גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל: צניחה בקצב הצמיחה וירידה בהיקף הנכסים

מנתוני רשות ני"ע עולה כי בשנים האחרונות ניכרת בלימה בצמיחה של תעשיית ניהול התיקים, ל-2.5% בלבד בשנה • היקף הנכסים מצביע על סטטיות, שפירושה למעשה נסיגה • ולאילו אפיקים הלכו עשרות מיליארדי השקלים שיצאו מהתיקים? • כתבה ראשונה מתוך שתיים

ירידה בהיקף הנכסים המנוהלים בתיקי ההשקעות. לאילו אפיקים הלך הכסף? / צילום: Shutterstock, Akira Kaelyn
ירידה בהיקף הנכסים המנוהלים בתיקי ההשקעות. לאילו אפיקים הלך הכסף? / צילום: Shutterstock, Akira Kaelyn

רשות ניירות ערך ממשיכה בפרסום נתונים על אודות תעשיית ניהול תיקי ההשקעות בסיכומה של שנת 2020. הפרסום הראשון שלה בנושא זה התייחס לאמצע 2014, לסוף 2013, ובפרמטרים מסוימים גם לשנת 2012.

מהפרסום עולה כי מספר החברות בעלות רישיון לנהל תיקי השקעות עמד בסוף 2020 על 125, ובשנים האחרונות ניכרת התייצבות במספרן. לשם השוואה: מספר החברות בסוף שנת 2013 עמד על 120, לאחר ירידה מ-134 חברות בסוף 2012. השיא במספר הגופים נרשם בשנת 2007, רגע לפני הנפילה בשוק, עם 207 גופים, ומאז קטן מספרם בכ-40%.

מספרן של החברות המוגדרות "גדולות" עומד על 20. 11 מהן מנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, חמש מנהלות אומנם פחות מ-5 מיליארד שקל, אבל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, וארבע שעמדו בקריטריונים האלה בשלוש השנים האחרונות. מספרן של הגדולות נותר יציב במשך כל השנים האחרונות.

סך הנכסים המנוהלים במסגרת ניהול תיקי השקעות עומד על 299 מיליארד שקל, עלייה של כ-1.5% לעומת שנה קודמת.

בשנים האחרונות היקף נכסי התעשייה היה סטטי, בתחום שבין 260 מיליארד שקל, עד 299 מיליארד שקל כיום. סטטיות במקרה זה פירושה נסיגה, שכן התשואות שהפיקו תיקי השקעות בשנים האחרונות עמדו על ממוצע של כ-4%-5% בשנה.

התשואה הממוצעת ב-2020 - של כל תיקי ההשקעות בכל פרופילי ההשקעה יחדיו - עמדה להערכתנו על כ-2.5%, כך שהעלייה המזערית בנכסים מייצגת בפועל נסיגה, ולא צמיחה.

נדל"ן ומכשירי השקעה חלופיים

בסך הכול יצאו בשנים האחרונות כמה עשרות מיליארדי שקלים מתיקים מנוהלים לכמה כיוונים. הראשון שבהם הוא הנדל"ן, כמובן, אבל חלק מכספי הלקוחות פנה למכשירי השקעה חלופיים: פוליסות פיננסיות, תיקון 190, קופות גמל להשקעה, IRA, קרנות נדל"ן, קרנות להלוואות, קרנות גידור וכיו"ב.

שיעור הגידול הרב-שנתי של התעשייה הזו ללא מוסדיים עומד על 9% - כאשר בוחנים אותה בפרספקטיבה של 17 השנים האחרונות.

הגידול ארוך-הטווח של התעשייה במונחי הנכסים תאם הרבה שנים את מגמת הגידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, והוא נבע בראש ובראשונה מהתשואה החיובית שהפיקו תיקי ההשקעות בכל השנים שמאז 2004, למעט 2008 כמובן, ובמידת מה גם 2011 ו-2018.

עם זאת, עיקר הצמיחה הושגה עד שנת 2010 כולל, ובשנים האחרונות הצמיחה נחלשה מאוד. כך למשל, בעשר השנים שמסוף 2010 עד סוף 2020 היא עומדת על שיעור מצטבר של כ-29% בלבד, או כ-2.5% בממוצע שנתי, ולעובדה זו יש, כאמור, קשר הדוק ליציאת הכספים לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות.

שיעור הצטרפות נמוך לשירות

שיעור ההצטרפות של הציבור לשירות הזה הוא נמוך: מספר הלקוחות בשנת 2004 עמד, על פי האומדן שערכנו אז במיטב, על 40 אלף, וכיום מגיע מספרם, להערכתנו, ללא יותר מ-70 אלף.

חשוב להדגיש, שמספר הלקוחות שנכלל בדוח רשות ני"ע, ועומד על כ-80 אלף לקוחות, מתייחס לתיקי השקעות, ובפועל יש לא מעט לקוחות (פרטיים ותאגידיים) שמנהלים יותר מתיק השקעות אחד אצל אותו מנהל תיקי השקעות, או בכמה בתי השקעות ("תיקי תחרות"). בפועל, מספר הלקוחות בניהול בסגנון המסורתי ירד כנראה, שכן בשנים האחרונות נוספו כמה אלפי לקוחות לניהול בסגנון דיגיטלי.

המח"מ הממוצע של לקוח בחברה לניהול תיקים עומד על כ-4.5 שנים. ממצאים מעניינים במיוחד בדוח הרשות מתייחסים לשיעור ההצטרפות והעזיבה של לקוחות בניהול תיקים. נתונים אלה, יש בהם כדי ללמד על שיעור התחלופה של לקוחות החברות לניהול תיקים, אבל במגבלות שונות, שכן הצטרפות של לקוח יכולה להיות של לקוח חדש, שעד כה לא ניהל תיק השקעות באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות, או שהיא יכולה לייצג פשוט מעבר - נטישה של חברה אחת לטובת חברה אחרת.

בתעשיית ניהול תיקי השקעות נהוג לומר שהמח"מ הממוצע של לקוח נע סביב 4-5 שנים. בכל מקרה, זו תקופה ארוכה הרבה יותר משיעור התחלופה בתעשיית קרנות הנאמנות, שם מקובל לומר שתקופת ההחזקה של לקוח בקרן נאמנות אקטיבית ספציפית נעה סביב כמה חודשים.

הסיבה העיקרית לפער הזה נובעת מכך שבניהול תיקי השקעות קיים קשר ישיר בין החברה ובין הלקוח, ואילו בקרן נאמנות, החברה המנהלת כלל אינה מכירה את הלקוח, והשליטה על החלטותיו מצויה בידיו או בידי היועץ הבנקאי המלווה אותו.

מספר המצטרפים דומה למספר העוזבים

על פי הדוח שפרסמה הרשות, מספר המצטרפים לשירות ניהול תיקים ומספר העוזבים את השירות זהה כמעט. מספר העוזבים גדול יותר ממספר המצטרפים בתיקים של עד 1 מיליון שקל, ומספר המצטרפים גדול יותר בתיקים בשווי כספי של יותר מ-1 מיליון שקל.

תובנות אלה עמדו למבחן במשבר הקורונה. ואכן, תעשיית קרנות הנאמנות פדתה במרץ 2020 סכום עתק של כ-42 מיליארד שקל, שהיווה כ-12% מנכסי התעשייה באותה עת, וזה היה רק המשך ליציאת הכספים מאז 20 בפברואר 2020, באופן שהיא מגיעה במצטבר לכ-15% מהנכסים.

לעומת זאת, שיעור הנטישה מהשירות של ניהול תיקי השקעות היה נמוך בהרבה, והוא מוערך בלא יותר מ-2% - אך מעט יותר משיעור הנטישה הרגיל בימים כתיקונם, עקב חוסר שביעות רצון או צורך בכסף. יתרה מזו: יציאת הכספים מקרנות הנאמנות היא נטו, כלומר, יציאת כספים בקיזוז כניסות כספים, ואילו נתוני היציאה מניהול התיקים הם ברוטו, ואם נקזז את הצטרפות הלקוחות בחודש מרץ מיציאת הלקוחות, והייתה גם כזו, ההערכה היא של פחות מ-1%.

זה פועל גם בכיוון ההפוך. תעשיית קרנות הנאמנות, בהיותה תנודתית מאוד, התאוששה הרבה יותר מהר מתעשיית ניהול התיקים, ונכסיה היום כבר עולים על נכסיה ערב משבר הקורונה, וגבוהים כמעט ב-50% מנכסיה בנקודת השפל של מרץ 2020.

מה קורה עם הריכוזיות?

עשר החברות הגדולות ביותר מנהלות יחד כ-126 מיליארד שקל, שהם כ-71% מהנכסים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים. לכאורה, רמת ריכוזיות גבוהה, אבל בפועל התעשייה הזו מתאפיינת ברמת תחרות גבוהה ביותר, וכל לקוח יכול למצוא את מבוקשו על פי העדפותיו - ניהול תיק השקעות בחברה גדולה, בינונית או קטנה.

התחרות החריפה מתנהלת לא רק בתוך התעשייה אלא, כאמור, גם מול מוצרים אלטרנטיביים, כלומר, גם מול מוצרים שמחוץ לתעשייה. התחרות החריפה מתבטאת בעשור האחרון בירידה של ממש בדמי הניהול המקובלים בתעשייה.

לשם השוואה, נכסי עשר החברות הגדולות בניהול קרנות נאמנות (אקטיביות ופסיביות) מהווים כ-92% מסך הנכסים המנוהלים בקבוצה זו.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצרכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות