שוק הכרמל בתל אביב, באחד הסגרים הקודמים / צילום: איל יצהר
לאחרונה הולך וגובר השיח לקראת סגר נוסף, ממושך, מסוף אוגוסט. מנתוני הסגר השלישי אנו יכולים להניח שסגר רביעי, במיוחד בתקופת החגים, יוציא ממעגל התעסוקה כ-150-200 אלף עובדים לחופשה ללא תשלום בכפייה, לתקופה של חודש ויותר.
הסגר הזה יראה אחרת.
בניגוד לסגרים הקודמים, למדינה אין כיום רשת ביטחון סוציאלית למאות אלפי השכירים שיצאו בסגר הבא לחל"ת. מרביתם אינם זכאים לדמי אבטלה מכיוון שמיצו את ימי האבטלה שלהם בסבבי הסגרים הקודמים, ומודל החל"ת המוארך שליווה אותנו לאורך משבר הקורונה הופסק בחודש יולי האחרון. אותם עובדים צפויים למצוא את עצמם בסגר הקרוב עומדים בפני שוקת שבורה.
משרד האוצר אף הגדיל לעשות והצליח להכניס בחודש שעבר, מתחת לרדאר הציבורי, מוקש עתידי לפיו עובדים שיוצאו לחל"ת כפוי על ידי המעסיק שלהם ייאלצו לנצל את כל ימי החופשה הצבורים להם לפני שיהיו זכאים לדמי אבטלה.
העובדים והמעסיקים יממנו את הסגר במקום המדינה
המשמעות היא השתתפות מינימלית של המדינה בעלויות של סגר רביעי ופגיעה כפולה - הן במעסיקים והן בציבור העובדים: העובדים ייאלצו לנצל את ימי החופשה הצבורים להם (זכות כלכלית וחוקית המשויכת לעובד) במקרה של הוצאה כפויה לחל"ת. בכך, יממנו העובדים מכיסם, יחד עם המעסיקים, אשר יחויבו בהוצאות שכרם בתקופה בה העסק אינו פעיל עקב הסגר, את החלטת המדינה על סגר רביעי.
בתרחיש הסביר והחמור אף יותר - מעסיקים יוציאו לחל"ת עובדים שלא נותרו להם ימי חופשה צבורים, אך גם אינם זכאים לימי אבטלה נוספים, ובכך תותיר המדינה רבבות עובדים ללא מקור הכנסה כלשהו וללא רשת ביטחון סוציאלית בתקופת הסגר הרביעי.
מובטלים אלה, יתווספו לכ-200-250 אלף דורשי עבודה קיימים שהחל מחודש יולי האחרון אינם זכאים לדמי אבטלה מכיוון שהם מתחת לגיל 45. עקב הצהרות המדינה על סגר מתקרב, לאותם מובטלים אין אופק תעסוקתי אמיתי לפני חודש אוקטובר, מכיוון שמעסיקים מאיטים את קצב הגיוס עד להתבהרות המצב.
מדינת ישראל מתנערת מאחריות לגבי השלכות ההחלטות אותן היא מקבלת. ניתן לראות זאת בהחלטות על הטלת מגבלות נוספות ביעדי טיסה, ללא מתן מענה או רשת ביטחון לענף התעופה, מורי הדרך ואוכלוסיות נוספות המושפעות ישירות ממדיניות הממשלה.
ככל שלא יינתן מענה הולם לקראת הסגר הבא, ומתוך הבנה שאין לצפות מהמעסיקים לשאת בנטל הסגר, אנו צפויים להתמודד עם מאות אלפי מובטלים חוזרים, ללא רשת ביטחון, וללא יכולת כלכלית בסיסית לשרוד את חגי תשרי.
על המדינה להיערך לפתרון סוציאלי לתקופת הסגר הרביעי, שתייצר רשת ביטחון אוניברסלית לעובדים ולדורשי העבודה בתקופה זו מחד, ומאידך תשמר את הקשר בין המעסיק לעובדים ולא תייצר תמריצים שליליים לחזרה לעבודה.
הכותב הוא סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות