צילום: Shutterstock
בשל מגפת הקורונה, יותר ויותר חברות מתקשות לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלהן ונוקטות מהלך של חדלות פירעון ושיקום בחסות בית המשפט. זהו הליך שהפך נגיש יותר בעקבות חוק חדלות הפירעון החדש, שנכנס לתוקף לפני כשנתיים. אחד החידושים המשמעותיים בו הוא יצירת מסלול ברור ומובנה לחברות המבקשות לשקם עצמן כלכלית, נוכח אי יכולתן לעמוד בפירעון מלא של כל ההתחייבויות שנטלו על עצמן.
פנייה מוקדמת לבית המשפט מאפשרת להורות על עיכוב כל הליכי גביית החובות נגד החברה כדי לאפשר לה לנסות להשתקם. הליך כזה יוצר לא מעט עיוותים בחיי המסחר התקינים ופוגע בעיקר בנושים, שצפויים למצוא עצמם בסוף התהליך, כשחלק ניכר מחוב החברה לא מוחזר להם.
זה הזמן, על רקע התגברות הליכי שיקום החברות, לבצע תיקון קטן-גדול בהליך זה, כדי שמחד יהיה יותר צודק ושוויוני - או נכון יותר לומר, פחות פוגעני - כלפי הנושים; ומנגד לא ייחבל במאמץ החשוב של שיקום החברה. בכך יצליח המשק להימנע מתופעות קשות של פיטורים נרחבים, פגיעה בכושר הייצור ועוד.
חלק מרכזי בתפקידו של הנאמן בהליך שיקום חברה, הוא להכריע בתביעות חוב שנושי החברה מגישים לפניו. למעשה, במקום שיהיה בידי הנושים לפתוח בהליכים משפטיים נגד החברה, הנאמן - בחסות הליך השיקום של החברה ועיכוב ההליכים המשפטיים שניתן לטובתה - הופך להיות הכתובת היחידה של הנושים לקבלת הכרעה שיפוטית בטענותיהם כלפי החברה. פועל יוצא של האמור, הוא שהנאמן הוא זה שמכריע מהו היקף החובות של החברה ומה חלקו של כל נושה בחובות.
כך יוצא, שהנאמן, אשר הוא זה שמפעיל את החברה בתקופת השיקום, מגבש ומציג לבית המשפט ולנושים את הסדר החוב של החברה והנו גם בעל אינטרס מובהק שיאשרו אותו. זאת, בין היתר, מכיוון גם שמובטח לו שכר-טרחה בסיומו של כל הסדר שמאושר. בד-בבד, הנאמן הוא גם זה שמעצב וקובע - באמצעות הכרעה בתביעות החוב המוגשות להכרעתו - מי הם הנושים שיצביעו בעד או נגד הסדר החוב שהוצע על ידו ואפילו מה אחוז ההשפעה של כל נושה.
כלומר, יש ביכולתו ובסמכותו של הנאמן להחליש משמעותית גורמים המתנגדים להסדר החוב אותו הוא מגבש ואפילו להדיר אותם לחלוטין מהליך ההצבעה. הייתכן כדבר הזה? אומנם, נושים הסבורים שנעשה להם עוול בהכרעת החוב רשאים לערר לבית המשפט על הכרעת הנאמן, אלא שזה נוקט בריסון ובהתערבות מצומצמת בהכרעותיו של הנאמן. לפיכך, נדרש פתרון מעשי יותר, שיעניק הגנה ממשית לאינטרס הנושים, בייחוד נוכח ההיקף ההולך וגובר של חברות המבקשות מחיקת חובות במסגרת החוק החדש.
הפתרון הנכון והישים ביותר, כזה הלוקח בחשבון גם את האינטרס של יעילות ומהירות הליך השיקום וגם את אינטרס הנושים, הוא פיצול תפקיד הנאמן בהליכי שיקום חברות , באופן שימונה נאמן נוסף, בעל תפקיד אובייקטיבי, הנעדר זיקה לחברה ולאינטרס של הצלחת הסדר החוב, שכל תפקידו יהיה להכריע בתביעות החוב של הנושים.
באמצעות מינוי נאמן אד הוק למתן הכרעות חוב בלבד, ניתן יהיה להבטיח גם, שהערכת היקף החוב וחלקו של כל נושה תוכרע גם באופן יעיל ומקצועי יותר, שכן אותו "נאמן שיפוטי" לא יהיה עסוק בהפעלת החברה ושיקומה. מנגד, הנאמן לא ייקח תחת חשבון שיקולים חיצוניים, שאינם קשורים להכרעה בתביעת החוב הספציפית המונחת על שולחנו, וייעשה צדק עם החברות המצפות להחזר הכספים המגיעים להן.
הכותב הוא מומחה לליטיגציה מסחרית, שותף מייסד במשרד בכר שבתאי עורכי דין