שבוע מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בתחילת יולי השנה, הודיעה חברת פורטר הישראלית, הפועלת בתחום של מניעת הונאות מסחר אלקטרוני, שהיא מאמצת את המודל של ארבעה ימי עבודה פעם בשבועיים כמודל קבוע. את הניסוי שלה במודל הזה, שהיא מכנה Appreciation Sunday, היא החלה ביוני 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה. האם חברות ישראליות נוספות ילכו בעקבותיה? "לא עובר יום שאין לי שיחה בנושא בשבועיים האחרונים, אני מקבל פניות בכל הפורומים של ה-HR, שבהם מבקשים ממני לספר איך החלטנו", אומר נעם ואקרט, דירקטור משאבי אנוש בפורטר.
בהדרגה, חברות מבקשות לנסות את המודל הזה, בהמשך לניסוי הגדול של העבודה מהבית. רק לאחרונה סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל" מנכ"ל קיקסטארטר עזיז חסן על כוונתה של חברת גיוס ההמונים להתחיל בשנה הבאה פיילוט של שבוע עבודה מקוצר. בינתיים, ניסויים שנעשו ברחבי העולם מראים שיש למודל הזה יתרונות רבים.
השראה מהניסוי של איסלנד
בפורטר אומרים שההשראה למהלך שלהם הייתה איסלנד, שערכה בשנים 2015 ו-2017 ניסוי שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה והראו שהמעבר למודל של שבוע עבודה מקוצר ללא הפחתה בשכר העובדים משפר את תפוקת העובדים ואת רווחתם.
הניסוי באיסלנד היה יוזמה של מועצת העיר רייקיאוויק וממשלת איסלנד, והוא כלל יותר מ-2,500 עובדים, כ-1% מאוכלוסיית העובדים במדינה, שעברו משבוע עבודה של 40 שעות לשבוע של 35 או 36 שעות. הניסויים התקיימו במגוון רחב של מקומות עבודה, ממשרדים ועד גני ילדים, נותני שירותים חברתיים ובתי חולים.
ממצאי המחקר הראו שהפרודוקטיביות ומתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה ורווחת העובדים עלתה: המתח הנפשי והשחיקה פחתו וחל שיפור בבריאות ובאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים. בעקבות הצלחת הניסויים, עבר כ-86% מכוח העבודה במדינה לשבוע עבודה מקוצר, והדבר אף עוגן בחוזים של עובדי האיגודים המקצועיים.
גם יפן, הידועה בתרבות העבודה הנוקשה שלה, מנסה לערוך שינויים בשבוע העבודה הסטנדרטי במדינה. הממשלה, בראשות יושיהידה סוגה, מתכננת לעודד חברות, בעלי עסקים, מעסיקים קטנים ותאגידי ענק לתת לעובדים לבחור לעבוד ארבעה ימים בשבוע בניסיון לשפר את האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים בקרב עובדים האחראים לטיפול במשפחה או זקוקים לזמן חופשי רב יותר כדי לרכוש כישורים חדשים. קידום האפשרות של שבוע עבודה מקוצר נכלל בקובץ ההנחיות הכלכליות השנתיות שפרסמה ממשלתו של סוגה לאחרונה.
"שומעים ציניות מהקולגות"
בחברת פורטר, משמעות המהלך היא תוספת של 26 ימי חופשה בשנה על חשבון החברה. פורטר מעסיקה כיום 350 עובדים, 180 מתוכם בישראל, אבל היא ממשיכה לגייס ולפי דיווחיה צפויה להכפיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח בתל אביב. המהלך שלה קרוב לוודאי יסייע לה לעשות זאת.
לדברי אנשי החברה, סקרים פנימיים אנונימיים מעידים על שביעות רצון גדולה מאוד בקרב העובדים ומחוברות גדולה לארגון. 90% מהעובדים ענו שבכוונתם להמשיך לעבוד בפורטר גם בשנתיים הבאות.
ואקרט מספר מה הביא את החברה למהלך הנוכחי. "התחלנו את התהליך אי שם ביוני 2020, בעקבות הקורונה, שהביאה לשחיקה של עובדים וטשטוש בין בית לעבודה. הבנו שאנחנו צריכים לבחון מחדש את ה-well being של העובדים, חשבנו איך אנחנו מיטיבים עם העובדים בתקופה כל כך לא ברורה. תוך כדי אספנו דאטה, שלחנו סקרים וראינו שהעובדים מרוצים וזה לא פוגע בפרודוקטיביות. החברה שלנו הצליחה מאוד בתקופת הקורונה ואת כל הממצאים הרגשנו מאוד נוח להביא להחלטת ההנהלה, והיא אישרה את המהלך הזה במהירות".
איך העובדים מגיבים לזה?
"זו הטבה מטורפת. היא מצטלמת פחות טוב מהפי-האוור או משלוח עוגות לבתים בסופי שבוע, אבל היא משמעותית לאין שיעור. העובדים אומרים לי היום ראשון הזה הוא אוויר לנשימה. זה בכוונה מנותק מהלו"ז של הילדים ובני הזוג. זה יום חופש שהוא באמת שלך, יום שאין בו פעילות גלובלית. זה מתיישב טוב עם התרבות הארגונית של פורטר. אנחנו במוד וולנטרי לגבי ההגעה למשרד, לא מודדים שעות וכל הדבר הזה מושתת על הרבה מאוד אמון".
והקולגות?
"עוד לא יודעים בדיוק איך לעכל את זה. אני גם שומע את הציניות מהקולגות, שלא מאמינים שהעובדים באמת בחופשה ואומרים: בטח העובדים עובדים ולא מדווחים".
איך מוודאים שבאמת לא עובדים ביום הזה אם יש משהו דחוף?
"אנחנו רואים שתעבורת האימיילים בימים האלה ירדה ב-95%-98%. המנהלים לא עובדים והיום סגור ביומן הארגוני מהבוקר עד הערב".
ארבעה ימים, בשכר מופחת
בסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי medflyt, המציע פלטפורמה לניהול סוכנויות סיעוד ביתי, אפשרו עוד לפני הקורונה לחלק מהעובדים לעבוד פחות ימים בשבוע, אבל במודל של משרה מופחתת. "זה הגיע מהעובדים", אומר מנהל הטכנולוגיות (CTO) ניר ברנשטיין. "אחד העובדים הוותיקים אמר לנו 'אני הולך ללמוד ולא מתאים לי לעבוד כל השבוע'. הוא ביקש לעבוד רק יומיים. אם מישהו אחר היה מבקש, לא היינו מסכימים אבל הוא עובד מעולה ומוערך וביומיים האלה הוא עבד יותר מכולם. אז אמרנו נספוג את זה, וזה היה סבבה. אחריו הגיעו עובד ועוד עובד. כיום חצי מהעובדים עובדים פחות מחמישה ימים בשבוע. גם אני עומד לרדת לארבעה ימים כשתיוולד לי עוד ילדה".
הימים האחרים ארוכים יותר?
"לא, השעות רגילות. כל אחד לא מגיע בימים אחרים ואנחנו לוקחים עוד עובדים כדי להשלים את ה-20% מהמשרות של אלה שעובדים פחות".
והתפוקה?
"התפוקה לא ירדה אבל זה כן פוגע בגמישות. אם צריך משהו מעובד מסוים ומחר הוא בחופש. זו חבילה שצריך לקבל אותה אם נותנים את החופש. ידענו מראש שיש עובדים שלא יהיו זמינים בכל מצב. אם יש תקלה חריגה, ברור שעובדים יירתמו גם אם זה יום החופשה שלהם, כמו לתקלה שקורית אחרי שעות העבודה".
רעיון שמתגלגל כבר שנים
מחקרים וניסויים שנעשו בעולם לאורך השנים הצביעו על הקשר בין מספר שעות העבודה למידת הפרודוקטיביות. כך, לדוגמה, מחקר מ-2017 שפורסם בכתב העת Labour Economics מצא שככל שעובדים במרכזי שירות עבדו שעות רבות יותר הפרודוקטיביות שלהם ירדה.
מנכ"ל קיקסטארטר אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" שהוא מקווה שהפרודוקטיביות של העובדים לא תרד במסגרת הפיילוט שהחברה מתחילה. "שבוע עבודה קצר יותר דורש גם שינוי בתרבות וניפוץ המיתוס ששעות עבודה ארוכות מובילות לתוצאות טובות יותר", אמר.
המשק הישראלי ממחיש זאת היטב עם שעות עבודה ארוכות ופריון נמוך לעומת מדינות ה-OECD. הרעיון של שבוע מקוצר עלה כמה פעמים לאורך השנים אך לא הגיע ליישום. ב-2004 העלה יו"ר המפד"ל אז, זבולון אורלב, הצעת חוק שלפיה יונהג במשק סוף שבוע ארוך, משישי בצהריים עד שני בבוקר, אבל התאחדות התעשיינים התנגדה.
ב-2011, הצהיר השר לפיתוח הנגב והגליל לשעבר סילבן שלום כי יקדם הצעת חוק לסוף שבוע ארוך, שבמסגרתה יום ראשון יהיה חופשי מעבודה. היוזמה הזו התגלגלה במשך כמה שנים דרך הקמת ועדה לבחינת שינויים בשבוע העבודה, עד שצומצמה ב-2014 לפיילוט של שישה סופי שבוע ארוכים בשנה, שהתמסמס אף הוא בינתיים.
ב-2013, בעקבות הצעתו של שלום, ערכה התאחדות התעשיינים מחקר משלה ומצאה שהנזק שייגרם לתעשייה מהחלת שבוע עבודה מקוצר יעמוד על 5.5 מיליארד שקל והיישום יעלה למגזר העסקי 14 מיליארד שקל בשנה - 2% מהתוצר השנתי שלו.
בכתבה שפורסמה בגלובס בסוף מרץ הציע מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר להנהיג בעקבות לקחי הקורונה שבוע עבודה מקוצר. "הרעיון הוא ליצור מסגרת שתאיץ את גלגלי הכלכלה ותביא ליותר רווחה", אמר. לפי המודל שלו, אנשים יעבדו ארבעה ימים, באותו שכר, והמעסיק יצטרך להגדיל את כוח האדם שלו ב-20% כדי לספק את הביקוש ביום העבודה הנוסף.
לפי שפיגלר, המודל הזה יגדיל את האפשרויות של העובדים לצרוך ולבלות וכך יגביר את הביקושים במשק. המעסיקים יקבלו עובדים מאושרים יותר, נכונים לעבודה והתפוקה לכל שעת עבודה שלהם תעלה. כך הם יוכלו לממן את הגדלת כוח האדם.
בעיות שדורשות פתרון
לא הכול ורוד. מעסיקים שיבחרו במודל השבוע המקוצר יצטרכו להתמודד עם אתגרים שונים. מנכ"ל קיקסטארטר עצמו הבהיר שהפיילוט בחברה יחל רק אחרי שיבוררו כמה סוגיות המקשות על המהלך הזה. מנהלת שיווק בחברת תוכנה בפילדלפיה שהתראיינה אף היא ל"וול סטריט ג'ורנל", הצביעה על אחת מהן. לדבריה, התנאי למעבר לשבוע עבודה מקוצר הוא עבודה ממוקדת ללא הפרעות.
שאלות נוספות קשורות בהחלטה על הימים הפנויים: האם אותם ימים לכל הארגון? האם כל עובד יכול לבחור? בפורטר החליטו על יום ראשון פעם בשבועיים ללא בחירה, ולעומת זאת במדפליט, שמעסיקה 40 עובדים בלבד, יש חופש בחירה. בכל מקרה, מדובר באתגר לוגיסטי, בעיקר בחברות שנותנות שירות רציף ללקוחות.
שאלה נוספת היא אם קיצור שבוע העבודה יביא גם לצמצום המשרות ואם בכלל עובדים יוכלו לעמוד בזה. גם אם המשרה לא תקוצץ, האם מעסיקים ידרשו מעובדיהם למלא יותר מטלות בימי העבודה, כאילו עבדו משרה מלאה? במקרה כזה, השאיפה לרווחת העובדים באמצעות קיצור שעות העבודה עלולה דווקא לפגוע בהם.
היתרונות מול האתגרים של ארבעה ימי עבודה
היתרונות שעלו בניסוי האיסלנדי
● הפרודוקטיביות ורמת השירות נותרו זהים או השתפרו
● המתח הנפשי והשחיקה של עובדים פחתו
● חל שיפור ברווחת העובדים ובאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים
האתגרים שעלו בארגונים
● איך יוצרים תנאים המאפשרים עבודה ממוקדת ללא הפרעות
● האם היום החופשי יהיה לפי בחירת העובד או אותו יום לכולם
● איך מבטיחים רצף שירות ללקוחות
● איך מוודאים שעובדים לא מפצים על היום החופשי בשעות נוספות