בנימין נתניהו נואם בכנסת השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
"אנא, שרים מתבקשים להגיע".
"תדאגו שהח"כים יהיו נוכחים במליאה כשרה"מ מדבר".
"תכניסו את כולם, זה נראה ריק".
רצף ההודעות הבהולות הללו שוגר ביום שני השבוע בקבוצת הנהלת הקואליציה על ידי אנשי ימינה כשהחל דיון 40 חתימות שיזמה האופוזיציה בנושא המדיני-ביטחוני. חברי הכנסת טפטפו פנימה, בזמן שחברי ימינה הפגינו נוכחות מלאה מרגע הצגת הנושא במליאה כלקח מהדיון הקודם, אז נאם בנט כמעט לבדו, בלי שאפילו חברי מפלגתו הדלה היו שם כדי לגבות אותו מול האופוזיציה.
בנט לבד. הוא לבד בדיונים במליאה. לבד בדיוני הקורונה ולבד גם בישיבות הממשלה. הניסיון לייצר תמונת מצב של עבודה הרמונית בממשלה, זז הצדה כשהאמת נחשפת: השרים וראש הממשלה לא עובדים ביחד, כל אחד חולש על ממלכתו ועליה בלבד, והדרישה הבסיסית כמו שהציג אותה אצלנו ליברמן בראיון בשבוע שעבר היא אחת - שלא יתערבו לו. להם. כאשר כל אחד מנהל את חלקת האלוהים שלו בלי לייצר דיאלוג ושומו שמיים ויכוחים - לא באמת מתקיימת ממשלה ולא מתנהלת מדינה.
נקודת האור
דרישת ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לשדר את המסר "באנו לעבוד" בכל ישיבת סיעה של יש עתיד לא הולמת את תפקוד הממשלה בפועל. אמנם בתחילת השבוע עבר תקציב לאחר שנה וחצי בלי (ולא שלוש שנים כפי שטעו לומר לפיד ובנט). את המשימה הזו הציב שר האוצר בראש סדר העדיפויות ולכן אף הוא לא הגיע לדיוני קבינט הקורונה לעומת קודמו, למרות שאין חולק על ההשפעה הקריטית של ניהול המגפה על הכלכלה הישראלית.
נקודות האור של הקואליציה השבוע בכל זאת עברו דרך אישור התקציב בשלב הראשון בממשלה כשרוב השרים איתם שוחחתי השבוע הבהירו כי למרות המחלוקת סביב חלק מהרפורמות ובראשן החקלאות - הוא יעבור גם בכנסת בנובמבר. אנשי הלובי החקלאי שהסתובבו השבוע בכנסת הודו כי לא האמינו ששרי העבודה וכחול לבן יתנו לרפורמה לעבור כפי שהיא, ויותר מכך שהניסיון לרכך את הרפורמה מול ליברמן כמעט בלתי אפשרי.
הצלחה נוספת שנזקפה לזכות הקואליציה הייתה במינוי אנשיהם לוועדות המינויים לשופטים והדיינים שנערכה מאחורי פרגוד. שתי אלו טוענים בקואליציה מלמדות על הדבק שצפוי להחזיק את הממשלה קדימה.
דיוני קבינט חסרים
לקראת סוף השבוע נחשף כי לפיד, מ"מ יו"ר קבינט הקורונה, אינו נוכח בדיוני הקבינט מאז שכונס עם כינון הממשלה. את מקומו העביר לשר התיירות ממפלגתו יואל רזבוזוב בטענה כי ענייני הקורונה אינם נוגעים למשרדו - משרד החוץ. אך ללפיד בפועל אחריות ניהולית על למעלה ממחצית מהממשלה, הוא נושא בתפקיד גם בקבינט שאת דיוניו הוא מסרב לפקוד.
בממשלה הקודמת, זו שהוא בא לשנות, החליפי בני גנץ היה יושב בכל דיון, מתווכח מרה עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וסיכומים היו מחולצים רק אחרי דיונים ארוכים וויכוחים חוצי גזרות. אגב, גם שר החוץ לשעבר גבי אשכנזי ישב בדיוני הקורונה למרות שלטענת לפיד למשרד החוץ לכאורה אין עניין בהם. האם העובדה שאין ויכוחים בקבינט הקורונה על מגפה שמשפיעה כלכלית-בריאותית על המדינה כולה היא לטובת האזרח בקצה? שההחלטות מתקבלות בלי שנשמעת עמדתם של כל נושאי האחריות בפני האזרחים?
אבל אם בכל זאת ניהול מגפה זה כן עניין לממשלה מתפקדת עם שר החוץ ושר האוצר, בכל זאת לשניהם יש מקומות בקבינט, יש שרים בממשלה שטוענים כי השניים מנסים פשוט לברוח מאחריות. רגע לפני שנדרש להכין שוב את המדינה לסגר, נראה שהבכירים ביותר מבקשים להותיר את בנט בחזית מקבלי ההחלטות כדי לקבל את ההחלטות הקשות ולשאת בביקורת הציבורית. לבד.
סגר על השולחן
קשה מאוד לחשוד בכך שראשי המפלגות בקואליציה לא עוקבים בדריכות אחר נתוני המגפה ולכן לא ברור למה שר הבריאות בעצמו חושש לומר את המילה סגר, והיתר מבהירים פעם אחר פעם במילותיו של בנט עצמו כי "סגר זה לא תוכנית עבודה". אך כשמספר החולים מכפיל את עצמו בכל שבוע, מספר החולים קשה עולה בהתמדה ואיתו גם מספר המתים מהמגפה - אין מנוס מהתוכנית שהוכיחה את עצמה לבלימת המגמה. לצורך השוואה, אם בתחילת יוני עמד מספר המתים על בין 0-2 ביום, בתחילת אוגוסט זינק מספרם לעשרה באחד הימים.
בימינה טענו השבוע כי "בנט היה הראשון שלקח החלטה לחסן חיסון שלישי בכל העולם". אך גם אם חיסון הייתה תוכנית העבודה של בנט הוא הגיע אליה מאוחר מדי ונתוני התחלואה עדיין לא עוברים למגמת שיפור. בממשלה הודו השבוע כי הם נמנעים מלהשית הגבלות עכשיו כי "ממילא בסוף נצטרך סגר בחגים כדי לעצור את ההדבקה". זה לא מנע משרים דוגמת השר ניצן הורוביץ או יועז הנדל לפרסם הודעה מתחמקת לעיתונות: "אנחנו לא סוגרים את המדינה בפאניקה בתקופת הקיץ.. ואם מספר החולים קשה יטפס ניאלץ להטיל מגבלות שסופן אולי גם יהיה סגר".
בממשלה לא מתרשמים מהווטו של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נגד חיסונים בבתי הספר ומכינים כבר תוכנית חלופית לחסן בתיכונים באמצעות הרשויות המקומיות כדי להגביר את מגמת ההתחסנות בקרב צעירים, לצד האצת החיסונים לגיל השלישי. אם יצליחו לעבור את הגל הנוכחי של הקורונה, לבלום את התפתחות המגפה ולהעביר תקציב - נותרה רק החזית הביטחונית, זו שמתפתחת בינתיים ברקע, ועשויה להפוך את תחזיות הישרדות הממשלה - קודרות יותר.
בליכוד פסימיים
בליכוד העריכו השבוע בפסימיות מה שהממשלה עוד עשויה להשלים את ימיה, מה שהותיר די זמן גם למלחמות פנימיות. הפעם היה זה חיים כץ שקרא תגר על מנהיגותו של נתניהו והביס אותו בבחירת מועמד הסיעה לבחירות לוועדה למינוי שופטים. נתניהו הודיע לחברי מפלגתו כי עליהם לתמוך בקרן ברק, כץ לא אהב את העובדה שנתניהו מחליט לבד ושלח את אורלי לוי אבקסיס להתמודד מולה, וגם ניצח.
עוד קודם לכן ביקשו מנתניהו בסיעה שלא לבחור צד בין המועמדות מטעם הסיעה. נתניהו אף זיהה את המשבר המתגבש וזימן את כץ לשיחה אצלו שלא נענה להפצרות. נתניהו יידרש לפני שהוא מסתער חזרה למאבק על ראשות הממשלה לחזור לעבוד מול חברי מפלגתו, אלו שהתעלם מהם בשיטתיות כל עוד היה ראש ממשלה ונדרש אליהם רק ברגעי משבר. הוא יכול להתנחם בעובדה שלמרות שבליכוד יש המון טוענים לכתר, ברגע האמת אף אחד מהם לא מתראיין גם היום נגדו בפנים גלויות, כלומר עדיין אין לו יריבים מוחשיים ו"גורמים" כידוע לא יכולים להתמודד בפריימריז.