גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך חברות הנפט מטשטשות את משבר האקלים באמצעות כסף

דוח חדש קובע כי פייסבוק אפשרה לתעשיית הדלקים לפרסם מידע מטעה בנוגע לאקלים ● 25 ארגוני תעשיית נפט וגז הוציאו לפחות 9.5 מיליון דולר עבור פרסום של יותר מ-25 אלף מודעות עם מידע לא מדויק

בית עולה באש במהלך השריפות הקשות בקליפורניה בספטמבר 2020 / צילום: Reuters, Stephen Lam
בית עולה באש במהלך השריפות הקשות בקליפורניה בספטמבר 2020 / צילום: Reuters, Stephen Lam

הרשת החברתית פייסבוק מתגאה אמנם במדיניות של מאבק בתוכן כוזב, אך דוח שפורסם בשבוע שעבר קובע כי כשלה בהחלת הכללים שלה על תעשיות הגז והנפט, שפרסמו ברשת מידה מטעה בנוגע למשבר האקלים במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה שעברה. לפי הדוח, חברות הדלקים המאובנים, משתמשות באופן אסטרטגי בפייסבוק כדי להבליט בארה"ב מסרים שנועדו לעכב את הפחתת השימוש בדלקים, להם חלק משמעותי באחריות למשבר האקלים.

הדוח, שחובר על ידי מכון המדיניות והמחקר InfluenceMap, זיהה עלייה בפרסום של חברת אקסון מובייל וחברות דלקים מאובנים נוספות ברשת החברתית, במטרה לעצב את הדיון הפוליטי בנוגע למדיניות הטיפול בהתחממות הגלובלית. בניגוד לשנים עברו, תעשיית הדלקים המאובנים התרחקה מהכחשה מוחלטת של משבר האקלים, אך כעת היא משתמשת במדיה החברתית כדי להציג את תעשיית הדלקים המאובנים כחלק מהפתרון, ולא כחלק מהבעיה. לפי מחברי הדוח, פייסבוק הקלה על הפצת טענות הכזב בנוגע להתחממות הגלובלית, בכך שלא יישמה בעקביות את המדיניות שלה ולא עצרה פרסומים שגויים.

הרווח מהפרסום הממומן של אותן חברות נפט וגז מגיע כמובן הישר לכיסה של פייסבוק. מחברי הדוח מצאו כי 25 ארגוני תעשיית נפט וגז הוציאו לפחות 9.5 מיליון דולר עבור פרסום של יותר מ-25 אלף מודעות בפלטפורמות של פייסבוק בארה"ב בשנה שעברה, שנצפו יותר מ-431 מיליון פעמים על ידי גולשי הפלטפורמה. אקסון מובייל לבדה, הוציאה כמעט מחצית מהסכום - 5 מיליון דולר.

הטעייה מכוונות של הציבור

ביולי 2020, מיד לאחר שהמועמד לנשיאות ג'ו ביידן הכריז על כך שיפעל למימוש תוכנית אקלים בשווי 2 מיליארד דולר לקידום שימוש באנרגיה נקייה, גדלו ההוצאות של חברות הדלקים המאובנים על פרסום. הצעתו של ביידן קראה להפסיק את פליטות הפחמן מתחנות הכוח עד שנת 2035 ולהפחית באופן חד את צריכת הדלקים המאובנים כדי להילחם במשבר האקלים. הוצאות הפרסום נותרו גבוהות, עד ארבעה חודשים לאחר סיום מערכת הבחירות. "תעשיית הנפט והגז משתמשת בפרסום בפייסבוק באופן אסטרטגי ולמטרות פוליטיות", נכתב בדוח.

נוסף על כך, למרות שבתהליך הפקת הגז הטבעי נפלט לאטמוספירה מתאן, גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן, המחקר מצא כי בשנה שעברה קודמו על ידי תעשיית האנרגיה 6,782 מודעות בפייסבוק, בהן טענות על כך שגז טבעי הוא דלק ירוק או דל פחמן - באופן המטעה את הציבור, ומנוגד למחקרים מדעיים ולקביעת הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, הפועל תחת האו"ם ומאגד אלפי מדענים ממדינות ברחבי העולם. למרות זאת, פייסבוק לא הסירה אף אחת מהמודעות הללו, ולא סימנה אותן כמידע מטעה.

ומה טענו תעשיות הנפט? לפי המחקר, אסטרטגיה אחת שהופעלה במודעות הייתה קישור בין השימוש בנפט וגז לשמירה על איכות חיים גבוהה. אקסון מובייל בפרט, השתמשה בפלטפורמה של פייסבוק כדי לקדם את המשך השימוש בנפט כמוצר אמין בעלות סבירה, החשוב מפני שהוא מונע מארה"ב להסתמך על מדינות אחרות באספקת האנרגיה שלה.

סוג נוסף של מודעות שמצאו חוקרי InfluenceMap זו פרקטיקה שבה נוהגות תעשיות הדלקים המאובנים מזה שנים: מודעות המבקשות להעביר את האחריות הגדולה לצמצום פליטות גזי החממה מהתעשייה עצמה, אל האזרח הפשוט - שנושא באשמה בשל אורח חייו. זאת, כאשר לאזרחים אין לרוב כל אלטרנטיבה בשל מדיניות ממשלתית, ובניגוד לחישוב סוכנות האנרגיה הבינלאומית, לפיו יעדים עולמיים להפחתת פליטות מסתמכים במידה רבה על מעבר של תעשיית האנרגיה עצמה לטכנולוגיות ירוקות, ורק 8% מצמצום הפחמן נשען על בחירות אישיות של הציבור ושינוי אורח חייו באופן וולונטרי, כמו למשל על ידי צמצום טיסות.

הדוח אף הפנה את תשומת הלב לחלק שממלאות בדחיפת המודעות הללו קבוצות במימון מכון הנפט האמריקאי, המאגד קבוצות בתעשייה, שהוציאו בשנה שעברה 3 מיליון דולר על מודעות פייסבוק, שבהן הציגו חברות דלקי מאובנים כידידותיות לסביבה ולאקלים. למרות שפייסבוק הסירה מודעות מסוימות בגין טענות כוזבות או מפני שלא כללו דיסקליימר על כך שהן עוסקות בפוליטיקה וסביבה, היא אפשרה לרבות אחרות לשווק דרך הפלטפורמה שלה תוכן כוזב.

הכנסות של מיליוני דולרים לפייסבוק

בתגובה לדברים, אמרו בפייסבוק ל"גרדיאן" הבריטי כי הרשת "נקטה צעדים נגד קבוצות מסוימות שפרסמו מודעות דלקים מאובנים", וכי פרסומות רבות נדחו לאחר שזוהו כפוליטיות. עוד טענו בפייסבוק, שמודעות המזוהות על ידי בודקי העובדות של החברה כמטעות, מוסרות מהרשת החברתית.

מחברי הדוח מצביעים על כך שבזמן שהיא עצמה מפרסמת הצהרות על המחוייבות שלה להפחתת הפליטות ולסביבה, פייסבוק מייצרת לעצמה הכנסות ממודעות המקדמות את תעשיית הנפט והגז, וכי ההערכות בדוח - המנתחות הכנסות של 9.6 מיליון דולר עבור מודעות שהצליחו חברי המכון לאתר, הן הערכות חסר.

אך פייסבוק איננה הפלטפורמה היחידה דרכה מפעילות חברות הדלקים המאובנים לחץ. רק לפני תקופה קצרה, לוביסט בכיר באקסון מובייל, חשף, כשהוקלט באופן סמוי, כיצד החברה שהוא עובד בה, משתמשת בשדה הפוליטי כדי לחסום פעולות למאבק במשבר האקלים. הלוביסט של אקסון הוקלט בסמוי על ידי זרוע התחקירים של ארגון גרינפיס, כשהוא טוען כי "מדיניות האקלים של החברה היא תרגיל ביחסי ציבור", וכי החברה תמכה במס פחמן, מפני שידעה שמדובר בחזון לא ריאלי, שהאמריקאים עצמם יתנגדו לו.

עוד באותה שיחת זום, שבה פעילי גרינפיס פעלו תחת התחזות, אמר הלוביסט קית מקוי כי אקסון מוביל מימנה קבוצות שעבדו במטרה להכחיש את המדע הברור בנוגע לאקלים, לעכב רגולציה ולגרום לציבור לפקפק באמיתות המדעיות. "נלחמו באגרסיביות נגד המדע ונגד המאבק בשינויי האקלים, אין שום דבר לא חוקי בכך. אנחנו מנסים להגן על ההשקעות ועל בעלי המניות שלנו", כך אמר, והתגאה ב"קשרים נהדרים עם סנטורים רפובליקנים". מנכ"ל אקסון, דארן וודס, נאלץ לגנות ולהתנצל על ההערות שנתפסו בקלטת.

"הברית הבלתי קדושה בין חברות של דלקים מאובנים, כלי רכב ואמצעי תקשורת"

הדוח, שמצביע על פרקטיקות הנעות בין הכחשת מדע ובין הפניית אצבע מאשימה לצרכנים, לא הפתיע את פרופ' און ברק, העומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב. "סימפטומי הקצה הם חדשים, אבל התופעות של גרינוושינג ושל הטלת ספק במדע, אינן חדשות", הוא אומר. "גם לא הברית הבלתי קדושה בין חברות של דלקים מאובנים, כלי רכב ואמצעי תקשורת. אם כבר במאה ה-19 חברות רכבות קנו מודעות בעיתונים כדי למנוע ביקורת על עניינים הנוגעים להעלאת מחירים, לתשתיות או לזיהום הסביבה, אז עכשיו החברות שהתשתית הכלכלית שלהן ניזונה מתדלוק של משבר האקלים, עושות את אותו הדבר ברשתות החברתיות".

עד כמה מדובר בפרקטיקות ותיקות? לפי ברק, "כמו שראינו לאורך המחצית השנייה של המאה העשרים, החברות הללו משתמשות ב'סוחרי הספק' - חברות הנפט שואלות את הפרוטוקולים של חברות הטבק, שבעבר יצרו שיח של זריעת ספק בקשר בין סרטן ריאות ובין עישון. חברות הפוגעות באקלים, משתמשות באותם תרגילים ואפילו באותם משרדי יח"צ וחברות לובינג. זה עוד מאותו הדבר".

בשנה החולפת, חברת הדלקים המאובנים BP, השיקה בחגיגיות מחשבון פחמן וקראה לאזרחי העולם לבדוק ולמתן את השפעתם האקולוגית, וכך גם עושות חברות מסחריות רבות, המגלגלות את האחריות הישר לציבור. לפי ברק, קידום שיח כזה, מסיר אחריות מהמדינות עצמן. "באמצעות פייסבוק, שם לכל אחד יש את הפיד והטעם שלו, החברות יוצרות הסטה של השיח לעבר דיון בסגנון חיים והופכות את המשבר לסוגיה של בחירה אינדיווידואלית. הן מנסות לקחת את השיח לכיוון הליבה הפוליטית של הקפיטליזם, כלומר אל החירות האישית לבחור והרחק מדיון ברגולציה מדינתית. גם אנחנו לא צריכים לדבר רק על פייסבוק, אלא בעיקר על מדינה שתאסדר את פייסבוק ותקבע כללים למה מותר או אסור לעשות. זו מערכת שמזינה את עצמה. אנחנו מתרגלים לחשוב במונחים של כמה טיסות אנחנו עושים וכמה בשר אנחנו אוכלים. אלו דברים חשובים, אך הם בטלים בשישים לעומת מה שמדינות צריכות לעשות, והם מסיטים את המוקד מהכוחות האמתיים - מדינות וארגונים בינלאומיים שצריכים לבצע רגולציה תקיפה על חברות הנפט והמדיה".

איך זה משפיע על הציבור?
"לאורך השנים, התרכזו בעיקר בצד המדעי כיסוד לפעולה נגד משבר האקלים. שיח מבוסס עובדות מדעיות הוא אמנם הכרחי, אבל במקום שרק האפשרות הסבירה של חורבן סביבתי תניע אותנו לפעול במהירות, הרי שההמתנה לרמת וודאות מדעית מוחלטת איפשרה לחברות הנפט לבלום מהלכים, ולפוליטיקאים לא לפעול. והנה, למרות שעכשיו יש קונסנזוס מדעי, הזהירות של המדענים איפשרה פרקטיקות של זריעת ספק. זה בא על חשבון מחשבה ואקטיביזם ציבורי שהיו דוחפים אותנו לפעול הרבה קודם על בסיס מה שאנו רואים לנגד העיניים. את התוצאות של משבר האקלים אנו הרי מרגישים על בשרנו.

"למשל, אנחנו רואים עכשיו את השריפות ברחבי ישראל והעולם, והרבה יותר אירועי קיצון אחרים. אם אנשים היו מסתובבים בחוץ וחיים בלי מזגן, הם הרי כבר מזמן היו לוקחים קלשונים ועולים על משרדי הממשלה בדרישה לפעולה. במקום זאת, אנחנו מסתגרים בבועות אישיות וממוזגות וגם בפיד האינסולארי של הרשת החברתית. דפוסי ההתנהגות האלו ובאופן כללי ההסתה מהזירה הפוליטית לנקיפות המצפון האישיות - כל אלו מייצרים תהליך כולל של דה-פוליטיזציה שמפצל את הציבור, מרפה את ידיו, ולא מאפשר לתרגם את הידיעה שקונה לה אחיזה בשדרות רחבות של הציבור - שהעולם עולה באש - לכלל פעולה פוליטית רחבה ונחושה.

"הקמפיינים האלו משבשים את הקו האוטומטי שאמור לעבור בין ידיעת המצב, לדריכה על הבלמים. אנחנו מבינים למה גורמים דלקים מאובנים, וצריכים ללחוץ על הברקסים כמה שיותר מהר. בפער הזה שבין ידיעה ופעולה, הקמפיינים האלו נכנסים ומשבשים את מה שלכאורה צריך להגזר אוטומטית מהידע הנוגע למשבר האקלים מזה שנים. חברות הנפט יודעות לפחות משנות השבעים שדלקי מאובנים מובילים להתחממות הגלובלית, והציבור הרחב עצמו משנות התשעים. אבל גם רוב האנשים שיודעים, לא מוליכים את הידע הזה לפעולה פוליטית או ביקורת על השיטה הכלכלית".

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים