ההתנגדות של ש"ס למיסוי המשקאות המתוקים כחלק מהתקציב החדש הובילה לשורת התבטאויות, שיש מי שטענו כי נלוות אליהן גם רמיזות שהן מעבר לביקורת כלכלית או חברתית.
אריה דרעי, יו"ר ש"ס, אמר למשל כי בממשלה "מטילים מס על משפחות ברוכות ילדים שקונות לכבוד שבת שתייה מתוקה, במקום להטיל מס על שתייה שמזיקה הרבה יותר כמו וויסקי, וודקה יקרה ויין לבן". גם חבר מפלגתו, ח"כ מיכאל מלכיאלי, התייחס לנושא ברדיו 103FM ונשאל האם אין בכך "ניחוח גזעני".
"בוא נדבר רגע על הנתונים", הוא השיב למגיש גולן יוכפז בפתיח שבדיעבד הופך לאירוני. ואז הוסיף: "כשלפיד-בנט, שני הגאונים הגדולים, היו ב-2013, אתה יודע על מה הם הטילו מס מהראשונים? על הערק… למה? ככה כי הסתדר להם. עכשיו באו לפה ואמרו וויסקי וודקה לא יקבלו…. תסבירו לי למה ערק כן ו-וודקה לא?".
דבריו של מלכיאלי אכן דורשים הסבר. ראשית, הם יוצרים בלבול. התחושה היא שמלכיאלי מדבר על גזרות שמופיעות בתקציב הנוכחי, למרות שהוא מתכוון למסים שהוטלו בתקציב 2013. באתר ערוץ 20 למשל הפכו דבריו - "'למה העלו את המס על ערק ולא על הוודקה?'" - לכותרת ידיעה שעוסקת כולה בתקציב הנוכחי. ואם הכוונה היא אכן לתקציב 2013, כפי שאישר לנו גם דוברו של מלכיאלי, מדוע לדבר בהקשר זה על "לפיד-בנט" ולא על "לפיד-נתניהו"?
אחרי ששמנו את הסגנון המטעה בצד, נותרנו עם השאלה האם אכן ב-2013 הוטל מס על הערק ולא על הוודקה? התשובה הקצרה היא: לא. וכעת נרחיב. בתקופתו של לפיד כשר אוצר אכן שונתה שיטת המיסוי על משקאות אלכוהוליים. הדבר הראשון שצריך לדעת על השינוי הזה הוא שמדובר במהלך שנקבע בשנת 2010, כשש"ס הייתה חברה בממשלה. אז נקבע כי הרפורמה תיושם תוך ארבע שנים, כלומר ב-2014.
בדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שעוסק בשינוי שיטת מיסוי האלכוהול בישראל מוסבר כי עד לרפורמה התבססה שיטת המיסוי הזו על מנגנון מורכב, השונה מהנהוג במדינות מערביות רבות, שיצר בעיות שונות. התוצאה של השיטה הזאת "הייתה ששיעור המס המוטל על מוצרי אלכוהול שמחיריהם נמוכים יחסית היה נמוך ועמד על כ-45% עד 75% מערך המוצר, ואילו שיעור המס על מוצרי אלכוהול במחירים גבוהים יחסית נע סביב 120% מערך המוצר", נכתב בדוח. "שיטת מיסוי זו למעשה עודדה... צריכה של משקאות אלכוהוליים במחירים נמוכים יחסית".
הרפורמה, שאושרה בוועדת הכספים כשבראשה עמד ח"כ משה גפני מיהדות התורה, כללה מספר מטרות מוצהרות, ביניהן "צמצום השפעות שליליות של צריכת אלכוהול" ו"פישוט הליכי גביית המס". ב-2013, כשלפיד נכנס לתפקידו כשר אוצר, הוא היה צריך להגדיל את הכנסות המדינה, וקיבל שתי החלטות בסוגיה: להקדים את יישום הרפורמה בכחצי שנה, ולהעלות עוד יותר את מס הקנייה שהיה אמור להיות מוטל בשיטה החדשה. במקום 84 שקל לליטר כוהל, 105 שקל לליטר (החל מ-2015 חזר התמחור ל-85 שקל).
הצעד הזה אכן זכה בתקשורת לכינוי "מס הערק", אך כמובן שהוא ייקר את מחירם של כל משקאות האלכוהול הזולים (מלבד בירה ויין שלהם הוא לא נוגע), ביניהם גם משקאות וודקה מהקטגוריה הזולה. איך הוא השפיע על שוק האלכוהול? הנושא נבדק בדוח מאוחר יותר של מרכז המחקר של הכנסת, מ-2016. מהנתונים שמופיעים שם עולה כי בין 2009 ל-2015 ירד משקלם של משקאות האלכוהול הזולים מכ-76% מהשוק לכ-30% ממנו.
במקביל, משקל קבוצת המשקאות היקרים ביותר עלה מכ-3% לכ-36% (בתווך ישנה גם קבוצה נוספת של מחיר בינוני). אגב, כל המשקאות הללו, הזולים והיקרים (כמו הוויסקי שהוזכר גם הוא על ידי מלכיאלי), ממוסים על ידי המדינה - לפני הרפורמה ואחריה - גם במס קנייה, וגם במכס במקרה של יבוא.
ומה קרה באופן פרטני לערק ולוודקה? לפי הנתונים, צריכת הערק ירדה ב-44% בין 2009 ל-2015 ואילו צריכת הוודקה נפגעה אפילו יותר וצנחה ב-48%.
בשורה התחתונה: דבריו של מלכיאלי אינם נכונים. שינוי שיטת המיסוי של משקאות אלכוהולים אינה נוגעת כלל לתקציב הנוכחי, ומקורה ברפורמה שאושרה בתקופה שבה ש"ס הייתה בממשלה, כשלפיד רק הקדים את מועד יישומה. הרפורמה גרמה לייקור כל משקאות האלכוהול הזולים, ולא שמה דגש מיוחד על הערק או החריגה את הוודקה.
תחקיר: יונתן כיתאין