בני גנץ ואביגדור ליברמן / צילום: אלעד מלכה
הממונה על השכר קובי בר-נתן והממונה על התקציבים יוגב גרדוס יוצאים היום (ב') בתקיפות נגד הסיכום בין הממונה עליהם שר האוצר אביגדור ליברמן לשר הביטחון בני גנץ, אודות "תוספות הרמטכ"ל".
מחר הייתה אמורה להתקיים ישיבה מיוחדת לאישור הסכם הפנסיות בין משרד האוצר למשרד הביטחון. אולם, ישיבת הממשלה נדחתה בשל אי הסכמה בין השרים על המתווה הפנסיות התקציביות במשרד הביטחון.
הסיכום שנחשף בגלובס מאפשר לרמטכ"ל להמשיך ולתת העלאות לפנסיה התקציבית של הפורשים משירות קבע. הממשלה אמורה הייתה לאשר מחר את ההסדר ושני הממונים שלחו את חוות-הדעת לקראת הדיון, שבוטל. בין השאר נאמר בה כי קבלת ההסדר תשית עלויות אקטואריות של עשרות מיליארדים על תקציב המדינה בעשרות השנים הקרובות. וכן כי ההסדר מכשיר בדיעבד מצב קיים, שבו במשך שנים ניתנו תוספות משמעותיות לקצבת הפנסיה של פורשי צה"ל בעלות גבוהה, באופן שספק אם היה מותר. השניים מוסיפים כי העלות הזו הייתה יכולה להיות מופנית לשימושים אזרחיים, או לחילופין לצרכי ההתעצמות של מערכת הביטחון אל מול האיומים העומדים נגד מדינת ישראל.
לדברי בר-נתן וגרדוס, בכוונת משרד הביטחון להשית הסדר זהה לזה המוצע בהחלטה לא רק על פורשי פנסיה תקציבית, אלא גם על פורשי פנסיית גישור. החלה שכזו עלולה להביא בהמשך לעלות עודפת נוספת של כ-400 מיליוני שקל בשנה. עוד נאמר בחוות-הדעת כי אישור ההסדר עשוי להוביל לדרישה של גופי הביטחון המקבילים וכן של ארגונים אחרים בשירות המדינה להסדרים דומים - דבר העשוי להוביל לעלויות ניכרות נוספות לתקציבי הגמלאות של הגופים ולחבות האקטוארית המופרזת.
השניים מפרטים כי המודל שהוצע על-ידי משרד הביטחון ואור על ידי שר האוצר במסגרת הצעת מפחית בפחות מאחוז את המצב כיום, וגם זאת, רק עבור חיילים מתחת גיל 40, אשר רובם ממילא לא זכאים לפנסיה תקציבית.
לכן הם קובעים כי אין מדובר בצעד שמטרתו לצמצם את עלויות הפנסיה או החבות האקטוארית של משרד הביטחון. עוד נאמר כי כוונת משרד הביטחון להעלות גם את הפורשים בעלי הפנסיה הצוברת תייצר עלות עודפת של כ-400 מיליון שקל החל משנת 2049. זאת, בנוסף לעלות הנובעת מהגדלות הרמטכ"ל של פורשי הפנסיה התקציבית, אשר כאמור לעיל עומדת כיום על מעל למיליארד שקל בשנה.
הם מציינים כי באופן מפתיע, הצעת משרד הביטחון מבקשת לתגמל ביתר גמלאים שלמדו לימודי עתודה אקדמית ושירתו בתפקידים עורפיים דוגמת משפטנים וכלכלנים, על פני גמלאים ששירתו בתפקידי לחימה ועל פני גימלאים מיחידות טכנולוגיות כמו 8200 שלא למדו בעתודה. זאת, בנוסף לעובדה שהמשכורת הקובעת של לוחמים נמוכה מזו של משרתים עורפיים שלמדו בתפקידי עתודה.
האמירה הזו מציגה באור אחר את העמדה שהביעו בכירי משרד הביטחון ולפיה תוספות הרמטכ"ל נועדו לשכנע קצינים קרביים נחוצים ואנשי הייטק להישאר בשירות הצבא.