קניון סגור בתקופת הסגר / צילום: בר - אל
בסוף שנת 2019 פנו אלי לקוחות רבים ואמרו שהגידורים הפיננסיים שהם ביצעו בשוק הדולר מול השקל היו חסרי תועלת במשך כמעט עשר שנים. הם טענו שבכל שנה, למרות שגידרו סיכונים, בסופו של דבר הם רכשו או מכרו דולרים קרוב מאוד לשער הממוצע באותה שנה, כי כמעט בכל שנה הם הצליחו להשיג בערך את אותם שערים.
האמת היא שהעובדות תומכות בטענתם, נכון לאותה נקודת זמן. הפער בין אלה המגדרים לאלה שלא מגדרים, היה אמור להיות קטן מבחינת הביצועים הפיננסיים. זאת, מכיוון שבין השנים 2009 -2019, צמד השקל-דולר לא נסחר אף פעם מתחת לשער 3.35 שקל לדולר, למרות שהוא התקרב אליו שלוש פעמים לאורך התקופה, והוא לא נסחר מעל שער של 4.25 שקל לדולר. השער הממוצע והשער החציוני בעשור זה היה 3.70 שקל לדולר, וההתפלגות הייתה כמעט נורמלית. כך, קוני ומוכרי דולרים שביצעו המרות מטבע בתדירות קבועה לאורך השנה מבלי לגדר, היו יכולים להשיג לאורך התקופה שער ממוצע של כ-3.70 שקל לדולר, בלי לגדר סיכוני מטבע.
כללי המשחק השתנו
אבל, בשנת 2020, התרחש האירוע שהפך את הקערה על פיה. משבר הקורונה שינה את כללי המשחק: ישראל הפגינה חוסן ביחס למרבית מדינות העולם, בכך שהצמיחה בה ירדה פחות מאשר ברוב המדינות, וסקטור ההייטק פרח בשל מעבר מהיר לפעילות וירטואלית, בהיעדרן של חלופות פיזיות עקב הסגרים. נוסף על כך, בשל הירידה החדה בריבית הבנק המרכזי ובתשואות איגרות החוב בארה"ב, הדולר נחלש בחדות מול מרבית המטבעות וגם מול השקל.
היום, שערים ממוצעים של 3.70 שקל לדולר הם חלום רחוק, ואפילו השער הנמוך ביותר שנסחר בין השנים 2009-2019, ברמה של 3.3514 שקל לדולר - נתפס היום כשער גבוה יחסית. כתוצאה מכך שהשקל נסחר בשער דולר-שקל נמוך הרבה יותר, מתחת ל-3.25 שקל לדולר, יצואנים שלא גידרו סיכוני מטבע בשנים 2020 ו-2021, מצאו את עצמם בסיטואציה בעייתית, שהפכה את ההתמודדות עם השינוי החד בשער החליפין למאתגרת עבורם מבחינת המשכיות עסקית ושימור הרווחיות.
בסביבה של חוסר ודאות עסקית גבוהה מלכתחילה, ההתמודדות עם התנודתיות הרבה והשערים הנמוכים מייצרת תנאים קשים אף יותר. ולמרות שהיום היצואנים הם הנפגעים העיקריים, חשוב לזכור שרק לפני שנה וחצי, בעיצומו של הסגר הראשון והתפרצות הקורונה בעולם המערבי, השקל נחלש מול הדולר תוך כשבועיים בלבד משער של 3.41 שקל לשער של 3.88 שקל לדולר. באותו הזמן, היבואנים היו אלה שספגו הפסדים כבדים ותנאי אי הוודאות הגבוהים הועצמו בגלל התנודתיות בשער החליפין.
יש תקופות קיצון
המציאות מלמדת אותנו שלמרות שרוב הזמן השווקים הפיננסיים בכלל ושוקי המט"ח בפרט יציבים, בנקודות מסוימות נוצרים שינויים קיצוניים. לכן, גידור סיכונים פיננסיים בכלל וסיכוני מט"ח בפרט, הם קריטיים ליצירת ודאות כלכלית ועסקית עבור חברות ועסקים, לאורך זמן. שימוש בהמרות על פי הצורך, ללא גידורים, חושף את החברה לשינויים לא צפויים בתנאי השוק, שעלולים לפגוע בביצועים העסקיים ולערער את היציבות הפיננסית.
כלי הגידור המקובלים הם התאמה של בסיס ההתחייבויות לנכסים, פיזור חשיפות בין מגוון נכסים פיננסיים, או באמצעות נגזרים פיננסים כמו עסקות עתידיות ואופציות.
על מנת לבחון מפת הסיכונים הפיננסיים של חברה, יש לבחון את צרכיה ולזהות את החשיפות הפיננסיות שעלולות לגרור עבורה הפסדים. במקביל, יש לעקוב בסיוע מומחים לכך אחרי השווקים ולקבוע את התחזית למחירים בשוק. בהתאם לתרחישים השונים וצרכי הגידור, אנשי המקצוע בתחום יציגו לחברה את מכשירי הגידור הפיננסיים המתאימים ביותר לגידור סיכוניה ואת את שיעור הגידור המומלץ.
גידור כפוליסת ביטוח
גידורים פיננסיים הם פוליסות ביטוח. כל עוד השווקים הפיננסיים יציבים, הם מייצרים ודאות ותומכים בתכנון פיננסי וניצול הזדמנויות בהתאם לתזרימים הנדרשים, ומבחינת תוחלת, אמורים להיות די נייטרליים בתרומתם לפעילות העסקית. אבל, ברגע שקורה אירוע לא צפוי, כזה שבשבילו עושים ביטוח - למשל משבר הקורונה - הם הופכים להיות קריטיים. דווקא בתקופות סוערות כאלה, בהן יציבות ואיתנות פיננסית חשובות יותר מאי פעם - נוצר פער מהותי בביצועים הכלכליים בין חברות שמגדרות סיכונים פיננסיים, בכל דרך שהיא, לבין כאלה שלא.
לחברות המתלבטות לגבי כדאיות הגידור חשוב לזכור שביטוח עושים מתוך תקווה לשכוח ממנו ולא לממשו. כדאיות הגידור ותרומתו לוודאות הכלכלית והעסקית נבחנות באותם אירועי קיצון, "ברבורים שחורים", שאיש לא יכול לצפות. עד היום, לא הכרתי מישהו שעשה ביטוח התואם את צרכיו והצטער על כך, אבל הכרתי כמה שהצטערו על שלא עשו ביטוח.
הכותב הוא ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון. פרסום זה אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כן אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך ו/או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם. השקעה באופציות ובחוזים עתידיים כרוכה בסיכון מיוחד ובהם פועל הבנק כמשווק השקעות. הבנק הינו בעל זיקה לנכסים האמורים ויש לו אינטרס כלכלי בשיווקם.