אלי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: איל יצהר
מור בית השקעות החליט באופן רשמי להיכנס לעולם קרנות הפנסיה, מתוך מטרה לתרגם את ההצלחה שממנה הוא נהנה בשוק החיסכון לטווח הבינוני-ארוך (גמל והשתלמות) גם לחיסכון לטווח ארוך. בית ההשקעות הצומח הגיש בשבוע שעבר הצעה במכרז קרנות הפנסיה הנבחרות (קרנות ברירת המחדל) של רשות שוק ההון, והוא צפוי להתחרות אל מול שתיים מהזוכות במכרז הקודם - אלטשולר שחם ומיטב דש.
במור רמזו בחודשים האחרונים על כך שהם שוקלים את הכניסה לתחום קרנות הפנסיה החדשות (המגלגל כ-530 מיליארד שקל), אך עד לפרסום דוחות הרבעון השני השבוע לא הודיעו על כך באופן רשמי. במור מתנים את הקמת קרן הפנסיה בזכייה במכרז. כיוון שרשות שוק ההון גידרה את התנאים לזכייה סביב תקרה ורצפה של דמי הניהול, ולאור הענקת הגנת ינוקא לחברות מנהלות חדשות שרוצות להיכנס לעולם הפנסיה, הסיכויים של מור לזכות גבוהים.
על פי תנאי המכרז, השלישי במספר מאז נכנסה לתוקף בשנת 2016 רפורמת הקרנות הנבחרות (שנועדה להוריד את דמי הניהול למצטרפים החדשים לשוק הפנסיה), שיעור דמי הניהול המרביים מההפקדות לא יפחת מ-0.5% ולא יעלה על 1%, שיעור דמי הניהול המרביים מהיתרה הצבורה לא יפחת מ-0.15%. ברשות שוק ההון צופים שפרסום הזוכים יתבצע עד 14 בספטמבר.
מור, בית השקעות הנסחר בשווי של כ-900 מיליון שקל, נחשב בשנים האחרונות לכוח עולה בתחומי הגמל וההשתלמות, שם הוא מציג תשואות גבוהות במרבית מוצרי ההשקעה, פועל יוצא של עסקאות מוצלחות בשוק ההון, הן מבחינת פיזור ההשקעות מבחינה גיאוגרפית וסקטוריאלית (לדוגמה בטכנולוגיה) והן מבחינת השקעה במניות ספציפיות.
בנוסף, התיק הלא סחיר של מור, למרות שמדובר בתיק צעיר יחסית, התחיל להבשיל, עם השקעות בפרויקטים בנדל"ן ובחברות טכנולוגיה פרטיות, כאשר גם קרנות השקעה שבהן השקיע מור החלו להציף עבורו ערך.
יודע לנצל את ה"יתרונות לקוטן"
עם זאת צריך להדגיש כי האפשרות לייצר תשואות גבוהות בתיק המנוהל היא גם נגזרת של גודל של מור. מור ידע מנצל עד היום את "היתרונות לקוטן", כשהתשואה הגבוהה נרשמה לעיתים בעסקאות השקעה קטנות יחסית שאינן נגישות לגופים גדולים יותר. כלומר, סביר להניח שמור, ככל שיגדל, יתקשה להציג את התשואות החזקות שאפיינו אותו בשנים האחרונות.
בינתיים, בקופות הגמל להשקעה מור מוביל את טבלת התשואות ב-12 החודשים האחרונים, ומסלול המניות שלו השיג תשואה מצטברת של 37.47%, יותר מ-1.5% מעל לשנייה אחריה, כלל ביטוח. בקרנות ההשתלמות הפער גדול אף יותר, ומור השיגה ב-12 החודשים האחרונים תשואה של 41.28% (גם כאן במסלול המניות), 2.72% יותר מאשר אקסלנס מבית הפניקס.
נתוני הגיוסים בקופות הגמל, שפורסמו בשבוע שעבר, חשפו את הקפיצה שעשה בית ההשקעות בשלוש וחצי השנים האחרונות, ומגלים כי הציבור בהחלט עוקב אחר התשואות של הגופים שמנהלים עבורו את הכסף.
מור הוא הגוף שהצליח להעביר אליו את סך הכספים הגדול ביותר מהמתחרים מתחילת השנה, עם העברות של יותר מ-7.7 מיליארד שקל - יותר מאלטשולר שחם, המוביל המסורתי של השנים האחרונות (העברות של כ-5 מיליארד שקל מתחילת השנה).
אלטשולר שחם הוא עדיין הגוף המוביל בשוק הגמל בהפרש גדול מהבאים אחריו, עם יותר מ-210 מיליארד שקל נכסים מנוהלים (לאחר המיזוג עם פסגות) - יותר מ-33% מהשוק. מור, נכון לסוף חודש יולי, מנהל מעל 21 מיליארד שקל נכסים בענף הגמל, השחקן התשיעי בגודלו, עם נתח שוק של 3.33%. בדרך עקף בית ההשקעות מתחרים ותיקים ממנו בענף, כמו מגדל, אנליסט והלמן-אלדובי.
הגיוסים של מור מגיעים בעיקר מתחום קופות הגמל לתגמולים ולפיצויים, מוצר המאפשר חיסכון פנסיוני עם חשיפה גדולה יותר לשוק ההון, הנפוץ בעיקר בקרב חוסכים בעלי משכורת גבוהה המעבירים אליו חלק ממשכורתם. כלומר, הוא מגיע לעולם הפנסיה עם קהל עמיתים שכבר מודע ליכולות שלו מבחינת השגת תשואה.
המודל - המתחרים מאלטשולר שחם
כעת ינסו במור להביא את התוצאות האלה גם לענף הפנסיה, ולשחזר את הצמיחה הגדולה שעשתה חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, בית ההשקעות המוביל בישראל. המתחרה הגדולה של מור בשוק הגמל נכנסה לעולם הפנסיה בשנת 2008, אך את הקפיצה הגדולה עשתה דווקא מאז רפורמת קרנות פנסיית ברירת המחדל ב-2016.
את תחילת הצמיחה המהירה שלה עשתה אלטשולר שחם עוד לפני שזכתה במכרז בשנת 2018, הודות לתשואות הגבוהות שהשיגה, כך שהיא הפכה למרוויחה הגדולה מהרפורמה בפנסיה עוד לפני שהשתתפה בה באופן פעיל.
לפני כשש שנים, באוקטובר 2015, החזיקו יחד בתי ההשקעות בנתח שוק מצרפי של 3.2% בלבד משוק הפנסיה החדשה, וחברות הביטוח החזיקו אז ב-96.8% מהשוק.
בסוף אוקטובר 2015 היו בקרן של אלטשולר שחם נכסים בהיקף של 538 מיליון שקל בלבד. חמש שנים לאחר מכן, בסוף אוקטובר 2020 הוא כבר נהפך לבית ההשקעות הגדול בשוק הפנסיה החדשה, וניהל 14.2 מיליארד שקל נכסים, צמיחה של 78% בתוך עשרה חודשים בלבד.
היום מנהלת חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם נכסי פנסיה בהיקף של 26.3 מיליארד שקל, המגיעים כבר לכ-5% משוק קרנות הפנסיה החדשות (שבו חלקם של בתי ההשקעות צמח לכ-10%).
עיקר ההכנסות עדיין מגיע מקרנות הנאמנות
בית ההשקעות מור הוקם בשנת 2006, ונמצא בשליטת משפחות מאירוב ולוי. משפחת מאירוב מחזיקה כ-38% ממניות מור ואילו יוסי לוי ובנו, אלי לוי, המשמשים כמנכ"לים משותפים של בית ההשקעות, מחזיקים יחד בכ-18% ממניותיו. בעל עניין נוסף במור הוא בית ההשקעות המתחרה אי.בי.אי, המחזיק בתיקי ההשקעות שהוא מנהל כ-8% מההון.
מור הונפק בבורסה בתל אביב בחודש יולי 2017, והחל להיסחר לפי שווי של 240 מיליון שקל, כך שבתוך ארבע שנים הניבה המניה תשואה מתואמת של כ-265%.
על פי דוחות הרבעון השני של 2021, בית ההשקעות ממשיך בצמיחה, עם הכנסות שעמדו על כ-83 מיליון שקל - עלייה של כ-54% ביחס לרבעון השני אשתקד. ההכנסות במחצית הראשונה של 2021 עמדו על כ-157 מיליון שקל, עלייה של כ-44%. הרווח הרבעוני עמד על כ-8 מיליון שקל (עלייה של 33%) ובמחצית על כ-13 מיליון שקל, עלייה של כ-24% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. לצד הדוחות דיווח מור על חלוקת דיבידנד של כ-6.8 מיליון שקל.
לצד הצמיחה בענף הגמל, מציג בית ההשקעות צמיחה עקבית גם בתחום קרנות הנאמנות, "הלחם והחמאה" של עסקיו מאז היווסדו. היקף הנכסים של מור בקרנות הנאמנות עומד נכון לאמצע אוגוסט על כ-21 מיליארד שקל, פי שלושה מאשר היקף הנכסים בסוף שנת 2015. עם זאת, היקף הנכסים טרם הגיע לרמתו לפני משבר הקורונה (החוסכים בקרנות הנאמנות מגיבים מהר יותר לנפילות בשווקים מאשר בשוק הגמל ובוודאי בשוק הפנסיה).
תחום קרנות הנאמנות הוא המכניס ביותר עבור מור, כ-78 מיליון שקל בחצי השנה הראשונה של 2021, עלייה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, תחום הגמל נושף בעורפן של קרנות הנאמנות, עם זינוק של כ-1,250% בתוך שנה בלבד - מהכנסות של כ-3.9 מיליון שקל ביוני 2020 לסך של כ-52 מיליון שקל ביוני 2021.
גם בתחום ניהול תיקי ההשקעות ממשיך מור להציג צמיחה משמעותית, והוא מנהל כ-8.4 מיליארד שקל - עלייה של כ-47% ביחס להיקף הנכסים בסוף 2020. זאת, בין היתר, בעקבות החלטת החברה להקים מערך שירותי ניהול השקעות לגופים מוסדיים.
אי.בי.אי נסחר בשווי של מור, אבל הרוויח פי 10 כמעט
בחודש דצמבר האחרון סיכמה חברת הביטוח הפניקס על רכישת בית ההשקעות הלמן-אלדובי תמורת סכום של 275 מיליון שקל. הרכישה בוצעה בסוף הרבעון הראשון של השנה, ואחד הנהנים ממנה היה בית ההשקעות אי.בי.אי, שרשם רווח של כ-41 מיליון שקל בעקבות מימוש החזקותיו בהלמן-אלדובי.
בסיכום המחצית הראשונה של 2021 הסתכמו הכנסות אי.בי.אי מפעילות לסך של 325 מיליון שקל (זינוק של 60% כמעט לעומת התקופה המקבילה אשתקד), כולל ההכנסה ממכירת מניות הלמן אלדובי וכן גידול בהכנסות מדמי ניהול קרנות נאמנות, דמי ניהול תיקים ושותפויות השקעה, שירותי ניהול תפעוליים והוניים והשקעות הנוסטרו.
בסיכום המחצית ראשונה מציג אי.בי.אי רווח שיא של 111 מיליון שקל (מתוכו 34.5 מיליון שקל ברבעון השני), עלייה של 400% ביחס למחצית הראשונה אשתקד, שבה התפרצה מגפת הקורונה. אם משווים לבית השקעות מור, הנסחר בשווי דומה (כ-900 מיליון שקל) - הרי שהרווח שרשם אי.בי.אי, אחד מבתי ההשקעות הוותיקים בישראל, גבוה כמעט פי עשרה מזה שרשם מור, הצעיר ממנו בהרבה.
על הדוחות המצוינים והמימוש המוצלח בהלמן אלדובי מעיבה החקירה שנפחתה ברשות ני"ע נגד אי.בי.אי בגין חשד לשימוש במידע פנים, ועל פי הערכות בשוק, החשדות נוגעים לפרסום בגלובס על רכישת מניות הלמן אלדובי שביצע אי.בי.אי בחודש יולי 2020. רכישה זו בוצעה זמן קצר לפני שדווח על התעניינות גופים פיננסיים שונים ברכישת הלמן אלדובי לפי שווי כפול ויותר ממחיר השוק שלה באותה עת. החקירה הובילה את חוקרי רשות ני"ע לפשוט על משרדי אי.בי.אי בחודש יולי האחרון, תוך ביצוע חיפוש במשרדים וחקירת נושאי משרה.
מנכ"ל בית ההשקעות, דייב לובצקי, אמר בשיחה עם גלובס כי "הרבעון החולף היה רבעון מצוין לאי.בי.אי, בדומה לכל בתי ההשקעות. רשמנו עלייה בכל אחד מתחומי הפעילות התפעוליים. מצד אחד אני שמח ומצד שני המצב מדאיג כי השווקים משוגעים. אני לא זוכר כזו כמות של כספים שמגיעה מההייטק".