''לכל אחד יש אמא, אישה או עובדת, שעכשיו רואה את הפנסיה מתרחקת ממנה'' / צילום: Shutterstock, Khongtham
18 שנה חלפו מאז התוכנית הכלכלית שהוביל שר האוצר דאז בנימין נתניהו ב-2003, שבעקבותיה גיל הפרישה לנשים עלה מ-60 ל-62 ולגברים מ-65 ל-67. התוכנית המקורית הייתה להמשיך ולהעלות את גיל הפרישה של נשים כך שישתווה לזה של גברים, אבל הוא נתקע על מחוג ה-62, ומאז לא זז. כשמדברים על "גיל הפרישה" בהקשרים אלה, הכוונה היא לגיל הזכאות לקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, שהיא 1,600-2,400 שקל לחודש לאדם יחיד, תלוי בנסיבות.
ב-18 השנה האלה היו כמה ועדות ציבוריות וניסיונות חוזרים ונשנים של האוצר להמשיך ולהעלות את גיל הפרישה לנשים על רקע כלכלי בעיקרו: הביטוח הלאומי שנמצא על סף פשיטת רגל וקרנות הפנסיה הוותיקות שנמצאות גם הן בצרות דומות.
מהאוצר לשוויון חברתי: שתי נקודות מבט
אבל הקונטקסט רחב יותר, כי אי אפשר לעצום עיניים אל מול המגמות הדמוגרפיות: תוחלת החיים של כולנו מתארכת והולכת, ושל הנשים ארוכה משל הגברים. הן חיות 85 שנה בממוצע כיום, וגברים רק 81 שנה. מצד שני, נשים עובדות פחות שנים וגם משתכרות פחות, ולכן הפנסיות שלהן קטנות יותר, ועשויות שלא להספיק לכל השנים שיחיו אחרי הפרישה. בממוצע ב-OECD, גיל הפרישה של נשים גבוה מאשר בישראל.
בכל פעם שהאוצר ניסה לקדם מהלך של העלאת הגיל, הוא מצא את עצמו מול חומה בצורה של התנגדות ומפלה. עם המתנגדים נמנו בעיקר ארגוני הנשים, שטענו שהמהלך יפגע בנשים החלשות ביותר בחברה. למשל, נשים שעובדות במקצועות שוחקים כמו מורות, אחיות ואפילו עובדות מפעל, ומצפות להגיע לגיל 62 כדי לפרוש מעבודתן. וישנן גם נשים שכבר נפלטו משוק העבודה, וכל דחייה של הקצבאות גוזרת עליהן עוד תקופת עוני. שתי קבוצות של נשים אלה מונות - לפי תחשיבים שנעשו ב-2016 - כ-12 אלף נשים בשנה.
האם דווקא כעת, בתקציב 2021 וחוק ההסדרים, תפוח האדמה הלוהט של העלאת גיל הפרישה לנשים יגיע לנקודת הכרעה? הצעת האוצר הנוכחית, שטעונה עוד את אישור הכנסת, מדברת על העלאת גיל הפרישה מ-62 ל-65, בתהליך מדורג של ארבעה חודשים בשנה, שייארך בסופו של דבר בערך עשר שנים.
השבוע בסדרת הפודקאסטים "צוללים לתקציב" של גלובס אנו מארחים את יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי ולשעבר סגנית מקרו באגף תקציבים במשרד האוצר. בכובע הזה היא הייתה אחראית גם על גיבוש תקציב המדינה, כולל הרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים, כך שמבורך מכירה את הנושא לעומקו ומשתי נקודות מבט שונות, משלימות. היא גם הייתה חברת הוועדה הציבורית שהקים משה כחלון כשר אוצר ב-2016 לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים. המלצות שלא התקדמו לכדי רפורמה בסופו של דבר.
הפיצוי: הכשרות ודמי אבטלה מוגדלים
בתקופת הממשלה הקודמת, כשנכנסה מבורך לתפקיד הנוכחי במשרד לשוויון חברתי, היא והשרה מירב כהן החליטו לגבש מתווה חדש.
הצעת האוצר שנמצאת בחוק ההסדרים היא נקודת אמצע בין ההצעה שהוא רצה לקדם, לבין המתווה של המשרד לשוויון חברתי. כיצד מבורך רואה את הפשרה הזו?
"זה נושא שנוגע לכל אחד מאיתנו ומערב אותנו רגשית. לכל אחד יש אמא, אישה או עובדת, שעכשיו רואה את הפנסיה מתרחקת ממנה. בניגוד להרבה רפורמות בחוק ההסדרים שרוב הציבור בכלל לא מבין, כאן יש משהו שכולנו מבינים. ובדיוק בגלל זה קידום רפורמה כזו דורש הגעה להסכמות גם מול גופים שמתנגדים.
"בשנה האחרונה פעלנו כדי להשיג את ההסכמות שלא הושגו בעבר. קיימנו שולחן עגול עם כל ארגוני הנשים. זה היה מאוד רלוונטי ומפרה, בנה אמון ואיפשר להם להיות שותפים יותר משמעותיים בתוך ניהול המשא ומתן מול האוצר".
המתווה שגיבשתן מסתכל על נשים לאורך שנות העבודה וחותר לצמצום פערים מול הגברים. מדוע?
"פערי השכר נפערים בתחילת הקריירה, עם לידת הילדים. לכן בנינו הצעה שכללה התייחסות לחינוך לגיל הרך, ואפילו לחופשת לידה לגברים. הכוונה היא לארבעה שבועות של חופשת לידה שמיועדים רק לאב. ויש עוד מרכיבים של שוויון מגדרי".
החלק הזה לא נכנס למתווה.
"זה פספוס גדול בעיניי. מצד שני, הכלים שנמצאים היום ברפורמה בכל הנוגע לאותן נשים מבוגרות שעלולות להיפגע מהמהלך של העלאת הגיל - הם טובים יותר מאלה שהצענו ב-2016. הם כוללים הכשרות מקצועיות עם דמי קיום חודשיים; דמי אבטלה מוגדלים - שניהם למשך שנה; מענק עבודה מוגדל ועוד אחרים".
כמה נשים עלולות להיפגע?
"לפי ניתוחים מ-2016, יש כ-3,000 נשים בשנה שעומדות לקראת גיל פרישה ואינן עובדות, ולכן מחכות לקצבת ביטוח לאומי. אם הן ייקחו קורסים להכשרה מקצועית - מקונדיטוריה ועד דיגיטל - הן ייהנו דמי קיום של 2,500 שקל לחודש למשך שנה. ויש עוד כ-9,000 נשים שהן עובדות בשכר נמוך וחיכו לגיל 62 כדי לפרוש מהעבודה. עם העלאת גיל הפרישה יעמדו בפניהן כלים כמו מענק עבודה או דמי אבטלה. בעיניי, נכון להעלות את גיל הפרישה לנשים".
האוצר: "צעדים משלימים לצמצום הפגיעה"
מהאוצר נמסר בתגובה: "ברפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים מופיעים צעדים משלימים לצמצום הפגיעה בנשים, כמו הארכת תקופת האבטלה והגדלת מענק העבודה לבנות 60 פלוס. מדובר בהרחבה משמעותית ביחס להמלצות של הוועדה הציבורית מ-2016. כן החליטה הממשלה להגדלת תקרת ההכנסה של עובדים אחרי גיל פרישה ללא קיזוז קצבת הזקנה באופן שיעודד תעסוקה של עובדים מבוגרים בגילאים הרלוונטיים אף ברמות הכנסה גבוהות יותר מהקיים כיום".