גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמחור הפחמן המוצע ע"י הממשלה: אותה גברת בשינוי אדרת

מעבר לכך שהחלטת הממשלה לא מביאה בשורה בתחום ייצור החשמל ושהיא מתעלמת מענף התחבורה, הלכה למעשה ההחלטה תביא לפגיעה במשקי הבית ובתעשייה הישראלית

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במסגרת העברת תקציב המדינה לשנים 2021-2022 בממשלה, האחרונה הכריזה כי היא תטיל מס פחמן ותתיישר עם המדיניות המקובלת בקרב המדינות המפותחות להתמודד עם משבר האקלים. לפי פרסום המשרד להגנת הסביבה, תמחור פליטות הפחמן משריפת דלקים יעשה באמצעות מס הבלו המוטל על דלקים; הפנמת העלות החיצונית במחיר של הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, שיחל באופן הדרגתי משנת 2023, יעשה באופן כזה שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5%, ובנוסף, מס הבלו על הדלקים המשמשים לתחבורה לא יעלה מכיוון שכבר כיום מסים אלה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD.

המהלך על פניו הינו מבורך שכן סוף סוף ישראל מאמצת כלי מדיניות שכבר מיושם שנים רבות בעולם. אך מביני עניין יבחינו בכך שהמהלך שממשלת ישראל מאמצת אינו מס פחמן ואין כאן חידוש במדיניות הסביבתית, שכן ההחלטה באה לבצע שינוים במיסוי על דלקים, שגם ככה כבר קיים היום בישראל.

בעולם נהוג לעשות אבחנה בין מס על דלקים (הבלו) ובין מס על פליטות של מזהמים וגזי חממה. מס פחמן הוא מס פליטה, המוטל במעלה השרשרת הייצור, על הפליטות שמשוחררות לאוויר. אידיאלית עדיף לכמת את גזי החממה המשתחררים לאוויר ולמסות אותם שכן הדבר יוצר זיקה מלאה בין המס ובין הנזק לסביבה. כאשר אין אפשרות פרקטית לכמת את הפליטות או שזה יקר מדי, יש שתי אפשרויות: האחת, להשתמש בנקודת ייחוס של כמות פליטות לסוג הטכנולוגיה ולמסות את הכמות המתאימה לטכנולוגיה ולדלק הרלוונטיים, והשנייה, לעשות שימוש בפרוקסי, קרי, להטיל את המס על חלק אחר של שרשרת הייצור. כך נוצרה הפרקטיקה של מיסוי חומרי גלם כפי שמוצע בישראל. בעולם יש מדינות שאימצו את הגישה של מיסוי דלקים כפרוקסי כי זה יותר נוח ליישם, אבל אין להתבלבל, לא מדובר במס פחמן.

לא יהווה תמריץ למעבר לאנרגיות מתחדשות

אם המטרה היא להביא להפחתת פליטות גזי החממה, השימוש במיסוי חומרי גלם הוא אפשרי אך הוא פחות יעיל מאשר השימוש בכלים המכוונים לפליטות עצמן, כמו מס פחמן או מנגנון סחר בפליטות גזי חממה. בדוח של ה-OECD משנת 2011 נכתב כי הסיכוי להפחתת פליטות של מזהמים נוטה לרדת אם המס אינו מוטל ישירות על הפליטות עצמן אלא על פרוקסי כי האחרון לא מהווה תמריץ מספק לאמץ טכנולוגיות קצה שיפחיתו את פליטות גזי החממה הנפלטות בסוף שרשרת הייצור.

לשם ההמחשה, אם ניקח את החברה האחראית למרבית פליטות גזי החממה בישראל, חברת החשמל, הדלקים בהם היא משתמשת נכנסים תחת הוצאות ייצור. עלייה במחיר הדלקים, בין אם עקב עליה במחירם או עקב העלאת המסים תהיה לא יותר מאשר עלייה בהוצאות הייצור, אשר תגולגל ככל הנראה במלואה לצרכן. המס המוצע יבלע בתוך שלל ההוצאות של החברה.

כאשר החלטת הממשלה מגבילה את העלייה במחיר החשמל ל-5%, נשאלת השאלה האם שינוי של 5% במחיר החשמל יגרום לצרכנים לצמצם את צריכת החשמל? שאלה נוספת היא אם המיסוי על הדלקים לייצור חשמל יגולגל לצרכנים, איך זה יהווה תמריץ לייצור חשמל ממקורות נקיים יותר? התשובה: זה כנראה לא יהווה תמריץ למעבר לאנרגיות מתחדשות. זאת ועוד, כאשר חברת החשמל נעולה בחוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבע, המהלך הזה לא צפוי להשפיע על התנהלותה בשנים הקרובות.

מעבר לכך שהחלטת הממשלה לא מביאה בשורה בתחום ייצור החשמל ושהיא מתעלמת מענף התחבורה, הלכה למעשה ההחלטה תביא לפגיעה במשקי הבית ובתעשייה הישראלית.

הסיבה לכך נעוצה בכך שלא ניתן ליישם מס פחמן ללא תוכנית הוליסטית עם אמצעים משלימים ותומכים אשר תיתן מענה להיבטים נוספים: ללא מו"פ, ללא העמדת טכנולוגיות חלופיות נקיות יותר, ללא הסרת חסמים רגולטוריים ואחרים לאימוץ טכנולוגיות ירוקות, המס המוצע ישולם ע"י משק הבית והתעשייה, יביא לעליית מחירים, יגדיל את הכנסות המדינה ודה פקטו אולי יביא להפחתת הפליטות של גזי חממה אך לא כזו שתחולל שינוי ניכר.

בעולם כבר הבינו זאת לפני שנים רבות ולכן מדינות ה-OECD עוסקות בתוכניות למעבר לכלכלה דלת פחמן שכוללות מס פחמן לצד מנגנוני סחר בפליטות, הצגת תוכניות לעידוד החדשנות, חינוך הציבור, יצירת מקורות מימון ורגולציה מעודדת השקעות מצד שוק ההון וכן פיתוח כלים למדידה ולדיווח של הפעולות הנעשות בתחום.

הכותבת היא כלכלנית סביבה ודוקטורנטית בתחום הערכת סיכוני אקלים. לשעבר ראש אגף כלכלה ותקינה במשרד להגנת הסביבה

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר