השריפה בהרי ירושלים / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
שריפת הענק בהרי ירושלים, שעדיין לא כובתה כליל, כילתה על פי ההערכות יותר מ-20 אלף דונם של חורש אך הגיעה גם לבתים רבים וגרמה לנזק רב. מכיוון שסיבת השריפה אינה ידועה לפי שעה, וחוקרי השריפות של מערך כיבוי האש טרם קבעו אם מדובר בהצתה מכוונת (בין אם בעקבות פעולת איבה או מכל סיבה אחרת), ברשלנות או במקור שונה שגרם לשריפה, השאלה מי יפצה את המפונים ומי שרכושם נפגע נותרת פתוחה.
מי יכול לקבל פיצוי ומה קורה אם הנכס לא מבוטח? גלובס עושה סדר.
מי הגוף שיהיה אחראי על תשלום הפיצויים?
כל זמן שהמדינה לא תכריז על האירוע כאסון לאומי או שכוחות הביטחון לא יקבעו רשמית שמדובר בהצתות מכוונות ולא כתוצאה מפגעי מזג האוויר, לא יהיה ניתן לתבוע פיצויים לנזקי רכוש שאינו מבוטח. אם האירוע יוכרז כהצתה מכוונת, הרי שהוא ייקבע כאירוע טרור, ומס רכוש יקבל את התביעות מהאזרחים שנפגעו, או מחברות הביטוח שביטחו אותם. אך במקרה שייקבע שמדובר באירוע טרור, החברות יסבו את התביעה למדינה.
הוויכוח בנוגע לאחריות לתשלום בין מס רכוש לבין חברות הביטוח באירועי שריפה הגיע לשיאו בנובמבר 2016 באירועי השריפות בחיפה. זמן קצר לאחר שהתפרצה השריפה, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הצהיר שמדובר באירוע לאומני שמשמעו כי המדינה מתייחסת לאירוע כאל פיגוע, בדיוק כמו פגיעת טיל או רקטה בבית, ולכן היא זו שתפצה את הנפגעים. הצהרתו של ארדן גררה זעם בקרב נפגעים שהחזיקו בביטוח דירה, כיוון שהכיסוי שמעניקה המדינה קטן מהכיסוי שמעניקות חברות הביטוח, וכך נותרו הנפגעים אם פיצוי קטן יותר. בעקבות התערבותו של שר האוצר דאז, משה כחלון, נעתרו תחילה חברות הביטוח לפנים משורת הדין לשלם את ההפרש בין הפיצוי שהעניקה המדינה לפיצוי שהיה מגיע לנפגעים בשל הצטרפותם לביטוח הדירה הפרטי, אך בסוף, לאחר שנקבע כי לא היה מדובר באירוע לאומני, הן נשאו בעלות כל הנזקים עבור בעלי הנכסים שהיו מבוטחים.
מי מנפגעי השריפות יהיו זכאים לפיצויים?
"בכל הנוגע לפיצוי על נזקי הדירה, יש לבצע הפרדה בין הנזקים למבנה לעומת הנזקים לתכולה", מסביר עו"ד חרל"פ. "כיום יותר מ-60% מבעלי הדירות מחזיקים בביטוח מבנה, כאשר הבנקים מחייבים את בעלי המשכנתאות להחזיק בו. כל אלו יזכו כמובן לפיצוי על ערך הדירה, ואלו שאינם מבוטחים עלולים למצוא את עצמם בבעיה.
"בכל הנוגע לתכולתה, כמות המבוטחים קטנה משמעותית, ורוב רובם של הניזוקים לא יזכו לפיצוי על תכולת הדירה, היכולה להגיע לעיתים להפסדים של מאות אלפי שקלים. ביטוח הדירות הבסיסי כולל את המבנה וכל ריהוט שמקובע למבנה, כמו ארונות מטבח, מזגנים, תשתיות, ארונות קיר, כלים סניטריים וכדומה. אך הוא אינו כולל את ביטוח התכולה של מיטלטלין כמו רהיטים ניידים, מוצרי חשמל, ביגוד, חפצים אישיים וכו'. בכל הנוגע לפיצוי על כלי רכב, רוב בעלי המכוניות מבוטחים בביטוח מקיף, ויכולים להגיש תביעות לחברה המבטחת".
מה בנוגע לרכוש שאינו מבוטח?
"לפי תקדימי העבר, אם יתברר שמדובר באירוע רחב היקף ורב נפגעים בו תושבים רבים שאינם מבוטחים, המדינה עשויה לבחור לסייע להם, למרות שלא מוטלת על הממשלה חובה חוקית להתערב", אומר עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית. "בשלב זה עדיין לא ברורים לחלוטין היקפי הפגיעות, ואם הממשלה תבחר לקבל אחריות על פגיעות הרכוש. אך גם אם המדינה תבחר לקחת אחריות, עדיין הפיצויים לאותם תושבים שאינם מבוטחים עלולים להיות סמליים ולהסתכם בעשרות אלפי שקלים בודדים".
האם מי שמבוטח יקבל בחזרה את כל שווי הדירה?
"חברות הביטוח אינן מבטחות לפי שווי הדירה אלא רק את עלות הבנייה, כלומר בלי מרכיב הקרקע שעליה היא בנויה. בהנחה שהקרקע תיוותר במקומה לאחר השריפה, כל מבוטח יזוכה רק בתמורה שתשקף את עלות הבנייה של הדירה, העומדת על כ-5,000 שקל למ"ר בממוצע, סכום שאינו מפצה את אלו הבוחרים לבנות בסטנדרט גבוה. בנוסף, בכל הנוגע לבית דירות משותף, הסכום שיידרש להקמת המבנה מחדש יהיה גבוה משמעותית, ויאלץ את הדיירים להשלים חלק משמעותי מהבנייה החדשה מכיסם הפרטי", אומר עו"ד חרל"פ.
לפי מה נקבע גודל הפיצוי?
"בהתאם לסוג הביטוח הכולל מדדים שונים של גודל המבנה ורמת הבנייה (פשוטה, סטנדרטית או גבוהה) נגזר שיעור הפיצוי וממנו נגזרת הפרמיה המשולמת", מציין עו"ד חרל"פ. "משום שהפיצוי נקבע כאמור לפי הגודל ורמת הבנייה שבוטחה, גם מבנים לא חוקיים שבוטחו או תוספות בנייה בלתי חוקיות יזכו במלוא הפיצוי. במקרה של אובדן מלא, המבוטחים יקבלו את מלוא הסכום המבוטח, בלי קשר לגיל המבנה ומצבו לפני המקרה. ואגב, גם ההשתתפות העצמית באירוע של שריפה היא מאוד נמוכה ומגיעה לכדי מאות שקלים בודדים".
חברות הביטוח התחילו כבר בהליכי פיצוי?
לפי שעה לא התקבלו בחברות הביטוח בקשות להתחיל בהליכי תביעה, אך חלק מהחברות לא ממתינות שאלה יגיעו והחלו לפעול מבעוד מועד. ענבל, חברת הביטוח הממשלתית, עדכנה כי באמצעות הקרן הפנימית לביטוחים, הממשלה אחראית על מתן כיסוי ביטוחי למבנים ותכולות בבעלות הממשלה. השריפה בהרי ירושלים גרמה נזק לבית החולים איתנים. ענבל מינתה חברות שיקום ומומחים במטרה לשקם את הנזקים ולהחזיר בהקדם את החולים שפונו מבית החולים. ענבל פועלת, כמו באירועים קודמים, בשיתוף פעולה מלא עם בית החולים וגופי הממשלה השונים, בהם המשטרה ורשות הכבאות וההצלה, ועושה ככל שניתן לשיקום מלא ומהיר של המבנים והתכולות שנפגעו.
הראל החליטה להעניק מקדמות של עד 50 אלף שקל בהתאם להערכות שמאי. ביטוח ישיר הודיעה כי כל מבוטח שביתו נשרף באופן שאינו מאפשר מגורים, יקבל מקדמה מיידית על חשבון הפיצוי בסך 10,000 שקל, ופיצוי נוסף של עד 5,000 שקל לשני לילות במלון.