שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
ועדת השרים לענייני חקיקה העוסקת בהכנת חוק ההסדרים לכנסת אישרה לקריאה ראשונה בכנסת את סעיפי החוק הנוגעים לרפורמות ביבוא ובחקלאות. אם בסוגיית היבוא המאבק היה מינורי, בחקלאות הוא טרם הוכרע ושדה הקרב עבר לכנסת.
משרד האוצר ומשרד החקלאות הסכימו לשינויים מסויימים במתווה הרפורמה בחקלאות, וכך נקבע כי ענף הלול אכן יפתח לתחרות, תוך מתן סיוע כספי למגדלים שעסקו בענף עד עתה. כמו כן יימשכו המענקים הניתנים למגדלי עופות להטלה ביישובי קו העימות במסגרת חוק הגליל. לפי שר החקלאות עודד פורר, הרפורמה תוביל להתייעלות ענף הלול ולהפיכת הלולים ללולים ללא כלובים. פורר אמר כי "עברנו עוד שלב בדרך להפיכת חקלאות ישראל לחקלאות מודרנית, יוזמת ותחרותית. ברפורמה דאגנו לכל החקלאיות והחקלאים, יינתן סיוע למגדלי הביצים הוותיקים ויימשך הסיוע למגדלים בגליל במסגרת חוק הגליל. במקביל, באמצעות מענקי השקעות נוביל את הענף למעבר ללולים מודרניים, ללא כלובים ואת ענפי הצומח נהפוך לתחרותיים באמצעות מענקי חדשנות ומחקר ופיתוח".
המתווה בנוגע לפתיחת השווקים בהדרגה לתוצרת חקלאית מחו"ל אושר גם הוא לצד שינויים.
החקלאים מתכוננים למלחמה ברפורמה
השר נחמן שי מהעבודה לא נכח בדיון - ככל הנראה היעדרות מכוונת. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מיש עתיד נמנעה בחלק מההצבעות. זו בשורה לא טובה לאוצר שכן כדי להעביר את החוק הוא נדרש בראש וראשונה לתמיכה מלאה מצד יש עתיד, הסיעה החזקה בקואליציה.
בעבודה הבטיחו כי הקרב לא תם, ובכנסת החוק ישונה. בתגובתם נאמר "זה לא סוף פסוק מבחינתנו. החליטו לא לעסוק בזה היום ובנוסח כי אין פשרה בנינו לבין המשרדי האוצר והחקלאות ולכן אישרו את זה כפי שזה. מי שמוריד סעיפים בסופו של דבר זה מיקי לוי או הנהלת הקואליציה, על מה שהיא לא מסכימה להצביע ולכן הקרב בכל מקרה ימשיך לכנסת".
ואכן הנהלת הקואליציה בכנסת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ עידית סילמן, ומ"מ יו"ר הקואליציה, ח"כ בועז טופורובסקי, פרסמה הודעה ולפיה: "הכנסת היא לא רק הרשות המחוקקת, אלא גם הרשות המפקחת על פעולות הממשלה. כך ביחס לתקציב, כך גם ביחס לחוק ההסדרים. לאורך השנים תמיד בוצעו שינויים בחוקי ההסדרים והתקציב לפני שהונחו על שולחן הכנסת. אנו ערים ושותפים לשיחות המתנהלות בין הממשלה, האוצר ויו"ר הכנסת מיקי לוי, שמוביל את הפעילות מטעם הכנסת ואת הדרישה לצמצום הרפורמות כפי שהוצגו. הגעה להסכמות נחוצה והכרחית על מנת להניח את התקציב וחוק ההסדרים על שולחן הכנסת כראוי בצורה שתיתמך על ידי כלל סיעות הקואליציה.
בינתיים, יו"ר העבודה השרה מרב מיכאלי וחבר הכנסת רם שפע, התייצבו לשיחת וידאו בפייסבוק ובזום עם ראשי המגזר החקלאי ועם חקלאים חברי המפלגה והבטיחו כי המאבק ימשך וכי לא יאפשרו את העברת הרפורמה כפי שהיא.
גם הנהגת ארגוני החקלאים השונים פרסמה הודעה חריפה וגינוי לממשלה: "אזרחי ישראל, ממשלת השינוי פוגעת בכם. במקום לוודא שנוכל לגדל באופן עצמאי את החקלאות הישראלית, נצטרך לסמוך על טורקיה ואוקראינה. הרפורמה הרסנית לחקלאות והיא תגרום לסגירה של אלפי משקים בכל רחבי הארץ. אנו ניאבק בכל הכוח בתוך הכנסת ובכל הכלים העומדים לרשותנו עד לביטול הגזרות תחת חוק ההסדרים. אותם שרים שקיבלו את הקולות מההתיישבות העובדת, שהם כאן כדי לייצג אותנו ולא כדי לחסל את החקלאות הישראלית ולפגוע בביטחון המזון של אזרחי המדינה. אנו נלך עד הסוף. אנו קוראים למפלגות הקואליציה שבהן בחרנו והן מחוייבות לחקלאות ולהתיישבות לא לתת לרפורמה ההרסנית הזו להישאר בחוק ההסדרים ולחייב את שרי האוצר והחקלאות להיכנס להידברות עם נציגי החקלאים".
סעיף המיסוי על אגודות חקלאיות שונה
ועדת השרים שינתה בלחץ מפלגת העבודה סעיף אחר בחוק ההסדרים, הנוגע למיסוי הקיבוצים. הוועדה שינתה מהצעת החוק את סעיף המיסוי על אגודות חקלאיות כך שלא יחול על אגודות שיתופיות. הנושא ידון בוועדת הכספים וינוסחו תקנות חדשות. כיוצא מכך, שר האוצר, בהסכמת שרת הכלכלה ובאישור ועדת הכספים, יהיה רשאי לקבוע תיאומים לגבי סוגי המקרים שבהם יראה הכנסת אגודה שיתופית כחברה בשותפות או באגודה שיתופית ו/או חקלאית.
כיום נהנים חברים באגודה שיתופית חקלאית מכך שכל החברים מוגדרים כשותפים, וכשהם חולקים ברווחים המשותפים של הקיבוץ, כל אחד מחברי האגודה החקלאית משלם לפי מדרגת מס ההכנסה שלו. רשות המסים ביקשה לשנות את המצב ולקבוע כי הרווחים המחולקים לרווחי האגודה ייחשבו כהכנסה פסיבית, והכנסה פסיבית חייבת בשיעורי מס גבוהים יותר, המתחילים ב-30%. להערכת גורמים בקיבוצים, משמעות המיסוי של הצעד הזה היתה עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה.
הקלה ביבוא המקביל
הרפורמה ביבוא הדרמטית לא פחות כאמור אושרה אף היא בוועדת השרים והיא כוללת את כל הענפים, לרבות ענף התמרוקים. הסעיף העיקרי ברפורמה פוטר מתקינה ישראלית מוצרים שכבר אושרו על ידי התקינה האירופאית או האמריקאית.
יבואנים יוכלו לייבא את המוצרים במסלול על סמך הצהרתם כי המוצרים עברו תקינה, וההערכה היא כי הדבר יביא לתחרות גדולה בין יבואנים חדשים וקטנים יותר שיכנסו למערכת, ולהוזלת עלויותיהם. כן כוללת הרפורמה מסלול מקל במיוחד ליבוא מקביל לפי ענפים ולא לפי מוצרים כפי שהיה קודם, וגם כאן המטרה היא הגברת התחרות. לפי האוצר מדובר ברפורמה שתחסוך לצרכן הישראלי ולמשק כ-5 מיליארד שקל בשנה ותביא להוזלת מחירים של ממש.