ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר
ראש הממשלה נפתלי בנט ביקש לאחרונה ממנהלי בתי החולים להגדיל את קיבולת בתיה"ח על מנת שאפשר יהיה להימנע מסגר נוסף, ואין לי ספק שבתי החולים וקופות החולים יעשו הכל כדי לטפל בכלל חולי ישראל.
אבל צריך להבין - מערכת הבריאות אינה יכולה לפעול רק במבצעי "חירום". הכשרת צוותים, הרחבת קיבולת היחידות לטיפול נמרץ והפנימיות והטיפול במשבר פרישת מאות רופאי המשפחה דורש תוכנית סדורה לטווח ארוך, וביטחון תקציבי.
קווי היסוד שנחתמו בין ראשי המפלגות, טרם הקמת הממשלה, היו עשויים לשנות מקצה לקצה את גורלה של מערכת הבריאות הציבורית. קווים אלו היו מעבירים, סוף סוף, את ניהול משרד הבריאות מאגף התקציבים במשרד האוצר לניהול אמיתי של שר הבריאות ניצן הורוביץ - כפי שאמור להיות.
בתום כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות בשנים 2003-2009, אמר פרופ' אבי ישראלי: "כשנכנסתי לתפקיד, לתא הטייס של המשרד הזה, ראיתי שעל כיסא הקברניט יושב רפרנט מאגף התקציבים באוצר, לצדו הממונה על השכר באוצר, ובכיסא נוסף יושב נציב שירות המדינה. שאלתי, 'איפה אני אמור לשבת?', אז נתנו לי מדים של דיילת ואמרו לי 'לך להגיש'. אמרתי: טוב, אז מה יש להגיש? אמרו לי יש שתי אופציות: צ'יקן או ביף". וזה אכן בדיוק מה שפקידי האוצר עושים עכשיו, בשנת 2021, למערכת הבריאות הרעבה - כל זאת תוך כדי ניהול מגפה.
התקציב המסתמן אינו מגשים את הבשורה הגלומה בקווי היסוד של הממשלה - בשורה על פיה משרד הבריאות ינותק מתלותו המוחלטת והמסרסת באוצר על ידי יצירת מנגנונים אוטומטיים הנדרשים להתאמת מערכת הבריאות לצרכיה של אוכלוסיית ישראל.
מנגנונים אלו אמורים לגשר על השלכות גידול והזדקנות האוכלוסייה, ועל כניסה של תרופות וטכנולוגיות חדשניות ומצילות חיים לסל התרופות הממלכתי. התקציב המסתמן ויתר אפילו על תוכנית הקצאת המיטות שהייתה מגולמת בהקמה של שני בתי חולים ממשלתיים חדשים. מדובר אם כן באחד "הניצחונות" הגדולים של משרד האוצר בכלל המהלכים שהוא מוביל כדי להמשיך ולשלוט על מערכת הבריאות.
הרעבת המערכת והשליטה בה מאפשרת לאוצר להמשיך להיות הרודן השולט על מנהלי בתי החולים, על מנהלי קופות החולים ולמעשה על מערכת הבריאות כולה. תת תקצוב מכוון ועקבי זה מביא את המנהלים, פעמים רבות כפי שראינו שוב ושוב בשנה האחרונה, להתחנן בפני פקידי האוצר לתקציבי חירום שיאפשרו להם למלא את שליחותם - לספק שירותי בריאות הולמת לכלל אזרחי ישראל.
כשמנהלי קופות החולים ובתי החולים נוסעים לירושלים כדי להתחנן לקבלת תקציבים הם אפילו לא עוצרים בכניסה לעיר במשרד הבריאות - הם מכוונים את אפליקציית הניווט שלהם ישירות לרחוב קפלן 1 בבירה ומגיעים הישר לראש אגף התקציבים במשרד האוצר, למי שהפך להיות עם השנים שר הבריאות בפועל.
"הניצחון" השני של האוצר צפוי להיות בכנסת, כאשר אנשיו ישלימו את ההשתלטות המוחלטת על ניהול מערכת הבריאות באמצעות חוק ההסדרים - מהלך אותו עד היום הם לא הצליחו לבצע.
חוק ההסדרים, כפי שהוא מנוסח היום, לא זאת בלבד שמאפשר לאנשי האוצר לפטר מנהלי בתי חולים, אלא גם מתיר להם לבצע השתלטות על תאגידי הבריאות שעד היום היוו את מקור החמצן היחיד המעסיק אלפי רופאות, רופאים אחיות ואחים, ורוכש את הטכנולוגיות המתקדמות בעולם - מה שאיפשר לבתי החולים לשמר רמת רפואה מצוינת שאינה תלויה כולה בפקידי האוצר. ולא בכדי שתאגידי בריאות אלו הינם רכיב מרכזי בכך שמדינת ישראל נחשבת למעצמה של מצוינות בתחום הרפואה ברמה עולמית.
ולקינוח - באמצעות חוק ההסדרים והטלת מס דרקוני, רוצה משרד האוצר להשתלט גם על ביטוחי הבריאות הציבוריים המשלימים של קופות החולים, ועל ביטוחי הבריאות הוולונטריים הפרטיים שאזרחי ישראל רוכשים בשל אי ספיקת מערכת הבריאות הציבורית.
השתלטות שכזו תמנע גם את שסתום הביטחון המשחרר ומפחית את עומסי המערכת הפוגעים בבריאות כולנו: חולים מאושפזים במסדרונות ובחדרי האוכל, והתארכות אין סופית של תורים לרופאים מומחים ולניתוחים.
סברתי שמגפת הקורונה הבהירה שיש צורך לתקצב כראוי את מערכת הבריאות הציבורית ולאפשר לכולנו רפואה הולמת. טעיתי. האוצר הוכיח שוב שהוא חלש מאוד מול חזקים כמו מערכת הביטחון אבל חזק להחריד מול הזקנה במסדרון. אם בנט רוצה שמנהלי בתי החולים יקבלו החלטות אמיתיות שיסייעו למנוע סגר, הוא חייב להוציא את מערכת הבריאות משליטה של אגף התקציבים ובעיקר להוציא את החולים מהמסדרון.
הכותב הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבית חולים שיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה וממלא+מקום יו"רההסתדרות הרפואית