גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן הולכות עסקאות הספאק? תשאלו את משקיעי ה-PIPE

ככל שמוסד הספאק ילך ויתמסד, הוא גם ישתכלל ויתאים את עצמו למציאות החדשה ולכוחות השוק

השקעות ספאק / צילום: Shutterstock
השקעות ספאק / צילום: Shutterstock

גל הצונאמי של הנפקות הספאק שאפיין את השנה האחרונה והגיע לשיאו בחודש פברואר נרגע מאוד, אולם לא נעצר. בשיא, בוצעו 50 הנפקות ביום אחד, ואילו בחודש יולי כולו הונפקו 50 חברות ספאק חדשות - עדיין מספר מכובד. יש כרגע כ- 500 חברות ספאק שמחפשות מטרות, אולם נראה כי ההתלהבות שככה, והשאלה שמעסיקה את כל מי שעוסק בתחום בימים אלה היא - לאן זה הולך?

התשובה קשורה לתמהיל משקיעי הספאק שכולל ברובו קרנות גידור שחושבות לטווח קצר יחסית, והעובדה שהמכשיר הפיננסי הזה מקנה להן זכויות לפדות חזרה את השקעתם כשעסקת המיזוג מובאת לאסיפת בעלי המניות, לקבל חזרה את הכסף ולוותר על ההשקעה. בנוסף, משקיעי הספאק נשארים עם האופציות שקיבלו להשקעה עתידית בחברה הממוזגת בפרמיה קטנה יחסית של 15% מעל מחיר המיזוג - ובטווח ארוך זה עשוי להיות שווה הרבה כסף ולמעשה ללא סיכון.

בגלל המבנה הייחודי של מכשיר הספאק, נוצר הצורך שהפך לסטנדרט לגייס במקביל לעסקת המיזוג השקעה פרטית, המכונה PIPE, ממשקיעים נוספים אשר מוכנים אף הם להשקיע בחברה באותו שווי, ללא אופציות, ולמעשה נותנים תוקף חיצוני להערכת השווי שבוצעה על ידי החברה והספאק. הרוח הגבית של משקיעי ה PIPE אמורה להניח את דעתם של משקיעי הספאק שהעסקה נעשית בחברה מבטיחה, עם תחזיות אמינות ובשווי מתאים.

למרות שלמשקיעי ה-PIPE אין אופציות בחברה, כל עוד מניות חברות הספאק נסחרו במחירים שמעל 10 דולר למניה, ההשקעה נראתה לכולם הגיונית ובטוחה. האבסורד שנוצר הוא שלפעמים המניה נסחרה בשווים של 20$ ואפילו יותר עוד לפני ההכרזה, או סמוך לאחר מכן, בעיקר בשל מסחר ספקולנטי במניה, אולם זה עודד את משקיעי ה PIPE להשקיע במחיר 10$ למניה כשההשקעה שלהם כבר מורווחת על הנייר בעשרות אחוזים.

האסימון נפל בחודש פברואר

האסימון נפל למשקיעים באיזור חודש פברואר השנה, כשהנפקות הספאק הגיעו לשיא, והשוק הבין שעומדת להיות בעיה לעודף חברות הספאק הללו למצוא חברות טובות למיזוג. עודף הביקוש גרר תחרות בין הספאקים על עסקאות עם חברות מטרה, שמצידן העלו את המחיר. התוצאה - הערכות השווי במכפילים גבוהים מהמקובל, ולעיתים גבוהים מידי. אולם אין ספק שעליית המכפילים הכניסה עוד חברות מטרה למשחק הספאק, כיוון שככל שהפער בין המכפילים שנותני משקיעים פרטיים (קרנות הון סיכון) למכפילים שמקבלות חברות ציבוריות הולך וגדל, כך רוצות יותר חברות פרטיות להפוך לציבוריות ולמצות את פוטנציאל האקזיט הנוח הזה.

קצת מספרים - מכפיל הכנסות הממוצע בעסקאות ספאק ב- 2020 עמד על כ- 12 וב- 2021 עלה ל- 31. כמובן שהמודל העסקי של החברה והענף בו היא פועלת משפיעים ישירות על המכפיל - חברות שפועלות בתחומי SAAS ומוכרות שירות בצורה של מנוי מתחדש מצדיקות לרוב מכפילים של 20-30, אלה מכפילים גבוהים משמעותית משל חברות המוכרות עסקאות מדיה לדוגמא כדוגמת פריון נטוורק או טאבולה, הנסחרות במכפילים של 2-4 על המחזור.

עסקאות השיא שדווחו בישראל כללו את עסקת איירון סורס שבוצעה במכפיל 48 על המחזור (אם מנטרלים את מחזור ההכנסות של פעילות שהופרדה מהחברה ערב המיזוג) ועסקת HIPPO שבוצעה במכפיל 57 על המחזור. אבל אם אתם חושבים שהשיגעון קיים רק בספאק, אז תעיפו רגע מבט על המניה שלShopify (Symbol: SHOP), חברה מעולה לכל הדעות, גדולה ורווחית, הנסחרת בשווי 185 מיליארד דולר - מכפיל של 48 על ההכנסות.

אחוז הפדיונות עולה, אבל העסקאות עדיין מתבצעות

התקררות שוק מניות הספאק ו"השיבה הביתה" לקידומת ה-10 דולר גרמה לשינוי גישה בקרב משקיעי ה PIPE והספאק גם יחד. אחוזי הפדיון התחילו לעלות, ומשיעור פדיון חד ספרתי שעמד על 7% בממוצע, פתאום התחילו פדיונות משמעותיים שמגיעים במקרים קיצוניים אפילו ל- 80% (כפי שפורסם לגבי עסקת המיזוג של HIPPO). יש לציין שמשקיעי הספאק יכולים במקביל לפדיון להצביע בעד אישור העסקה, כך שאם יש עסקת PIPE טובה, העסקה הכוללת עדיין תצא אל הפועל, אולם לחברה ישאר סכום נמוך משמעותית בקופה בסוף הליך המיזוג ותחושה של החמצה.

חמשת הטיפים להצלחה בתהליך ה-PIPE

חשיבות ניהול תהליך ה- PIPE הופכת להיות עוד יותר משמעותית בימים אלה, כשהפדיונות גדלים. על מנת להצליח בתהליך וגם למנוע את נפילת המניה בעשרות אחוזים בימים שלאחר המיזוג, יש להקפיד על כמה אלמנטים מרכזיים:

הראשון והחשוב ביותר - שווי נכון לחברת המטרה. עסקאות שמבוצעות בשווי בועתי גורמות לדחייה על ידי המשקיעים שמבינים שחוקי המשחק השתנו. יותר ויותר נפתחות מחדש עסקאות ומשתנים תנאי עסקאות בשל שווי גבוה מידי כתנאי של משקיעי ה PIPE להשקיע. היזמים צריכים להבין שהשווי צריך לתת למשקיעים אפסייד משמעותי ולתמחר את המנייה כך שיהיה לה רק לאן לעלות, ולא לסחוט את הלימון עד הסוף במועד המיזוג, מה שיצור מומנטום שלילי למניה. הצדקת השווי צריכה להתבסס על מכפיל אטרקטיבי יותר מזה שבו בוצעו עסקאות אחרונות וזה לצד היכולת להגן על התחזיות של החברה ועל המודל העסקי שלה.

שנית , גיוס משקיעים אסטרטגיים לתחום פעילות החברה כמשקיעי PIPE. משקיע אסטרטגי הוא הוכחה כמעט מוחלטת לכך שהעסקה טובה, הוא מייצר ולידציה אמיתית לשווי ולפוטנציאל של החברה בשוק.

שלישית , גיוס משקיעים לטווח ארוך (Long Only Investors), שלהבדיל מקרנות הגידור ישקיעו לטווח ארוך ולא יזרקו את המניה לשוק בחזרה מיד בתום תקופת ה- Lock Up (שעשויה להתקצר מאוד בתנאים מסוימים).

רביעית , השגת סיקור טוב לחברה על ידי אנליסטים מובילים שמאמינים בה.

וחמישית , שיווק, יחסי ציבור וקשרי משקיעים מהודקים שיפעלו סביב תהליך המיזוג, יפיצו חדשות וייצרו חשיפה לפעילות החברה בשוק. אסור לזלזל גם ב"משקיע הקטן" שיכול לקנות מניות באלף דולר - יש מיליוני כאלה בארצות הברית, ועם סיפור נכון אפשר להגיע אליהם. בפרט כשהחברה המדוברת פועלת בתחומים צרכניים (B2C).

הכוח עבר לשחקני ה-PIPE אבל צפוי לחזור למארגני הספאק

ככל שמוסד הספאק ילך ויתמסד, הוא גם ישתכלל ויתאים את עצמו למציאות החדשה ולכוחות השוק. כבר היום רואים שינויים בסוג המשקיעים שמשקיעים בספאק - יותר משקיעי קרנות הון סיכון ו- PE ופחות קרנות גידור. בעתיד יתכן שגם יוחמרו ההגבלות על פדיון מניות ויצוצו דרישות ממשקיעי הספאק עצמם של מארגני ספאק חזקים להתחייבות להשקעה ב- PIPE, והכל כדי להבטיח את הצלחת העסקה ולהפחית את כוח הסחטנות והאופרטוניזם של חלק מהשחקנים בתחום.

הכותב הינו שותף בחברת Fundem Capital העוסקת באיתור חברות ספאק למיזוג עבור חברות ישראליות ובחברת Cerebro Capital העוסקת בתחום המסחר האלגוריתמי.

אין לראות באמור אינו ייעוץ השקעות

עוד כתבות

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים