גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמחור הפחמן המוצע ע"י הממשלה: אותה גברת בשינוי אדרת

מעבר לכך שהחלטת הממשלה לא מביאה בשורה בתחום ייצור החשמל ושהיא מתעלמת מענף התחבורה, הלכה למעשה ההחלטה תביא לפגיעה במשקי הבית ובתעשייה הישראלית

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במסגרת העברת תקציב המדינה לשנים 2021-2022 בממשלה, האחרונה הכריזה כי היא תטיל מס פחמן ותתיישר עם המדיניות המקובלת בקרב המדינות המפותחות להתמודד עם משבר האקלים. לפי פרסום המשרד להגנת הסביבה, תמחור פליטות הפחמן משריפת דלקים יעשה באמצעות מס הבלו המוטל על דלקים; הפנמת העלות החיצונית במחיר של הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, שיחל באופן הדרגתי משנת 2023, יעשה באופן כזה שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5%, ובנוסף, מס הבלו על הדלקים המשמשים לתחבורה לא יעלה מכיוון שכבר כיום מסים אלה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD.

המהלך על פניו הינו מבורך שכן סוף סוף ישראל מאמצת כלי מדיניות שכבר מיושם שנים רבות בעולם. אך מביני עניין יבחינו בכך שהמהלך שממשלת ישראל מאמצת אינו מס פחמן ואין כאן חידוש במדיניות הסביבתית, שכן ההחלטה באה לבצע שינוים במיסוי על דלקים, שגם ככה כבר קיים היום בישראל.

בעולם נהוג לעשות אבחנה בין מס על דלקים (הבלו) ובין מס על פליטות של מזהמים וגזי חממה. מס פחמן הוא מס פליטה, המוטל במעלה השרשרת הייצור, על הפליטות שמשוחררות לאוויר. אידיאלית עדיף לכמת את גזי החממה המשתחררים לאוויר ולמסות אותם שכן הדבר יוצר זיקה מלאה בין המס ובין הנזק לסביבה. כאשר אין אפשרות פרקטית לכמת את הפליטות או שזה יקר מדי, יש שתי אפשרויות: האחת, להשתמש בנקודת ייחוס של כמות פליטות לסוג הטכנולוגיה ולמסות את הכמות המתאימה לטכנולוגיה ולדלק הרלוונטיים, והשנייה, לעשות שימוש בפרוקסי, קרי, להטיל את המס על חלק אחר של שרשרת הייצור. כך נוצרה הפרקטיקה של מיסוי חומרי גלם כפי שמוצע בישראל. בעולם יש מדינות שאימצו את הגישה של מיסוי דלקים כפרוקסי כי זה יותר נוח ליישם, אבל אין להתבלבל, לא מדובר במס פחמן.

לא יהווה תמריץ למעבר לאנרגיות מתחדשות

אם המטרה היא להביא להפחתת פליטות גזי החממה, השימוש במיסוי חומרי גלם הוא אפשרי אך הוא פחות יעיל מאשר השימוש בכלים המכוונים לפליטות עצמן, כמו מס פחמן או מנגנון סחר בפליטות גזי חממה. בדוח של ה-OECD משנת 2011 נכתב כי הסיכוי להפחתת פליטות של מזהמים נוטה לרדת אם המס אינו מוטל ישירות על הפליטות עצמן אלא על פרוקסי כי האחרון לא מהווה תמריץ מספק לאמץ טכנולוגיות קצה שיפחיתו את פליטות גזי החממה הנפלטות בסוף שרשרת הייצור.

לשם ההמחשה, אם ניקח את החברה האחראית למרבית פליטות גזי החממה בישראל, חברת החשמל, הדלקים בהם היא משתמשת נכנסים תחת הוצאות ייצור. עלייה במחיר הדלקים, בין אם עקב עליה במחירם או עקב העלאת המסים תהיה לא יותר מאשר עלייה בהוצאות הייצור, אשר תגולגל ככל הנראה במלואה לצרכן. המס המוצע יבלע בתוך שלל ההוצאות של החברה.

כאשר החלטת הממשלה מגבילה את העלייה במחיר החשמל ל-5%, נשאלת השאלה האם שינוי של 5% במחיר החשמל יגרום לצרכנים לצמצם את צריכת החשמל? שאלה נוספת היא אם המיסוי על הדלקים לייצור חשמל יגולגל לצרכנים, איך זה יהווה תמריץ לייצור חשמל ממקורות נקיים יותר? התשובה: זה כנראה לא יהווה תמריץ למעבר לאנרגיות מתחדשות. זאת ועוד, כאשר חברת החשמל נעולה בחוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבע, המהלך הזה לא צפוי להשפיע על התנהלותה בשנים הקרובות.

מעבר לכך שהחלטת הממשלה לא מביאה בשורה בתחום ייצור החשמל ושהיא מתעלמת מענף התחבורה, הלכה למעשה ההחלטה תביא לפגיעה במשקי הבית ובתעשייה הישראלית.

הסיבה לכך נעוצה בכך שלא ניתן ליישם מס פחמן ללא תוכנית הוליסטית עם אמצעים משלימים ותומכים אשר תיתן מענה להיבטים נוספים: ללא מו"פ, ללא העמדת טכנולוגיות חלופיות נקיות יותר, ללא הסרת חסמים רגולטוריים ואחרים לאימוץ טכנולוגיות ירוקות, המס המוצע ישולם ע"י משק הבית והתעשייה, יביא לעליית מחירים, יגדיל את הכנסות המדינה ודה פקטו אולי יביא להפחתת הפליטות של גזי חממה אך לא כזו שתחולל שינוי ניכר.

בעולם כבר הבינו זאת לפני שנים רבות ולכן מדינות ה-OECD עוסקות בתוכניות למעבר לכלכלה דלת פחמן שכוללות מס פחמן לצד מנגנוני סחר בפליטות, הצגת תוכניות לעידוד החדשנות, חינוך הציבור, יצירת מקורות מימון ורגולציה מעודדת השקעות מצד שוק ההון וכן פיתוח כלים למדידה ולדיווח של הפעולות הנעשות בתחום.

הכותבת היא כלכלנית סביבה ודוקטורנטית בתחום הערכת סיכוני אקלים. לשעבר ראש אגף כלכלה ותקינה במשרד להגנת הסביבה

עוד כתבות

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

גל הפיטורים באינטל ישראל החל: מאות עובדים יזומנו לשימוע בימים הקרובים

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד