על הנחלה הוקם עסק לגידול כלבים. בני הזוג נמנעו מלרשום את הנחלה בטאבו / צילום: Shutterstock
על-פי חוק המקרקעין, "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". בהלכות רבות של בתי המשפט כי הזכות לפירוק שיתוף בנכס היא זכות בסיסית הנובעת מעצם הבעלות במקרקעין, ולפיה כל בעלים במשותף של נכס מקרקעין ("מושע") רשאי לפנות לבית המשפט ולדרוש את פירוק השיתוף בו.
לאחרונה נדרש בית המשפט המחוזי בבאר שבע להכריע במחלוקת בין בני זוג המצויים בהליך גירושים: האם רצון אחד השותפים להשביח את הנכס - בין אם באמצעות הסדרת רישום זכויות בו ובין אם בדרך אחרת - מצדיק השהיה של הליכי פירוק השיתוף?
עובדות המקרה: בשנת 2004 רכשו בני זוג את מלוא הזכויות במשק בדרום הארץ ועברו להתגורר בו עם שתי בנותיהם. בת הזוג ושניים מקרוביה הפעילו במשק עסק לגידול כלבים (דבר שהיווה "שימוש חורג" על-פי התב"ע), וכן בוצעו בו כמה חריגות בנייה. ואולם בשל חבות בתשלום מס השבח של המוכרים, נמנע מהזוג לרשום את הזכויות במשק על שמם בלשכת רישום המקרקעין ("טאבו").
לימים עלו יחסיהם על שרטון, בן הזוג חדל מלהתגורר במשק, ובין הצדדים התנהל סכסוך גירושים ממושך. לאחר שהסדירו את חלוקת הרכוש (פרט לזכויות במשק), הגיש בן הזוג תביעה לפירוק השיתוף, ולנכס מונה כונס נכסים. הכונס פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת המשק, וניהל הליך של "התמחרות", שבו בחרה בת הזוג שלא להשתתף. בן הזוג זכה בהתמחרות, לאחר שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר. הוגשה הצעה נוספת מטעם צד שלישי, אך הצעתו הייתה נמוכה במעט מזו של בן הזוג.
בעקבות זאת עתרה בת הזוג לבית המשפט המחוזי. לטענתה, אין לאפשר את מכירת המשק טרם העברת הזכויות מהמוכרים על שמם, שכן היעדר הרישום פוגע בשווי הנכס ומונע מרוכש סביר להציע סכום ריאלי עבור רכישת המשק. על כן היא ביקשה להשהות את הליכי הפירוק למשך שנה וחצי, כדי שבפרק זמן זה יפעלו בני הזוג והכונס להסדרת הרישום. בנוסף, בת הזוג טענה כי בהליך ההתמחרות נפלו פגמים אשר מטילים בספק את אמינותו ותוקפו.
ההחלטה: בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי העובדה שהזכויות במשק טרם נרשמו על שם בני הזוג, אינה מצדיקה כשלעצמה עיכובים נוספים של פירוק השיתוף.
נקבע כי ציפייה של שותף לפיה בעתיד יושבח הנכס המשותף, אינה מהווה צידוק לעיכוב פירוק שיתוף עד לאחר ההשבחה. עוד נקבע כי יש בעיכוב שכזה כדי לפגוע בצורה קשה בזכות הקניין של השותף המבקש לפרק שיתוף ולממש את זכויותיו בנכס.
בשולי הדברים, בית המשפט ציין כי בענייננו הפגיעה בזכות הקניין חמורה אף יותר, בשל חוסר היכולת של בן הזוג לעשות שימוש בנכס, בעוד שהנכס המשותף משמש את בת הזוג למגורים ולניהול עסקיה.
כמו כן, בית המשפט דחה את טענת בת הזוג שלפיה ההתמחרות הייתה מלאכותית. נקבע כי השתתפותו של גורם חיצוני בהליך ההתמחרות מהוות עדות לכך שלא נפל דופי בהליך.
לאור זאת, בית המשפט דחה את בקשת בת הזוג, ואישר את השלמת הליך פירוק השיתוף.
רמש (ב"ש) 31047-04-21
הכותב שותף וראש מחלקת ליטיגציה בגינדי כספי ושות’