גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן הולכות עסקאות הספאק? תשאלו את משקיעי ה-PIPE

ככל שמוסד הספאק ילך ויתמסד, הוא גם ישתכלל ויתאים את עצמו למציאות החדשה ולכוחות השוק

השקעות ספאק / צילום: Shutterstock
השקעות ספאק / צילום: Shutterstock

גל הצונאמי של הנפקות הספאק שאפיין את השנה האחרונה והגיע לשיאו בחודש פברואר נרגע מאוד, אולם לא נעצר. בשיא, בוצעו 50 הנפקות ביום אחד, ואילו בחודש יולי כולו הונפקו 50 חברות ספאק חדשות - עדיין מספר מכובד. יש כרגע כ- 500 חברות ספאק שמחפשות מטרות, אולם נראה כי ההתלהבות שככה, והשאלה שמעסיקה את כל מי שעוסק בתחום בימים אלה היא - לאן זה הולך?

התשובה קשורה לתמהיל משקיעי הספאק שכולל ברובו קרנות גידור שחושבות לטווח קצר יחסית, והעובדה שהמכשיר הפיננסי הזה מקנה להן זכויות לפדות חזרה את השקעתם כשעסקת המיזוג מובאת לאסיפת בעלי המניות, לקבל חזרה את הכסף ולוותר על ההשקעה. בנוסף, משקיעי הספאק נשארים עם האופציות שקיבלו להשקעה עתידית בחברה הממוזגת בפרמיה קטנה יחסית של 15% מעל מחיר המיזוג - ובטווח ארוך זה עשוי להיות שווה הרבה כסף ולמעשה ללא סיכון.

בגלל המבנה הייחודי של מכשיר הספאק, נוצר הצורך שהפך לסטנדרט לגייס במקביל לעסקת המיזוג השקעה פרטית, המכונה PIPE, ממשקיעים נוספים אשר מוכנים אף הם להשקיע בחברה באותו שווי, ללא אופציות, ולמעשה נותנים תוקף חיצוני להערכת השווי שבוצעה על ידי החברה והספאק. הרוח הגבית של משקיעי ה PIPE אמורה להניח את דעתם של משקיעי הספאק שהעסקה נעשית בחברה מבטיחה, עם תחזיות אמינות ובשווי מתאים.

למרות שלמשקיעי ה-PIPE אין אופציות בחברה, כל עוד מניות חברות הספאק נסחרו במחירים שמעל 10 דולר למניה, ההשקעה נראתה לכולם הגיונית ובטוחה. האבסורד שנוצר הוא שלפעמים המניה נסחרה בשווים של 20$ ואפילו יותר עוד לפני ההכרזה, או סמוך לאחר מכן, בעיקר בשל מסחר ספקולנטי במניה, אולם זה עודד את משקיעי ה PIPE להשקיע במחיר 10$ למניה כשההשקעה שלהם כבר מורווחת על הנייר בעשרות אחוזים.

האסימון נפל בחודש פברואר

האסימון נפל למשקיעים באיזור חודש פברואר השנה, כשהנפקות הספאק הגיעו לשיא, והשוק הבין שעומדת להיות בעיה לעודף חברות הספאק הללו למצוא חברות טובות למיזוג. עודף הביקוש גרר תחרות בין הספאקים על עסקאות עם חברות מטרה, שמצידן העלו את המחיר. התוצאה - הערכות השווי במכפילים גבוהים מהמקובל, ולעיתים גבוהים מידי. אולם אין ספק שעליית המכפילים הכניסה עוד חברות מטרה למשחק הספאק, כיוון שככל שהפער בין המכפילים שנותני משקיעים פרטיים (קרנות הון סיכון) למכפילים שמקבלות חברות ציבוריות הולך וגדל, כך רוצות יותר חברות פרטיות להפוך לציבוריות ולמצות את פוטנציאל האקזיט הנוח הזה.

קצת מספרים - מכפיל הכנסות הממוצע בעסקאות ספאק ב- 2020 עמד על כ- 12 וב- 2021 עלה ל- 31. כמובן שהמודל העסקי של החברה והענף בו היא פועלת משפיעים ישירות על המכפיל - חברות שפועלות בתחומי SAAS ומוכרות שירות בצורה של מנוי מתחדש מצדיקות לרוב מכפילים של 20-30, אלה מכפילים גבוהים משמעותית משל חברות המוכרות עסקאות מדיה לדוגמא כדוגמת פריון נטוורק או טאבולה, הנסחרות במכפילים של 2-4 על המחזור.

עסקאות השיא שדווחו בישראל כללו את עסקת איירון סורס שבוצעה במכפיל 48 על המחזור (אם מנטרלים את מחזור ההכנסות של פעילות שהופרדה מהחברה ערב המיזוג) ועסקת HIPPO שבוצעה במכפיל 57 על המחזור. אבל אם אתם חושבים שהשיגעון קיים רק בספאק, אז תעיפו רגע מבט על המניה שלShopify (Symbol: SHOP), חברה מעולה לכל הדעות, גדולה ורווחית, הנסחרת בשווי 185 מיליארד דולר - מכפיל של 48 על ההכנסות.

אחוז הפדיונות עולה, אבל העסקאות עדיין מתבצעות

התקררות שוק מניות הספאק ו"השיבה הביתה" לקידומת ה-10 דולר גרמה לשינוי גישה בקרב משקיעי ה PIPE והספאק גם יחד. אחוזי הפדיון התחילו לעלות, ומשיעור פדיון חד ספרתי שעמד על 7% בממוצע, פתאום התחילו פדיונות משמעותיים שמגיעים במקרים קיצוניים אפילו ל- 80% (כפי שפורסם לגבי עסקת המיזוג של HIPPO). יש לציין שמשקיעי הספאק יכולים במקביל לפדיון להצביע בעד אישור העסקה, כך שאם יש עסקת PIPE טובה, העסקה הכוללת עדיין תצא אל הפועל, אולם לחברה ישאר סכום נמוך משמעותית בקופה בסוף הליך המיזוג ותחושה של החמצה.

חמשת הטיפים להצלחה בתהליך ה-PIPE

חשיבות ניהול תהליך ה- PIPE הופכת להיות עוד יותר משמעותית בימים אלה, כשהפדיונות גדלים. על מנת להצליח בתהליך וגם למנוע את נפילת המניה בעשרות אחוזים בימים שלאחר המיזוג, יש להקפיד על כמה אלמנטים מרכזיים:

הראשון והחשוב ביותר - שווי נכון לחברת המטרה. עסקאות שמבוצעות בשווי בועתי גורמות לדחייה על ידי המשקיעים שמבינים שחוקי המשחק השתנו. יותר ויותר נפתחות מחדש עסקאות ומשתנים תנאי עסקאות בשל שווי גבוה מידי כתנאי של משקיעי ה PIPE להשקיע. היזמים צריכים להבין שהשווי צריך לתת למשקיעים אפסייד משמעותי ולתמחר את המנייה כך שיהיה לה רק לאן לעלות, ולא לסחוט את הלימון עד הסוף במועד המיזוג, מה שיצור מומנטום שלילי למניה. הצדקת השווי צריכה להתבסס על מכפיל אטרקטיבי יותר מזה שבו בוצעו עסקאות אחרונות וזה לצד היכולת להגן על התחזיות של החברה ועל המודל העסקי שלה.

שנית , גיוס משקיעים אסטרטגיים לתחום פעילות החברה כמשקיעי PIPE. משקיע אסטרטגי הוא הוכחה כמעט מוחלטת לכך שהעסקה טובה, הוא מייצר ולידציה אמיתית לשווי ולפוטנציאל של החברה בשוק.

שלישית , גיוס משקיעים לטווח ארוך (Long Only Investors), שלהבדיל מקרנות הגידור ישקיעו לטווח ארוך ולא יזרקו את המניה לשוק בחזרה מיד בתום תקופת ה- Lock Up (שעשויה להתקצר מאוד בתנאים מסוימים).

רביעית , השגת סיקור טוב לחברה על ידי אנליסטים מובילים שמאמינים בה.

וחמישית , שיווק, יחסי ציבור וקשרי משקיעים מהודקים שיפעלו סביב תהליך המיזוג, יפיצו חדשות וייצרו חשיפה לפעילות החברה בשוק. אסור לזלזל גם ב"משקיע הקטן" שיכול לקנות מניות באלף דולר - יש מיליוני כאלה בארצות הברית, ועם סיפור נכון אפשר להגיע אליהם. בפרט כשהחברה המדוברת פועלת בתחומים צרכניים (B2C).

הכוח עבר לשחקני ה-PIPE אבל צפוי לחזור למארגני הספאק

ככל שמוסד הספאק ילך ויתמסד, הוא גם ישתכלל ויתאים את עצמו למציאות החדשה ולכוחות השוק. כבר היום רואים שינויים בסוג המשקיעים שמשקיעים בספאק - יותר משקיעי קרנות הון סיכון ו- PE ופחות קרנות גידור. בעתיד יתכן שגם יוחמרו ההגבלות על פדיון מניות ויצוצו דרישות ממשקיעי הספאק עצמם של מארגני ספאק חזקים להתחייבות להשקעה ב- PIPE, והכל כדי להבטיח את הצלחת העסקה ולהפחית את כוח הסחטנות והאופרטוניזם של חלק מהשחקנים בתחום.

הכותב הינו שותף בחברת Fundem Capital העוסקת באיתור חברות ספאק למיזוג עבור חברות ישראליות ובחברת Cerebro Capital העוסקת בתחום המסחר האלגוריתמי.

אין לראות באמור אינו ייעוץ השקעות

עוד כתבות

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

החל סבב השיחות השני: "איראן ממתינה לתגובה על הצעתה"

נוכחות מפקד סנטקום במו"מ הגבירה את המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● דיווח בניו יורק טיימס: באיראן מוכנים להשהות את תוכנית הגרעין בתמורה להסרת הסנקציות ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● צה"ל תקף במהלך הלילה ברצועת עזה בתגובה לירי מחבלים ● עדכונים שוטפים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר