זיהום אויר ת''א / צילום: איל יצהר
עד לא מזמן, היו נדרשים כותבים לשכנע בדבר עצם קיומו ונוכחותו של משבר האקלים שמאיים על עתיד האנושות. השנה האחרונה הוכיחה מעבר לכל ספק, שהגענו לשלב שאחרי השכנוע: אנחנו צועדים לעבר אסון אקלים נוראי וחסר תקדים.
רק בחודשים האחרונים ראינו שריפות ענק משתוללות בסיביר, בדרום אירופה ובמערב ארצות הברית. בצפון אמריקה נהרגו מעל אלף אנשים כתוצאה מגל חום שלא נראה במאה שנים האחרונות ובישראל דווח לאחרונה כי מתו בשנה שעברה 157 איש כתוצאה מגל החום. משבר האקלים מוביל לשחיקה בשכבות הקרח באוקיינוס הארקטי, החשובות להחזרת קרינת השמש והיציבות האקלימית. וזה רק קצה הקרחון.
מומחים כלכליים מעריכים כי הפגיעה הכלכלית של אסון האקלים תהיה קשה הרבה יותר ממשבר הקורונה. סדר העדיפויות העולמי משתנה מהקצה לקצה - ואין מנוס מלחשוב מחדש על ההיערכות האנושית לאסון האקלים בכל תחום ותחום.
קרנות ההון סיכון בארץ ובעולם חוו שנה דמיונית: שווי תיקי ההשקעות של קרנות ההון סיכון הרקיעו בעקבות מגמת ההאצה הדיגיטלית והעבודה מרחוק, הגיוסים בשמיים וכולם חוגגים את ההנפקות של חדי הקרן הישראלים.
יזמים ישראלים מבריקים ממשיכים לפרוח, לבנות חברות-ענק, לייצר מקומות עבודה וגם אחראים לחלק מניכר מהכנסות המדינה. לפי דו"ח של הרשות לחדשנות, ההייטק הישראלי אחראי ל-25% ממס הכנסה עם רק 10% מכוח האדם. ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה ענק.
מצד אחד כולנו עומדים בפני אתגר עולמי חסר תקדים, ומצד שני אנו עדים לסיפור הצלחה מקומי ענקי. אולי הגיע העת לשלב ביניהם?
יותר ויותר קרנות הון סיכון באירופה ובארצות הברית החלו לשנות את אסטרטגיית ההשקעות שלהן, ומתאימות עצמן לאתגרי התקופה. משקיעי הון סיכון מחזיקים בידיהם את המפתחות לעתיד הטכנולוגיה האנושית: ההחלטות שמקבלים משקיעים ברחבי העולם יכולות לחרוץ גורלות ולהכריע בשאלה: האם אנחנו נאפשר למיזמים בעלי ערך עולמי לפרוץ החוצה, או נמשיך באסטרטגיה הקיימת?
עולם ה-Climate Technology רק הולך ומתרחב: אינטליגנציה מלאכותית מפותחת עבור שוק האנרגיה המתחדשת כדי לעבור לעולם ללא פליטות פחמן דו-חמצני, חיישני IOT נכנסים לעולם החקלאות על מנת לצמצם את צריכת המים ולהעלות את היקף הגידולים, פתרונות חדשניים נכנסים לעולם התחבורה הציבורית ויזמים מבריקים מנסים למצוא פתרונות שטרם דמיינו לספיגת פחמן דו חמצני או יצירת תחליפים למזון מן החי.
מיזמים ישראלים רבים כבר לוקחים חלק במהפכה העולמית החדשה. קרנות ההון סיכון חייבות להצטרף אליהם ולהוביל אסטרטגיות השקעה חדשות. אין מנוס מלשכנע משקיעים כי ללא שינוי בתפיסת ההפעלה שלנו, אנחנו נראה ירידת ערך ענקית לאורך זמן. הכלכלה שלנו לא תשרוד את אסון האקלים, מבלי שנפעל כבר עכשיו - ובהיקף חסר תקדים - על מנת להוביל לעולם ללא פליטות פחמן שחושב באופן בר-קיימא על כל תהליכי הייצור השונים.
הממשלה החדשה כבר הצהירה שהיא רואה בתעשיית ההייטק הישראלי כמפתח משמעותי להמשך הצמיחה של המשק הישראלי, אך טרם הציגה כלים משמעותיים לעידוד פיתוחים טכנולוגיים סביב משבר האקלים. הרשות לחדשנות עשתה מספר צעדים בשנים האחרונות להגדלת התמיכה במיזמים ירוקים, אך המדינה יכולה להפעיל מגוון רחב של כלים על מנת לעודד השקעות ברות קיימא בתעשיית ההייטק. הגופים המוסדיים בישראל, ובראשם מגדל, כבר החלו לראות בסיכונים הסביבתיים ובמשבר האקלים כמרכיב משמעותי באסטרטגיית ההשקעות שלהם. עכשיו זה הזמן לעודד יותר גופים מוסדיים בישראל להשקיע במיזמים פורצי דרך.
ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים - ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו. יש לנו כאן בישראל את כל התנאים להפוך למרכז עולמי של השקעות לעולם טוב יותר.
כבר בשנה שעברה החלטנו בפירסטיים להקים קרן חדשה ושלישית במספר, בגובה של 100 מיליון דולר, הממוקדת ביעדים לפיתוח בר-קיימא של האו״ם - ה-SDG שהוצבו בשנת 2017 על מנת לייצר מצפן ברור עבור העולם העסקי.
סביב אסון האקלים אין תחרות, אין Winner Takes It All, כולנו ניפגע, וכולנו ננצח - ביחד.
הכותב הוא שותף מייסד בקרן ההון סיכון Firstime