גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנמלים החדשים פותחים שערים: מי ירוויח, ולמה כדאי לכם להנמיך ציפיות?

שני הנמלים החדשים שייפתחו בחיפה ובאשדוד עד סוף השנה יגדילו את מצבת הנמלים של ישראל מארבעה לשישה ● עד כמה יושפעו זמני ההמתנה של האוניות, איך תשפיע התחרות על הנמלים הממלכתיים הישנים, ומדוע הוזלת השינוע לא תתגלגל להנחה במחירי הטלוויזיות

פקק אוניות בכניסה לנמל חיפה הישן, היום / צילום: פאול אורלייב
פקק אוניות בכניסה לנמל חיפה הישן, היום / צילום: פאול אורלייב

בחודשים שנותרו עד לסוף 2021 ענף הנמלים המיושן של ישראל צפוי לקפיצת מדרגה משמעותית. לא רק שמספר הנמלים בישראל יעלה מארבעה לשישה, שני הנמלים החדשים שיתחילו לפעול בחיפה (נמל המפרץ) ובאשדוד (נמל הדרום) יפעלו במתכונת אוטומטית לחלוטין בכל הנוגע לתפעול פעולות השינוע. גלובס יצא לבדוק כיצד המציאות החדשה עשויה להשפיע על הענף שדרכו נכנסות לישראל 99% מהסחורות המיובאות.

פקק האניות יתקצר

העומס שנוצר בכניסה לנמלים יצר מצב שבו שיעור האניות הממתינות לכניסה לנמלים באשדוד ובחיפה עמד לאחרונה על 50 אניות בממוצע.

הענף מחולק לשני סוגי אניות: מטען כללי ומכולות, כאשר לפי נתוני רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) נכון לשנה שעברה 47% מהסחורות שהגיעו לישראל, יובאו באמצעות מכולות. אניות מכולות נהנות מזמני המתנה נמוכים מאניות מטען. עם זאת, לא היה נדיר למצוא בתקופה האחרונה אניות מכולות שהמתינו למעלה מ-10 ימים. שני הנמלים החדשים מיועדים למכולות בלבד, דבר שמבטיח תחרותיות גבוהה ואפס המתנה עבור אניות מכולות.

הפתיחה של נמל המפרץ שיתופעל על ידי החברה הסינית SIPG מיועדת ל-1 בספטמבר. תאריך רשמי לפתיחת נמל הדרום אותו תתפעל החברה הההולנדית שוויצרית TIL טרם נקבע, אך לפי כל ההערכות הוא ייפתח עד סוף השנה. בשניהם כבר החלו בהרצות ראשונות, תוך שאניות של חברת MSC מעמיסות מכולות ריקות בדרכן החוצה מישראל. מבירור שערך גלובס שני הנמלים טרם חתמו על חוזים שיבטיחו קווי ספנות קבועים מול חברות הספנות הגדולות, אם כי הציפייה היא שהחברות הסיניות כמו COSCO יפקדו יותר את הנמל בחיפה, בשל השליטה הסינית ואילו אניות של MSC ינותבו לנמל הדרום.

נמל הדרום (אשדוד) / צילום: אלבטרוס

מלחמה על שוק המכולות

נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, צופה בשיחה עם גלובס כי לנמלים החדשים פוטנציאל "להשתלט" בתוך זמן קצר על מחצית מתחום שינוע המכולות, שכיום 100% ממנו מתבצע בנמלי חיפה ואשדוד. מומחים שעמם שוחחנו הצביעו על הסיבות: יתרון משמעותי לנמלים החדשים שיעבדו 24 שעות ביממה לעומת 17 שעות ברוטו בנמלים הקיימים, וזאת תוך שימוש בפחות כוח אדם, וללא ועדי עובדים אימתניים. "על הנייר" מצב זה יאפשר לנמלים החדשים לתת הנחות בתעריפים.

אלא שהיתרון של הנמלים החדשים לא צפוי להימשך לאורך זמן. נמל חיפה מצוי כיום בתהליך מתקדם של הפרטה, ובעתיד גם נמל אשדוד יעבור תהליך דומה, מה שמבטיח כניסה של עוד גורמים שיכניסו התייעלות לנמלים הממשלתיים.

כך או אחרת, אלה בשורות טובות עבור היבואנים וחברות הספנות שייזכו לשירות טוב בהרבה מהמצב כיום. יחד עם קיצור זמני ההמתנה של האניות מחוץ לנמלים, עבור כל מי שמייבא סחורות - מחנויות צעצועים ועד מפעלים - המשמעות היא הגברת הוודאות בקבלת סחורות בזמן, ועל כן שירות טוב יותר מול לקוחות הקצה.

נמל המפרץ (חיפה) / צילום: רענן כהן

אל תבנו על הנחות

"היום אתה משלם 18 אלף דולר עבור מכולה מסין, ועוד צריך להגיד תודה שמעמיסים לך אותה על האניה", אמר לגלובס הסוכן המקומי של אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. ואכן, אם לפני הקורונה עלות מכולה מהמזרח עמדה על כ-2,000 דולר, כיום המחיר הוכפל פי שישה ויותר. הדבר מתבטא ברווחיות עצומה של חברות הספנות בתקופה זו.

במצב שכזה קיצור זמן ההמתנה של האניות מחוץ לנמלים, והיעילות בפריקה ובטעינה של מכולות, לא צפויים להשפיע על מחיר הייבוא שמושפע בעיקר ממחירי השינוע הימיים הגבוהים בעולם. לכן - מי שירוויחו מפתיחת שני הנמלים, בוודאי בטווח הקצר והבינוני, יהיו בעיקר חברות הספנות. חברות אלה אף ייהנו מנמלים נוספים דרכן ניתן יהיה להוציא מישראל את עשרות אלפי המכולות הריקות ש"תקועות" בישראל. לאחרונה העריך עדני סימקין, מנהל הפעילות של ענקית הספנות MSC כי עשרות אלפי המכולות הריקות שבבעלותם שנמצאות בישראל עולות להם בגין אחזקה ושינוע כ-50 אלף דולר ביום. לפי בדיקת גלובס לענקית הספנות COSCO כמעט 10,000 מכולות ריקות בישראל.

בשורה לתעשיינים

הצרכנים הפרטיים אולי ירגישו פחות את ההשפעה של הנמלים החדשים, אך בקרב תעשיינים רבים צריכה להיות מקום לציפייה. לדברי גורם בכיר בתחום הנמלים, חוסר הוודאות כיום מביא למצב אבסורדי שבו יצואנים מתקשים לסגור חוזים בחו"ל, וחוששים להתמודד במכרזים גדולים, כיוון שהם לא יכולים לסמוך על לוחות הזמנים הימיים. מנגד, תעשיינים רבים נאלצים כיום לשמור במרלו"גים בישראל ציוד רב לתקופות ארוכות בשל החשש שברגע האמת הסחורה תהיה תקועה בלב ים.

"מהחשש שאניות ייתקעו פה, חברות ספנות רבות שולחות לישראל אניות ישנות, ולא את הגדולות. אם הנמלים החדשים יעמדו בציפיות, נתחיל לראות כאן אניות גדולות וקווים יציבים וזו תהיה בשורה גדולה לתעשיינים", אומר אותו גורם.

באשדוד מוכנים יותר

כביש הגישה לנמל החדש אמנם סלול בחלקו, אך כלל המערכת התחבורתית שמתוכננת לעטוף את הנמל וסביבותיו תהיה מוכנה רק בעוד כשנתיים. במידה רבה המצב הוא תוצר של חוסר שיתוף פעולה של העירייה עם התפתחות האזור, דבר שתואם את עמדת ראשת עיריית חיפה עינת קליש רותם שהתנגדה בעבר לבניית נמל המפרץ (בעיריית חיפה סירבו להגיב לשאלות גלובס). וזו לא הבעיה היחידה של הנמל בחיפה - העורף הלוגיסטי הקיים מיושן, ועתירה של רשות נחל הקישון, מקשה על פיתוח הפארק הלוגיסטי שמתכננת חנ"י בעורף הנמל.

באשדוד, לעומת זאת, נפתחו בשנים האחרות מספר מרכזים לוגיסטיים בעורף הנמל, כשגם כך לנמל באשדוד יש עדיפות גיאוגרפית על פני חיפה, בשל קרבתו למטרופולין דן. היות שמחירי ההובלה היבשתיים גבוהים, לקרבה זו יש חשיבות עצומה, אם כי גם כאן מחכים בקוצר רוח לחיבור צפוני של העיר למחלף יבנה דרום, דבר שעשוי להקל על הלחץ התחבורתי. דוד פרידנזון, מבעלי קבוצת הלוגיסטיקה פרידנזון שמרחיבה כיום מרלו"ג שהיא מתפעלת בעורף נמל אשדוד, ואף בונה בעורף נמל חיפה מרלו"ג חדש, מודה ש"הפיתוח באשדוד מתקדם הרבה יותר מזה שבחיפה". הוא גם מסביר שתעריף הארנונה למרלו"גים באשדוד נמוך משמעותית מזה שבחיפה, דבר שעשוי לסמן את החשיבות שמייחסים בשתי הערים לתחום שמשלים את הפעילות בנמלים.

נמל המפרץ (חיפה)

פתיחה רשמית: 1 בספטמבר 2021
מפעילת הנמל: SIPG (שנגחאי)
מנהל הפעילות בישראל: מי-האו צ׳יאנג
אורך רציף המכולות הראשי (רציף 6): 800 מטרים בעומק מים של 17.3 מטרים
אורך רציפי משנה תפעוליים: 720 מטרים

נמל הדרום (אשדוד)

פתיחה רשמית: עד סוף 2021
מפעילת הנמל: TIL (שוויץ והולנד), בשליטת חברת MSC
מנהל הפעילות בישראל: אייל ברוך
אורך הרציף הראשי (רציף 27): 800 מטר בעומק מים של 17.3 מטר
אורך רציפי משנה תפעוליים: 520 מטר

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב