איך מחפשים טלאנטים / צילום: Shutterstock
בימים אלו, כשהשוק רותח והטאלנטים הופכים למוצר חסר על המדף בשוק התעסוקה, מתחרים התאגידים על לבם של המועמדים הפוטנציאליים שיביאו אותם לרווחיות המצופה. במצבי לחץ המין האנושי, בחלקו, יורד נמוך, והתנהגויות הישרדותיות מתחילות לצוץ בסדקים שבין הביקוש להיצע. אחת התופעות המדאיגות בשוק הזה היא "גניבת המוחות".
מובן כי אין פסול בפנייה לאנשים מצוינים בניסיון להניע אותם לצאת מאזור הנוחות לטובת האתגר הבא, אולם מומלץ לתת את הדעת על האיזון העדין בין מה שלגיטימי ומוסרי לבין מה שלא. כאשר הלחץ על תוצאות עסקיות מסנוור עיני חכמים, אנו מקבלים מערב פרוע וחציית קווים, שאינם מועילים לשוק התעסוקה, לתאגידים או לטאלנטים עצמם.
עו"ד יובל גבעון ממשרד פרנקל, בר-נתן, גבעון ושות' מבלה בשנה האחרונה זמן רב בצדו האפל של המאבק על הטאלנט. הסוגייה המרכזית לרוב היא זכותו של הפרט להתקדם ולמצות את עצמו בתחום עיסוקו מצד אחד, ומנגד האינטרס הלגיטימי של המעביד להגן על סודות מסחריים ועל הטאלנט, כנכס שבו הושקעו הליכי הכשרה וממון.
לטאלנט הניצוד ממליץ עו"ד גבעון לזכור כי השוק הישראלי קטן, ועובד שיפר מחויבותו לארגון ויחצה את הקווים בשם חוק חופש העיסוק, תוך התעלמות מהחוזה שעליו הוא חתום, עלול להיפגש בתזוזה הבאה במוניטין לא הגון שיצא לו. החוק מבין את הסיטואציה המורכבת, ותקופות צינון הגיוניות מקובלות בחוזים כאלה.
לתאגיד החמדן ממליץ עו"ד גבעון לזכור כי הפרה יסודית של חוזה עם נותן שירותים תחבל בהתקשרויות עם ספקים טובים בעתיד. וכמו שאמר אדם חכם: "שוק התעסוקה בישראל הוא לא קיבוץ, הוא המכבסה של הקיבוץ". שמועות עוברות ואין סודות.
לשני הצדדים הוא ממליץ לבחון היטב את התחייבויותיהם במעמד ההתקשרות, לסייג מראש את אלה שיתקשו לעמוד בהן ולא לחתום על מה שאין בכוונתם לקיים בעתיד. בכך ייחסכו כאב הראש (והכאב בכיס) שבהתדיינויות משפטיות מיותרות ויישמר שמם הטוב.
וללא קשר לענייני חוק ומשפט אזכיר כי המונח "קארמה" מוסבר כחוק של סיבה ותוצאה בין מעשים לגורל. כשהשאיפה לכסף וכוח הופכת חזקה מאתיקה, כבוד או ערכים, מעשיו של אדם עלולים לחזור אליו.
ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן, NGG מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה