות שמשך הזמן המקסימלי להכרעה משפטית עדיין גבוה מאוד ● הסחבת המשפטית

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו ש־25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שאנחנו משיקים היום ובמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו i-can-help@globes.co.il

מבחינת יעילות ואיכות, מערכת המשפט הישראלית ניצבת בשורה אחת עם הממוצע האירופי - כך עולה מנתונים השוואתיים של הארגון הרב-לאומי מועצת אירופה (Council of Europe), הבוחנים תקצוב, איכות ויעילות של מערכות משפט ב-48 מדינות וטריטוריות באירופה ובאסיה. לצד זאת, כמה מדדים שנסקרים בדוח מהווים סיבה לדאגה, ביניהם הזמן המקסימלי של התדיינות המשפטית בערכאה ראשונה בתיקים אזרחיים ומסחריים, ושיעור התיקים הפתוחים המחכים להכרעה, כולל כאלה המחכים יותר משנתיים.

על פי הדוח, ברוב המדדים המקובלים ליעילות מערכת משפטית נרשם בישראל שיפור במהלך העשור האחרון. הדוח המקיף, המתפרסם מדי שנתיים, נועד להבטיח את זכויות האדם ולמנוע "עינוי דין", במטרה לוודא כי הצדק ייעשה במהירות יחסית.

במסגרת הבדיקה הארגון עוקב אחר התמשכות ההליכים המשפטיים להם זכאים מבקשי מקלט, ברקע גלי הפליטים והמהגרים שנכנסו לאירופה בשנים האחרונות. הפרסום האחרון מבוסס על נתוני שנת 2018, ומחלקת המחקר של הרשות השופטת בישראל היא זו שסיפקה את הנתונים לגבי ישראל - החברה בארגון במעמד של מדינה משקיפה.

הדוח העדכני פורסם בנובמבר האחרון, בעיצומה של מגיפת הקורונה, והוא מציג כמה מסקנות בולטות לגבי מערכת המשפט הישראלית בעשור האחרון, בהשוואה לאלו של כל מדינות אירופה, הכוללת גם את מדינות הבלקן, טורקיה, רוסיה וקזחסטאן. סך הכל, 48 מדינות וטריטוריות כלולות בדוח.

קורטוב מלח, קורטוב פלפל

מחברי הדוח, וגם מחברי גרסה בעברית של תקציר דוח קודם שפורסם לפני כשנתיים, מדגישים כי קשה מאוד להשוות בין מערכות משפט של מדינות שונות. "השוואת מידע כמותני ואיכותני ממדינות וישויות שונות בעלות היסטוריה, גאוגרפיה, כלכלה ומצבים שיפוטיים שונים, היא משימה מורכבת הצריכה להיעשות בזהירות", נכתב בדוח של מחברות הגרסה בעברית, עו"ד שני בנקין וד"ר גלי אביב ממחלקת המחקר של הרשות השופטת. "יש צורך להדגיש את הייחודיות, אשר מסבירה את השוני בין מדינה אחת לאחרת". לצד זאת, הדוח מאפשר למדוד ברמת אמינות גבוהה יותר את המגמה בכל מדינה, בהשוואה למצב שנרשם בה בעבר.

השורה התחתונה של החלק בדוח העוסק ביעילות ובאיכות מערכות המשפט היא כי משך ההליכים, מספר התיקים הממתינים ויכולת בתי המשפט להתמודד עם עומס התיקים בערכאות השונות הם "פרמטרים מהותיים ליעילות המערכת השיפוטית". על רקע הדיון הציבורי בנוגע למערכת המשפט בישראל מציג "גלובס" מדדים אלה ואחרים, ואת מיקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות.

עומס תיקים: יחס כפול בין ישראל לאירופה

ישנה שונות רבה ברחבי אירופה ובמדינות שנבדקו במספר התיקים האזרחיים והמסחריים שנפתחים מדי שנה. כך לדוגמה, בפינלנד נפתחים הכי מעט תיקים (0.4 תיקים ל-100 אלף תושבים בשנה), בעוד שבבלגיה (6.6) וברומניה (6.9) נפתחים הכי הרבה. בישראל, לעומת זאת, מספר התיקים האזרחיים והמסחריים שנפתחו ב-2018 והוגשו לערכאה ראשונה עמד על 4.8 לכל 100 אלף תושבים, בעוד שהממוצע האירופי עמד על 2.2 תיקים.

גם בדיונים שהוגשו לערכאה שנייה נשמר היחס הכפול בין ישראל לאירופה. המדד משתנה כשמגיעים לערכאה הגבוהה ביותר - אז הוא מצטמצם ומתקרב לממוצע האירופי. נתונים אלה עקביים לאורך השנים האחרונות בישראל.

קצב סילוק תיקים: דמיון לממוצע האירופי

מדד סילוק תיקים בוחן כמה תיקים נסגרים בערכאות השונות מדי שנה לעומת כמות התיקים שנפתחים בהן, ומציג את התוצאה באחוזים. רוב מדינות מערב אירופה מחזיקות בשיעור של 100% ואף גבוה מכך. כך, שלכל הפחות קיים שוויון בין מספר התיקים שנפתחים לאלה שנסגרים, מה שנחשב לקצב סילוק תיקים חיובי.

על פי הדוח, ב-2016 הפגינה ישראל שיעור נמוך מכך (97%), שתרם להצטברות תיקים פתוחים בשל "אי-ספיקה" של המערכת. הנתונים העדכניים לגבי שנת 2018 מראים כי מערכת המשפט הישראלית "השוותה" את קצב סילוק התיקים עם הממוצע האירופי, והוא עומד כעת על 100%.

עם זאת, ישראל הוכיחה בעבר יכולות מרשימות יותר, כשב-2014 רשמה שיעור של 102% בקצב סילוק תיקים. מחברות התקציר הישראלי מסבירות את הירידה במדד בעובדה שבשני הדוחות האחרונים נוספו לשקלול תיקי בית משפט השלום - הנדונים בערכאה ראשונה - גם תיקי בית המשפט המחוזי הנדונים גם כן בערכאה הראשונה. לדבריהן, תוספת זו מסבירה את הירידה בקצב סילוק התיקים במחזור ההערכה הנוכחי בשנת 2016, "מתוך מחשבה כי טיפול בתיקים הנדונים בערכאת המחוזי אורכים זמן רב יותר".

שיעור הזמן להכרעה שיפוטית

מדד הזמן בוחן את "הזמן התיאורטי הדרוש עבור תיק במלאי על מנת שיגיע לסיומו בבית המשפט לאור קצב העבודה בבית המשפט של אותה מדינה". הוא מחושב על ידי חילוק מספר התיקים הפתוחים במלאי במספר התיקים הסגורים, והכפלתם ב-365 - מספר ימי השנה. כלומר, המדד לא מתייחס לזמן הממוצע להליך משפטי בערכאות השונות, והוא מהווה אינדיקטור בלבד ל"משך המקסימלי" של ההליכים, המאפשר לרמוז על אורך ההליכים השיפוטיים במדינות מסוימות.

בעוד שהממוצע הכלל-אירופי במדד התמשכות הליכים עומד על 201 ימים, ישראל ניצבת במקום ה-9 (מתוך 48 המדינות והטריטוריות), עם שיעור של 314 ימים לתיק בערכאה ראשונה בתחום המסחרי והאזרחי. בעוד רוב המדינות שנבדקו נמצאות מתחת לישראל בדירוג זה, איטליה (527 ימים), יוון (559 ימים) וצרפת (420 ימים) ניצבות מעליה. בהולנד המשך המקסימלי של תיק בערכאה ראשונה עומד על 110 ימים בלבד, ובשוויץ 111 יום.

על אף שקשה להסיק מדירוג זה על כלל העיכובים במערכת המשפט הישראלית, יש לציין כי המערכת הישראלית מפגינה שיפור יחסי בהשוואה לעצמה על פני זמן: ב-2012 עמד שיעור הזמן להכרעה שיפוטית על 340 ימים; ב-2014 ירד ל-334; ל-333 בשנת 2016; ול-315 בנתונים האחרונים שסופקו ב-2018. בדומה למדד עומס התיקים, גם במדד זה הדיונים בערכאות הגבוהות יותר נמשכים בשיעורים קרובים יותר לממוצע האירופי.

בנוסף, שיעור הזמן להכרעה שיפוטית בערכאה ראשונה בתחום הפלילי (122 יום) קרוב מאוד לממוצע הכלל-אירופי (113 יום).

תיקים פתוחים או בני יותר משנתיים

על מנת לאמוד בצורה טובה יותר את משך הזמן שבו מתנהלים תיקים במדינות השונות, ובכך להבטיח סטנדרט של "זמן סביר" בניהול תיקים, החלה מועצת אירופה לפני כשנתיים למדוד לא רק את הצטברות "תיקי מלאי", תיקים שעדיין פתוחים, אלא גם את שיעור התיקים בני יותר משנתיים מתוכם. במדד זה ישראל רושמת יחס כפול לממוצע האירופי.

שיעור התיקים הממתינים להמשך דיון עלה בישראל בעקביות בשנים האחרונות. ב-2018 הוא הגיע למספר שיא של 370 אלף מקרים, לעומת 337 אלף ב-2012. גם שיעור התיקים שהדיונים בהם נמשכים יותר משנתיים עלה, והוא עמד ב-2018 על 17.6% מתוך התיקים הפתוחים, בהשוואה ל-15.3% בשנת 2016. במספרים מוחלטים, עמד מספר התיקים הפתוחים שנמשכים כבר יותר משנתיים בתחום המסחרי והאזרחי בערכאה ראשונה על 65 אלף בשנת 2018. בנתונים לפי תושב, בישראל יש 4.1 תיקים פתוחים ל-100 אלף תושבים, לעומת ממוצע כלל אירופי של 2.4 תיקים פתוחים. זהו יחס דומה לכמות התיקים שנפתחים מדי שנה, לגבי ישראל והממוצע האירופי.

ישראל זוכה ליעילות סטנדרטית

לסיכום כל המדדים הבוחנים את היעילות ואת האיכות של מערכות המשפט במדינות אירופה ואסיה, מחשב הדוח את המצב הסופי: ישראל זוכה להגדרה של "יעילות סטנדרטית", כמו רוב מדינות מערב וצפון אירופה, ואפילו עם מרוקו וטורקיה. צרפת, לעומת זאת, נמצאת בקטגוריה של "אזהרה", בשל קצב סילוק תיקים נמוך ושיעור זמן עד להכרעה שיפוטית גבוה, איטליה נמצאת בקטגוריה של "מאבק במלאי תיקים", וספרד בקטגוריה של "יצירת מלאי תיקים".

לראשונה מזה עשורים, איטליה תיישם רפורמה שתשים קץ לסחבת משפטית

סוגיית סרבול מערכת המשפט וטענות לסחבת משפטית המונעת שגשוג כלכלי וצמיחה עמדו בראש הכותרות באיטליה בחודש האחרון. זאת, ברקע רפורמה מקיפה שראש הממשלה מריו דראגי מנסה לקדם בתחום, אחרי עשרות שנים של קיפאון. מערכת המשפט האיטלקית נודעת לשמצה במשך הזמן הארוך של ההליכים בה, במיוחד בתחום האזרחי: שיעור הזמן להכרעה עומד על 527 יום, בהשוואה לממוצע אירופי של 201 יום.

דראגי הסביר את הצורך ברפורמה בעובדה שמשקיעים רבים מחוץ למדינה חששו להסתבך בהליכי ערעור ממושכים ויקרים, וחלקם העדיפו לא להיכנס כלל לשוק האיטלקי מסיבה זו. כעת, כאשר איטליה עומדת לפני שורת רפורמות מקיפות שילוו השקעה אירופית של יותר מ-200 מיליארד אירו על פני חמש השנים הקרובות, מנסה ראש הממשלה - שמונה על ידי הנשיא כמועמד מוסכם לראשות ממשלת אחדות - ליישם אותה.

ראש הממשלה האיטלקי, שעמד בעבר בראש הבנק האירופי המרכזי (ECB) ונחשב למי שאמור לחלץ את איטליה מהבוץ הכלכלי שבו היא נמצאת בעשורים האחרונים, לא היסס להעמיד השבוע את הרפורמה במערכת המשפט להצבעת אי-אמון בפרלמנט האיטלקי. הוא זכה בהצבעה, ובכך קיבל מנדט לקידום הרפורמה. למעשה, הרפורמה היא חלק מהתוכניות שרומא הגישה לאיחוד האירופי במטרה לקבל ממנו את מאות מיליארדי האירו, שחציים מענק וחציים הלוואה.

בין השאר, הרפורמה קובעת זמן מקסימלי להליכי ערעור. בעקבות התנגדות של תנועת "חמשת הכוכבים" החברה בקואליציה, הודיע משרד המשפטים האיטלקי כי יוחרגו מזמן מקסימלי זה משפטים בתחומי הטרור, הפשע המאורגן, סחר בסמים ואלימות מינית. עד כה, אחת הטקטיקות של נאשמים היתה "למרוח" את המשפט באמצעות דיונים וערעורים עד שתחול התיישנות על ערעור על המקרה. כעת, בעקבות הרפורמה, תבוטל ההתיישנות מהרגע שבו ניתנה הכרעה בערכאה הראשונה, לצד קביעת לוח זמנים מזורז לערעורים לערכאות הנוספות.

על פי הצעת שרת המשפטים מרתה קרטביה, אם הערעור הראשון לא יסתיים בתוך שנתיים והשני בתוך שנה - למעט במקרים שבהם העונש אפשרי על העבירה הוא מאסר עולם - יבוטל המשפט ללא פסק דין. עם זאת, שופטים יוכלו להכריע האם להחריג מקרים מנוהל זה. במקביל, המדינה תגדיל את כוח האדם של המערכת המשפטית, ותעודד הגעה לעסקאות טיעון. "המטרה היא להבטיח מערכת שיפוטית מהירה, המכבדת את הזמן המקובל וההוגן למשפט", אמרה קרטביה.

מערכת המשפט האיטלקית נודעה בעבר הודות לכמה מקרים מתוקשרים של פוליטיקאים מקומיים שנרדפו על ידי מערכת החוק, שבסופו של דבר זוכו לאחר משפטים של שנים. במקרים אחרים, כמו זה של ראש הממשלה סיליביו ברלוסקוני, חמקו הנאשמים פעם אחר פעם מפסק דין בעזרת עיכוב משפטים והחלת ההתיישנות עליהם.

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים