הרמטכ''ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
מס צללים בגובה של כ-750 שקלים בשנה, מוטל על כל משפחה בישראל. חודש בחודשו משלם צה"ל לכל אחד מעשרות אלפי גמלאיו תשלומי פנסיה, הכוללים תוספת ממוצעת בגובה של כ-2,000 שקלים. תוספת זו משולמת על ידי צה"ל בניגוד גמור לחוק, והקופה הציבורית נפגעת בלמעלה ממיליארד שקלים כל שנה. מדובר באחת מהשחיתויות הארגוניות והמוסדיות הגדולות ביותר שקרו ועדיין מתרחשות במדינת ישראל. ארגון שלטוני עתיר משאבים, מנצל את עוצמתו המוסדית כדי לדאוג לאנשיו על חשבון כלל הציבור, בניגוד לדין. ואם לא די בכך, הרי שצה"ל נוקט שורה של מהלכים כדי להסתיר את פעולתו הבלתי חוקית. לא שחיתות אינדיבידואלית או רגילה, אך בהחלט שחיתות ארגונית (מוסדית) עם נזק ציבורי רב.
גם אם כוחם הפוליטי של צה"ל ומשרד הביטחון, ויכולתם להשפיע על מקבלי ההחלטות הוא רב מאוד, אין מחלוקת על כך שכסף צריך להיות משולם כדין. אם כך, איך מהלך כזה לא נהדף על ידי המנגנון הצה"לי עצמו? איך אנשי החשבות והייעוץ המשפטי של צה"ל משתפים במצב דברים זה פעולה? איך אין שום גורם ממשלתי שמצליח לעצור התנהלות שכבר שנים נעשית בניגוד לדין? ואיך היחידות שפועלות כדי לעצור את המשך חלוקת הכספים האסורה הן עמותות השייכות למגזר האזרחי?
הדבר דומה במקצת למשבר ויסות מניות הבנקים: הזמן הממושך, ריבוי השחקנים, ריבוי הנהנים והציבור שסובל ואינו יודע. כוחו של משרד הביטחון וצה"ל גם הוא ממלא תפקיד. הוסיפו לכך שהפסקת ההטבה האסורה תגרום להרעה מהותית במצבם של נהנים רבים, ויש בידינו כמעט את כל התשובה.
איך הגענו לכאן
עוד יש לציין, כי העובדה שמדובר בפעילות לא חוקית שיש לה מנגנון ממוסד, מקלה מאוד על מבצעיה, שכן עצם חלוקת ההטבה בין מוטבים רבים יכולה להקהות בעיני עצמם את חומרת מעשיהם. אבל עדיין ראוי לשאול את עצמנו איך הגענו עד הלום?
סיפור המעשה מתחיל בסעיף בחוק המאפשר במקרים פרטניים וחריגים בלבד (כמו נסיבות כלכליות ובריאותיות או בשביל למשוך כוח אדם לשרות קבע גם בשלב מאוחר) להגדיל את שיעור הפנסיה המשולם לאותו חייל. אולם, בעוד שמדובר בסעיף פרטני המיועד ליחידי סגולה, במהלך השנים הצליחו בזכותו 98% מגמלאי צה"ל לזכות בשיעור פנסיה מוגדל (לפירוט הנושא בצורה מורחבת ראה מאמר שעתיד להופיע בקובץ בנושא שחיתות שיתפרסם בקרוב בהוצאות המכון הישראלי לדמוקרטיה) .
במשך עשרות שנים הניהול התקציבי של משרד הביטחון ובכללו צה"ל התנהל הרחק לא רק מעין ציבורית, אלא גם מעינו הפקוחה של משרד האוצר, עד להתפוצצות הפרשה בדוח חמור של מבקר המדינה משנת 2016. הדוח גילה שלצה"ל אין כלל נתונים על העלות של התוספת שהוא מחלק לפורשיו, וכי הוא מטעה את גורמי הפיקוח ובראשם משרד האוצר.
מדובר במגזר עובדים, שאומנם אינו מאוגד, אבל יש לו את "ועד העובדים" החזק במשק, שכולל בכירים רבים שנמצאים לאחר מכן בעמדות כוח פוליטיות וכלכליות. מדובר במגזר שדואג לעצמו. זאת, בנוסף למילה "ביטחון", המהווה מפתח קסם להעברת תקציבים שאין להם סוף, כל אימת שמשרד הביטחון דורש.
גם לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, צה"ל דבק בעמדתו שאין כל סיבה לשנות מהנוהג רב השנים על פיו הוא פועל. ידיו של משרד האוצר היו קשורות לאחור, משום שבניגוד לכל משרדי הממשלה האחרים, בהם למשרד האוצר יש חשב מטעמו הבודק ומבקר את הוצאות השכר, אגף כוח אדם בצה"ל הוא אגף כוח האדם היחיד בשירות המדינה שאין לו חשב מטעם משרד האוצר (ראוי לציין כי לאגפי כוח האדם במוסד, בשב"כ ובגופים ביטחוניים נוספים יש חשב כאמור). וכשהחתול נדרש לשמור על השמנת, לא רק שהוא סיים את כל הקערה, אלא גם דרש לעצמו עוד ועוד קערות של שמנת.
אפליה בין עובדים
האם כשאתם תגיעו לגיל 42 מישהו ישלם לכם פנסיה עד סוף חייכם על שנים בהן כלל לא עבדתם? כזו שלא תלויה באף קרן פנסיה ואף לא הפרשתם לטובתה כמעט דבר מתוך המשכורת שלכם עד אז? אז למה אנחנו משלמים לכל חייל כזה 8 מיליוני שקלים, בגיל שכל החיים לפניו, בעוד שלעובדי ההוראה וגמלאי מערכת הבריאות גמלה זו מגיעה לפחות מ-2 מיליון שקלים בלבד? תגידו שזה עבור הלוחמים שמקריבים את חייהם ואת חיי המשפחות שלהם ואנשי הסייבר המצטיינים שבזכותם כולנו יכולים לישון בשקט? אז נשיב לכם שאתם צודקים - באמת בהם צריך להשקיע כסף, אבל זה לא מה שהצבא עושה, למרות שהוא התחייב לעשות כך מזמן. הוא מחלק לכולם, בלי התייחסות לאופי העבודה ולמידת היכולת להשתלב בגיל 42 בשוק העבודה האזרחי לאחר השחרור.
המצב הנוכחי לפיו הצבא לקח את החוק לידיים ועושה בקופה הציבורית משל הוא מלך בממלכה עצמאית עם חוקים משלה, הוא מסוכן לאמון וללגיטימציה הרבה שצה"ל זוכה לה בקרב הציבור כולו, ואף מסוכן לדמוקרטיה הישראלית. הפקודה שצה"ל צריך לתת לעצמו היא "חדל שחיתות", ויפה שעה אחת קודם.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית עמותת רווח נקי, שהגישה את העתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל ביחד עם עמותת צדק פיננסי