גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטמפ' תמשיך לעלות, מצוקי החופים בישראל יקרסו: האו"ם מזהיר מפני התוצאות ההרסניות של משבר האקלים

הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו"ם מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות

שריפות יער שמשתוללות באי היווני אוויה / צילום: Associated Press, Petros Karadjias
שריפות יער שמשתוללות באי היווני אוויה / צילום: Associated Press, Petros Karadjias

מדענים מבחינים בשינויים באקלים של כדור הארץ בכל מקום ועל פני מערכת האקלים כולה, כך לפי דוח הפאנל הבינן ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של ארגון האו"ם המתפרסם היום. רבים מהשינויים הם חסרי תקדים באלפי, אם לא במאות אלפי השנים האחרונות, וחלק מהשינויים, דוגמת המשך עליית גובה פני הים, כבר מתרחשים, והם בלתי הפיכים בטווח מאות או אלפי השנים הקרובות. עם זאת, הפחתה חזקה ומתמשכת בפליטות גזי החממה, יגבילו את ההתחממות הגלובלית והשינויים האקלימיים.

בהסכמי פריז שנחתמו בשנת 2016, התחייבו 196 מדינות בעולם להישמע לאזהרות המדענים, ולפעול להגבלת הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בהשוואה לתקופה הקדם תעשייתית, או לכל היותר 2 מעלות באם יהיה מדובר במצב בלתי נמנע. זאת, כאשר התחממות של 1.5 מעלות ומעלה נחשבת לנקודת מפנה, שתגרור את המערכות האקלימיות להישנות של אירועי קיצון אקלימיים, ולהמשך של עליית הטמפרטורה.

בחלוף חמש שנים מאז הציבו המדינות יעדים שונים וולונטריים בתחום, הדו"ח הנוכחי מספק הערכות חדשות לגבי הסיכויים לפספס את היעדים, וחצות את רמת ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות צלזיוס בעשורים הבאים. לפי המדענים, אם לא יהיו הפחתות מידיות, מהירות ומשמעותיות מאוד בפליטות גדי החממה (עד כדי מחצית בעשור הנוכחי), הגבלת ההתחממות לקרוב ל-1.5 מעלות צלזיוס או 2 מעלות צלזיוס, תהיה מעבר להישג יד, ותוביל את האנושות וכדור הארץ למצב בלתי הפיך. כך או כך, הטמפרטורה הגלובלית תמשיך לטפס עד אמצע המאה לפחות, תחת כל תרחישי הפליטות.

בשלב זה, עליית טמפרטורה של 1.5 מעלות היא תחזית אשר אין מנוס ממנה, בזמן שהאנושות תאלץ לפעול במהירות כדי להפחית עד איפוס מוחלט את פליטות גזי החממה. מה יקרה אילו נמשיך בהתנהלות של "עסקים כרגיל?" עד שנת 2037 יתחמם כדור הארץ במעלה וחצי, בין השנים 2055 ל-2074 ב-3 מעלות, ועד סוף המאה ב-4. הפסקת הפליטות אמנם תוביל לעליה של מעלה וחצי בין השנים 2025-2044, אך האנושות תוכל להימנע מהתחממות נוספת והשלכותיה החמורות.

שריפות משתוללות באזור תרקומדונס, בצפון אתונה, יוון / צילום: Associated Press, Michael Varaklas

האדם הוא האחראי להתחממות

הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), נחשב לסמכות המובילה בעולם בתחום מדעי האקלים. מטרת דוחותיו היא לספק למנהיגי העולם את המידע העדכני ביותר בנושא שינויי אקלים, כדי שיהווה כלי בסיס בגיבוש מדיניות. היום, מתפרסם החלק הראשון של דוח ההערכה השישי של חבר המדענים, עליו עמלו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים המתגוררים ביותר מ-60 מדינות, המתבססים על מחקריהם של אלפי מדענים ברחבי העולם. בדוח, הדן בבסיס המדעי לשינויי האקלים, ממחישים חבר המדענים עד כמה קרוב האקלים הגלובלי לנקודת האל חזור, כאשר הפעילות האנושית מניעה את שינויי האקלים בקצב מדאיג. למעשה, שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם כבר משפיעים על מזג האוויר ועל אירועי אקלים קיצוניים בכל מחוז ברחבי הגלובוס.

תודות לשיפורי מערכי נתונים וכלי מחקר כמו גם התקדמות בהבנת מערכות האקלים המורכבות, כעת, מצליחים המדענים לקשור באופן ברור יותר בין אירועי קיצון דמות גלי חום, משקעים כבדים, בצורות וציקלוניים טרופיים, לבין הפעילות האנושית התעשייתית. המדענים גורסים כי "הראיות ברורות: אין ספק שהפעילות האנושית חיממה את האטמוספירה, האוקיינוס והיבשה. שינויים נרחבים באוקיינוס, באטמוספירה, בקריוספרה ובביוספרה כבר התרחשו. הדו"ח מראה כי פליטת גזי החממה מפעילות אנושית אחראית להתחממות של כ-1.1 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום תעשייתית, ומבהיר כי פחמן דו חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים, לצד גזי חממה נוספים הגורמים לזיהום אוויר ומשפיעים גם על האקלים.

השיטפונות בסין פגעו במיליונים: מחוז גאנסו שבצפון מערב סין / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

משבר האקלים ישפיע על כל פינה בכדור הארץ

גזי החממה שפלטה האנושות במשך מאות שנים, מצטברים באטמוספירה לאורך שנים ארוכות. לכן, שינויים רבים שנגרמו עקב פליטת גזי חממה בעבר ואלו שייגרמו בשל פליטת גזי החממה העתידית, הם בלתי הפיכים למשך מאות עד אלפי שנים, וישפיעו בעיקר על האוקיינוסים, הקרחונים וגובה פני הים. מה יהיו השלכות ההתחממות הבלתי נמנעת? עליה של מעלה וחצי בטמפרטורות, תוביל לגלי חום הולכים וגוברים, התארכות של העונה החמה, ועונות קור קצרות יותר. בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס, חום כבד יגיע לעיתים קרובות יותר לסף קיצון, ויאתגר את סף הסיבולת של מערכות הבריאות והחקלאות.

כל אזור בכדור הארץ, עומד בפני שינויים הולכים וגדלים, כאשר מאפיינים רבים של שינויי האקלים תלויים ישירות בהתחממות הגלובלית, אך החוויה האנושית שונה מהביטוי בפועל של ממוצע ההתחממות העולמית. למשל, ההתחממות על פני היבשה גבוהה מהממוצע העולמי, וגבוהה פי שניים באזור הארקטי. בעשורים הקרובים, הדוח צופה כי שינויי האקלים יתעצמו בכל אזור על פני כדור הארץ.

שיטפונות בבלגיה / צילום: Associated Press, Virginia Mayo

אך לא מדובר רק בטמפרטורה; שינויי האקלים יובילו לשינויים שונים באזורים שונים - אשר כולם יתרחבו, בכל התחממות נוספת. כך למשל, שינויי האקלים יובילו לגשמים עזים יותר ולהצפות נלוות, כמו גם בצורות קשות באזורים רבים. דפוסי הגשמים ישתנו, ואזורי החוף יסבלו מעליית גובה פני הים והצפות חוף תכופות וחמורות באזורים נמוכים. אירועי קיצון הקשורים בגובה פני הים שהתרחשו בעבר אחת ל-100 שנים, עלולים לקרות מדי שנה על ידי סוף המאה הזו. התחממות נוספת תגביר את הפשרת קפאת העד הארקטית ואת אובדן כיסוי השלג העונתי , ותוביל להפשרה של קרחונים ולאובדן קרח ים ארקטי בקיץ.

השינויים באוקיינוסים, הכוללים התחממות, הגברת החומציות ורמות חמצן מופחתות, נקשרים בבירור בדוח להשפעה האנושית. גלי חום ימיים הפכו לתכופים יותר במהלך המאה ה-20, וצפויים לגדול. השינויים משפיעים הן על המערכות האקולוגיות של האוקיינוסים כמו הרס שוניות אלמוגים, והן על האנשים המסתמכים עליהן למחייתם ופרנסתם, והם ימשיכו להיות דומיננטיים לאורך כל המאה הנוכחית לפחות. בערים, היבטים מסוימים של שינויי אקלים יגברו - מחום ועד הצפות כבדות, לעליית גובה פני הים.

השינויים הללו מדאיגים במיוחד, שכן המערכות הטבעיות - מהיערות השזורים במערכות כדור הארץ ועד האוקיינוסים, מסייעות לספוח את גזי החממה ולמתן את ההתחממות. פעילות אנושית פולטת כ-40 מיליארד טונות של פחמן לאווירה בשנה אחת; בין השנים 1750-2019 נפלטו 2560 מיליארד טונות של פחמן לאטמוספירה. כרבע נקלטו באוקיינוס ​​(מה שגרם להחמצת האוקיינוס) וכשליש בצמחייה היבשתית, וכ-45% מהפליטות נותרו באטמוספירה. המערכות הטבעיות נמצאות תחת לחצים גוברים של תעשיות אנושיות והתחממות כדור הארץ, ויכולתן לספוח גזי חממה כבר נפגמה. לכן, אחוזים גבוהים יותר שלהם מצטברים באטמוספירה ותורמים להתחממות הגלובלית.

הרי אשפה במרכז באד נוינהר-ארווילר, גרמניה, בעקבות השטפונות / צילום: Associated Press, Bram Janssen

המדענים גורסים כי "הראיות ברורות: אין ספק שהפעילות האנושית חיממה את האטמוספירה, האוקיינוסים והיבשות. שינויים נרחבים באוקיינוס, באטמוספירה, בקריוספרה ובביוספרה כבר התרחשו".

הדוח מראה כי פליטת גזי החממה מפעילות אנושית אחראית להתחממות של כ-1.1 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום תעשייתית, ומבהיר כי פחמן דו חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים, לצד גזי חממה נוספים הגורמים לזיהום אוויר ומשפיעים גם על האקלים. מדובר למעשה בתוספת של כ-0.2° ביחס לדוח הקודם שנכתב לפני כשמונה שנים, בעיקר תוצאה של ההתחממות הנוספת שהתרחשה מאז.

החלק הטוב: אפשר עדיין לשנות

לאן מכאן? למרות שדוח המדענים משרטט תמונה קודרת, כותביו מבהירים כי מערכות האקלים בהן אנחנו והדורות הבאים נחיה, תלויות בכמות גזי החממה שנמשיך לפלוט, כך שלכל פעולה שלנו כעת - ישנה תוצאה ארוכת טווח. מנקודת מבט מדעית, הגבלת ההתחממות הגלובלית אפשרית, והיא דורשת הגעה לאפס נטו של פליטת גזי החממה, באופן שיוביל לא רק למיתון ההתחממות, אלא גם לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של התושבים.

בתים שנהרסו באינסול, גרמניה, בעקבות השיטפונות / צילום: Associated Press, Michael Probst

פאנל ה-IPCC הוא פאנל מדעי מקצועי, ועל כן הוא איננו נוקט בהמלצות לצעדי מדיניות, ומותיר לפוליטיקאים את הזירה. אך הדוח מתפרסם כשלושה חודשים לפני ועידת ה-COP 26 (שיחות האקלים של האו"ם), שתתקיים בגלאזגו, ובה יעלו אחר כבוד מנהיגי העולם ויפרסו אל מול הנוכחים את מפת הדרכים שלהם להפחתת הפליטות עד 2050. המדענים, שצופים לאורך שנים בהודעות מבטיחות לעיתונות על מעבר לאנרגיה מתחדשת ותוכניות אקלים, מתקשים שלא להתבונן בנעשה בדאגה.

עלייה של 3 מעלות עד סוף המאה

אחד המדענים הללו הוא פרופ' דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי כדור הארץ ושינויי אקלים מהאוניברסיטה העברית, המכהן בפאנל ה-IPCC ואמון על כותבי הדוח. רוזנפלד, בן ה-69, ניצב בשורה הראשונה של חוקרי האקלים בעולם, ומזהיר בשיחה עם גלובס כי חידלון מנהיגותי בזירת האקלים יוביל לא רק את הדורות הבאים להתמודדות עם מציאות שתשנה בלא היכר, אלא שהשלכותיו של משבר האקלים - כבר נראות היטב בשטח כבר בימינו.

פרופ' דניאל רוזנפלד / צילום: תמונה פרטית

"אם נמשיך בתרחיש של עסקים כרגיל ללא מעבר לאנרגיה חליפית, הטמפרטורה תעלה בכ-4.4 מעלות עד סוף המאה", אומר רוזנפלד. "בהסכם פריז, הושגה הסכמה בינלאומית רחבה שצריך למנוע עליה של 1.5 מעלות, אבל בתרחיש האופטימי ביותר שבו מייד מתחילים להוריד את הפליטות, אנחנו מגרדים מלמעלה את המעלה וחצי. כרגע, אני לא רואה את התרחיש הזה מתממש. אנחנו הולכים כנראה לכיוון תרחיש ביניים, שם הטמפרטורה תעלה בכ-3 מעלות עד סוף המאה".

מה המשמעות של התממשות תרחיש 'עסקים כרגיל'?
"זה יהיה עולם אחר לגמרי. עד כמה שונה? בתקופת הקרח, העולם היה קר ב-5 מעלות מהעולם שלפני המהפכה התעשייתית. עולם שיהיה חם יותר באותה מידה, יהיה שונה במידה דומה, אך לכיוון השני. הפשרה של כיפות הקרח, עליה חריפה של מי ים, טמפרטורות גבוהות מאוד עם ערכים קיצוניים, גשמים שיורדים באופן שיטפוני, מרוכז וחזק - עם יותר פרקי יובש ביניהם. במקומות מסוימים בעולם הטמפרטורה תגיע לערכים שאי אפשר לשרוד אותם מבלי להימצא בתוך מיזוג".

אך הטמפרטורה כשלעצמה אינה הדבר הנורא ביותר, הוא מדגיש. "הטמפרטורה היום באילת גבוהה ב-10 מעלות מאשר בתל אביב, ועדיין אנשים נוסעים לשם לחופשה. מדבר הסהרה כמעט אינו אפשרי למחיית אדם, אבל תעבירי בו רצועת מים כמו הנילוס, ותקבלי את האזור הצפוף בעולם. הבעיה הגדולה יותר היא המים - גשמים, שיטפונות, יותר התאדות והתייבשות, בצורות, ועליית מי הים.

"עליית הטמפרטורה משנה את מערכות מזג האוויר העולמיות באופן שמגביר עוד יותר אירועי קיצון של גלי חום, שיטפונות ובצורות. מקורות המים יפחתו, ופחות מים יהיו זמינים לצמחיה ולבעלי החיים. מבחינה חקלאית, אנחנו נצטרך להנדס את הגידולים החקלאיים כך שיעמדו יותר בחום וביובש, אבל יש לזה גבול. כשיש יותר מ-45 מעלות, נוצרים נזקים גם לגידולים העמידים ביותר".

התממשות של החזון האפוקליפטי

בחודשים האחרונים, אירועי קיצון משמעותיים מתרחשים במוקדים רבים בעולם; שרבים ושריפות ענק בסיביר, במקום הקר בעולם למעט אנטארקטיקה, להבות שמסרבות לדעוך ביוון וכילו עד כה כמיליון דונם בכל רחבי המדינה, שיטפונות כבדים בסין, גרמניה, בלגיה ושוויץ, 49 מעלות בקנדה, וזוהי רק רשימה חלקית.

רוזנפלד רואה היטב את הקו המחבר שבין הדוח עליו עמל עם מדענים מרחבי העולם, ובין הקיץ הנוכחי, שניבט ממסכי החדשות כהתממשות של חזון אפוקליפטי. הוא מבהיר כי ללא פעולה להפחתת פליטות דרסטית, אירועים דומים צפויים להיות תכופים וחמורים עוד יותר בעולם המתחמם.

"האירועים שאנחנו רואים, הם התוצאה הבלתי נמנעת של ההתחממות הגלובלית. עוצמתם לא מפתיעה אותי", הוא אומר. "מה שמפתיע אותי, זה לראות את זה בשטח. אני רואה את האירועים האלו ואומר לעצמי: הנה, זה באמת קורה, זה לא רק עניין אקדמי, אלו לא רק התראות. האירועים הקיצוניים הופכים להיות יותר קיצוניים. אם מלבישים את התנודות הטבעיות על מגמת עלייה שמחריפה, אז לכל אירוע קיצוני יש סבירות שיהיה קיצוני יותר מקודמו. אנחנו רואים את זה קורה. הסבירות להתרחשות כל אחד מאירועי הקיצון האלו באופן מבודד עדיין קימת גם ללא שינויי האקלים, אם כי היא נמוכה מאד. אבל הצירוף של הרבה אירועים כאלה כבר ממש לא סביר ללא סיבה משותפת לכולם. הסיבה המשותפת היא ההתחממות הגלובלית".

מאז העריך ה-IPCC שיש לנו 12 שנים לעצור את ההתחממות הגלובלית לפני שחלון הזמן נסגר, מה השגנו? מצבנו השתפר או הורע?
"לא היה שום שינוי מהותי מאז. קצב פליטת הפד"ח לא ירד, ובארצות כמו סין והודו הקצב עולה. גזי החממה מצטברים באטמוספירה, והטמפרטורה עולה בהתאם לכך. אנחנו עדיין לא רואים הטבה משמעותית לצד כל ההצהרות היפות של המדינות. יש הבדל בין ההצהרות ובין מה שקורה בפועל".

ישראל מתחממת בקצב מהיר יותר

הדוח הנוכחי, אף מציג מפה של אזורים שונים בעולם, וצפי של שינויי האקלים שנים קדימה בהם. כך למשל, באזור הים התיכון, צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת, עלייה בתנאי מזג אוויר שיכולים להוביל להתגברות שריפות, לצד עלייה בצחיחות ובבצורות.

למעשה, אם בעולם כל אחד מארבעת העשורים האחרונים היה חם יותר ויותר מכל עשור שקדם לו מאז 1850, ישראל מתחממת בקצב מהיר יותר, ולכן לפי רוזנפלד - יש לה סיבה טובה לפעול במהירות, וגם להבטיח לתושביה אוויר נקי יותר, ולא רק השתתפות במאבק הגלובלית להפחתת הפליטות.

"למרות שגובה פני הים יעלה, בישראל לא צפויה הצפה של ערי חוף בשל המצוק החופי. עליית פני הים והגלים הגבוהים תגרום לכך שהגלים יפגעו בבסיס המצוק החופי ולנסיגתו. ללא פעולות הגנה תהיינה התמוטטויות של מה שבנוי על קצה המצוק החופי - מלונות למשל. גם את התשתיות שלנו נצטרך להתאים למצב החדש. למשל, להתאים את הגובה של הרציפים בנמלים, שכן תכנונם לא לקח בחשבון את עליית מי הים".

מה צריכה הממשלה ללמוד מהדוח שלכם לקראת פסגת האקלים?
"הממשלה יצאה בהכרזה לגבי תוכנית הפחתת הפליטות שלה. זה יפה מאוד, וזה יהיה מצוין אם אנחנו נבצע את זה. אבל בשביל שזה יקרה, צריך לפעול כבר היום, ואני לא רואה שעושים את זה במידה מספקת. צריכים להסיר חסמים לאנרגיה המתחדשת ולרכב החשמלי.

"בינתיים, אני רואה שהציעו מס על פחמן, אבל הוא בחלקו מהווה שינוי שם: במקום לומר 'בלו', יגידו 'מס פחמן'. גם אם ימסו יותר את הדלקים ומחירם יעלה, זה לא ממש יגרום לנו לצרוך פחות דלק וחשמל אם לא תהיה לנו אלטרנטיבה. אנשים לא יוותרו על הרכב אם אין להם אופציה של תחבורה ציבורית. צריך להשקיע בדברים האלו.

"לא משנה איזה מסים נטיל ואיך נקרא להם, מה שמשנה זה כמה אנרגיה של דלק מאובן נחליף באנרגיה מדלק מתחדש. זאת השורה התחתונה היחידה, והשאר לא משנה לאקלים. האקלים יודע כמה פחמן אנחנו פולטים פחות".

במשך שנים רבות, ממחקר למחקר, אתה רואה את המציאות נעה במהירות, ואת הממסד מתעלם מאזהרות המדענים הברורות. יש בך חרדה כלפי העתיד?
"בטווח הרחוק אני דווקא אופטימי, מכיוון שבסופו של דבר כלכלי יותר לעבור לאנרגיה מתחדשת לאחר בניית התשתית המתאימה, והשיקולים הכלכליים יקבעו במידה רבה את העתיד.

"בעולם קיים מירוץ טכנולוגי לפיתוח הכיוון הזה. השאלה היא מתי נגיע לשם, וכמה נתחמם עד שנגיע למצב הזה. אם זה לא יקרה בארץ, נקווה שזה יקרה במקומות אחרים בעולם, ואז ניאלץ להיגרר אחריהם.

"לישראל יש יכולת להיות מובילה בהדגמת טכנולוגיות כאלה בגלל הייחוד שלה כמשק סגור. אנחנו יכולים לעשות כאן דברים מתקדמים. כשאנחנו מאותגרים, אנחנו יודעים להתגבר ולהוביל את העולם. אין לנו מספיק מים? אנחנו מובילים בטכנולוגית מים. למה שלא נעשה את זה גם בנוגע לאקלים ואנרגיה מתחדשת? משבר האקלים יכול להיות מנוף עבורנו להוביל את העולם גם בתחום הזה".

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר